תקנות הביטוח הלאומי דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה

פסק דין 1. זהו ערעור על החלטתה של ועדת העררים לענין גימלת ילד נכה מיום 4.10.99 שקבעה כי בתה של המערערת (להלן : "משי") אינה זכאית לגימלה עפ"י תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח1998- (להלן : "התקנות"). 2. משי, ילידת 22.9.97, סובלת מתסמונת vater וחסרת אגודל ימין. המערערת טענה בפניי כי לקחת ממנה הקיצבה, שניתנה למשי עד גיל שנתיים, משמעו לגזול ממנה האפשרות לטפל במשי וליתן לה הטיפולים השונים שהביאוה למצבה "הטוב" יחסית - טיפולים שמניעתם היתה מביאה את משי למצב של פיגור, נטל ותלות מלאים. המשיב טען כי אין מדובר במחלה אוטומטית וכי עפ"י הפעולות שמשי מבצעת - אין מדובר ברמה המזכה בגימלה. 3. אין חולק כי מחלתה של משי אינה מסוג המחלות המזכות בגימלה, באופן אוטומטי (חלק א' ו-ג' לתוספת השניה לתקנות) ואין מדובר בעומס טיפולים (כאמור בתוספת הראשונה לתקנות). אין גם חולק כי עד לגיל שנתיים קיבלה משי גימלה לאחר הערכה רפואית-התפתחותית שבוצעה ב30.3.98-. הגימלה נשללה ממשי משעפ"י בדיקת רופא הוברר כי התפתחותית אינה עונה על הקריטריונים המזכים. 4. כעולה מבדיקת הרופא המוסמך מיום 31.8.99, משי אינה הולכת ואינה מתיישבת, אך כשמושיבים אותה היא יושבת, דהיינו, אינה נופלת. אין היא אוכלת אוכל מוצק, מרכיבה היא משקפיים, עושה פיזיוטרפיה פעם בשבוע, מכניסה היא דברים לפה והיא במעקב מרפאת לב, עיניים ואורטופדית. משי אינה מסוגלת לבצע אף אחת מהפעולות הנבדקות לקבוצת הגיל שמעל 24 חודש, וכן אינה מבצעת 2 פעולות לקבוצות הגיל הנמוכות יותר. משי ילידת 9/97, דהיינו, במועד בדיקתה ע"י הרופא היתה בת שנתיים. בבדיקה הקודמת עפי"ה זכתה בגימלה, היתה משי בת 7 חודשים בלבד, משלא ביצעה הפעולות בהתאם להתפתחותה הצפויה עפ"י גילה. 5. תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח1998- (להלן : "התקנות") קובעת בסעיף משנה (2) כי תינתן גימלה בעד ילד עם לקוי מיוחד כאמור בחלק ב' בתוספת השניה. "ילד עם לקוי מיוחד" הוגדר בתקנה 1 : "ילד שרופא מומחה למחלות ילדים, קבע כי מתקיים בו אחד הליקויים המנויים בתוספת השניה". בחלק ב' (1) לתוספת השניה נקבע כדלקמן : "ילד אשר בשל עכוב התפתחותי חמור אינו מסוגל לבצע את מרבית הפעולות ותנועות הראש, הגפיים והגו הרגילות אצל בן גילו...". כאמור, משי אינה מבצעת את 3 הפעולות שנקבעו בדו"ח ההתפתחותי לבחינת התפתחותם של בני גילה, ואינה מבצעת פעולה אחת מקבוצת הגיל הקודמת (19-24 חודש), דהיינו, אינה מתיישבת ואף אינה מבצעת פעולה אחת מקבוצת הגיל הקודמת יותר (13-18 חודש), דהיינו, אינה מתיישבת או נעמדת בעזרה. אין חולק גם כי משי סובלת מתסמונת Vater, ילדה בת שנתיים השוקלת 9 ק"ג, אינה מדברת, אינה מתיישבת ואינה הולכת, אינה אוכלת אוכל מוצק אלא מזון תינוקות - ואין צורך בהכשרה רפואית כדי לומר שמדובר בעכוב התפתחותי (לכאורה, חמור). הנה כי כן, עולה מהאמור, כי לכאורה, עונה משי על דרישת התקנה, משאינה מסוגלת לבצע אף לא אחת מהפעולות הרגילות אצל בני גילה, וממילא אינה מבצעת "מרביתן" כבני גילה. גם מדו"ח ועדת הערר עולה כי משי אינה מבצעת אף לא אחת מהפעולות הנבחנות לגילה. 6. לאור האמור - מוחזר עניינה של משי לועדה ע"מ שתבהיר הכיצד עפ"י בדיקתה-היא אין משי זכאית לגמלת ילד נכה. תשומת לב הועדה מופנית לכך כי כעולה מהאמור, משי אינה מסוגלת לבצע אף לא אחת מהפעולות ותנועות הראש, הגפיים והגו הרגילות אצל בן גילה, וממילא לא את מרביתן. הועדה תנמק קביעתה. המשיב ישלם למערער הוצאות ההליך בסך 350 ש"ח בתוך 30 יום מקבלת פסה"ד, אחרת ישא סך זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום קבלת פסה"ד ועד לתשלום בפועל. 8. הצדדים זכאים לפנות בבקשת ערעור לנשיא ביה"ד הארצי או לסגנו או לשופט ביה"ד הארצי שנתמנה לכך ע"י הנשיא, בתוך 30 יום מהיום בו יומצא פסה"ד לצדדים. קטיניםנכותדמי מחיהילד נכה / פעוט נכהתקנותביטוח לאומי