זכאות לדמי אבטלה - חופשת לידה

פסק דין 1. נציגי הציבור הוזמנו ולא הופיעו, ולא מסרו נימוק לאי הופעתם. כדי לא לדחות את הדיון הוחלט כי הדיון יתקיים בהעדרם. 2. התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבע אשר שלל את זכאותה לדמי אבטלה בנימוק שלא שררו יחסי עובד-מעביד בינה לבין חברת א.ר.א.ב שבה הועסקה בשכר, בתקופה שמ- 4/96 ועד 11/96, מועד בו יצאה התובעת לחופשת לידה. 3. בתצהיר התובעת פורטו נסיבות ההעסקה: "ביום 1.4.96 התחלתי לעבוד כשכירה בחברת א.ר.א.ב בונוס בע"מ (להלן: המעביד). המעביד הינו חברה פרטית שבה יש לבעלי אריה גולדיאן 99 מניות ולי יש מניה אחת. מנהל החברה הינו בעלי אריה גולדיאן. ביום 1.4.96 נעשה ונחתם ביני לבין המעביד הסכם עבודה. בהתאם להסכם העבודה הוגדרו תפקידי בתחום הנהלת חשבונות, גביה ומעקב וניהול המשרד. בהתאם להסכם העבדוה התחייבתי לעבוד חמישה ימים בשבוע בהיקף של משרה מלאה, ואף מעבר לזאת ככל שהדבר ידרש לצורך מילוי תפקידי. משכורתי החודשית נקבעה ל- 5,000 ש"ח ברוטו לחודש. כמו כן, סוכם שאקבל את כל התנאים הסוציאליים כגון דמי הבראה, חופשה שנתית ותוספת יוקר. עבדתי כמנהלת חשבונות, בגביה, במעקב גביה ובניהול המשרד בהתאם להסכם העבודה. ביצעתי עבור המעביד את כל עבודות הנהלת החשבונות ללקוחות, גביתי כספים, ניהלתי חשבונות גביה מלקוחות, הפקתי את כל חשבוניות המס/קבלות עבור המעביד, ניהלתי את מערך הגביה מלקוחות המעביד, וכן עבדתי בתחום הנהלת החשבונות מול כל ספקי המעביד. אופן ביצוע העבודה נקבע על ידי בעלי, שהוא רואה חשבון במקצועו, אך אינו עוסק בהנהלת החשבונות. בעלי פיקח על עבודתי ונתן לי הוראות והנחיות לביצוע העבודה. בביצוע העבודה הייתי כפופה ישירות לבעלי הנ"ל. העבודה שביצעתי היתה חלק בלתי נפרד וחיוני מהמערך הארגוני של המעביד, ביצוע עבודה היה חיוני לתפקודו התקין והיעיל של עסק המעביד. לא ניתן היה להפעיל את העסק ללא ביצוע הנהלת חשבונות ללקוחות, גביה, ומעקב גביה מלקוחות ואילו לא הייתי מבצעת העבודה היה הכרח להעסיק עובד אחר. לצורך ביצוע העבודה הוקצה לי מקום מיוחד במשרד המעביד ברח' יעבץ 8 הרצליה, וכמו כן מקום עבודה במשרד שברח' ז'בוטינסקי 147 ר"ג. את עבודות הנהלת החשבונות ביצעתי תוך שימוש במסמכים של המעביד, ניירת של המעביד, במחשב של המעביד ובאמצעי המעביד בלבד. ביום 11.11.96 ילדתי ויצאתי לחופשת לידה. " 4. בעלה של התובעת, מר אריה גולדיאן, תמך בתצהירו בגירסת התובעת. 5. המצהירים נחקרו על תצהיריהם. כן נשמעה עדות העדה סיגל סלומון, שהיתה פקידה בחברת א.ר.א.ב. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. 6. לאחר שעיינתי בכל חומר הראיות והמסמכים שבפני, וקראתי את סיכומי הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה מן הטעמים דלהלן: א. מחומר הראיות עולה כי התובעת ביצעה עבודות שונות עבור חברת א.ר.א.ב. דע-עקא שהראיות שבפני מלמדות על עבודה במסגרת עזרה משפחתית ולא כשכירה. ב. התובעת ביצעה את אותה עבודה, ללא שכר, משנת 94', עת הוקמה החברה. רק ב- 4/96 החלה התובעת לקבל שכר עבור עבודתה. ג. התובעת בעדותה אמרה כי מתחילת הקמת א.ר.א.ב (ב- 94') ביצעה עבור החברה עבודות של הוצאת חשבוניות וגביה - ללא שכר. התובעת ניהלה את א.ר.א.ב גם במהלך התקופה שעבדה אצל קלר וקיבלה שכר מקלר. עבודה ללא שכר הינה אחד הסממנים להעדר יחסי עובד-מעביד בין העובד לבין מעבידו הנטען. ד. מעדות הפקידה סיגל סלומון (נ6/) עולה כי במשך כל התקופה בה עבדה סיגל סלומון ב- א.ר.א.ב (בערך מ- 2/95) עבדה התובעת עבור החברה כעוזרת בעבודות המשרד, וביצעה את העבודה מביתה. ה. כאמור, אינני מטילה ספק בכך שהתובעת ביצעה עבור החברה את העבודות הנטענות. עבודות אלה בוצעו מהבית, והתובעת הופיעה במשרד לעיתים רחוקות. ו. עצם העובדה שעבודת התובעת בוצעה מהבית, ולמרות היותה מטופלת בילדים קטנים - אין בה כדי לשלול קשר עובד-מעביד. ז. העילה לשלילת קשר כזה הינה העובדה העולה מחומר הראיות לפיה ביצעה התובעת את אותה עבודה מיום הקמת החברה - ללא קבלת שכר מהחברה, כאשר שכר החל להשתלם לה רק מ- 4/96 (כ- 7 חודשים לפני הלידה). ח. נושא נוסף המעורר תמיהה הינו השכר הגבוה ששולם לתובעת: התובעת קיבלה שכר של 5,000 ש"ח ברוטו, כאשר עובדים אחרים שעבדו משרה מלאה קיבללו כמחצית סכום זה, ובתקופה בה, לטענת מר גולדיאן, היקף העבודה ירד. (עמ' 6 לפרוט', שורות 3-5). ט. סתירה נוספת בחומר העדויות הינה הסתירה שבין עדות התובעת לפיה הגיעה למשרד פעם-פעמיים בשבוע, לעומת עדות העדה סיגל סלומון, אשר העידה כי התובעת הגיעה בממוצע פעם בחודש. 7. מכל הטעמים דלעיל אני קובעת כי עבודת התובעת ב- א.ר.א.ב היתה במסגרת עזרה משפחתית ולא במסגרת יחסי עובד-מעביד שבינה לבין החברה. לידהחופשת לידהדמי אבטלה