פסק דין 1. התובעת הגישה תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ודמי הבראה. לתביעה צורף מכתב ובו פורטו טענות שמפנה הנתבעת לתובעת לגבי טיב עבודתה. 2. הנתבעים הגישו כתב הגנה ובו טענו כי אמנם תיפקודה של התובעת הורע עובר להפסקת עבודתה, אך היא לא פוטרה והודע לה מספר פעמים כי אין היא מפוטרת והנתבעים מעוניינים בהמשך העסקתה. לכתב ההגנה צורפו התכתבויות בין הנתבעים לתובעת ולמועצת הפועלים ובהם צויין כי התובעת לא פוטרה וכי הנתבעים מעוניינים בהמשך העסקתה. 3. הצדדים העידו בפנינו וסיכמו טענותיהם בע"פ. 4. במעמד רישום הפרוטוקול מסרו הנתבעים לתובעת שיק על סך 1,124 ש"ח בגין דמי הבראה. 5. לאחר שמיעת הצדדים ועיון בחומר הראיות החלטנו לדחות את התביעה מן הטעמים דלהלן: א. הנתבעים חזרו וטענו כי התובעת לא פוטרה. ב. התובעת הסכימה בחקירתה כי לאחר הודעת הנתבעת על פיטוריה, כטענתה, - הודיעו לה הנתבעים בהזדמנוית שונות על רצונם להמשיך ולהעסיקה - אך היא סירבה. ג. נראה לנו כי גם אם אמרה הנתבעת לתובעת שהיא מפוטרת - הרי שזמן קצר ביותר לאחר מכן הודיע לה הנתבע כי איננה מפוטרת, וכי הנתבעים מעוניינים להמשיך ולהעסיקה. כלומר: גם אם ניתנה הודעת פיטורין (בטלפון) הרי שניתנה ב"עידנא דריתחא", וכעבור מספר שעות חזרו בהם הנתבעים מהודעת הפיטורים וביקשו שהתובעת תמשיך בעבודתה. ד. בתיק קיימות ראיות רבות - הן בחומר העדויות והן בכתובים - על כך שהנתבעים הודיעו לתובעת מפורשות פעמים מספר כי לא פוטרה וכי הם מעוניינים להמשיך ולהעסיקה. התובעת סירבה להמשיך ולעבוד אצל הנתבעים. 6. התביעה נדחית. אין צו להוצאות, שכן התביעה לדמי הבראה התקבלה. (דמי הבראה שולמו לתובעת בדיון). 7. ניתן לבקש רשות ערעור משופט של בית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת פסק דין זה. הודעה לעובדפיטורים