קיצבת זיקנה - תקופת אכשרה


פסק דין

1. התובעת עותרת להכיר בזכאותה לתשלום קיצבת זיקנה בהגיעה לגיל 60.


2. הנתבע דחה את התביעה בנימוק שלא הושלמה תקופת אכשרה כמתחייב ע"פ סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן "החוק"), היות ולא נתקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לבין החברה בה הועסקה.


3. העובדות הצריכות לעניין:
א. התובעת, ילידת 12.11.36, הגישה לנתבע תביעה לקצבת זיקנה בתאריך 30.11.97

(נ/ 1).
ב. בטופס התביעה למוסד ציינה התובעת את מקומות העבודה בהם עבדה במהלך

השנים: 1994-1958.
ע"פ המצויין עבדה התובעת בתקופה החל מיום 1.9.78 ועד ליום 31.3.94 בחברת אוטומציה חברה למסחר בע"מ (להלן "החברה").
ג. התובעת היתה בעלת 50% ממניות החברה, וביתר 50% מהמניות החזיקה

הגב' רות קבקוב שותפתה לחברה, אשר לא היתה פעילה בחברה.
ד. תחומי העיסוק העיקריים של החברה היו:
הכנת תלושי שכר ממוחשבים ללקוחות של משרד רו"ח קבקוב-בלאס, יבוא ושיווק לארץ של ציוד רפואי וקבלת כספים ממדיקל סנטר עבור רופאים עצמאיים והעברת הכספים לרופאים.
ה. פעילות החברה התנהלה ממשרד רו"ח קבקוב-בלאס שהינו בבעלות משותפת של

בעלה של התובעת ובעלה של בעלת המניות השנייה בחברה.


4. המחלוקת בין הצדדים נסבה על השאלה האם יש לראות בתובעת, בנוסף להיותה בעלת מניות בחברה, עובדת של החברה לכל דבר ועניין או שמא כטענת ב"כ הנתבע מדובר בעצם בפיקציה באשר כלל לא היתה הפרדה בין עבודת התובעת בחברה לבין העבודה שהתבצעה במשרדי בעלה ויש לראות בעבודתה בגדר עזרה משפחתית בלבד.


5. לסוגיית מעמדו של בעל מניות או דירקטור כעובד בחברה התייחס בית הדין הארצי בשורה של פסקי דין תוך התווית המבחנים או השאלות שעל בית הדין לבחון בהתייחסות לנסיבותיו של כל מקרה לגופו.


בדב"ע לד/ 3-60 עזבון בלה ורי המנוח נ' "לאורווי" בע"מ (פד"ע ו 10) נפסק:
"הכלל הוא כי קיימת חזקה לפיה אדם הוא "עובד" חברה כאשר הוא מבצע עבורה עבודה שבגינה הוא מקבל "תמורה" או "שכר". לית מאן דפליג שהיחסים בין שניים- בין תאגיד לבין פרט- יכולים להתקיים במקביל בין שני מישורים: יחסים העולים מחברות או מעמד בתאגיד, ויחסים חוזיים שהם יחסי עובד-מעביד בין פרט לבין חברה במקביל להיות אותו פרט בעל מניות בחברה או מנהל בה. יחסים מכגון אלה אינם הכלל וקיומם מחייב אפשרות הפרדה מבחינת מהות הקשר המשפטי בין השניים".


בדב"ע נז/ 02-182 המל"ל נ' יוסף צבי גרוסקופף (לא פורסם) נפסק כי:
"לכלל, שמי שהוא בעל מניות בחברה ואף מועסק על ידי חברה בע"מ הינו גם עובד החברה ,נקבעו חריגים, לגביהם אין חזקה שהאדם הינו עובד החברה ומי שטוען שהוא 'עובד' של החברה עליו הנטל להוכיח עובדה זו. החריגים הם:
(א) עובדי חברות משפחתיות ועובד אצל קרוב משפחה;

(ב) הדירקטור, בעל מניות ובעלי שליטה כ 'עובדים' של החברה;

מטרת החריגים הללו היא למנוע ניצול לרעה של הפיקציה המשפטית של חברה בע"מ

וכן למנוע ניצול לרעה של שליטת בעלי המניות בחברה , כאשר עיקר מטרתם היא

להשיג מטרות בלתי חוקיות או המנוגדות לחוק."



