ערעור 0% נכות בגין תאונת עבודה

פסק דין 1. בפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן-החוק), על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום: 27.10.99, אשר קבעה למערער 0% נכות בגין תאונת עבודה מיום: 06.04.95, והחל מיום: 01.11.95. 2. ואלה נימוקי הערעור: א. הועדה לא איפשרה למערער להציג פרוטוקול ישיבת הועדה הרפואית לענין מס הכנסה ובחרה להתעלם מממצאיה של אותה ועדה אשר קבעה למערער נכות אורטופדית בשיעור 10% בגין התאונה. ב. הועדה התעלמה מההגבלות מהן סובל התובע ומהתיעוד הרפואי, לרבות ממצאי ה - C.T. ומיפוי העצמות, באשר לפגיעה בע"ש מותני ובגב תחתון וזאת למרות קביעתה שמדובר בחבלה צווארית של "צליפת שוט". ג. טעתה הועדה בקביעתה בדיעבד וללא כל ביסוס אחוזי נכות זמנית נמוכים ולפרקי זמן קצרים תוך התעלמות מתלונות המערער ותעודות אי הכושר. 3. ואלה טיעוני ב"כ המשיב: א. הועדה עיינה בכל החומר הרפואי, ציינה ממצאיה, וקביעותיה הן קביעות רפואית שבסמכות הועדה ואין בית הדין מוסמך להתערב בהן. ב. קביעת הועדה הרפואית לענין מס הכנסה אינה מחייבת את הועדה הרפואית לעררים. דו"ח הועדה לענין מס הכנסה וחווה"ד הרפואית עליה הסתמכה ועדה זו, לא היה בפני הועדה הרפואית לעררים וממילא לא יכלה להתייחס לתוכנה. ג. קביעת שיעור הנכות הזמנית היא בסמכות הועדה עפ"י שיקול דעתה המקצועי. למערער נקבעה תקופת אי כושר מיום: 07.04.95 ועד יום: 30.04.95 (עפ"י תעודות אי הכושר) ובהתאם לכך שולמו לו דמי פגיעה. התעודות הנוספות שצורפו לכתב הערעור הן תעודות מחלה. לאחר שעיינתי בפרוטוקול הועדה הרפואית לעררים, במסמכים שהוצגו ובחנתי טיעוני ב"כ הצדדים להלן החלטתי: 4. המערער נפגע בתאונת דרכים אשר הוכרה כתאונת עבודה, ביום: 06.04.95. המערער נחבל בראש, צוואר, גב תחתון ובית חזה שמאל. הרכב הועדה כלל אורטופד-מנתח ומומחה נוירולוג, מומחים בתחום הפגימות שהוכרו. האבחנה הרפואית כמצויין בדו"ח: "מצב לאחר צליפת שוט". 5. עיון בפרוטוקול הועדה מעלה כי הועדה התייחסה לתלונות המערער באשר לקשיי הליכה ולכאבי גב, צוואר ולתופעה של "רגל רדומה". הועדה בדקה את המערער בהתייחס למגבלות שצויינו על ידו וציינה את ממצאי בדיקתה באופן מפורט בדו"ח (סעיף 27). כמו גם מציינת הועדה את ממצאי בדיקת C.T. ע"ש מותני. הועדה עיינה בתיעוד הרפואי שהוצג בפניה, לרבות בממצאי בדיקת C.T. ע"ש מותני מיום: 16.06.97, צילומי רנטגן של ע"ש צווארי מיום: 08.07.88 ובכרטיס הרפואי. קביעותיה של הועדה הן קביעות רפואיות מובהקות אשר בסמכות הועדה ועפ"י שיקול דעתה המקצועי ובהתבסס על החומר הרפואי שהובא בפניה, ואין בית הדין מוסמך להתערב בהן. 6. באשר לשיעורי הנכות הזמנית - בסמכותה של הועדה הרפואית לעררים לקבוע דרגת נכות זמנית, אף אם ועדה מדרג ראשון לא קבעה זאת. בעניננו, הועדה מדרג ראשון קבעה למערער נכויות זמניות בשיעור 30% לתקופה 01.05.95-31.07.95 ו - 20% לתקופה 01.08.95-31.10.95. קביעה זו אושרה ע"י הועדה הרפואית לעררים. גם כאן מדובר בקביעה רפואית שבסמכות הועדה עפ"י ממצאיה והתיעוד הרפואי ולא מצאתי לנכון להתערב בה. לציין שתקופת אי הכושר עפ"י תעודות אי הכושר היא מיום: 06.04.95 ועד יום: 30.04.95, בעוד שיתר התעודות שצורפו לכתב הערעור הן תעודות מחלה מיום: 15.06.97 ומיום: 13.08.97, למעלה משנתיים לאחר מועד האירוע. 7. באשר לפרוטוקול הועדה הרפואית לענין מס הכנסה - לטענת ב"כ המערער לא איפשרה הועדה למערער להציג את פרוטוקול ישיבת הועדה הרפואית לענין מס הכנסה (נספח ט' - לכתב הערעור). עיון בפרוטוקול זה מעלה כי קביעת הועדה התבססה על חוו"ד רפואית-אורטופדית, אשר לא הייתה בפני הועדה הרפואית לעררים וממילא לא יכלה להתייחס לתוכנה. אמנם, הועדה הרפואית לעררים בדונה בשאלת דרגת הנכות הנובעת מתאונת עבודה אינה מחוייבת לקביעת הועדה הרפואית לענין מס הכנסה. עם זאת, ולמען הסר ספק, סבורתני שמן הראוי שחווה"ד הרפואית של האורטופד מיום: 14.07.98, תובא להתייחסות הועדה הרפואית לעררים בעניננו. 8. משמוחזר התיק לועדה מתבקשת הועדה לתייחס גם לתוצאות בדיקת מיפוי עצמות שבוצעה בביה"ח "השרון" מיום: 13.08.97, באשר לא ברור אם אכן היו בפני הועדה כחלק מהחומר הרפואי, אם לאו. 9. באשר להרכב הועדה אליה מוחזר הענין - בהעדר בסיס לטענת ב"כ המערער בדבר חשש של ממש כי הועדה תהא "נעולה" על החלטתה הקודמת, לא מצאתי לנכון לחרוג מן הכלל לפיו דרך המלך של החזרת ענין לועדה רפואית היא החזרתה לועדה שבדקה את המבוטח. 10. לאור האמור, מוחזר הענין לועדה הרפואית לעררים על מנת שתתייחס לחווה"ד האורטופדית מיום: 14.07.98, עליה התבססה הועדה הרפואית לענין מס הכנסה, וכן לתוצאות מיפוי העצמות מיום: 13.08.97. באם תחליט הועדה שלא לקבל מסקנות חווה"ד האמורה, תנמק החלטתה, ובאם תמצא לנכון להעניק למערער אחוזי נכות אורטופדית, תשקול הועדה האם יש מקום להפעלת תקנה 15 בענינו של המערער. המערער רשאי יהא להציג לועדה מסמכים לענין הפגיעה בכושרו לעבוד והירידה בהכנסותיו עקב התאונה. נכותערעורתאונת עבודה