תביעה לדמי לידה - עבדה שלא במשק ביתה


פסק דין

1. לפני תביעה לדמי לידה על פי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995 (להלן - החוק).


2. תביעתה של התובעת נדחתה על ידי הנתבע בטענה כי לא היתה "עובדת" כמשמעותה בחוק, ולפיכך - לא היתה התובעת מבוטחת כעובדת לצורך קבלת דמי ביטוח.
עוד טען הנתבע כי התובעת עבדה שלא במשק ביתה בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה וכי שכרה הועלה בצורה ניכרת בחודשים שקדמו ללידה.


3. התובעת העידה כי עבדה בחב' טיפוס - טיולים מיוחדים בע"מ (להלן - החברה).
התובעת עצמה בעלת שליטה ובעלת מניות בחברה ביחד עם בעלה.
כעדות התובעת - מדובר בחברה לטיולים מיוחדים, טיולי ג'יפים, סנפלינג, אומגה, קיר טיפוס, ופעילות לילדים קטנים כגון שעת סיפור, צביעה, בניית בובות, אפיית פיתות וכו'.


4. עפ"י טופס התביעה החלה התובעת לעבוד בחברה ביום 1.1.97 אך מעיון בטפסי 101 (מוצגים ת4/, נ4/) ובעדותו של יועץ המס של החברה עולה כי התובעת החלה לעבוד ב- 1.7.97.
התובעת ילדה ביום 2.5.98, והגישה לנתבע תביעה לדמי לידה, אשר כאמור - נדחתה בטענה של היעדר יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין החברה.


5. ס' 1 לחוק קובע:

"עובד" - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא , היתה נעשית בידי עובד;

לענין זה, "בן משפחה" - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות;

מי שטוען כי יחסים בינו לבין קרובו חורגים מדרג היחסים של עזרה משפחתית הדדית ולבשו אופי של יחסי עובד מעביד, עליו נטל השכנוע. (דב"ע לג0-159/ בטי מרקו נ' המוסד, פד"ע ה', 134).


6. התובעת אינה נכללת בהגדרת "בן משפחה" אך כבר נפסק כי "כאשר הצדדים ליחסי העבודה הם קרובי משפחה יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו - האם היו אלה יחסים וולונטריים, התנדבותיים או שנקשר קשר חוזי להסדרת מערכת זכויותיו של העובד. יש לתת את הדעת, בין היתר, גם לסימני היכר כגון: מסגרת שעות העבודה, השכר ששולם, האם היה ריאלי או סמלי וכד' (ראה דיון מח0-141/ חנה גלנדאור נ' המוסד , פד"ע כ' עמ' 98).


7. שעה שבוחנים את קיומם של יחסי עובד מעביד בכלל, לרבות בנושא זכות מכוח חוק הביטוח הלאומי, יש ליתן את הדעת למכלול הגורמים והעובדות, ובמסגרת זו יש לייחס משקל רב לכוונת הצדדים, היינו: לכוונתם להתקשרות בדין. על כוונה זו, יש ללמוד מביטויים חיצוניים, ואחד הביטויים לכך הנה התמורה (דב"ע מא0-6/ דורית שורץ נ' המוסד פד"ע כג' 202 עמ' 208).


8. ב"כ הנתבע טענה בסיכומיה כי העובדה שהנתבעת לא קיבלה שכרה מהחברה במשך מספר חודשים, יש בה כדי להעיד על העדר קיום יחסי עובד מעביד בינה ובין החברה.
כבר נפסק בנושא כי צורת תשלום השכר היא רק מבחן עזר לקיומם של יחסי עובד מעביד, אולם אין אף להסיק מהעובדה שהתובעת לא קבלה שכר כדי ללמוד באופן נחרץ, כי לא נתקיימו יחסי עובד מעביד (דב"ע נב0-13/ לאה מירון נ' המוסד, פד"ע כד' עמ' 82).


9. עוד נפסק בנושא כי לא מעטים המקרים בהם קרוב משפחה עובד בעסק משפחתי ואין מקפידים עמו בקלה וחמורה בכל הנוגע למסגרת שעות העבודה, ושכרו אינו "ראלי" אלא "מוגזם" או "סמלי", אך אין בהם כדי לשלול את מעמדו כ"עובד". (ראה דב"ע מח0-141/ הנזכר לעיל, עמ' 102).


10. לטענת ב"כ הנתבעת קיימת סתירה בין עדות התובעת בפני חוקר המוסד לעדותה בביה"ד ויש לקבל את זו האחרונה, לפיה עיקר עבודתה של התובעת הנה עבודה משרדית, אשר התבצעה בביתה אף במהלך חופשת הלידה ולכן אין היא זכאית לדמי לידה.


