דיני עבודה בעפולה | עוֹרך דין רונן פרידמן

זקוקים לעורך דין דיני עבודה בעפולה ? מתי כדאי לתבוע מעסיק באמצעות עו"ד לענייני עבודה ? בין אם אתם מעסיקים ובין אם אתם עובדים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון, מיומן ובקיא בתחום דיני עבודה.

מטרת דיני עבודה בעפולה להגן על גם על העובדים וגם על המעסיקים. עורכי דין דיני עבודה בעפולה מעניקים ייצוג משפטי וייעוץ בענייני עבודה במגוון הליכים משפטיים. כל מעסיק וכל עורך דין המתמחה בדיני עבודה בעפולה, חייב להכיר בשינוי המהותי שעבר תחום דיני העבודה בשנים האחרונות, אנו מאמינים כי שיתוף הלקוח באסטרטגיית ניהול המשפט מהווה את הבסיס להצלחה ולכן אנו מעמידים לרשותכם "מדריך דיני עבודה" שבאמצעותו תוכלו לקבל הצצה לעולם דיני העבודה. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין דיני עבודה עפולה ##מחיר (שכר טרחה) עורך דין דיני עבודה:## מרבית העובדים והמעסיקים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין דיני עבודה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה בדיני עבודה בעפולה, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא בהכרח מבינים כראוי. האם עורך דין שעובד על אחוזים נחשב "עורך דין זול"? לא בהכרח. לעיתים שכר טרחת עורך דין דיני עבודה באחוזים נגזר מהפחתת תשלום. (1) תביעות בבית הדין לעבודה

