גמלת ילד נטוש עבור קטין - ביטוח לאומי חוק הבטחת הכנסה

הוראות תקנה 2 (א)(2) לתקנות הבטחת הכנסה תשמ"ב-1982 קובעת כדלקמן:"1... 2. סייגים להוראות סעיף 2 - ילדים (א) תושב ישראל זכאי לגימלה, בכפוף להוראות החוק, אף אם אין מתקיימים בו התנאים שבסעיף 2 לחוק, אם הוא אחד מאלה: (1)... (2) הוא ילד שהוריו נטשו אותו בישראל - ובלבד שאחד מהוריו הוא תושב ישראל - או הוא ילד, שהורהו שהוא תושב ישראל נטש אותו בישראל, והורהו השני נפטר, אינו מתגורר עמו ונבצר ממנו דרך קבע מלמלא חובותיו כלפי הילד, או הוא נעדר - כל עוד אין אוצר המדינה או רשות מקומית נושאים בהחזקתו..." הוראות סעיף 14 לחוק הבטחת הכנסה זו לשונן: "תקופת התשלום (א) גמלה תשולם רק בעד התקפה שתחילתה ב- 1 לחודש שבו הוגשה למוסד לביטוח לאומי התביעה לגמלה, ואולם השר רשאי לקבוע בתקנות נסיבות שבהן תשולם הגמלה ממועד מוקדם יותר ולתקופה שקבע. (ב) בוטל." עיין לענין תקופת תשלום קודמת בהוראת תקנה 6 לתקנות הבטחת הכנסה (כללי הזכאות והוראות ביצוע) תשמ"ב-1982. דרכי הגשת התביעה נקבעו בתקנה 7 לתקנות הבטחת הכנסה (כללי הזכאות והוראות ביצוע) ותקנה זו קובעת כי התובע גימלה יגיש תביעה על גבי טופס שקבע לכך המוסד לביטוח לאומי בצירוף כל המסמכים והאישורים הרלוונטים להוכחת התביעה. נציין כי החובה להגיש תביעה מעוגנת גם בהוראות אחרות שבחוק הביטוח הלאומי, לגבי גמלאות נוספות (עיין סעיף 297 לחוק הביטוח הלאומי וכן תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגימלה ואופן תשלומה) תשנ"ח-1998. בעב"ל 162/07 אורי מור נ' המוסד לביטוח לאומי בפסק דינו של השופט צור שניתן על דעת כל חברי המותב נפסק: "הוראות אלה שבחוק ובתקנות משקפות הסדר מובנה ומחייב לפיו תשלום של גמלה מכח החוק מותנה לא רק בהגשת תביעה לגמלה אלא גם בהחלטת הגורם המוסמך לכך (פקיד תביעות) בדבר עצם הזכאות לגמלה ושיעורה. מדובר בזכות על פי חוק שדרך מימושה קבועה בחוק או בתקנות שהותקנו מכוחו. יותר מכך, מדובר בזכות שמימושה כרוך בקבלת החלטה מהותית - מעין שיפוטית של הגורם המוסמך ופשיטא שהחלטות מסוג שכזה מתקבלות על יסוד מסמך תביעה מפורט ומסודר המוגש למוסד כנדרש (ראו גם עבל 1096/04 המוסד לביטוח לאומי נ. בדעאן סעיף 7 לפסק: עב"ל 1069/04 - ביתן - המוסד לביטוח לאומי בסעיף 5(ו) לפסק). ובהמשך:"... עצם העובדה כי בידי המוסד מצוי מידע כלשהו הנוגע לזכאי לקיצבה שמקורו במוסד או בגורם שלטוני אחר (למשל - מס הכנסה), אינה מלמדת שהגשת תביעה לגמלה הינה מהלך מיותר או בלתי נחוץ. אדרבה, כללי מינהל תקינים מחייבים את המוסד לשלם כספי ציבור על בסיס תביעה מסודרת לגמלה בה מוכיח המובטח רצונו לקבל אותה והיא נבדקת כראוי ובמידת הצורך מאומתת בעזרת מידע אחר או נוסף הקיים במוסד. ##להלן פסק דין שניתן ע"י השופטת עפרה ורבנר בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה שעניינו גמלת ילד נטוש עבור קטין - ביטוח לאומי חוק הבטחת הכנסה## הקדמה: מר ע' הינו סבו של הקטין (להלן - כ'). כ' נולד בארה"ב ואמו שהינה בתו של מר ע' (להלן - ע') הביאה אותו ארצה בהיותו כבן שנה והשאירה אותו אצל סבו - ע', בעוד היא שבה לארה"ב לטפל בגירושיה מאביו של כ'. עד היום לא שבה אמו של כ' לארץ וע' ואישתו מטפלים ב כ'. ע' קיבל קצבת ילדים עבור כ' מ- 8.03, אולם גימלת ילד נטוש עבור כ' מכח חוק הבטחת הכנסה, אושרה לע' רק מחודש 12.04 ועל כך הוא מלין בתביעה שבפנינו. ע' מבקש כי בית הדין יורה לנתבע לשלם לו גימלת ילד נטוש עבור כ' החל מ- 7.02,(בכתב התביעה מבקש ע' תשלום מ- 7.6.02 אולם בסיכומים הוא מבקש את הגימלה מ- 7.02) מועד הגעתו של כ' לארץ שהינו המועד בו החל ע' לטפל בו ועד 11.04. ביטוח לאומי בכתב הגנתו טען כי ע' פנה רק בחודש 12/04 למח' זקנה בסניף חדרה לשם בדיקת זכאותו לתוספת עבור נכדו כ', ואזי הופנה למח' הבטחת הכנסה לבדיקת הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה עבור הקטין כ' כקטין נטוש. ביטוח לאומי הבהיר בכתב הגנתו כי ב- 13.2.05 הגיש ע' בשם כ' תביעה לקבלת גמלת הבטחת הכנסה כקטין נטוש ותביעתו אושרה מ - 12/04 מועד בו פנה לראשונה למח' זקנה. ביטוח לאומי במכתב הדחיה מ- 19.5.05 הבהיר לע' כי בהתאם להוראות סעיף 14 (א) לחוק הבטחת הכנסה ניתן לשלם גימלה רק בעד התקופה שתחילתה באחד לחודש שבו הוגשה למוסד לביטוח לאומי התביעה, למעט נסיבות המפורטות בתקנות והמאפשרות תשלום ממועד קודם. ביטוח לאומי ציין כי בנסיבות המקרה הוא הסכים לראות במועד הגשת התביעה למחלקת זיקנה כמועד הגשת התביעה להבטחת הכנסה ועל כן התשלום הינו מ- 12.04. במאמר מוסגר נציין כי בכתב התביעה הועלה גם נושא מענק לידה אולם התובע זנח נושא זה בסיכומיו, משברור לו כי אין לו זכאות לקבל מענק זה והתמקד בטענותיו באשר לגמלת הבטחת הכנסה עבור קטין נטוש. העובדות: כ' נולד בארה"ב. אימו של כ', הינה בתו של ע', הביאה את כ' לישראל בהיותו כבן שנה והשאירה אותו אצל ע' בעוד היא שבה לארה"ב לטפל בגירושיה מאביו של כ'. אימו של כ' לא שבה לישראל מאז שנת 2002. כ' שוהה אצל סבו ע' מאז שנת 2002. בהתאם לאישור מחלקת הרווחה של עיריית חדרה, כ' מטופל היטב, לרבות טיפול רפואי לו הוא נזקק, על ידי סבו וסבתו (עיין נספח א' לת/1). במסמכים ממח' הרווחה צויין כי כ' הינו ילד הנטוש על ידי שני הוריו כאשר האב אינו מקיים עימו קשר כלשהו ולדברי המשפחה גם לא מכיר בילד ואילו האם נמצאת בארה"ב מאז שנת 2002 מועד בו הביאה את כ' לארץ ושבה לארה"ב, על מנת לטפל בהליך גירושיה. ע' הגיש תביעה למח' הבטחת הכנסה לקבלת גמלת ילד נטוש עבור כ' וזאת בתאריך 13.2.05 ואושרה לו גמלה מ - 12/04. ע' מקבל קצבת ילדים עבור כ' החל מ - 8/03. לטענת ע' הוא