החלטה 1. זוהי בקשה של המבקשת ובה היא עותרת למתן סעדים של צו מניעה זמני נגד המשיבות כדלקמן : "א. צו מניעה שיורה למשיבה 1 להימנע מפנייה ללקוחות הקיימים והפוטנציאליים 5 של המבקשת, בכל דרך ומסגרת שהיא, בנוגע למתן שירותים דומים ו/או זהים ו/או מתחרים לאלו המוענקים על-ידי המבקשת; ב. צו מניעה שיאסור על המשיבה 1 לעסוק ו/או לעבוד ו/או לפעול כיועץ, עוזר, מנהל, שותף ו/או לבוא בכל דרך אחרת שהיא, במישרין ובעקיפין/ בקשרי עבודה עם המשיבה 2 ו/או עם כל עסק או מעסיק אחר המתחרה באופן ישיר בעסקי המבקשת; ג. צו מניעה שיאסור על המשיבה 1 לגלות ו/או למסור למשיבה 2 ו/או למי מטעמה במישרין ו/או בעקיפין ו/או לכל אחד אחר מידע ו/או סוד מקצועי ו/או סוד מסחרי השייך לתובעת; ד. צו מניעה שיאסור על המשיבה 1 להיות בקשרי עבודה ו/או מסחר ו/או קשרים עסקיים בין בעצמה ובין על ידי שליח ו/או בכל דרך אחרת עם לקוחות ו/או ספקים ו/או סוכנים ו/או מפיצים של המבקשת, עימם באה במגע במסגרת עבודתה אצל התובעת; ה. צו מניעה שיאסור על המשיבה 2 להעסיק, בכל משרה שהיא את המשיבה 1 ו/או להתקשר עמה בקשרי עבודה ו/או בקשרי מסחר או קשרים עסקיים אחרים כלשהם;" 2. הבקשה נשוא דיוננו הוגשה תחילה בבית הדין האזורי לעבודה בת"א ובעקבות בקשה מקדמית שהגישו המבקשות, בטענה של העדר סמכות מקומית של בית הדין בת"א - הוחלט על העברת הדיון בתביעה והבקשה לסעד הזמני לבית הדין לעבודה בחיפה, והדיון נקבע בפנינו ליום 9/3/00. בשל שביתת קלדניות בית הדין, חייבנו את הצדדים לדאוג להקלטה מקצועית של הדיון, והמבקשת דאגה לכך. 3. בתמיכה לבקשה צרפה המבקשת תצהיר מר קורקוס, דירקטור המבקשת ומי שהיה מנכ"לה עד 31/12/99, מוצג מ1/ ובהמשך, לקראת הדיון בפנינו, תצהיר משלים של מר קורקוס, מוצג מ2/. מטעם המשיבות הוגש תצהיר תשובה, ע"י המשיבה 1, שסומן כמוצג ש2/. בסוף הדיון חוייבו הצדדים להגיש סיכומים בכתב, במועדים שנקצבו החל ממועד קבלת תמליל קלטת הדיון. המבקשת הגישה את סיכומיה, ואחריה הגישו המשיבות, והמבקשת חזרה והשיבה לסיכומי המשיבות. 4. העובדות הצריכות לענייננו, הן כדלקמן: א. המבקשת הינה חברה להובלה ושינוע ימי, אוירי ויבשתי של מטענים יבשים ומטענים נוזליים באמצעות איזוטנקים, מחצר הספק ועד לחצר הלקוח (ראה סעיף 1 למוצג מ1/) שנוסדה ביום 31/12/97. מניות המבקשת מוחזקות באופן שווה ע"י סימקו אחזקות בע"מ וגדות מסופים לכימיקלים (1985) בע"מ (להלן : "גדות") (ראה נספח ג' למוצג ש/2), כאשר : סימקו אחזקות בע"מ הינה חברת מניות משפחתית של משפחת קורקוס. ב. טנקו בעיימ אף היא חברה לסחר ושינוע מטעמים (ראה נספח ג/1 למוצג ש/2), רוב מניותיה מוחזקות ע"י מר קורקוס אישית (99% מהמניות) ומניה אחת ע"י רוא"ח החברה (אם כי בתמצית מרשם החברות מופיע קורקוס כמחזיק הבלעדי במניות). בשנת 97' רכשה