##(א) זכויות עובד מחלקת חינוך בעפולה## התובע טען בתביעתו כי עבד בשירות הנתבעת מיום 9.10.66 ועד ליום 31.8.02, אז פרש. החל מה- 1.8.80 ועד ליום 31.8.89 עבד התובע בעיריית עפולה כמנהל אגף החינוך. התובע הועסק כמנהל מחלקת החינוך ולא כמורה, בבעלות המעסיק (עיריית עפולה) ולכן אין לו זכות לגרור את ימי המחלה שצבר בעיריית עפולה למשרד החינוך. הנתבעת טענה כי התובע לא הועסק כמורה בעיריית עפולה ולכן ההסדר לא חל עליו לגבי גרירת ימי המחלה שלו ולגבי קבלת ימי מחלה מהבעלות האחרונה בה היא הועסקה. ישנם שני תנאים מצטברים לשיפוי: דירוג של עובד הוראה וכי הבעלות של המעסיק היא בבעלות משרד החינוך. התובע לא הועסק כעובד הוראה במוסד חינוכי, ותפקידו של התובע, כמנהל מחלקת החינוך בעיריית עפולה, אינו קשור למשרד החינוך ולכן אינו מתוקצב על ידי משרד החינוך. תפקידו של התובע כמנהל מחלקת החינוך בעיריית עפולה אינו יכול להיחשב כ"שירות הוראה "והדרישה של אי הפסקות בשירות ההוראה מתקיימת, כפי שנקבע בחוזר המנכ"ל, סעיף 1 ב. לפיכך, לא התקיימו הדרישות בחוזר המנכ"ל בכדי להכיר בזכאותו של התובע לגרור בימי מחלה בהם לא השתמש במהלך תקופת העבודה בעיריית עפולה, כל עוד לא עבד ברציפות כעובד הוראה, גם במדינה וגם ברשות המקומית. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לאור האמור לעיל, דין התביעה להידחות. ##(ב) תביעה לתשלום פיצויי פיטורים ועמלות של עובדת בעפולה## לפנינו תביעה להפרשי שכר, הפרשי פיצויי פיטורים ולהודעה מוקדמת, שהתנהלה בדרך של דיון מהיר. התובעת קיבלה פיצויי פיטורים בסך 6,226 ₪, כאשר היא דורשת בתביעתה את היתרה המגיעה לה במשך כל תקופת העבודה. הנאשם הינו עמותה רשומה לפיתוח ואספקת שירותים לאוכלוסיית הקשישים בעפולה, בהתאם לפרויקטים שהובילה עיריית עפולה. בנוסף, התובעת דורשת דמי הודעה מוקדמת, שלטענתה לא שולמה לה, יתרת שכר לחודש מאי 2009, ועמלה למכירת חמש מינויים בחודש 12.09. לטענת הנתבעת, היא שכרה עובדים שעבדו במרכזים קהילתיים ובהתחדשות השכונה בעפולה והעבירה אותם לשירותיה, אך התובע לא היה ביניהם. אין ספק שהתובע עסק בשירותים לאוכלוסיית העולים המבוגרים בעיר עפולה, ולכן היה בקשר עם הרשויות. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## ביחס לעסקה שנותרה, הנתבע טען כי היא לא בוצעה ולכן, התובעת אינה זכאית לעמלה בגינה, כאשר התובעת לא הביאה כל הוכחה בדבר ביצוע העסקה בפועל וזכאותה. לנציבות. ##(ג) תביעת פיצויי הלנת שכר בעפולה## לפנינו תביעה בה ביקשה התובעת לחייב את הנתבעים בתשלום פיצויי הלנת שכר שלה. סכום של 13,572 ₪ בגין תשלומים שהועברו לקרן השתלמות. התובעת טענה כי התקבלה לעבודה, תחילה כמפקחת בעיריית עפולה במסגרת המחלקה לפיקוח ורישוי עסקים, כאשר בשנת 1999 הועברה לעבוד תחת הגוף המכונה החברה לפיתוח כלכלי בעפולה. התובעת טענה כי עקב הלנת שכר היא מצאה עצמה נאלצת להתפטר, פוטרה כדין וכן טענה כי בשל כישלונות החברה הכלכלית שלא דאגה להעביר כספים לקרן ההשתלמות ולא דאגה להעביר כספים. למבטחים בחלק מהתקופה, היא סבלה מנזקים גדולים. . עיריית עפולה טענה כי דין התביעה נגדה להידחות על הסף כמעצבנת ובלתי מבוססת. לגבי רכיב הפיצויים של הלנה, התובע טען כי יש לחייב את הנתבעים ברכיב זה, ואילו הנתבעים טענו כי אין זה המקרה המצדיק את סעיף הפיצויים בהלנה. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## נוכח כתבי הטענות ולאור דברי הצדדים, כנטען בפני ראש ההרכב, אנו מחייבים את הנתבע מס '1 לשלם לתובע סכום של 13,500 ₪ אשר יישא הפרשי ריבית והצמדה מהיום, אם לא שילם בתוך 30 יום. ##(ד) תביעה לתשלום דמי נסיעה בעפולה## נטען בכתב התביעה כי התובע עבד בשירות הנתבעת מיום 2/4/08 ועד ליום 21/5/08. לאחר השבוע הראשון, ובמשך 29 ימי עבודה, נסע התובע ברכבו הפרטי מביתו, בגן-נר, לעפולה, לשם הועבר על ידי המעסיק וכך בדרך חזרה. התובע טען כי הוא זכאי להחזר הוצאות נסיעה בגין נסיעותיו הפרטיות מביתו לנצרת עילית ובחזרה, במהלך השבוע הראשון, וכן להחזר הוצאות נסיעה מביתו לעפולה ובחזרה, בעשרים האחרונים. -שעה ימי עבודה. נטען כי התובע בחר, מרצונו החופשי ולדעתו, לנהוג ברכבו הפרטי מביתו לעפולה על מנת להסיע את אשתו שעבדה אז בעפולה. עוד הודה התובע כי מעולם לא דרש מונית שתסיע אותו מהבית לעבודה ו / או להיפך מאחר שהיה אמור להסיע את אשתו מהבית לעפולה. מנהל הנתבעת הצהיר, בהקשר זה, כי הוא סבור כי התובע סירב להמשיך ולהשתמש בהסעות כאלה מכיוון שרצה להסיע את אשתו למקום עבודתה, בעפולה, כאשר לאותו תחבורה לא היה מקום אחר לאשתו. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לפיכך, לאור דברי התובע, כאמור לעיל, ולאור הודאתו כי מגן-נר נסע לעפולה להסיע את אשתו למקום עבודתה, ולא מחוסר תחבורה, והבין שגרסת מנהל הנתבעת היא. מקובל עלי ##(ה) סירוב עבודה בשירות התעסוקה בעפולה## לפנינו ערעור על פי סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה, על החלטות ועדת הערר של שירות התעסוקה בעפולה, שהחליטה ביום 19.7.05 לדחות את ערעורם של המערערים על הסירוב להציע להם לעבוד ב 5/05. המערערים, תושבי הכפר איקסאל, הרשומים בלשכת שירות התעסוקה בעיר עפולה, הופנו במאי 2005 לעבודה כתופרת בקיבוץ הזורע. המערערים, במסגרת הערעור שהגישו נגד החלטת קצין ההשמה כמו גם בערעור שלפנינו, חזרו על הטענה כי לא ניתן להגיע למקום העבודה בתחבורה הציבורית בשעה 07:00 כנדרש על ידי המעסיק. בעניין הנסיעה מעפולה לקיבוץ הזורע טענו המערערים כי הקו המתאים לצורך ביצוע הנסיעה הוא קו 56 המגיע למקום העבודה ולא קו 156 כפי שהוצגו על ידי עורכי הדין של המשיב. מכאן נובע כי אם המערערים היו מגיעים לעיר עפולה בסביבות 07:47, הם לא היו יכולים לנסוע בתחבורה ציבורית למקום עבודתם אלא רק בשעה 17:20 (שעות רבות לאחר הגעתם העיר עפולה). ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לאור האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעורים על החלטות ועדות הערר ומורים על ביטול הסירובים. (2) מהם חובות המעביד כלפי העובד ?