ניגש למוסד לביטוח לאומי מס' פעמים לברר בנוגע לזכויות המגיעות לו עבור החזקת כ' ולטענתו נאמר לו שלא מגיע לו כלום (עיין סעיפים 8-16 לת/1). גם בחקירתו הנגדית חזר ע' על הגירסה כי בסמוך למועד בו הושאר כ' אצלו בעוד אמו של כ' חזרה לארה"ב, הוא ניגש למוסד לביטוח לאומי לברר את האפשרות לקבל תוספת עבור כ' ונאמר לו כי לא מגיעה לו תוספת כזו (עמ' 11 שורות 16-12 לפרוטוקול). ע' לא ידע לנקוב בשמן של הפקידות עמן דיבר, ואף לא ידע לפרט את המועד המדויק בו פנה לבירור הזכויות. רק לאחר פרק זמן נוסף, משהגיע ע' לפקידה אחרת, היא הפנתה אותו למחלקת הבטחת הכנסה (עיין עמ' 11 שורה 23 לפרוטוקול). פניותיו של ע' נעשו למחלקת זיקנה, ותיעוד על פניה למחלקת זיקנה קיים רק ב- 12.04 ולא קודם לכן. נוסיף ונדגיש כי מעדותו של ע' עולה שבסמוך לחודש 7.02 הוא לא סבר כי כ' הינו ילד נטוש מאחר וסבר כי אמו תשוב ותיקח אותו, ורק שחלפו מספר חודשים והיא לא שבה, הוא הבין כי למעשה הילד ננטש ונותר בהחזקתו (עיין עמ' 11 שורות 11-10 לפרוטוקול). ע' העיד כי במקביל לפניותיו למחלקת זיקנה לצורך בירור האפשרות לקבל תוספת עבור אחזקת הנכד, הוא אף פנה וקיבל קצבת ילדים, אולם הוא אישר כי לא ברר במדור המטפל בקצבאות ילדים את זכאותו לקבל תוספת בדרך של קבלת גימלה כלשהי נוספת, עבור אחזקת הנכד (עיין עמ' 12 שורות 16-13 לפרוטוקול). כעולה מסעיף 18 לתצהירו של ע' ת/1, קצבת הילדים עבור כ' הופקדה תחילה לחשבון בנק על שם אמו של כ', כאשר ע' היה בעל זכות בחשבון והיה מושך את הכסף ורק בשלב מאוחר יותר, ב- 8.03 לערך, לאחר שהקצבה הפסיקה להכנס לחשבון הבנק, פנה למחלקת קצבאות ילדים ומאז הקצבה משולמת לע' כאפוטרופוס של כ'. ע' לא פנה למחלקת הרווחה בעירית חדרה, בה הינו מתגורר בסמוך למועד בו הושאר כ' אצלו אלא רק כאשר רצה לקבל מינוי כאפוטרופוס של כ' . ביטוח לאומי אינו חולק למעשה על כך שלו היה ע' מגיש תביעה בסמוך לאחר חודש 7.02 לקבלת גימלת הבטחת הכנסה עבור כ' כילד נטוש, הוא היה זכאי לכך, אלא טענתו של ביטוח לאומי הינה כי משהתביעה הוגשה רק ב- 2.05, לא ניתן לשלם הגימלה לתקופה קודמת, ולכל היותר ניתן לראות במועד הפניה למחלקת זיקנה ב- 12.04 כמועד הגשת התביעה ולשלם את הגימלה מאותו מועד. ביטוח לאומי אף טוען כי לא ניתן לשלם את הגימלה רטרואקטיבית ולו ל- 12 חודשים, כלשון סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, וזאת לאור הוראות סעיף 14 לחוק הבטחת הכנסה, שהינו החוק הרלוונטי לענייננו משמדובר בגימלת ילד נטוש. התובע בסיכומיו טוען כי פקידי המוסד לביטוח לאומי אליהם פנה ע' במהלך התקופה מ- 7.02 ועד 12.04, היו צריכים לייעץ לו בדבר זכויותיו כאשר הם ידעו כי הוא מטפל בנכד ששני הוריו אינם נמצאים בארץ. התובע אף היפנה לפסק דינו של מותב בראשות כב' השופטת קציר בתיק בל 