גדות, בעיסקה משותפת עם סימקו אחזקות, את השליטה בחברת טנקו בע"מ. ג. המשיבה מס' 1 (להלן: "גב' גיא"), החלה לעבוד בחברת טנקו בע"מ שקדמה למבקשת מאז אפריל 1995, כאשר בחברה היו שני עובדים, גב' גיא ומנכ"ל החברה אז, מר משה ירדן. בקיץ 1996 מונה מר קורקוס למנכ"ל בחב' טנקו בע"מ ד. על רקע השינוי שחל בבעלות בחברות (הצטרפות גדות כבעלים), ולבקשת גב' גיא, נחתם ביום 28/1/97 חוזה עבודה בינה ובין המבקשת, כאשר עובדה מוסכמת על הצדדים היא, כי הסכם זה מקורו ב"דוגמא" שהביא מר קורקוס מחברו בחב' סונול, ובהסכם זה בוצעו שינויים כדי להתאימו לכוונות וצרכי הצדדים. בהסכם זה הוגדר תפקידה של גב' גיא כמנהלת תפעול ראשית, והוא כלל סעיף סודיות ואי תחרות (סעיף 18 א' - ג'). בהעתק ההסכם שצרפה גב' גיא, כנספח א' לתצהירה, לא מופיע תיקון בסעיף 18 ג' ועדיין מופיע שם החברה מספרינט מוטורס בע"מ, סונול ישראל בע"מ) ותחום העיסוק (תחום הדלקים). מנגד, במקור הסכם העבודה שהוגש לתיק ע"י המבקשת (סומן מוצג ש/1), ניתן לראות שבוצע תיקון בסעיף 18 ג' להסכם, כך ששם החברה שונה לשמה של המבקשת, ותחום העיסוק שונה לתחום האיזוטנקים. ה. לטענת גב' גיא התיקון שבוצע בסעיף 18 ג' במוצג ש/1 נעשה ללא ידיעתה, והוא בגדר זיוף, ומנגד טוען מר קורקוס כי הודע לגב' גיא על התיקון, עוד ב29/3/98-, ובתמיכה לטענתו זו, הוגש לתיק בית הדין תרשומת, המתיימרת להיות סיכום שיחה עם גב' גיא בנושא האוטו (נספח ב' לתצהיר המשלים, מ/2) שבמהלכה הודע לה על תיקון טעות הסופר בסעיף 18 ג' להסכם. בתרשומת צויין כי תגובת גב' גיא לתיקון היתה "היא הבינה וצחקה על כך". למרות טענות הצדדים בהקשר זה, מה שאינו במחלוקת הוא, שלשני הצדדים ברור כי ההסכם ש/1 (עם התיקון או בלי התיקון של סעיף 18 ג') מתייחס ומסדיר את היחסים ביניהם, לרבות סעיף הגבלת העיסוק. לאור זאת, נראה לנו כי בשלב זה של הדיון בסעד הזמני, אין צורך להכריע בטענת גב' גיא, לפיה כי התרשומת (נספח ב' לתצהיר מ2/) הוכנה במיוחד לצורך הדיון והאם התיקון במקור ההסכם הוא בבחינת זיוף, שכן מה שיקבע בשלב זה הינו כוונת הצדדים להסכם. ו. ביום 31/12/99 באו לסיומם יחסי העבודה בין גב' גיא ובין המבקשת. כאשר לטענת גב' גיא הסיבה לכך היתה הפרת הבטחת המבקשת כלפיה, שהיא תשמש את המנכ"ל הבא של החברה, הבטחה שלא התממשה בעקבות צירופו של מר מור-אשר למבקשת, בחודש 3/99, ומאוחר יותר מינויו למנכ"ל המבקשת, במקום מר קורקוס, כאשר במהלך עבודתו הוא החל לרוקן אט אט את סמכויותיה וליצור קשר עם לקוחות שעבדה מולם והנפיקה להם הצעות מחיר במשך תקופה ארוכה, מצב שהפך להיות בלתי נסבל מבחינתה, שכן ההבטחה שתתמנה למנכ"ל לא מולאה, וגם איבדה את מעמדה בחברה ונבלמה יכולתה להתפתח ולמצות את כישוריה ונסיונה המקצועי. תחת עיניהם הפקוחות של מנהלי גדות וטנקו, שלא עשו