החוק מטיל על כל מעסיק בעפולה חובה למסור לעובד הודעה לעובד על תנאי העסקה לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו. (3) מהן זכויות עובדת בהריון ולאחר חופשת לידה ?

החוק אוסר על פיטורים בהריון בעפולה ללא היתר, גם במקרים בהם המעביד לא ידע כלל על ההיריון בעת ההחלטה על הפיטורים, וגם אם הפיטורים אינם קשורים להיריון. (4) האם ניתן להגביל את חופש העיסוק ?

במקרים מסוימים ניתנה למעסיק אפשרות להגביל את חופש העיסוק של עובדיו. הגבלת חופש העיסוק בעפולה נעשית בדרך כלל באמצעות תניית אי תחרות בחוזה עבודה כל עוד מטרתה להגן על אינטרס לגיטימי של המעביד והיא אינה חורגת מעבר לסביר. (5) מה ההבדל בין חוזה עבודה לבין חוזה רגיל ?

בחוזה רגיל היחסים בין הצדדים לחוזה בעפולה בדרך כלל מסתיימים לאחר חתימת החוזה, יחודו של חוזה עבודה אישי הוא בכך שהוא יוצר יחסים מתמשכים, כלומר לאחר חתימת החוזה היחסים בית הצדדים רק מתחילים ותנאיהם משתנים מעת לעת. (6) רכיבי השכר

החוק קובע שכר מינימום לעובדים וחל גם על תשלום על התלמדות בעבודה בעפולה, כאשר שכר יסוד הנו השכר "הרגיל" לעניין גמול שעות נוספות משמעו, השכר המשתלם בעד השעות שקדמו לשעות הנוספות.
מחשבון מיסים עיפרון ומחברת
תשלומים ישירים או בלתי ישירים המשתלמים לעובד שלא בעד פרקי הזמן שבהם לא עבד ולא העמיד עצמו לרשות העבודה הם בתחום התנאים הסוציאליים כגון: ##(א)## דמי הבראה - צו ההרחבה הכללי בדבר תשלום דמי הבראה קובע כי הזכאות לדמי הבראה, קמה רק לאחר שהשלים העובד את שנת עבודתו הראשונה. ##(ב)## דמי חגים - מענק חג הוא הטבה כספית טהורה, שממנה נהנה העובד בלבד, לכן בהיותה טובת הנאה לעובד מדובר בזכות נלווית אשר ניתנת לפדיון גם לאחר תום יחסי עובד-מעביד. ##(ג)## דמי חופשה שנתית - חוק חופשה שנתית מקנה לעובד זכות לקבל חופשה שנתית, ובמקביל מוטלת על המעביד בעפולה חובה לתת אותה. פדיון חופשה, המשולם מכוח חוק חופשה שנתית, תכליתו לפצות את העובד שמסיבה זו או אחרת לא ניצל בתקופת עבודתו אצל המעסיק את ימי החופשה השנתית המגיעים לו. ##(ד)## דמי מחלה - חוק דמי מחלה מעניק לעובד זכות לקבל דמי מחלה בעד תקופת מחלתו. גם כאן ראוי לשים לב שהוראות הפטור למעביד מתשלום דמי מחלה מתייחסת לדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה ולא לפי חוקים אחרים. ##(ה)## דמי נסיעות - על המעביד החובה להשתתף בהוצאות הנסיעה של עובדיו לפי תעריף תחבורה ציבורית, גם כאשר העובד עושה שימוש ברכבו הפרטי, כאשר תקרת החזר הוצאות הנסיעה ליום עבודה נקבע בצו ומתעדכן מעת לעת. ##(ו)## תשלומי אש"ל - זכות זו אינה בגדר שכר עבודה במובן הצר של המילה, היינו תמורה בעד עבודה שנעשתה. חובת המעביד להשתתף בתשלום אש"ל במהלך תקופת העבודה אינה ניתנת לפדיון אלא אם כן הוסדרה הזכות לפדיון בחוק או בהסכם. ##(ז)## תשלומים לקרן פנסיה - כל עוד לא מתאפשר להפריש עבור העובד את ההפרשות הנדרשות לקרן הפנסיה, זכאי העובד לפיצוי בגין אי-ביצוע ההפרשה לפנסיה, כאשר גיל הפרישה בישראל הינו אחיד וקבוע ולא המתחשב בנתוניו הפרטניים של כל עובד בעפולה. רכיבי שכר נוספים ניתן למצוא, בעיקר בענף ההי-טק, במקרים של הסדר של הענקת אופציות לעובדים לרכישת מניות של חברה שנועד להעניק הטבה כלכלית לעובד. (6) הלנת שכר

על מנת להרתיע מעבידים בעפולה מלא לשלם לעובדים את שכרם בזמן ולמנוע מקרים של הפרשי שכר בין השכר שהעובד קיבל לבין השחר שמגיע לו, חוק הגנת השכר קבע כי במקרה של הלנת שכר לעובד ישולמו לו פיצויים.
יד כותבת שיק
(7) שעות עבודה ומנוחה

##(א) שעות נוספות ## - לנוכח הגידול בהיקף התופעה של התעלמות מעבידים בעפולה מחובות רישום שעות עבודה המגמה כיום בעניין הוכחת שעות נוספות של עובד היא לקבוע כי בהעדר רישומים בקשר לעבודתו של העובד ע"י המעביד כמתחייב מהוראות החוק, יועבר נטל ההוכחה על שעות נוספות למעסיק. ##(ב) עבודה בשבת ## - תכלית איסור העסקה בשבת היא סוציאלית, תכלית זו באה לחייב את העובד לנוח שלושים ושש שעות בשבוע עבודה. התכלית השנייה היא תכלית המבקשת לשמר את צביונה היהודי של מדינת ישראל. ##(ג) הפסקה בעבודה## - החוק מחייב את המעביד להעניק לעובד הפסקות בעבודה. המונח "הפסקה" הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה תלוי במכלול העובדות של כל מקרה. ##(ד) עבודה בחגים## - זכות עובד יומי לדמי חגים בגין עבודה בחג אינה מעוגנת בחוק כלשהו. זכות זו יכול ותבוא מהסכם קיבוצי, צו הרחבה ##(ה) עבודת לילה ## - חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר "עבודת לילה כעבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22 ובין 06.00. (8) שימוע לעובד לפני פיטורים

