פסק בוררין - הממונה האזורי על יחסי העבודה במשרד העבודה והרווחה

פסק דין 1. המבקשת הגישה בקשה למחוק על הסף את התובענה שהוגשה כנגד המבקשת, ע"י המשיב, לפיה התבקש ביה"ד לבטל את פסק הבוררין מיום 7.7.98, שניתן ע"י הממונה האזורי על יחסי העבודה במשרד העבודה והרווחה. 2. השתלשלות האירועים הרלבנטיים לבקשה הינה כדלקמן: א. ביום 20.7.97 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד (להלן: ההסכם). ב. הצדדים להסכם הינם: הנהלת מפעל לחמנו והנהלת חברת אסם השקעות בע"מ (להלן: אסם) - מצד אחד וההסתדרות במרחב ת"א-יפו ע"י נציגיה בהסתדרות עובדי האירוח והמזון - מצד שני. ג. בין המשיב לבין הנהלת המפעל נתגלעו חילוקי דעות בדבר המשך העסקת המשיב לאחר סגירת המפעל. ד. בהסכם קיימות מספר הוראות היחיסות לעניין הנדון: (1). סעיף 3 - הוקמה ועדת מעקב אחר יישום ופירוש הוראות ההסכם. הועדה הורכבה מנציגי ההסתדרות ומנציגי ההנהלה. (2). כן הוקמה עפ"י אותו סעיף 3 ועדה פריטטית שתמונה במקרה של חילוקי דעות בין חברי ועדת המעקב. הרכב ועדה זו כלל נציג אחד לכל צד. (3). עפ"י אותו סעיף 3 להסכם, הוסכם על העברת סכסוך לבורר שהוגדר בו: "הממונה על יחסי עבודה באזור ת"א שתפקידו יהיה להכריע בחילוקי דעות אשר הועדה הפריטטית לא הגיעה בהם להסכמה". (4). בסעיף 11 להסכם הוסכם בין הצדדים על המנגנון לפיו יפעלו ועדת המעקב, הועדה הפריטטית ולאחר מכן העברת הסכסוך לבורר. לענייננו חשובה הוראת הסיפא של סעיף 11 להסכם: "לא הגיעה הועדה הפריטטית להסכמה, יועבר העניין על ידה לבורר יחיד שהוא הממונה האזורי על יחסי העבודה במשרד העבודה והרווחה. הסכם זה מהווה שטר בוררות ואין חובה על הצדדים לחתום על שטר בוררות. הבוררים לא יהיו קשורים בתקנות הדיון ובדיני הראיות ו/או בהוראות הדין המהותי". ה. בשל חילוקי דעות שנפלו בין נציגי "אסם" לבין נציגי ההסתדרות, במסגרת דיוני הועדה הפריטטית, שיגר מזכיר האיגוד המקצועי של עובדי המזון במרחב ת"א בהסתדרות, מר אליהו גוניק, מכתב אל עו"ד רינה גרוס, הממונה האזורית על יחסי עבודה במשרד העבודה והרווחה, מיום 23.6.98, ובו התבקשה הכרעתה כ"בוררת יחידה". במכתב צויין כי "בקשה זו על דעת שני הנציגים בועדה הפריטטית". ו. הבוררות אכן קויימה ובה נטלו חלק נציגי הצדדים ואף המשיב השתתף בה והשמיע בפני הבוררת את דברו וטענותיו. ביום 7.7.98 ניתן פסק דינה של הבוררת לפיו "קשרי העבודה שבין "אסם" והעובד - יעקב סגל ייפסקו" החל מיום 30.6.98 ואילך. 