עוד נפסק כי:
"קיימים מבחנים, שבאמצעותם ניתן להכריע בשאלה, האם בעל מניות ודירקטור בחברה, המבצע עבודה עבור החברה, הינו גם עובד של החברה, ואילו הם:
א. האם ניתן להבחין בין פעילותו של האיש כ"עובד" לבין פעילותו כדירקטור ובעל מניות;

ב. והאם ניתן לקבוע מהם תנאי עבודתו.
ג. והאם שולמו דמי ביטוח עבורו בתור "עובד";

ד. האם ההסדר על פיו הוא עובד חברה אמיתי או פיקציה;" (דב"ע נז/ 02-257 יוסף

אשתמקר נ' המוסד לביטוח לאומי (עבודה ארצי, כרך לב (5), 75).


6. במהלך תקופת עבודתה בחברה עסקה התובעת בהכנת תלושי שכר ממוחשבים עבור לקוחות משרד רו"ח קבקוב-בלאס (ר' סעיף 6 לתצהיר התובעת וסעיף 5 לתצהיר דן איפרים ולתצהיר חוה מרגולין).


כפי שציינה התובעת בתצהירה, בהודעתה בפני חוקר המוסד (נ/ 2) ובמכתבה למוסד (נ/ 3), עבודתה של התובעת כללה קבלת פרטים ונתוני שכר מהלקוח, הכנת תלושי שכר בהתאם, דיווחים חודשיים לרשויות המס ולהנהלת החשבונות שנוהלה במשרד רו"ח.


מהראיות עולה כי במהלך השנים ולקראת שנת 94 ואילך הרחיבה החברה פעילותה והחלה לעסוק גם בייבוא של ציוד רפואי כגון: סרטי צילום רפואיים וכן עסקה בפעילות תיווך בין רופאים עצמאיים למדיקל סנטר.
הוכח שהתובעת מצידה לא היתה מעורבת בתחומים נוספים אלו.
(עמ' 3 לפרוטוקול; הודעתה לחוקר נ/ 2; חקירתו הנגדית של בעלה של התובעת- עמ' 7 לפרוטוקול).


7. התובעת העידה כי עבדה בחברה בהיקף של כ- 75% משרה בין 4 ל- 5 ימים בשבוע, בדרך כלל משעה" 08:00 ועד לשעות הצהריים.
עדותה זו תואמת את דבריה לחוקר המוסד (נ/ 2) ומוצאת חיזוקה אף בכרטיסי הנוכחות (נספח ה' לתצהיר התובעת).


8. התובעת צירפה לתצהירה טפסי 101 לשנים: 1988, 1991, 1992 ו- 1994 (נספח ג' לתצהיר התובעת), וכן דוגמאות של תלושי שכר לפיהם שולם שכרה (נספח ה' לתצהיר התובעת).


עיון במסמכים הנ"ל מלמד כי מדובר על תשלום ששולם מדי חודש בחודשו בשיעור קבוע פחות או יותר בשיעור ריאלי בהתאם להיקף המשרה, ללא שניתן להצביע על חריגות בלתי סבירות ו/או העלאות בסכומים באופן בלתי הגיוני, אלא ניתן לומר כי שכרה של התובעת עודכן במהלך התקופה ע"פ מועדי תשלום תוספות היוקר כפי שהיו במשק מעת לעת בתקופה הרלוונטית.


9. עוד עולה מתלושי השכר ומטופסי 101 כי התובעת קיבלה מדי חודש בחודשו החזר הוצאות נסיעה. התובעת אף קיבלה תשלום בגין דמי הבראה בסוף כל שנה וכן שי לחגים בחודשים: מרץ ואוקטובר.


10. לתובעת הופרשו זכויות סוציאליות לקרן הפיצויים שליד בנק הפועלים (נספח ד' לתצהיר התובעת).


11. במהלך כל תקופת עבודתה בחברה נוכו שולמו עבור התובעת תשלומי ביטוח לאומי כסדרם.


12. בעלת המניות האחרות בחברה, הגב' קבקוב לא עבדה בחברה ולא קיבלה שכר אלא בהיותה בעלת מניות קיבלה דיבידנד מרו"ח החברה, בשיעור 50% מסכום הדיבידנד שחולק בשנים 93 ו- 94 כפי שעולה מדו"ח רווח והפסד של החברה לשנים הללו (נספח ב' לתצהיר התובעת ודברי התובעת בפני חוקר המוסד נ/ 2).