3526/02 יתח אלונה נ' ביטוח לאומי אשר בו קבע בית הדין כי למרות הוראות סעיף 14 לחוק הבטחת הכנסה יש לשלם לאלה המחזיקים בילד הנטוש את הקצבה מהמועד בו הם מחזיקים את הילדי. באותו ענין נקבה התובעת בשמה של הפקידה אליה פנתה, ואותה פקידה העידה אף היא בפני בית הדין. להבדיל בענייננו, לא יכול היה ע' להעיד לאיזו פקידה פנה והמדובר בטענה ערטילאית, שביטוח לאומי אף לא יכול להביא עד כלשהו על מנת לסתור אותה. בנסיבות אלה קשה להשוות בין המקרה בענין יתח אלונה לבין המקרה שבפנינו בשל העדר תשתית עובדתית מספקת מצד מר ע'. הבדל נוסף בין המקרים הינו שלמשפחת יתח שולמה גימלת ילד נטוש עבור שני ילדים והם לא היו מודעים לכך שעבור השלישי לא משולמת קצבה, כמו כן היתה תקופה שתשלום הקצבה הופסק בגלל הסדר בין משרד העבודה והרווחה לבין ביטוח לאומי שענינו קרובי משפחה המשמשים כמשפחה אומנת. בענין יתח התייחס המותב בראשות כב' השופטת קציר ספציפית לעדותה של פקידת ביטוח לאומי גב' יונקר וציין את הפגמים בהתנהלותה וקבע באופן פוזיטיבי כי מתן הייעוץ של פקידת התביעות היה מוטעה וכי התנהגות פקידת התביעות באותו מקרה שללה מהתובעת את האפשרות להגיש תביעה. אין באפשרותנו לקבוע קביעה זהה בהעדר תשתית עובדתית מספקת מטעם ע' שלא יכול היה לנקוב בשמה של פקידה/שמו של פקיד, שהטעה אותו ואשר בגין עצתו ודבריו הוא לא הגיש תביעה במועד, כך לגירסתו של ע'. המסגרת הנורמטיבית: הוראות תקנה 2 (א)(2) לתקנות הבטחת הכנסה תשמ"ב-1982 קובעת כדלקמן:"1... 2. סייגים להוראות סעיף 2 - ילדים (א) תושב ישראל זכאי לגימלה, בכפוף להוראות החוק, אף אם אין מתקיימים בו התנאים שבסעיף 2 לחוק, אם הוא אחד מאלה: (1)... (2) הוא ילד שהוריו נטשו אותו בישראל - ובלבד שאחד מהוריו הוא תושב ישראל - או הוא ילד, שהורהו שהוא תושב ישראל נטש אותו בישראל, והורהו השני נפטר, אינו מתגורר עמו ונבצר ממנו דרך קבע מלמלא חובותיו כלפי הילד, או הוא נעדר - כל עוד אין אוצר המדינה או רשות מקומית נושאים בהחזקתו..." הוראות סעיף 14 לחוק הבטחת הכנסה זו לשונן: "תקופת התשלום (א) גמלה תשולם רק בעד התקפה שתחילתה ב- 1 לחודש שבו הוגשה למוסד לביטוח לאומי התביעה לגמלה, ואולם השר רשאי לקבוע בתקנות נסיבות שבהן תשולם הגמלה ממועד מוקדם יותר ולתקופה שקבע. (ב) בוטל." עיין לענין תקופת תשלום קודמת בהוראת תקנה 6 לתקנות הבטחת הכנסה (כללי הזכאות והוראות ביצוע) תשמ"ב-1982 דרכי הגשת התביעה נקבעו בתקנה 7 לתקנות הבטחת הכנסה (כללי הזכאות והוראות ביצוע) ותקנה זו קובעת כי התובע גימלה יגיש תביעה על גבי טופס שקבע לכך המוסד לביטוח לאומי בצירוף כל המסמכים והאישורים הרלוונטים להוכחת התביעה. נציין כי החובה להגיש תביעה מעוגנת גם בהוראות אחרות שבחוק הביטוח הלאומי, לגבי גמלאות נוספות (עיין סעיף 297 לחוק הביטוח הלאומי וכן תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגימלה ואופן תשלומה) תשנ"ח-1998 בעב"ל 162/07 אורי מור נ' המוסד לביטוח לאומי [אתר נבו] בפסק דינו של השופט צור שניתן על דעת כל חברי המותב ואשר בו נפסק: "הוראות אלה שבחוק ובתקנות משקפות הסדר מובנה ומחייב לפיו תשלום של גמלה מכח החוק מותנה לא רק בהגשת תביעה לגמלה אלא גם בהחלטת הגורם המוסמך לכך (פקיד תביעות) בדבר עצם הזכאות לגמלה ושיעורה. מדובר בזכות על פי חוק שדרך מימושה קבועה בחוק או בתקנות שהותקנו מכוחו. יותר מכך, מדובר בזכות שמימושה כרוך בקבלת החלטה מהותית - מעין שיפוטית של הגורם המוסמך ופשיטא שהחלטות מסוג שכזה מתקבלות על יסוד מסמך תביעה מפורט ומסודר המוגש למוסד כנדרש (ראו גם עבל 1096/04 המוסד לביטוח לאומי נ. בדעאן [אתר נבו] סעיף 7 לפסק: עב"ל 1069/04 - ביתן - המוסד לביטוח לאומי [אתר נבו] בסעיף 5(ו) לפסק). ובהמשך:"... עצם העובדה כי בידי המוסד מצוי מידע כלשהו הנוגע לזכאי לקיצבה שמקורו במוסד או בגורם שלטוני אחר (למשל - מס הכנסה), אינה מלמדת שהגשת תביעה לגמלה הינה מהלך מיותר או בלתי נחוץ. אדרבה, כללי מינהל תקינים מחייבים את המוסד לשלם כספי ציבור על בסיס תביעה מסודרת לגמלה בה מוכיח המובטח רצונו לקבל אותה והיא נבדקת כראוי ובמידת הצורך מאומתת בעזרת מידע אחר או נוסף הקיים במוסד סוף דבר: שקלנו האם יש מקום לחייב את ביטוח לאומי לשלם גימלת הבטחת הכנסה עבור כ' כילד נטוש לידי סבו ע' מ- 8.03 מועד בו מקבל ע' עבור כ' את קצבת הילדים דהיינו מועד ממנו יודע ביטוח לאומי כי למעשה מי שמגדל את כ' הינו ע', אולם מאחר וגם הזכאות לגימלת ילד נטוש מותנית בקיומן של הוראות נוספות של חוק הבטחת הכנסה אשר על פקיד התביעות לבחון אותן בטרם תקבע הזכאות לגימלת ילד נטוש שכן לשון התקנה הנ"ל קובעת כי תושב ישראל זכאי לגימלה, בכפוף להוראות החוק, אם הוא ילד שהוריו נטשו אותו בישראל, וכמו כן קיימים תנאים נוספים שיש לבחון ובהם היותו של אחד ההורים תושב ישראל, אי מימון על ידי אוצר המדינה או רשות מקומית של החזקתו ועוד, לא ניתן אוטומטית ובלא הגשת תביעה לגימלה ובחינת תנאי הזכאות לאשר את הזכאות לגימלת ילד נטוש, מהמועד שבו מקבל ע' עבור כ' את קצבת הילדים. אשר על כן ומאחר ולא הוצבה בפנינו תשתית עובדתית המצביעה על כך כי ע' הגיש תביעה לקבלת גימלת ילד נטוש במהלך שנת 2002 או 2003 או כי הוטעה בהטעיה שיש בה כדי חוסר תום לב על ידי פקיד/ה של ביטוח לאומי, וכלל לא ברור באיזה תאריך פנה ע' לנתבע לבירור הזכויות, למי פנה, מה שאל ע' את הפקיד/ה אליו פנה, ומה קיבל תשובה, הרי דין התביעה בתיק שבפנינו לקבלת גימלת ילד נטוש לתקופה הקודמת ל- 12.04, להדחות, על יסוד לשון החוק, כפי שפורטה לעיל. אין צו להוצאות. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. קטיניםהבטחת הכנסהביטוח לאומי