דבר לשיפור מצבה, ובכך לטענתה סימנו לה את הדרך מחוץ לחברה. ב8/11/99- קיימה שיחה עם מנכ"ל גדות, בה סוכם כי היא תסיים עבודתה במבקשת ב31/12/99-. גירסה זו לא נסתרה ע"י המבקשת. ז. לגב' גיא שולמו פיצויי פיטורין, כמתחייב מהסכם העבודה שלה עם המבקשת, מוצג ש1/. ח. המשיבה מס' 2 (להלן : "בל מאר"), היא חברה רשומה שנוסדה ביום 22/11/98, ומניותיה מוחזקות בנאמנות ע"י אב-דר נאמנויות (רמת גן 1992) בע"מ, ואדן סילבר נאמנויות 1994 בע"מ, כמופיע בתמצית רשם החברות (נספח א' לבקשה). ט. ביום 19/12/99 מונתה גב' גיא כמנהלת בחברה זו. טענות הצדדים בהקשר זה יובאו בהמשך. 5. תמצית טענות המבקשת הן כדלקמן: א. המבקשת בנויה משתי מחלקות עיקריות, מח' שילוח ומח' איזוטנקים, עליה הופקדה גב' גיא כמנהלת תפעול ראשית, היתה כפופה ישירות למנכ"ל, ולמעשה היתה האדם השני בהיררכית המפעל של המבקשת. ב. כל החומר הקשור למח' האיזוטנקים וכל קשרי מחלקה זו רוכזו, רובם ככולם, אצל גב' גיא בטרם עברו למנכ"ל, והיא ריכזה כל מערך ההתקשרות עם לקוחות החברה וסוכניה, ומערך התפעול של האיזוטנקים (המיכלים המכילים את המטענים הנוזליים), כל הצעות המחיר שנשלחו ללקוחות החברה נערכו על ידה, כל סידור נושאי השינוע, לרבות קשרי המסחר עם סוכני האוניה וסיכום מחירי השירות, בוצע ע"י גב' גיא. בנוסף, גב' גיא היתה בקשר יום-יומי עם שותפתה העיסקית המרכזית והיחידה של המבקשת .B.V ODFJELL-HOYER (להלן : "הוייר"), המפעילה סוכנים בכל רחבי העולם והיתה ממונה על פתרון הבעיות שעלו בקשר עם סוכני המבקשת בחו"ל. ג. בנוסף, גב' גיא תיכננה ועזרה ליישם את תוכנת המחשב הייחודית של המבקשת, המשמשת אותה בפעילותה העיסקית, ואף ניתנה זכות חתימה בחשבונה של המבקשת וגם על השיקים שלה. ד. גב' גיא לא ידעה דבר וחצי דבר על עיסקי המבקשת או אופי עסקיה טרם תחילת עבודתה אצלה, והיתה זו המבקשת שהקנתה לה את כל הידע המיוחד בתחום שינוע של מטענים נוזליים, בין היתר ע"י כך : המבקשת שלחה את גב' גיא להוייר, לשם לימוד נושא השינוע בכלל ושינוע מטענים נוזליים בפרט, בנוסף לקורסי הכשרה מקצועית שהיו רלבנטים לתפקידה אצל המבקשת. ה. המבקשת תיגמלה את גב' גיא כך : משכורתה עודכנה באופן שוטף מעבר, וללא קשר, עם עליית המדד. לגב' גיא שולמו בונוסים רבים במהלך עבודתה, וגם הועמד לרשותה רכב צמוד וטלפון נייד לשימושה. המבקשת העניקה לגב' גיא, כבונוס, כרטיס טיסה לארה"ב. ו. גב' גיא התחייבה כלפי המבקשת לשמור על סודותיה בהסכם שנחתם ביניהן, לבקשתה של גב' גיא, כאשר ברור כי הסכם זה נלקח מחברו של מר קורקוס ועל גביו בוצעו שינויים, פרט לסעיף 18, לידם מתנוססות חתימות הצדדים. על התיקון בסעיף 18 ג' להסכם, הודיע מר קורקוס לגב' גיא, אם כי ברור שמה שקובע זו כוונת הצדדים בזמן החתימה, שאין מחלוקת שהכוונה למבקשת ותחום