13. באשר לנסיבות הפסקת עבודתה בחברה מציינת התובעת בתצהירה כי עת הגיעה לגיל 58 ועם התרחבות היקף פעילותה של החברה גמלה בה החלטה לפרוש מעבודתה.
עדותה זו של התובעת לא נסתרה ולא הופרכה ואף מוצאת גרסתה תימוכין בחומר הראיות.
החברה שילמה לתובעת פיצויי פיטורים באמצעות קרן מרכזית לפיצויי פיטורים שליד בנק הפועלים (נספח ד' לתצהיר התובעת).


14. כבר נפסק כי "הגבול בין חבר בתאגיד בתוקף היותו חבר (או בעל שליטה) לבין חבר העובד בתאגיד כעובד, והכנסתו היא משכורת- הינו לעיתים דק וגמיש, ומבחנים שונים משמשים כאמצעי עזר לסייע לשופט להכריע בעניין" (ר' ע"א 85/86 דוננברג נ' וולף ואח' פד"י מב(4) 465).


בענייננו, המסכת העובדתית כפי שפורטה לעיל אשר נבחנה לאור הקריטריונים שהותוו בפסיקה, מובילה למסקנה כי מעבר להיות התובעת בעלת מניות ודירקטורית בחברה, ולהבדיל ממעמד זה, נתקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובעת לבין החברה בתקופה הנטענת ולכן יש לכלול תקופה זו במסגרת תקופת האכשרה כמתחייב ע"פ סעיף 246 לחוק לעניין הזכאות לגמלת זיקנה.


אין לתת לעובדה שהחברה, המצויה בבעלות התובעת ושותפתה, נותנת שירותים למשרדו של בעלה ושותפו, כמו גם פעילותה של החברה מתוך משרדי רואי החשבון, כדי לעמוד לרועץ לתובעת, כאשר מנגד הונחה בפני תשתית עובדתית שיש בה כדי להצביע על קיומם של אותם סממנים המעידים על קיום יחסי עובד ומעביד בין התובעת ובין החברה ואין לבוא ולאמר כי מדובר בעזרה משפחתית בלבד.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק קצבת זקנה

  2. הפחתת קצבת זקנה

  3. קיצוץ קצבת זקנה

  4. קצבת זיקנה ערעור

  5. זכאות לקצבת זקנה

  6. הכנסה - קצבת זקנה

  7. קצבת זקנה עולה חדש

  8. קצבת זקנה רטרואקטיבית

  9. תושבי השטחים - קצבת זקנה

  10. קיצבת זיקנה - תקופת אכשרה

  11. התיישנות קצבת זקנה

  12. חישוב קצבת זקנה לנכה

  13. תוספת ותק לקצבת זקנה

  14. תשלום קצבת זקנה למפרע

  15. תשלום קיצבת זקנה מתאריך פרישה

  16. קצבת זקנה לנשים בגיל 62

  17. הצעת חוק הגדלת קצבת זקנה

  18. קצבת זקנה תושב ישראל / תושב חוץ

  19. זכאות לקצבת זקנה אם עוברים לחו"ל

  20. קצבת זקנה - האם צריך להגיש תביעה

  21. תשלום תוספת ותק לקצבת זקנה

  22. תשלום רטרואקטיבי קצבת זקנה

  23. תוספת לקצבת זקנה עבור בן זוג

  24. זכאות לקצבת זקנה וביטוח רפואי

  25. תושב לאחר גיל 60 - קצבת זקנה ?

  26. האם תושב חוזר זכאי לקצבת זקנה ?

  27. האם חוקי להפחית קצבת זקנה ביטוח לאומי ?

  28. תביעה כנגד החלטה להפסיק תשלום קצבת הזיקנה

  29. זכאות לקצבת זיקנה - האם צריך להיות תושב ?

  30. מגורים מחוץ לשטחי מדינת ישראל - קצבת זקנה

  31. קצבת זקנה ביטוח לאומי - מתי מגישים בקשה ?

  32. התיישנות קצבת זקנה - איחור בקשה ביטוח לאומי

  33. קצבת זקנה עולה על ההכנסה המזכה בהשלמת הכנסה ?

  34. תביעה לתשלום קצבת זקנה באופן רטרואקטיבי

  35. שלילת זכאות לקצבת זקנה עקב אי צבירת תקופת אכשרה

  36. נדחתה תביעה לקצבת זקנה בגלל אי צבירת תקופת אכשרה

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון