החלטה 1. המשיב הגיש תביעה לקבלת זכויות פנסיה שנשללו ממנו בגין אי ביצוע הפרשות לקופת גמל. ההפרשות נשוא התביעה היו צריכות להיות מופרשות, לטענת התובע, בשנים 71' - 73'. 2. המבקשת הגישה בקשה למחיקת התביעה על הסף בשל 3 עילות: העדר עילה; העדר כימות; התיישנות. 3. העדר עילה: א. המשיב מסתמך על הוראה בתקשי"ר המחייבת את המבקשת (או את מדינת ישראל שהמבקשת באה בנעליה), - להפריש לקרן גימלאות בשנים 71' - 73'. ב. המבקשת טוענת כי בשנים הרלבנטיות לא היתה קיימת הוראה כזו. ג. המשיב צירף לתגובתו עותק של הוראות התקש"יר הרלובנטיות משנת 72'. במסמך זה מצויינת החובה להפריש לקרן גימלאות. המבקשת לא המציאה כל ראיה סותרת ולפיכך אין מקום למחיקה על הסף בטענה של העדר עילה. 4. העדר כימות: המשיב התחייב לכמת את תביעתו. 5. התיישנות: א. המבקשת טוענת כי התובע הגיש תביעתו ב- 10/99 בגין עילה שקמה לו (לטענתו) ב- 71' - 73'. לטענת המבקשת התיישנה התביעה. המבקשת מסתמכת על ההלכה שנקבעה בדב"ע ל3-40/ פלדון נ' אריגי דן, ודב"ע נב3-217 אגודה ארצית של מנהלים נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, לפיה כאשר היו בידי העובד תלושי שכר - היה בידו לבדוק אם הופרשו עבורו הכספים לגמל. משלא בדק העובד את ההפרשות או העדר ההפרשות בתלוש השכר - הרי שלא נהג בזהירות סבירה ולפיכך מתיישנת תביעתו כתום שבע שנים. ב. המשיב, שאיננו מיוצג, פרש בפנינו את ההשתלשלות העובדתית שקדמה להגשת תביעתו, וטען כי אף בזהירות סבירה לא היה בידו לגלות את העובדות המהוות את עילת התובענה. המשיב טען כי בשנים 71' - 73', בהן היה זכאי, לטענתו, להפרשות למבטחים, היה עובד חדש ולא ידע על קיום הזכות. לאחר מכן עבר להיות עובד מדינה, ולפיכך מאז, ואז לתום תקופת עבודתו, לא הופרשו בעבורו כספים לקופת גמל בתלושי השכר שלו. המשיב פירט את הנסיבות שבהן נודע לו על זכותו שלא מומשה, והסביר מדוע השתהה בהגשת תביעתו. ג. אנו סבורים כי קיים שוני בין העובדות שפורטו בעניין פלדון ובפסה"ד בעניין מורשי חתימה לבין המקרה שבפנינו, כפי שתואר ע"י התובע. מעמדת המבקשת עצמה עולה מחלוקת לגבי עצם קיומה של זכות להפרשות בשנים 71'- 73', שכן המבקשת טוענת כי זכות כזו כלל לא היתה קיימת באותה תקופה. כלומר: אם עצם קיום הזכות להפרשות שנוי במחלוקת - כיצד יש לדרוש מעובד חדש כפי שהיה התובע בתקופה הרלבנטית - לדעת על קיום זכות כזו ולעמוד על קיומה? בנוסף, כפי שנטען ע"י התובע, כתום שנתיים לעבודתו עבר למסלול של פנסיה תקציבית שנתקיים במשך כל שנות עבודתו (עד להקמת המבקשת) ולכן לא היה ער לעובדה שבשנתיים הראשונות לעבודתו נשללה ממנו הזכות להפרשות. ד. אנו סבורים כי בנסיבות המיוחדות של הליך זה, כפי שפורטו לעיל, יש להכריע בשאלת ההתיישנות במסגרת ההכרעה בתיק כולו, תוך שמיעת ראיות לגבי כלל העובדות הנטענות, לרבות טענות התובע והנתבעת לגבי העובדות הנוגעות להתיישנות. 6. לאור כל האמור לעיל אנו דוחים את הבקש לדחיה על הסף וקובעים כי שאלת ההתיישנות תידון כאחת הפלוגתאות בתיק. 7. התובע יכמת את תביעתו בתוך 90 יום מהיום. 8. לשלוח לצדדים ולהחזיר למנ"ת, להמשך הטיפול בתיק. קופות גמל