11. בחקירתה לפני חוקר המוסד (מוצג נ3/) הגדירה התובעת את תפקידה כך:

"כל מה שקשור לפעילות בחוץ, היציאה עם לקוחות לשטח בזה בעלי עוסק, ישנן פעילויות שאני גם עושה למשל פעילות יצירה עם הילדים, אבל עיקר עבודתי היא העבודה המשרדית, כמו למשל לקבל טלפונים, הזמנות, להדפיס את הצעות המחיר ולפקסס ללקוחות, לדאוג לקבל את התשלומים מלקוחות, לדאוג לשיבוץ מדריכים, ואת כל העבודה הזאת עשיתי מכאן מהמשרד בבית, או מהדירות שבהן גרתי קודם".


12. ואלו בעדותה בבית הדין תארה התובעת את תפקידה כך:

"היו את הפעילויות שאני העברתי, ובנוסף לכך פעילות שנעשתה במשרד ובמקרה זה המשרד הוא בבית שלנו וזה אומר לענות לטלפונית ולשלוח פקסים ולהוציא חשבוניות ולשווק את החברה... אני בעצמי ארגנתי שעת סיפור ופעילויות אחרות, אני השתלבתי בפעילויות שבעלי עשה. היה אירוע של חברה מסוימת שבנוסף לפעילויות שבעלי נתן, אני העסקתי את הילדים בפעילויות בטבע, כמו אפיית פיתות, פעילויות יצירה, למשל עפרונות מהטבע... וגם שם אני עושה שעות סיפור. אני מקריאה להם למשל "דירה להשכיר". כל שבוע ספור אחר. מיץ פטל, מלך הצבים, הקיפוד שרצה להיות הכי הכי... הילדים באים עם הוריהם, סביב הסיפור בניתי פעילויות, גם משחקים...".


13. עדותה של התובעת בבית הדין מהימנה עלי ואני מקבלת אותה. התובעת ידעה למסור פרטים על אופן עבודתה ומהות עבודתה והתרשמתי כי היא בקיאה בעבודה שאכן ביצעה.
זאת ועוד, עדותה של התובעת בביה"ד נתמכת ע"י עדותו של יועץ המס של החברה אשר העיד כי ידע שהתובעת עובדת בחברה וכי היא עוסקת בהדרכת ילדים.
ואלו דבריו: "... בתחילה זו היתה חברה לטיולים וטיפוסי הרים. אחר כך הצטרפה התובע והיא עוסקת בהעסקת ילדים... החברה עושה טיולים ופעילויות מתנ"סים...".


14. לפיכך, אינני מייחסת חשיבות לסתירה, כביכול, בין עדותה בפני חוקר המוסד לפיה, עבודתה הנה בעיקר עבודה משרדית לבין עדותה בבית הדין, וזאת האחרונה מקובלת עלי.
יש לציין כי על פי עדות התובעת, החליפה אותה עובדת אחרת כאשר יצאה לחופשת לידה.
עדות זו נתמכת גם על ידי מוצג ת1/ - אישור ממנהל המתנ"ס בראש העין בו נכתב בפירוש כי כאשר יצאה התובעת לחופשת לידה החליפה אותה מדריכה אחרת.


15. על פי העדויות והתרשמותי מעדות התובעת, אני קובעת כי התובעת היתה עובדת של חברת "טיפוס - טיולים מיוחדים בע"מ".
אמנם במהלך חופשת הלידה ענתה התובעת לכמה שיחות טלפון והוציאה חשבוניות לבקשת בעלה, ולכאורה זוהי מהות עיסוקה בחברה. אך לא כך הוא: כאשר יצאה התובעת לחופשת לידה הועסקה עובדת אחרת בהדרכת ילדים, במקומה. מכאן, שלולא שימשה התובעת כמדריכה, היו בני הזוג נאלצים לשכור עובדת אחרת לתפקיד זה.
הוכח בפני, אם כן, כי התובעת עבדה כמדריכה בחברה שבבעלות בעלה.


16. באשר לשכר הרגיל המשמש בסיס לחישוב הגימלה -

כבר נפסק כי "בענפי הביטוח הלאומי שבהם שכרו של המבוטח משמש בסיס לתשלום הגמלה (כגון: דמי פגיעה בעבודה, דמי לידה), יש חשיבות רבה לקביעה אמיתית של השכר. לחשיבות זו מטרה כפולה. מחד גיסא, על הגמלה שנועדה להחליף הכנסה שפסקה, להתבסס על השכר שקיבל המבוטח למעשה. מאידך גיסא, כדי למנוע ניצול לרעה של הוראות החוק, על הפקיד התביעות לברר את נכונותו של השכר והאם אין הוא מושתת על נתונים בלתי נכונים".


