מודליסטית - פגיעה בעבודה

פסק דין 1. התובעת עותרת להכיר בליקוי בידיה וברגליה כ-"פגיעה בעבודה" מכח תורת המיקרוטראומה ובמשמעות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן-החוק). 2. בכתב ההגנה נטען כי לתובעת לא אירעה כל פגיעה בעבודה או שורת פגיעות זעירות במובן תורת המיקרוטראומה, ובמשמעות סעיף 79 לחוק. עוד נטען כי, אין שום קשר בין עבודת התובעת לבין מחלתה הבאה על רקע מצב בריאותי-קונסטיטוציונלי וכי השפעת העבודה על מחלת התובעת הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. לאחר בחינת הראיות וטיעוני ב"כ הצדדים להלן החלטתי: 3. התובעת, ילידת שנת 1948, עבדה כשכירה ברשות השידור, המחלקה לטלויזיה חינוכית בת"א. עיקר עיסוקה היה בתפקיד מודליסטית. לעדות התובעת, עבדה החל מתאריך: 01.04.94 ועד תאריך: 30.04.96. עפ"י אישור המעביד על גבי טופס התביעה שהוגש לנתבע בתאריך: 22.01.97, צויין כתקופת העבודה 18.04.96-02.10.94. (נ1/). התובעת עבדה בהיקף משרה של 6 ימים בשבוע, 7 שעות ביום. 4. בתצהירה מוסרת התובעת כי עקב עומס עבודה מוגזם, החלה לסבול מכאבים בכפות הידיים ובעקבים אשר גרמו להגבלה בתנועותיה ובתפקודה היומיומי. בטופס התביעה שהוגש לנתבע (נ1/) ציינה התובעת כי העבודות שביצעה במסגרת תפקידה "היו כרוכות במאמץ של ידיים ורגליים ובעמידה בלוח זמנים". לעדותה, עבודתה הייתה כרוכה בעבודה מאומצת של כפות הידיים וכן בהליכה ועמידה ממושכים. (סעיף 7 לתצהיר). בחקירתה הנגדית הבהירה התובעת את מהות עבודתה כמודליסטית וציינה כי אין מדובר בעבודה סטנדרטית אלא במגוון של פעולות שונות כגון: הכנת גיזרה, העברה לביצוע עבודות התפירה ע"י התופרות עליהן הייתה אחראית, מדידת הבגד ע"י השחקן, סידור ואיחסון התלבושות וכו'. 5. על מנת להכיר בפגיעה כ"תאונת עבודה" כתוצאה ממיקרוטראומה, יש להצביע על שורה של אירועים, אשר כל אחד מהם גורם לנזק, ואשר מהצטברותם מביאים לתוצאה, היא הפגיעה המוכרת: כ"תאונת עבודה". יסודה של תאונת עבודה היא ב"פתאומיות", של אירוע שניתן לאתרו בזמן. ואולם, על פי תורת המיקרוטראומה יכול שתהיה שורה של אירועים שבכל אחד מהם אין מתקיים אומנם תנאי הפתאומיות אך ורק בהצטברותם באה התוצאה המזכה בגמלה. (דב"ע לא/ 0-5 ושדי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב', 200). תורת המיקרוטראומה איננה הופכת כ"מטה קסם" שורה של כאבי גב לסידרה של פגיעות זעירות חוזרות ונשנות. (דב"ע מח/ 0-77 אליעזר מזרחי נ' המל"ל, פד"ע יט', 538). על מנת שימונה מומחה יועץ רפואי על המערער להניח תשתית עובדתית בענין פגיעות חוזרות ונשנות, זהות או דומות, משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה, כדי שניתן יהיה להניח אותה בפני המומחה. (דב"ע מד/ 0-90 צבי שפיר נ' המל"ל, פד"ע טז', 93). 6. התשתית העובדתית שפרשה התובעת בפני בית הדין באשר למהות ואופי עבודתה, כפי שצויין לעיל, ולאור הפסיקה הנוהגת לענין תורת המיקרוטראומה, מביאה למסקנה כי לא הוכחו פעולות או תנועות, דומות או זהות, החוזרות ונשנות, שניתן לאתרן או להגדירן בזמן במסגרת העבודה. עמידה ממושכת, אינה בגדר פעולה שחוזרת על עצמה במובן תורת המיקרוטראומה. גם אם מדובר בעבודה מאומצת אין בכך כדי להקים תשתית עובדתית המצדיקה מינויו של מומחה רפואי לבדיקת הקשר הסיבתי הרפואי מכח תורת המיקרוטראומה. 7. התביעה נדחית. 8. ניתן לערער על פסק הדין בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. תאונת עבודה