מהי זכות השימוע ? זכות שימוע לעובד היא זכותו לדעת מהן הטענות המועלות כלפיו, ולהשמיע את טענותיו בפני הגורם שאמור להחליט על פיטוריו ולנסות לשכנעו להחליט אחרת. כנגד חובתו של המעביד בעפולה לערוך לעובד שימוע טרם פיטוריו, ניצבת חובתו של העובד להופיע להליך השימוע, אי התייצבות לשימוע - משמעות אי התייצבות לשימוע היא ויתור של העובד על זכות הטיעון
צל אל אדם מפוטר מאחורי דלת ואדם שמחזיק את הראש
(9) פיטורים

השכר הקובע לפיצויי פיטורים מחושב בדרך כלל לפי ממוצע 12 החודשים האחרונים לעבודתו ועל מנת לזכות בתביעתו, על העובד להוכיח כי תקופת ה"הפסקה" לא הביאה לקטיעת רצף העבודה לצורך פיצויים. חוק פיצויי פיטורים מכיר ברציפות בעבודה לא רק אצל אותו מעביד אלא גם במקום עבודה אחד. במקרה של פיטורים שלא כדין הסעד אותו ראוי להעניק לעובר - פיצויי פיטורים בלבד או אכיפתם של יחסי העבודה, וכן היקפה הראוי של האכיפה - נתון לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה.
פיטורים של אדם במשרד
(10) יחסי עובד מעביד

במשפט הישראלי למונח יחסי עובד מעביד אין הגדרה מוחלטת ומובנו של מונח זה משתנה עם ההקשר בו הוא מופיע. קיימים 3 סוגים של עובדים: "עובד", "משתתף חופשי" ו"עצמאי", כאשר רק "עובד" זכאי לזכויות ולהגנות שמקנה משפט העבודה ואילו "משתתף חופשי" ועצמאי אינם זכאים להן. (11) אפליה הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות עובדים

לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות הטרדה מינית בעבודה, תביעה מכח החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה באזור עפולה יכולה להיות מוגשת כנגד המטריד, על עצם מעשה ההטרדה, וכנגד המעביד, כמי שנושא באחריות בהתאם לחוק. (12) ארגוני עובדים

זכות ההתארגנות במישור יחסי העבודה הקיבוציים בישראל מוגשמת באמצעות ארגון עובדים יציג אחד העומד בתנאים הנדרשים בחוק, והמוגדר כ"ארגון העובדים היציג" והוא זה אשר יכול להיות צד להסכם קיבוצי מול המעסיק ותפקידו בין היתר לדאוג להשוואת תנאים בין עובדים שונים בעפולה. (13) סוגיות נוספות בדיני עבודה

##(א) ##עובדי מדינה בעפולה - על המדינה כגוף שלטוני חלה חובה מוגברת לנהוג , ללא שיקולים זרים, על פי כללי הצדק הטבעי וללא ניגוד אינטרסים, אך לא תמיד זהו המצב. קיימים מקרים בהם בית הדין לעבודה יבחן את סבירות ההחלטה של המדינה כגון העברה יזומה של עובדי הוראה, שכר עידוד, אישור שקילות לתואר לצורכי שכר, קיצור תקופת צינון ועוד. ##(ב)## עובדי שטחים - חוקי מדינת ישראל לא חלים באזור יהודה ושומרון אלא מוחלת בו תשתית המורכבת מן הרובד של הדין הירדני, ומצווים שהוציא המפקד הצבאי מתוקף הסמכות שהוקנתה לו על פי כללי המשפט הבינלאומיים. ##(ג) ## דיני עבודה בקיבוצים - "חבר קיבוץ" לא מוגדר כ"עובד" של הקיבוץ כשהוא מועסק במסגרת סידור העבודה הפנימי של הקיבוץ. במסגרת זו, חבר הקיבוץ לא מקבל "שכר" תמורת עבודתו. הקיבוץ לא משלם לו משכורת, לא מנפיק לו תלושי שכר ולא משלם לו זכויות סוציאליות. ##(ד) ## זכויות עובדים בפירוק חברה בעפולה - קיימים מקרים בהם חברה נסגרת מבלי ששילמה לעובדיה את שכרם, במקרים מסוימים בית המשפט יכול לחייב את בעלי החברה באופן אישי לחובות העובדים בהליך המכונה "הרמת מסך", אולם הרמת מסך בדיני עבודה תיעשה רק במקרים חריגים.

