5% נכות לפי סעיף 37 (8) (א) בגין תאונה בעבוד

פסק דין 1. המערערת הגישה ביום 3.2.00 ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים לנפגעי עבודה, מיום 15.12.99, שקבעה לה 5% נכות מותאם לפי סעיף 37 (8) (א) 1 בגין תאונה בעבודה מיום 22.1.96 (להלן : "הועדה"). יצויין כי ביום 20.1.00 נפתח למערערת תיק קודם בגין אותו ערעור, שנקבע בפני כבוד השופטת לויט וכי הדיון אוחד בפניי לבקשתה עפ"י החלטה מיום 27.2.00. 2. המערערת מנמקת ערעורה באלה : א. הועדה לא התייחסה כלל לבעיותיה האורולוגיות, כולל תיעוד רפואי של בדיקה אורודינמית וסיכומי טיפולים. ב. הועדה לא דנה בנושא הנוירולוגי ולא קבעה ממצא בהקשר לטענות המערערת בענין והתיעוד הרפואי. ג. הועדה לא התייחסה כלל למצבה הנפשי ולתיעוד הרפואי בעקבות התאונה. ד. הועדה לא התייחסה כלל למצבה האורטופדי (עמוד שדרה מותני) בעקבות התאונה. ה. היה על הועדה להפנותה לבדיקות נוספות בתחום הנפשי והאורולוגי. ו. היה על הועדה לקבוע נכות בגין ע"ש צווארי לפי פריט אחר. ז. הועדה התעלמה מטיפולים רבים וממושכים שקיבלה המערערת, טיפולים שאינם כלולים בסל הבריאות. ח. המל"ל מסרב לשלם למערערת בגין טיפולים שקיבלה. 3. המשיב עתר לדחיית הערעור בנימוקים אלה : א. הועדה ישבה בהרכב נכון ושמעה תלונות המערערת. ב. הועדה עיינה בבדיקת E.M.G, ובבדיקה נוירולוגית, שהיו תקינות ומבחינה נפשית לא מצאה הפרעות בריכוז ובזיכרון. ג. הועדה מצאה הגבלה קלה בתנועות הצואר ולאחר שביצעה המערערת בדיקת C.T בה אין כל ממצא - קבעה הועדה 5% לפי פריט 37 (8) (א) מותאם. קביעה זו רפואית היא. ד. הועדה קבעה העדר קשר סיבתי בין התאונה לתלונות בתחום האורולוגי ונימקה קביעתה. ה. הועדה התייחסה לחומר הרפואי שבפניה כמתחייב. אין מדובר בחוות דעת ומשכך - לא נדרשה להתייחסות נוספת. ו. אין טעות משפטית בהחלטת הועדה. 4. לאחר ששבתי ועיינתי בכל החומר שבפניי - ניתן פסק-הדין : א. הועדה התכנסה בעניינה של המערערת 3 פעמים. בישיבתה הראשונה בדקה את המערערת בפירוט ונימקה ממצאיה. ב. הועדה עיינה בבדיקת E.M.G מ10.8.97- שהיתה תקינה. הועדה ביצעה בדיקה נוירולוגית והממצאים היו תקינים. כן ביצעה הועדה בדיקה בתחום הנפשי וממצאיה היו תקינים. באשר לבדיקת ע"ש צוארי - הועדה מציינת כי קיימת רגישות ללחץ מעל החוליות והגבלה קלה בתנועות. הועדה עיינה בבדיקה אורודינמית לפיה השלפוחית אינה יציבה, עם התכווצויות עצמאיות, וקבעה כי מצב זה אינו קשור לתאונה. הועדה ביקשה לעיין בממצאי C.T וM.R.I- שהמערערת מסרה כי ביצעה. בישיבתה השניה ביקשה הועדה ביצוע בדיקת C.T ובישיבתה השלישית לאחר שנתקבלה תוצאת הבדיקה, שהיתה ללא ממצא פתולוגי - סיכמה מסקנותיה וקבעה