עיסוקה, ולא לחברות אחרות. ז. המשיבות ניסו להסיט את הדיון ממסלולו הנכון ע"י העלאת טענות מקדמיות שאינן ממין העניין, ואף מצביעות על חוסר תום לב של המשיבות. ח. דרך פעולתה של המבקשת הינה ייחודית לה בלבד, זאת משום שבענף השינוע קיימות שתי שיטות להובלת מטענים : האחת שיטת ה- c&f (הובלה ואוניה עד לנמל) שמשמעה, רכישת הסחורה במפעל היצרן, כאשר מחיר הרכישה כולל את שירותי השינוע והעברת הסחורה למפעל המבקש - כלומר מחיר הסחורה כולל ההובלה, וגם בשיטה זו בד"כ היצרן אינו מפעיל שירותי שינוע אלא עושה שימוש בחברות שינוע אחרות. השנייה שיטת ה- ex-works (הובלה עד לפתח מפעלו של הלקוח) שמשמעה, רכישת הסחורה במפעל היצרן ע"י הלקוח, אשר דואג בעצמו לרכישת שירות השינוע וההובלה בנפרד מספק שירותים דוגמת המבקשת. מבחינת הלקוח, ההבדל בין שתי השיטות מתבטא רק במחיר ההובלה, שכן מחיר המוצר עצמו מהיצרן נשאר זהה. ט. מרבית שירותי השינוע המסופקים ע"י המבקשת ללקוחות מבוצעים בשיטת ה-ex-works ואשר לצורך הפעילות והתחרות בתחום זה, פיתחה המבקשת מודל ייחודי, המהווה אחד מסודותיה המסחריים הכמוסים ביותר, וגם רכשה ציוד רב ויקר שיאפשר לה לספק שירות כזה. ובנוסף, ובמקרים בודדים מספקת המבקשת שירות ללקוחות בשיטת [ 1 ) אך זאת במסגרת הסכם שיתוף פעולה שחתמה המבקשת עם הוייר. י. כל הסוכנים שהמשיבות ציינו בתצהיר התשובה מטעמם, ובמהלך הדיון, הם סוכנים של חברות תפעול ענק זרות, אשר פועלים בעיקר בשיטת ה[ 1 ם ולא בשיטת הex-works-, כאשר המבקשת היא היחידה בישראל אשר פעלה בשיטת הex-works-, עד לתחילת עבודתה של גב' גיא אצל המשיבה 2. לדוגמא, חב' נירלט בע"מ, היתה לקוחה של המבקשת במשך שנתיים, וזו ביצעה עבורה שירותי שינוע בשיטת [ 1 ם במסגרת הסכם שיתוף הפעולה של המבקשת עם הוייר. אך כל שירותי השינוע לנירלט בשיטת הex-works-, שמשמען רכישת השירות ישירות ע"י נירלט מהמבקשת, בוצעו ע"י המבקשת באופן בלעדי. אך מיד עם תחילת עבודתה של גב' גיא במשיבה 2, היא הצליחה להביא את נירלט לעבוד עימה בשיטת הex-works-. יא. גב' גיא יודעת את סודותיה המסחריים הכמוסים ביותר של המבקשת, דבר המקנה לה יתרון כלכלי עיסקי על פני המבקשת, ונותן לה את הכלים המאפשרים לה להתחרות במבקשת ולהסב לה נזק עצום. מה גם שגב' גיא עצמה, בתצהירה, הצהירה כי אין כל הבדל בין התפקיד שמילאה אצל המבקשת ובין התפקיד שהיא ממלא אצל המשיבה 2. יב. בנסיבות העניין, מתקיימות כל הנסיבות המצדיקות הגנה על הסוד המסחרי של המבקשת, ומחייבים אכיפת תניית אי התחרות עליה חתומה גב' גיא, והם: סוד מסחרי - שזו רשימת לקוחות, נוסחאות התמחור הייחודיות והסודיות של המבקשת ושיטת התפעול והשיווק שלה, זהות הסוכנים עימם עובדת המבקשת, כל מערך ההתקשרות עם לקוחות החברה וסוכניה, מערך התפעול ותוכניות העבודה של האיזוטנקים, עריכת