3. טיעוני המבקשת: א. המבקשת, היא הנתבעת בתובענה העיקרית, איננה ומעולם לא היתה צד לא להסכם הקיבוצי המיוחד ואף לא לבוררות שנוהלה והוכרעה כאמור. בהעדר יריבות ישירה ועניינית בינה לבין המשיב, אין כל עילת תביעה כלפיה ועל כן דין התביעה נגדה להימחק על הסף. ב. הסכסוך המתואר בתביעה הינו "סכסוך היחיד", ועל אף היות ההסכם "הסכם קיבוצי מיוחד" הרי שבהתאם לסעיף 2 לחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז - 1957, אין החוק הנ"ל חל על סכסוך זה והבוררות שנוהלה כמתואר לעיל הינה בוררות לפי חוק הבוררות, תשכ"ח - 1968. ג. פסק הבוררת היה במסגרת הליך שבין הצדדים ליחסי העבודה הקבוציים, מכח ההסכם הקיבוצי המיוחד, ולא בהליך בוררות שבין המבקשת לבין המשיב ואף עפ"י כן פסק הבוררות מחייב אף את המשיב. ד. הצדדים לבוררות הינם אסם השקעות בע"מ מצד אחד והסתדרות עובדי המזון במרחב ת"א מצד שני. המשיב אינו ולא היה צד לבוררות ואין כוחו עימו לעתור לביטול הפסק. הואיל והצד הנכון לבוררות, הסתדרות עובדי המזון במרחב ת"א, לא עתר לביטול פסק הבורר , ממילא עומד פסק הבוררות על כנו ודין הוא כי ביה"ד יאשר אותו ויתן לו תוקף של פס"ד כאילו היה פס"ד של בימ"ש או בי"ד. ה. בקשת הביטול הוגשה באיחור, שכן בהתאם לחוק הבוררות היה על המשיב להגיש את בקשתו בתוך 45 יום מיום מתן פסק הבוררת שניתן ביום 7.7.98 בשעה שהתביעה הוגשה רק ביום 4.10.98. בהעדר בקשה להארכת מועדים, ומבלי לגרוע מטענה כלשהי מאלה שפורטו לעיל, דין התביעה להמחק על הסף גם בשל נימוק זה. 5. טיעוני המשיב: "אני עבדתי בחברת "לחמנו", שהיא חלק מקונצרן "אסם". אני טוען שהועדה הפריטטית הורכבה מנציג של המבקשת ולא מנציג של אסם השקעות, שהיא הצד להסכם. אני מסתמך על כך שעל נספח א' לבקשה למחיקה על הסף מופיע הלוגו של אסם תעשיות מזון, וכך גם בכל המכתבים האחרים, כולל מכתב הפיטורים (מש1/). בכל המדינות, כולל המדינות האנטידמוקרטיות, יש סדר של פיטורי עובד, ואין דבר כזה שיגידו לי ללכת הביתה ולא ישלמו לי דברים שחייבים לשלם לי. אני טוען שזכויותי כעובד, כאזרח וכאדם נפגעו כתוצאה מהחלטת הבוררת. לכן אני פניתי לביה"ד ואני מבקש שלא לדחות את התביעה על הסף, אין שום בסיס לדחות אותה. " 6. לאחר שעיינו בכל החומר שבפנינו החלטנו לקבל את הבקשה למחיקה על הסף שהגישה המבקשת, מן הטעמים דלהלן: א. הגם שפסק הבוררת ניתן במסגרת הליך שבין הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים, מכח ההסכם הקיבוצי המיוחד, ולא בהליך בוררות שבין המבקשת לבין המשיב - מחייב פסק הבוררות אף את המשיב. (ר' דיון מס' נה3-178/ חרות בע"מ נ' אברהם זריהן; דב"ע לא2-3 סבינה הירש נ' רקפת מפעלי פיתוח בע"מ). ב. עפ"י סעיף 24 לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968, רק מי שהוא "בעל דין", דהיינו - הוא צד לבוררות, רשאי להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות. (ר' דב"ע נה3-178 הנזכר לעיל). לפיכך למשיב, אשר אינו "צד" ואינו "בעל דין" בבוררות, אין זכות להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות. ג. לאור התוצאה אליה הגענו - מתייתר הצורך בדיון בטענות האחרות שהועלו ע"י המבקשת. 7. התביעה נמחקת על הסף. 8. בנסיבות מקרה זה - אין צו להוצאות. יישוב סכסוכיםיחסי עבודהמשרד העבודה והרווחה