נכות זמנית בשיעור 50%

פסק דין 1. בפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן-החוק), על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום: 19.07.99, אשר קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 50% לתקופה 10.08.92 ועד 28.10.92 ונכות צמיתה בשיעור 25% החל מיום: 29.10.92, בגין הפגיעה בעבודה מיום: 30.04.92. 2. ואלה נימוקי הערעור: א. טעתה הועדה בכך שלא הכירה בפרפור הפרוזדורים כגרימה בעבודה והתעלמה מהקשר הישיר בין אוטם שריר הלב לפרפור הפרוזדורים שאירע 3 חודשים לאחר האוטם כאשר מהמסמכים הרפואיים עולה כי עד לפרוץ האוטם לא סבל המערער מפרפור פרוזדורים. ב. טעתה הועדה בקובעה כי למערער גורמי סיכון רבים כמו "סיפור משפחתי" והוא חשוף ביותר לחלות בטרשת העורקים הכליליים וזאת בניגוד לאמור בפסק הדין שניתן בענינו של המערער ביום: 01.09.98. ג. טעתה הועדה כאשר קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 25% ולא 50% כפי שקבעה באותו ענין הועדה הרפואית לפי פקודת מס הכנסה. 3. להלן טיעוני ב"כ המשיב: א. הועדה סוברנית להחליט לענין הקשר הסיבתי עפ"י שיקול דעתה המקצועי. קביעותיה הן קביעות רפואיות המבוססות על תיעוד רפואי, אותן הסבירה הועדה במפורט תוך הנמקה בדבר העדר קשר סיבתי בין האוטם לבין פרפור הפרוזדורים. ב. הועדה התייחסה לגורמי סיכון כלליים ולא רק לענין המשפחתי. בפסק הדין הוכר האוטם כתאונת עבודה ואין כל קשר לנקבע בפסק הדין לענין פרפור הפרוזדורים שהיה לאחר מכן. ג. הועדה נימקה סטייתה מהחלטת הועדה הרפואית לענין מס הכנסה. לאחר שעיינתי בפרוטוקול הועדה הרפואית לעררים ובחנתי טיעוני ב"כ הצדדים, להלן החלטתי: 4. בתאריך: 30.04.92, לקה המערער באוטם שריר הלב. בהתאם לפסק הדין שניתן ע"י כב' השופטת גבריאלי בתאריך: 01.09.98, הוכר האירוע כתאונת עבודה. ועדה רפואית מיום: 11.05.92, קבעה למערער דרגת נכות זמנית של 50% לתקופה 10.08.92 ועד 28.10.92 ודרגת נכות צמיתה של 25% החל מיום: 29.10.92. הצדדים הגישו ערר על החלטה זו. בערר שהוגש ע"י המשיב נטען כי היה על הועדה להפחית את שיעור הנכות בגין "מצב קודם". הועדה הרפואית לעררים קיימה שתי ישיבות בענינו של המערער. בישיבתה הראשונה מיום: 23.06.99, ציינה הועדה בפרוטוקול את תלונותיו של המערער ואת טענותיו כנגד קביעת הועדה מדרג ראשון הזהות במהותן לטענותיו נשוא ערעור זה שבפניי. בישיבתה זו, בדקה הועדה את המערער וציינה ממצאיה בפרוטוקול. בטרם תסכם מסקנותיה, ולמען הסר ספק ביקשה הועדה להמציא לה חומר רפואי נוסף, סיכום מחלה מביה"ח בילינסון ותיק המרפאה האנדוקרינולוגית. החלטתה של הועדה הרפואית לעררים בישיבתה הנוספת מיום: 19.07.99, כמפורט לעיל היא נשוא ערעור זה שבפניי. 5. בפרוטוקול הועדה הרפואית לעררים נרשמה האבחנה הרפואית: "מצב לאחר אוטם שריר הלב . פרפור פרוזדורים שהחל מס' חודשים לאחר האירוע". 6. לשאלת הקשר הסיבתי בין פרפור הפרוזדורים לבין אירוע האוטם - בהסתמך על התיעוד הרפואי שהיה בפניה וממצאי הצנתור שעבר המערער ביום: 24.05.93, קבעה הועדה כי פרפור הפרוזדורים הופיע מספר חודשים לאחר קרות האוטם ובסמוך למועד הניתוח וללא כל קשר לאוטם שהוכר אלא כתוצאה מהתקדמות המחלה הטרשתית כפי שהודגם בצנתור. עוד ציינה הועדה כי המערער חשוף יותר מאדם אחר בגילו ללקות בטרשת העורקים בשל גורמי סיכון. כגון: סיפור משפחתי, היפרליפדמיה ויתר לחץ דם. פסק הדין לעיל שניתן בענינו של המערער הכיר באירוע האוטם שאירע ביום: 30.04.92, כתאונת עבודה, בעוד שפרפור פרוזדורים אובחן מספר חודשים לאחר מכן, וכפי שקבעה הועדה הרפואית, ללא קשר לאוטם. הועדה הרפואית מוסמכת, עפ"י שיקול דעתה המקצועי ובהתבסס על תיעוד רפואי וממצאי בדיקתה, לקבוע לענין הקשר הסיבתי בין פרפור הפרוזדורים לבין האוטם שהוכר כתאונת עבודה. הועדה הסבירה ונימקה קביעתה בדבר העדר קשר סיבתי בין האירוע לבין הפרפור. מאחר וקביעתה זו של הועדה היא קביעה רפואית מובהקת, הנתונה בסמכות הועדה, ובהיותה מוסברת ומנומקת ע"י הועדה כמפורט בפרוטוקול, לא מצאתי טעות משפטית המצדיקה התערבות בית הדין בהחלטה. לציין כי הועדה בהתייחסה למחלתו הטרשתית של המערער ציינה כי למערער גורמי סיכון מעבר לענין המשפחתי, כך שאין הדבר עומד בסתירה לקביעת בית הדין בפסק הדין לעיל בדבר העדר "סיפור משפחתי". 7. באשר להחלטת הועדה הרפואית לפי פקודת מס הכנסה - ראשית, אין הועדה הרפואית לעררים לענין קביעת דרגת נכות מעבודה מחויבת לקביעות ועדה רפואית לפי פקודת מס הכנסה. שנית, עיון בפרוטוקול הועדה מעלה כי הועדה נימקה את סטייתה מהחלטת הועדה הרפואית לפי פקודת מס הכנסה בציינה כי הנכות שנקבעה למערער מתייחסת אך ורק לנכותו שנגרמה כתוצאה מהאירוע הלבבי שאירע ביום: 30.04.92 ואשר הוכר כתאונת עבודה, בעוד שהועדה הרפואית הפועלת לפי פקודת מס הכנסה קבעה את נכותו הכוללת של המערער נכון למועד בדיקתו על ידה. 8. לאור האמור, משלא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הועדה הרפואית לערעורים - דין הערעור להידחות. נכות זמניתנכות