17. משום כך נקבע כי 'הטוען לגמלה במזומנים לפי פרק ג' לחוק ביטוח הלאומי - עליו החובה להוכיח מהו 'השכר הרגיל' (סעיף 54 לחוק) שצריך לשמש בסיס' (דב"ע מא0-115/ המוסד נ' פיקהולץ, פד"ע יד עמ' 46, 58). באותו הליך נקבע גם כי "ברור שבבוא פקיד תביעות להחליט, אם 'תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן' - רשאי הוא לבחון אם כל העובדות אשר להן טוענים הן נכונות, ועת מדובר בגמלה שהיא פונקציה של הכנסת המבוטח - אם אכן ההכנסה שלה טוענים, היא הנכונה. ברור שבמסגרת זאת רשאי ואף חייב פקיד התביעות לאבחן בין 'אמת' לבין 'פיקציה' (בעמ' 55).
התשובה לשאלה אם השכר המשמש בסיס לתשלום גמלה הוא בגדר 'אמת' או 'פיקציה', תינתן לעיתים על פי ראיה חותכת, ולעיתים יהיה הצורך בבחינת מכלול העובדות הנוגעות לענין". (ראה דיון נב0-140/ אודט ברכה נ' המוסד, פד"ע כד' עמ' 523, 526).


18. על פי טפסי 101, שצורפו לתיק ביה"ד עולה כי שכרה היה: בחודשים יולי - נובמבר 97' 3,280 ש"ח ברוטו ואילו בחודשים ינואר אפריל 98' גובה משכורתה היה 7,000 ש"ח ברוטו. כשנשאל יועץ המס על פשר התנודות הללו בשכר העיד כי "אין טעם להכפיל משכורת אם אין בסיס לשלם אותו".
יועץ המס לא ידע להסביר מדוע עלה שכרה של התובעת וטען כי אין לו מעורבות בהעלאת השכר. לא הובא, איפוא, הסבר סביר להעלאה כה ניכרת של שכר התובעת.
מעדות יועץ המס ועדות התובעת עצמה עולה כי מדובר בשינוי שיטת הרישום של משכורת התובעת ובעלה, באופן שהסכום הכולל של שכר שני בני הזוג לא השתנה, אלא רק יחס החלוקה ביניהם.
התובעת לא נתנה הסבר סביר מדוע שונה יחס זה באופן שהמשכורת הגדולה יותר היא של התובעת דוקא בתקופה שקדמה ללידה.
לפיכך - אני קובעת כי השכר הרגיל לצורך חישוב דמי הלידה של התובעת לחודשים ינואר - אפריל 98' הוא השכר שלפני העלאה כלומר 3,280 ש"ח ברוטו לחודש.


19. הנתבע יחשב את דמי הלידה המגיעים לתובעת על פי האמור בס' 19 לעיל, וישלם אותם בצירוף פיצוי על פי חוק הקצבאות.


התביעה - מתקבלת.


אין צו להוצאות.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק דמי לידה

  2. זכאות לדמי לידה

  3. מענק לידה

  4. חישוב מענק לידה

  5. דמי לידה - שלישייה

  6. דמי לידה לגבר

  7. זכאות גבר לדמי לידה

  8. תקופת אכשרה לדמי לידה

  9. דמי לידה בונוס

  10. חישוב דמי לידה - בסיס שכר

  11. הוכחת עבודה - דמי לידה

  12. תשלום דמי לידה ודמי אבטלה

  13. דמי לידה בגין חופשת הלידה

  14. זכאות דמי לידה למי שלא עבד

  15. דמי לידה בשנת שבתון

  16. עבודה של אישה בעסק של בעלה

  17. דמי לידה – תוספת דמי הבראה ?

  18. הענקות מטעמי צדק פסיקה

  19. תביעה לתשלום הפרשים לדמי לידה

  20. דמי לידה דחייה של ביטוח לאומי

  21. ערעור דמי לידה בית דין לעבודה

  22. דמי לידה לאחר שנת שבתון

  23. טעות ביטוח לאומי בחישוב דמי לידה

  24. שיהוי בהגשת תביעה לדמי לידה

  25. טפסים דמי לידה - הגשת טפסים באיחור

  26. תביעה לדמי לידה - עבדה שלא במשק ביתה

  27. עבודה עסק משפחתי - זכאות דמי לידה ?

  28. יחסי עובד מעביד במשפחה – זכאות דמי לידה

  29. הפסקת עבודה לפני הריון - זכאות דמי לידה

  30. דמי לידה - יחסי עובד מעביד קירבה משפחתית

  31. יציאה לחופשת לידה - חישוב דמי לידה

  32. החזרת דמי לידה בגלל עבודה בתקופת ההריון

  33. הכרה ביחסי עובד מעביד לצורך תשלום דמי לידה

  34. ניהלה חנות לדברי מאפה - הגישה תביעה לקבלת דמי לידה

  35. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי לידה

  36. ביטוח לאומי דחה את תביעתה של התובעת לדמי הלידה

  37. חישוב לא נכון של דמי לידה ע"י ביטוח לאומי – מה עושים ?

  38. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי לידה בגין עבודה אצל 2 מעסיקים שונים

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון