קורס הכשרה מקצועית של משרד העבודה - דמי אבטלה

פסק דין 1. העובדות הצריכות להכרעה בהליך זה אינן שנויות במחלוקת והן כדלקמן: התובע החל ללמוד בסוף אפריל תחילת מאי 98' בקורס הכשרה מקצועית של משרד העבודה לחשמלאות לתואר "חשמלאי מוסמך". הלימוד בקורס שילב לימודים עיוניים ועבודה בפועל. התובע קיבל בתקופה זו דמי אבטלה. ביום 2.10.98 נפגע התובע בשתי הברכיים ובירך שמאל בתאונת דרכים בדרך ללימודים והתאונה הוכרה ע"י הנתבע כתאונה בעבודה. התובע הפסיק ללמוד כתוצאה מהתאונה והנתבע חדל לשלם לו דמי אבטלה. הנתבע דחה את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה. השאלה שבמחלוקת היא האם מגיעים לתובע דמי פגיעה בתקופה שבה לא יכול היה ללמוד ולעבוד עקב התאונה. 2. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בדרך פירושן של ההוראות הרלבנטיות בחוק הביטוח הלאומי ובתקנות, כמפורט להלן: א. סעיף 75 (א) (3) לחוק הביטוח הלאומי, נוסח משולב - תשנ"ה - 1995, (להלן: "החוק") הקובע: "75. (א) אלה המבוטחים לפי פרק זה: (1) עובד, למעט שוטר כמשמעותו בחוק המשטרה, סוהר כמשמעותו בחוק שירות בתי הסוהר ועובד שירותי הבטחון כמשמעותו בסעיף 63א לחוק שירות המדינה; (2) עובד עצמאי, למעט מי שנמנה עם סוג אנשים שהוצאו מכלל עובדים עצמאיים, לענין סעיף זה, בתקנות ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה; (3) אדם המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, במקום או אצל אדם שאושר לכך בתקנות;" ב. סעיף 92 (א) לחוק הקובע: "92. (א) מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה." תקנה 29 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח בפני פגיעה בעבודה) התשי."ד - 1954 בה נקבע: "29. מבוטח לפי ס' 16 (א) (2) עד (4) לחוק, להוציא כבאי מתנדב, אינו זכאי לדמי פגיעה, אלא אם כתוצאה מהפגיעה בעבודה נגרע מהכנסתו במשלח ידו" (סעיף 16 (א) (2) הינו היום סעיף 75 (א) (3) לנוסח המשולב - ח.ש.). 3. התובע טוען: עקב התאונה לא יכול היה התובע לעבוד בעבודה בה עבד ובכל עבודה אחרת. עקב התאונה לא יכול היה התובע להמשיך בלימודים ובעיקר בעבודה המעשית ונגרם לו הפסד הכנסה כתוצאה מהפסקת תשלומי דמי האבטלה, אשר מהווים את הכנסתו ממשלח ידו בתקופת ההכשרה המקצועית. בעת שנפגע התובע בתאונת העבודה היה כבר חלק ניכר מהקורס מאחוריו ולכן ניתן להתיחס להפסקת הלימודים בקורס עקב התאונה ולהפסקת התשלום בתקופת הלימודים כמצב בו "נגרע מהכנסתו במשלוח ידו". לחלופין יש להתייחס לקורס כמקום עבודתו של הנתבע אשר עקב התאונה לא יכול היה התובע להמשיך בעבודה זו ובכל עבודה אחרת ולכן נגרע מהכנסתו במשלוח ידו. פרשנותו של המוסד לביטוח לאומי לתקנה 29 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), לפיה המצויים בהכשרה מקצועית אינם זכאים לדמי פגיעה גם אם בשל הפגיעה הופסק תשלום דמי האבטלה מיתרת את ביטוחם מפני פגיעה בעבודה של כל הנמצאים בהכשרה מקצועית, ועל כן פרשנות זאת אינה סבירה ואינה עולה בקנה אחד כוונת החקיקה. 4. הנתבע טוען: על פי תקנה 29 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) תשי"ד - 1954 - מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי אינו זכאי לדמי פגיעה, אלא אם כתוצאה מהפגיעה נגרע מהכנסתו במשלח ידו. טועה ב"כ התובע בסברה כי מבוטח בפרק נפגעי עבודה זכאי לדמי פגיעה בלבד וכאילו אי זכאות להם מייתר את ביטוחם. נפגע בעבודה זכאי לגמלאות אחרות פרט לדמי פגיעה והראיה גימלת הנכות מעבודה לה זכאי התובע, כשוועדה לנפגעי עבודה קבעה לתובע 100% דרגת נכות לתקופה זמנית מ- 1.1.99 עד 31.10.99. התובע זכאי לקיצבת נכות מעבודה מלאה לתקופה הנ"ל. כמו כן, נפגע בעבודה (לאו דווקא התובע) זכאי לגמלאות מיוחדות עפ"י סעיף 112 (א) לחוק ולרפוי, החלמה ושיקום רפואי עפ"י סעיף 86 (א) לחוק. אין מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית זכאי לדמי פגיעה - אם לא נגרע מהכנסתו במשלח ידו - מאחר ודמי הפגיעה באים במקום הפסד שכר בעבודה. 5. הדין עם הנתבע: א. תקנה 29 הנ"ל הינה חריג להוראות סעיף 92 (א) לחוק המקנה זכות לדמי פגיעה לכל מבוטח שנפגע ואשר הפגיעה מנעה ממנו את היכולת לעבוד. הכלל הוא שדמי הפגיעה משולמים לכל מי שהפגיעה שללה את יכולתו להמשיך ולעבוד. אם נקבל את פרשנות התובע ללשון תקנה 29 - הרי שאין כל צורך בתקנה זו, שכן, עפ"י פרשנות התובע, די בכך שהפגיעה מנעה מן התובע את היכולת להמשיך ולעבוד (ולקבל דמי אבטלה), כדי שתקום לו זכות לקבל דמי פגיעה. זכות כזו קיימת בסעיף 92 לגבי כל מבוטח ולפיכך ברור כי התקנה מתייחסת לנסיבות שונות מהנסיבות המפורטות בסעיף 92. ב. מבוטח המקבל דמי אבטלה אינו זכאי לדמי פגיעה; לפיכך אין ליתן פרשנות המרחיבה את זכויותיו של המצוי בהכשרה מקצועית לעניין הזכאות לדמי פגיעה בתקופה בה אינה זכאי דמי אבטלה. יש לפרש את לשון התקנה כמתייחסת לאבדן הכנסות שהמבוטח יכול היה להשתכר בעבודתו במשלח ידו, ולא לדמי האבטלה שחדלו להשתלם לו. ג. צודקת ב"כ הנתבע בטענתה כי פגיעה בעבודה, לרבות פגיעתו של המצוי בהכשרה מקצועית, מקנה זכויות נוספות מעבר לדמי פגיעה. בעוד שלגבי דמי פגיעה למצוי בהכשרה מקצועית קיימת תקנה מפורשת השוללת דמי פגיעה למי שהכנסתו לא נגרעה - אין הדבר כך לגבי הזכאויות הנוספות הקמות לנפגעי עבודה. ד. תקנה 29 מדברת במפורט על הכנסתו של המבוטח במשלח ידו. אדם המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום, טרם רכש לעצמו משלח יד, ולפיכך יש לפרש את האמור כמתייחס למשלח ידו שהיה לו לפני שהחל בהכשרה, ואשר הכנסותיו מאותו משלח יד - נגרעו. הכשרה מקצועיתקורס הכשרהמשרד העבודה והרווחהדמי אבטלה