נדחתה תביעה לדמי אבטלה - עבד כשכיר

פסק דין 1. ביום 2.1.00 הגיש התובע תביעתו כנגד החלטת הנתבע מיום 6.12.99 לפיו נדחתה תביעתו לדמי אבטלה בנימוק כי לא הוכחה תקופת אכשרה או כי עבד כשכיר. התובע טוען כי עבד בחברת אפ.אל.פי בע"מ (להלן : "החברה") מיום הקמתה ושילם ביטוח לאומי כשכיר וכשנסגרה החברה החל להרשם בלשכת העבודה ב20.6.99-, עד אשר כ5- חודשים אח"כ נדחתה תביעתו, ועקב כך הגיע לפת לחם. 2. בהגנתו טען הנתבע כי לא נתקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לחברה, כי התובע לא היה מבוטח בביטוח אבטלה ומשכך, בדין נדחתה תביעתו. 3. התובע העיד ובתום עדותו סיכמו הצדדים טענותיהם. 4. לאחר שעיינתי בכל החומר שבפניי - ניתנת הכרעתי: א. בעדותו בפניי טען התובע כי עבד בחברה כשכיר מ10/98- ועד שהחברה נסגרה ב5/99-. התובע אינו יודע להסביר מדוע בתביעתו לדמי אבטלה (נ1/) טען כי עבד בחברה מ1.8.98- ומדוע בשאלון (נ2/) טען כי עבד בחברה מ1.2.98-. לדבריו, החל לעבוד בחברה מיום שקמה, ולפי זכרונו היה זה באוקטובר או בספטמבר 98'. התובע לא הגיש איזשהו מסמך שיהא בו כדי להוכיח מועד הקמת החברה, לא מרשם החברות ולא אישור רו"ח. גם באישור רואה החשבון שהגיש התובע (ת1/) אין ציון ברור למועד הקמת החברה. בהודעתו לחוקר המל"ל (נ4/) לא ידע לציין מתי הקים אביו את החברה. בשאלון צויין כי שכרו נקבע מ1.1.99- ע"י בעלי המניות. בתלוש השכר של התובע צויין תאריך התחלת העבודה 1.1.99, וכך אף הוותק של התובע. מהמתואר עולה כי אין לדעת מתי החל התובע בעבודתו בחברה. ב. בעדותו טען כי החל לקבל שכר מהחודש הראשון בו החל לעבוד בחברה, וכי שכרו נקבע על בסיס תמורה לעבודתו, שכר שלא השתנה במהלך עבודתו. התובע טוען כי קיבל 9,800 ש"ח ולהוכחת טענתו הגיש את תלוש השכר (נ6/). כאמור, מנ6/ לא ניתן ללמוד כי התובע עבד בחברה לפני 1.1.99 אלא כי החל עבודתו בחברה רק ב1.1.99-. כשנשאל עפ"י מה נקבע שכרו - משיב הוא כי אין לו מושג וכי הסכום נקבע ביוזמת אביו. בהמשך הסביר כי השכר נקבע לפי הצורך של המשפחה. כשנשאל לפי מה קיבל שכר - משיב הוא לפי הכסף שנשאר בחברה לאחר תשלום לעובדים, לפי מה שנשאר ולפי שיקול הדעת של מנהל הבנק (?!). ג. בעדותו הסביר התובע כי החברה נסגרה באמצע מאי, לאחר שבסביבות אפריל/מאי הוחלט לסוגרה. לדבריו, "אחרי אמצע מאי אני לא עבדתי" (עמ' 5 שורה 1). כשעומת עם טענתו בשאלון נ2/, לפיו עבד עד 1.6.99, משיב הוא - מה ההבדל, זה רק שבועיים. כן טוען הוא כי עבד עוד כמה ימים אח"כ. עיון במכתב הפיטורין (נ5/) מלמד כי ב15.5.99- הודע לתובע על הפסקת עבודתו מ1.6.99-. כשנשאל מדוע נתבקש לעבוד בשבועיים לאחר שהחברה נסגרה - מסביר הוא שצריך היה לארוז דברים עוד כמה ימים. התובע אינו יודע להסביר מדוע קיבל תלוש על חודש מלא בחודש מאי, אף כי עבד רק מחצית החודש. מעניין כי גם לא טען שעבד חודש מלא! ד. התובע טוען כי לא קיבל שכר עבור חודש וחצי אחרונים, דהיינו, עבור אפריל ומחצית