למערערת 5% נכות בגין הצואר לפי סעיף 37 (8) א 1 מותאם. כן קבעה הועדה כי אין מקום להפעלת תקנה 15 שכן המערערת חזרה לעבודה. ג. הועדה בהרכב אורטופד, נוירולוג ואורולוג - ועדה בהרכב ראוי לתחום הפגימות. ד. אין לקבל טענת המערערת כי הועדה לא דנה בנושא האורולוגי ולא התייחסה לחומר הרפואי שבפניה. הועדה התייחסה לתוצאות הבדיקה שבפניה, וקבעה מסקנתה. עם זאת, יש להחזיר הענין לועדה בענין זה שכן הועדה אינה מנמקת כלל מדוע הסיקה כי מצב המערערת אינו קשור לתאונה. הועדה תשקול שוב מסקנתה ותנמקה, גם לאור ממצאי הועדה בבדיקתה כאמור להלן בסעיף ה', ו'. ה. על אף שהמערערת מלינה על תחום הגב ועמוד השידרה (לא רק הצוארי) ואף כי "הגב" צויין כאחד האיברים שנפגעו בתאונה - לא בדקה הועדה את המערערת בתחום זה כלל, ולא קבעה כל מסקנה. יושם לב עוד כי בתלונותיה (ס' 26) הלינה המערערת על כאבים בכתפיים, נימול וכאבים בידיים, ובמכתבה לועדה מ27.7.99- ובחומר הרפואי יש תיעוד על תלונות בתחומים אורטופדיים שונים, כולל ברגליים. משכך - היה על הועדה לבדוק את המערערת בהקשר לכל תלונותיה בתחום האורטופדי. ו. ראוי להתייחס לנושא נוסף - המערערת מלינה בפני הועדה אף על התחום הגניקולוגי, תלונה שיכול שתהא קשורה לתחום האורטופדי ויכול שתהא קשורה לתחום האורולוגי, ויכול שתעמוד בפני עצמה. משכך - על הועדה לבדוק המערערת באמצעות מומחה-יועץ מטעמה עפ"י התקנות, אף בתחום זה. ז. באשר לתחום הנפשי - הועדה בדקה המערערת ולא מצאה ממצאים ובכך נימקה קביעתה על העדר נכות. עם זאת, סבורני כי על הועדה להתייחס לחומר בתחום זה (פסיכיאטר ופסיכולוג) ולטיפוליהם לאור תלונות המערערת על דכאון ועליה במשקל. ח. הועדה היא הגוף הקובע לאילו בדיקות נדרשת היא וקביעתה בענין זה היא קביעה רפואית. משכך - אין לחייב הועדה לבצע בדיקות מסויימות, שהרי אין הועדה מרפאה אלא עליה לאבחן ולקבוע ממצאים. ט. באשר לטענת המערערת כי היה על הועדה לקבוע סעיף אחר בנושא ע"ש צווארי - משבפני הועדה מצוי פריט ספציפי הניתן ליישום להגבלת תנועה בע"ש צוארי - תסביר הועדה מדוע אין ליישם פריט 37 (6) לתקנות. י. אין לקבל טענת המערערת באשר להשבת תשלומים בגין טיפולים שקיבלה. ראשית - אין מדובר בתחום סמכותה של הועדה ומשכך - ההליך שבפניי אינו ההליך הנכון. אעיר רק כי נפגע בעבודה זכאי לטיפולים כאמור בסעיפים 88-86 לחוק וכאמור בתקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה) התשכ"ח1968-. יא. לאור כל האמור - מוחזר עניינה של המערערת לועדה כדי שתפעל כאמור בסעיפים ד'-ז', ט' לעיל. המשיב ישלם למערערת הוצאותיה ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,000 ש"ח בצירוף מע"מ, בתוך 30 יום. נכות