 

תקנה 1 א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט - 1969

החלטה 1. במהלך הדיון ביום 19.7.99 החלטנו כי מסגרת הדיון בהליך זה, לאור הבקשה שפתחה את ההליך, כוללת גם את נושא פיטורי עובדי המשיבה מסניף עפולה בנוסף לנושא המרכזי שהינו פיטורי עובדי המשיבה בסניף תל אביב. בעקבות החלטה זו, טוען ב"כ המשיבה, כי הסמכות לדון בבקשה שבפנינו מוקנית לביה"ד האזורי לעבודה בנצרת וזאת מכח תקנה 1 א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט - 1969 ( להלן - התקנות) הואיל ובאזור שיפוטו " מועסקים חלק ניכר מהעובדים המעורבים בסכסוך". 2. (א) בקשת צד בסכסוך קיבוצי שהוגשה ע"י המבקשת דנה במכלול יחסי העבודה במבקשת תוך התייחסות מודגשת לפיטורי העובדים מסניף תל אביב. כן מתייחסת הבקשה לפיטורי העובדים מסניף עפולה. מטענתו של ב"כ המשיבה לשלילת סמכותו המקומית של בי"ד זה לדון בסכסוך עולה, כי היא איננה תוצאה של הבהרת ביה"ד באשר למסגרת הבקשה והקביעה כי זו כוללת גם את מפוטרי סניף עפולה. הטענה בעיקרה מבוססת על כך, כי הבקשה שבפנינו דנה בכלל עובדי המשיבה ועובדתית כל עובדי המשיבה כיום ולפחות רובם הגדול, מועסקים בסניף עפולה כך שהעובדים המפוטרים מסניף תל אביב הינם מיעוט שבמיעוט מתוך כלל עובדי המשיבה. (ב) הבקשה שפתחה את ההליך פרטה אכן את פרשת פיטוריהם של עובדי סניף ת"א של המשיבה, אולם בבקשה זו באה התייחסות למכלול מערכת יחסי העבודה במשיבה בכל הקשור להתארגנותם של העובדים, לבחירת ועד עובדים, להליכים משפטיים שננקטו בעקבות כך ולפיטורי עובדים שבאו, לטענת המבקשת, על רקע ההתארגנות ורצונם של העובדים להיות מיוצגים ע"י המבקשת. בסעיף 35 לבקשה הדן בסעד המבוקש, מתבקשים הן סעדים הנוגעים לכלל העובדים בכל הקשור לחופש ההתארגנות והן סעדים המתייחסים במיוחד לעובדים המפוטרים. נמצא איפוא, כי כבר בבקשה שפתחה את ההליך הועלו הטענות הקשורות לכלל עובדי המשיבה ולא רק לאלו שפוטרו מסניף תל אביב. (ג) בתשובת צד לסכסוך קיבוצי שהגישה המשיבה פורטו טענותיה בהרחבה הן אלו העובדתית והן אלו המשפטיות. בין השאר טענה המשיבה לחוסר סמכות עניינית של ביה"ד ובשל כך פוצל הדיון באופן שלאחר שמיעת ראיות וטענות הצדדים ניתנה החלטה מפורטת באשר לסמכותו העניינית של ביה"ד ( החלטה מיום 30.6.99). בסעיף 6.39 לתשובת המשיבה נאמר כדלקמן: " מבלי לגרוע מטענותיה בעניין הדחייה על הסף, המשיבה מסכימה כי לכב' בית הדין הסמכות לדון בכל התביעות בתחום דיני העבודה המתייחסות לעובדים לשעבר של סניף תל אביב. עם כל הכבוד, אין סמכות לכב' בית הדין לדון בתביעות הנוגעות לעובדי סניף עפולה שהוא הסניף המרכזי של החברה. עוד תטען המשיבה כי אין חלה במקרה דנן הוראת סעיף 1 א' לתקנות בית הדין לעבודה ( סדרי דין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט - 1969". 3. תקנה 1 א' לתקנות קובעת כי : " מקום השיפוט בתובענה על פי סעיף 24 (א) (2) הוא בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו מועסקים חלק ניכר מהעובדים המעורבים בסכסוך". עוד טרם תוקנו התקנות והוספה תקנה 1 א', קבע בית הדין הארצי ( דב"ע מו / 9-111 מדינת ישראל נ. ההסתדרות הכללית ואח' פד"ע י"ז 154 בעמ' 161) כי, הכלל היסודי בשאלת הסמכות המקומית הוא לפעול בהגינות, לגופו של עניין ולא לשם התחכמויות או להשגת מטרה שאיננה זו שקבע המחוקק. כוחו של כלל זה יפה גם כיום לאחר התקנת תקנה 1 א' ובכפוף לאותה תקנה. תקנה 1 א' הנ"ל מקנה סמכות לבית הדין אזורי אשר באזור שיפוטו "מועסקים חלק ניכר מהעובדים המעורבים בסכסוך" אין מדובר בכל העובדים ואף לא ברובם מדובר "בחלק ניכר ". המשמעות היא, כי יתכנו מצבים בהם מועסקים עובדים המהווים "חלק ניכר" מאלו המעורבים בסכסוך הקיבוצי, במספר אזורי שיפוט כך שתוקנה סמכות מקומית חלופית למספר בתי דין אזוריים אשר בכל אחד מהם מתקיים התנאי לסמכותו המקומית ( ובלבד שהסכסוך ידון בסופו של דבר בבית דין אזורי אחד בעל סמכות). לענייננו די שבאזור שיפוטו של בית דין זה מועסקים " חלק ניכר" מהעובדים המעורבים בסכסוך דהיינו העובדים המפוטרים מסניף תל אביב שעניינם הינו חלק מרכזי בדיון, כדי להקנות לבית דין זה סמכות מקומית לדון בסכסוך כולו לרבות בשאלת פיטוריהם של עובדי המשיבה מסניף עפולה. מקובלת עלינו גישתו של כב' השופט לובוצקי ( סדר הדין בבית הדין לעבודה, עמ' 341-342) לפיה ביקש המחוקק לשוות " מימד איכותי" לשאלת הסמכות המקומית ולא להסתפק ב" מימד כמותי" כשחלק ממבחן זה הינו המקום בו "לב הסכסוך". משמדובר בסכסוך קיבוצי יש לבדוק, גם בשאלות הסמכות המקומית, את מטרת המחוקק, את החובה לפעול בהגינות ואת נושא היעילות שבניהול הדיון והדרכים לפתרונו המהיר. במסגרת זו מן הדין אף ליתן את הדעת לשלב הדיוני בו הועלתה טענת חוסר הסמכות. בהתחשב במכלול המבחנים דלעיל, במהות הסכסוך, בנושאים העומדים להכרעה ובשלב בו הועלתה טענת חוסר הסמכות אין אנו מוצאים סיבה עניינית שלא להמשיך ולדון בבקשה . למותר להוסיף כי העברת הדיון לביה"ד לעבודה בנצרת, סביר שתגרום לעיכוב בהמשך הדיון דבר שאיננו לתועלת מי מהצדדים בתיק זה. 4. הבקשה נדחית ללא צו להוצאות. דיני עבודה