הצעות המחיר שהוכנו עבור לקוחות המבקשת, קשרי מסחר עם סוכני האוניה, וסיכומי מחירי השירות והסודות הקשורים ביחסים העיסקיים של המבקשת עם שותפתה העיסקית המרכזית והיחידה של המבקשת באירופה, הוייר. יג. המבקשת מבקשת להגביל עיסוקה של גב' גיא לגבי 27 לקוחות בלבד, מתוך 2,000 לקוחות להם מעניקה המבקשת שירותי שינוע, ואשר פורטו בנספח א' לתצהיר משלים, מוצג מ2/, ואשר התקשרו עם המבקשת לאחר מאמצים רבים שזו השקיעה, הן בפרסום והן ביחס אישי ושירות מצוין, והן לאחר לימוד צרכיהם ואופן העבודה עימם. רשימת הלקוחות המצומצמת הזו מתייחסת ללקוחות שעובדים עם המבקשת במשך שנים, והינם לקוחות בלעדיים שלה. יד. אין אמת בטענת המשיבות כי הלקוחות בענף השינוע אינם בלעדיים, אלא עובדים על בסיס רבעוני, שכן קיימים לקוחות שהמבקשת מספקת להם שירות בדרך הקצאת איזוטנק ללקוח הספציפי, וזאת משיקולים של עלות ניקוי האיזוטנק, זמן השהייה שלו בנמל ו/או בדרכים, כך שיש הזמנות שמבוצעות ע"י המבקשת על בסיס שנתי. טו. אין אמת בטענת המשיבה, לפיה ניתן לדעת מי הם הלקוחות המשתמשים בשירותי השינוע ע"י שליפת נתונים ממאגרי המידע הפתוחים לציבור הרחב. מהרשימה שצרפה גב' גיא, עולה כי איש, מלבד אדם שיש בידיו סודות מסחריים אודות הלקוחות, אינו יכול לדעת מי מהעסקים המפורטים בה נזקקים לשירותי שינוע. טז. אין אמת בטענת גב' גיא כי הכניסה לפלח השוק של תחום השינוע הימי הינה זמינה ואינה דורשת משאבים או מאמצים מיוחדים. כך גם אין אמת בטענת המשיבות לפיה, בתחום השינוע אין סודות בעניין התמחיר, כי הלקוחות מבצעים SHOPING, טרם ההתקשרות עם החברה המספקת שירותי השינוע. טענה זו אינה יכולה לעמוד אף לנוכח העובדה כי קיימים לקוחות הקשורים בקשרי עבודה עם המבקשת ולא על בסיס של התמחרות. יז. גב' גיא מנסה - תוך שימוש בידע שצברה אצל המבקשת על לקוחותיה ותוך שימוש בסודותיה המסחריים האחרים של המבקשת - ליטול את הלקוחות מידי המבקשת ולספק להם את אותו שירות במקומה. לדוגמא, חב' נירלט היתה במשך שנתיים לקוחה בלעדית של המבקשת, עד להתקשרותה עם גב' גיא במסגרת עבודתה במשיבה 2. גב' גיא העידה כי נירלט החלה לעבוד עם המשיבה 2, וכי היא מנהלת מו"מ עם לקוחות נוספים של המבקשת לצורך מתן שירותי שינוע. יח. גב' גיא מכירה את שיטות השיווק והתפעול של המבקשת, יודעת כיצד לבנות הצעת מחיר שתתאים ללקוח המיוחד והספציפי, יודעת את המחירים המוסכמים בין המבקשת ובין סוכניה בחו"ל, נתון המהווה חלק עיקרי, מהותי וסודי בנוסחת התמחור שלה, ולכן, ובהתחשב במרווח התמרון הקטן בין הצעות המחיר בשוק, חשובה פי כמה ההגנה על הסודות המסחריים של המבקשת. בדוגמת התמחיר שהגישה המבקשת לבית הדין, מוצג מ3/, עולה כי המרכיבים המרכזיים בנוסחת תמחור הם : מרכיב עלות ההובלה הימית, מרכיב עלות נקיון האיזוטנק, ומרכיב