מאי. עוד הסביר כי בפועל גם קודם לכן לא קיבל שכר כמצויין בתלושי השכר, אלא משך כספים לפי צרכיו. כדי להוכיח קבלת תשלום שכר הוגש נ3/, כרטסת ממוינת של החברה, ממנה עולה כי התובע לא משך "משכורת" (או את סכום המשכורת כמופיע בתלוש) אלא מדובר במשיכות שונות לצרכים שונים. מעניין כי התובע לא הגיש כרטיס אישי בהנה"ח, כרטיס שלדבריו יכול היה להציג, וכן לא הגיש רישום מדוייק המתייחס למשיכות שלו או לזיכויים שלו. מהכרטסת הממויינת ניתן ללמוד על משיכות שונות, שאינן דוקא של התובע, ואין כל מידע על הכנסות התובע מהחברה. מעניין כי התובע מציין כי לא החזיק כרטיס חיוב בנקאי (בנקט, כרטיס אשראי וכו'). אעפ"כ, כוללת הכרטסת משיכות של התובע באמצעות כרטיסים מגנטיים שונים (ויזה, אלפאקרד, בנקט וכספומט). התובע המציין כי הוא ה"חיים" היחיד בחברה, וכי לאביו זכות יחיד לחתימה בבנק - מבצע משיכות בקופת הבנק במהלך התקופה. וכדי להוסיף על התמיהות הנ"ל, עולה מנ3/ כי נמשך סך של כ80,000- ש"ח בחודשי מאי-יוני. דהיינו, בתקופה בה החברה כבר החליטה על סגירתה ואף נסגרה, ואף כי סה"כ עבד כשבועיים - מקבל התובע סכומים הגבוהים כמעט פי עשרה משכרו החודשי. ה. התובע אישר בעדותו כי מרגע הקמתה היתה החברה בקשיים כלכליים. בנסיבות אלה עת מדובר בחברה שבעלי מניותיה הם הורי התובע, לא הוברר לשם מה נמשכה העסקתו מספר חודשים. ודאי כך כשהתובע טוען כי לא קיבל את השכר המגיע לו וכי החברה עדיין חייבת לו כספים. בנסיבות אלה - לא בכדי נשאל מדוע לא סוכם על שכר נמוך יותר - והוא משיב כי זה היה צורך של המשפחה. דהיינו, אין מדובר בשכר המשתלם על פי תפקיד, עפ"י עבודה שבוצעה - אלא עפ"י צרכים אישיים של התובע (של משפחתו). העובדה כי דמי ביטוח שולמו עפ"י שכר מוצהר, שאיננו השכר שהתובע השתכר בפועל - אין בה אלא להראות כי התובע והחברה רצו לבטחו, משיקולים כאלה או אחרים, עפ"י שכר שלא שולם בפועל. "הטרוניה" שבתשובתו, לפיה לנתבע לא היתה בעיה לקבל את דמי הביטוח על השכר שדווח - לאו טרוניה היא, שהרי החברה דיווחה על שכר ששולם לתובע, ולפיו שילמה דמי ביטוח, אך לא דיווחה למוסד לביטוח לאומי כי אינה משלמת שכר לתובע! ו. מעניין כי בתיק הניכויים של החברה מופיעים שמו ותעודת הזהות של התובע ולא של הוריו - בעלי המניות בחברה. מעניין גם כי אין לתובע הסבר לענין זה, ובפועל אף אינו מודע לכך. ז. מהנסיבות שתוארו עולה כי התובע עסק בעסק כעצמאי, כמי שמסייע בעסק משפחתי. אף אחת מהמשיכות בכרטסת (נ3/) אינה רשומה כמשכורת או ע"ח משכורת, בשונה מרישומים ביחס לעובדים אחרים (רומן, אתי, צחי, זורון, אלכס ורולסאן). אין לדעת מתי החל בעבודתו, מתי הופסקה עבודתו, ואין לדעת מהי העבודה שביצע בפועל, כעובד שכיר, בשונה מעבודה כמנהל, כבעלים של עסק עצמאי, שנתכונן דוקא כחברה. ח. לאור כל האמור - משלא שוכנעתי כי אכן היה התובע עובד שכיר כמשמעו בחוק, ומשלא לתכלית זו כיוון החוק - נדחית התביעה לדמי אבטלה. אין צו להוצאות. דמי אבטלה