הגדרת "ילד נכה" - ביטוח לאומי

פסק דין 1. זהו ערעור מכח סעיפים 222 (ד) ו- 213 לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב] , התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 23.8.99 (להן - הועדה) אשר קבעה, כי המשיב סובל מליקוי שמיעה המזכה אותו בגמלה על פי תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח - 1998 (להלן - התקנות). 2. בסעיף ה' לפרוטוקול הועדה סוכמו מימצאיה כדלקמן: " ליקוי שמיעה בשתי האוזניים המתבטא בירידה בשמיעה עמוקה אלכסונית בתחום תדירויות השמיעה בין 1000 ל- 3000 ואופי השמיעה בין 1000 ל- 2000 40 דציבל ובין 2000 ל- 3000 ירידה עד 50 דציבל בין 3000 ל- 4000 שהוא בטווח העליון של השמיעה המדוברת ירידה נוספת ..... של 50 עד 60 דציבל. בבדיקתו נושא מכשיר שמיעה משתמש במכשיר זה ע"פ דווח בבי"ס אך באופן לא עקבי. עקב סירוב לשאת אותו חרף המלצות נמצא בטיפול בשמע מרכז לטיפול בילדים עם לקויי שמיעה מבקר במסגרת שמע ומקבל עזרה של סייעת בביתו. הועדה סוברת שליקוי השמיעה הוא משמעותי המלצה לשימוש במכשיר שמיעה ניתנת במקרים שבהם הליקוי הינו כזה המפריע לתפקוד שמיעתי בתחום השפה המדוברת. הועדה איננה סוברת שיש מקום לביצוע ממוצעים אריטמטיים. כמו כן סוברת הועדה שהגדרת הזכאויות מתייחסת למוגבלות המאפיינת ילד זה". 3. בתקנה 1 לתקנות הגדרת "ילד נכה" הינה: (1)........ (2)....... (3) ילד עם ליקוי מיוחד. (4)....... באותה תקנה מופיעה ההגדרה ל"ילד עם ליקוי מיוחד" כך: " ילד שרופא מומחה למחלות ילדים, אשר המוסד הסמיכו לכך, קבע כי מתקיים בו אחד הליקויים המנויים בתוספת השניה". בתוספת השניה לתקנות בחלק א' נקבע כי אחת החלופות לפיהן יוגדר "ילד עם ליקוי מיוחד" הינו: " (2) ילד עם ירידה בשמיעה בכל אחת מאוזניו של לפחות 45 דציבלים בתדירויות הדיבור, ללא תיקון, בתנאי שמלאו לו 8 שנים". טענת המערער היא, כי על פי הנתונים שהיו בפני הועדה אין מדובר בירידה בשמיעה של 45 דציבלים וכי אופן הקביעה של הירידה בשמיעה ללא ביצוע ממוצעים אריטמטיים, איננה אפשרית ומנוגדת לתקנות. לענין זה מפנה ב"כ המערער לפריט 72 (1) לרשימת המבחנים לדרגות נכות על פי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956. פריט 72 (1) הנ"ל דן בליקויי שמיעה וכולל טבלת אחוזי נכות לפי מדידה אודיומטרית. באשר לאופן קביעת האחוזים נאמר בפריט זה "בקביעת אחוזי הנכות עבור הפחתת השמיעה יש לקחת בחשבון ירידת כושר השמיעה הממוצע בתדירויות הדיבור של 500 - 1000 - 2000 מחזורים בשניה". מפרוקטול הועדה לא ברור האם הגיעה הועדה, בסופו של חשבון, למסקנה כי אכן חלה ירידה בשמיעה בכל אחת מאוזניו של המשיב של לפחות 45 דציבלים בתדירויות הדיבור. אם אכן זוהי המסקנה, כיצד נעשה החישוב ולאיזה רמה של תדירויות הדיבור מתייחסת המסקנה הסופית, ככל שאכן זו קיימת, כי מדובר בירידה של לפחות 45 דציבלים. ככל שמדובר בדרך חישוב הירידה בשמיעה, אף שהדברים לא נאמרו מפורשות בתוספת השניה, יש לאמץ את הדרך שנקבעה בפריט 72 (1) לפיה "בקביעת אחוזי הנכות עבור הפחתת השמיעה יש לקחת בחשבון ירידת כושר השמיעה הממוצע בתדירויות הדיבור של 2000-100-500 מחזורים בשניה". 4. אשר על כן, מוחזר עניינו של המשיב לועדה על מנת שתסביר ותנמק האם מסקנתה היא, כי למשיב ירידה בשמיעה בכל אחת מאזניו של לפחות 45 דציבלים בתדירויות הדיבור. אם אכן זו מסקנתה תפרט הועדה את דרך החישוב. אם דרך החישוב לא נעשתה על פי האמור בפריט 72 (1) לעיל, תחשב הועדה מחדש את רמת הירידה בשמיעה על פי האמור בפריט 72 (1) ותפרט את מסקנתה. אין צו להוצאות. קטיניםנכותילד נכה / פעוט נכההגדרות משפטיותביטוח לאומי