עלות המכולה. יט. טענת גב' גיא כאילו מרכיבי נוסחת התמחור, למעט העמלה אותה מקבלת חב' השינוע, אינם תחת שליטה של חב' השינוע (בענייננו, המבקשת) אינה נכונה. במה הדברים אמורים! עלות הובלה ימית אכן, ולמרות הימצאותם של מחירי מחירון של חברות הספנות, הדבר נתון למו"מ שבין חב' השינוע מול חב' הספנות. דוגמא לכך הם דברי קורקוס בעמ' 54-55 לפרוטוקול, לפיהם למרות שמחיר השוק לייצוא מישראל הוא בסביבות 450 5, המבקשת משלמת 250 5, עובדה שאינה ידועה לאף אחד מהמתחרים, וזה סוד הכי כמוס של המבקשת. מרביב עלות האיזוטנק למבקשת נוסחת תימחור סודית שפותחה ביחד עם שותפתה המסחרית הוייר. נוסחה זו מקנה למבקשת את היתרון העיסקי המאפשר לה לפעול בהצלחה, גב' גיא לא הכחישה כי היא מכירה את הנוסחה הסודית של המבקשת עם הוייר. מרכיב מחיר האיזוטנק חשוב בנוסחת התמחור של המבקשת (ראה עדות קורקוס בעמ' 54 לפרוטוקול, כך שהידע של גב' גיא על האופן בו מתמחרת המבקשת את הצעת המחיר שלה נותנת לה את הכלי להתחרות בה שלא כדין, ובפועל בזכות ידע זה, הצליחה גב' גיא, במסגרת פעולתה הקצרה בבל-מאר, להתקשר עם נירלט, שעבדה עד כה עם המבקשת. מרכיב עלות נקיון האיזוטנק גם רכיב זה מהווה חלק מנוסחת התמחור בין המבקשת ובין הוייר הוא בגדר סוד מסחרי, הידוע לגב' גיא. כ. אין אמת בטענת המשיבות, לפיה : תנאי ההתקשרות עם הלקוחות, לרבות התמחור, תנאי האספקה וכד' הם תנאים מקובלים בשוק ומורכבים מאלמנטים ידועים בתחום, והמופיעים במאגרי נתונים מקצועיים המוכרים לכל מי שעוסק בתחום. והראיה, שהמבקשת, במהלך פעילותה והשימוש שהיא עושה במספר רב של איזוטנקים, נאלצה לבנות מערך תפעול, שיביא לניצולם המירבי של האיזונטקים שבשימושה ולהקטנת ההפסד התפעולי עד מאוד. לצורך יישומו של מערך התפעול, הוכנה תכנית מחשב מיוחדת שנבנתה אף בעזרתה של גב' גיא, בהיותה עובדת המבקשת, ותופעל באופן בלעדי על ידה, והביא לניצולת בשיעור של 83%, של האיזוטנקים. גב' גיא הודתה שישבה עם אנשי חב' המחשבים שתכנתו את תכנת המחשב, ועזרה להם להתאימה לדרישות המבקשת. מערך תפעול זה הינו ייחודי למבקשת, ואינו בנמצא אצל חברות אחרות בענף (ראה עדות קורקוס, עמ' 28-29 לפרוטוקול). כא. גב' גיא כלל לא הכחישה שהיא יודעת את נוסחת התמחור בין המבקשת ובין הוייר. אין נסיבות מקרה זה דומות לנסיבות העובדתיות בפס"ד רדגרד, שם העובד שימש כמהנדס פיתוח ולא עסק בשיווק. כב. המבקשת הוכיחה את קיומם של סודות מסחריים: רשימת לקוחות, נוסחאות תמחור ייחודיות וסודיות, אופן תפעול ושיטת שיווק ייחודיים. כג. לגב' גיא לא היתה הכשרה או נסיון קודם בתחום השינוע הימי, קודם הגיעה לטנקו בע"מ. בסעיף 13 לתצהיר גב' גיא, נתגלתה סתירה מהותית, מחד היא טוענת שהגיעה לטנקו עם ידע קודם בתחום השינוע הימי, אותו רכשה בחברה של בעלה לשעבר, ומאידך טוענת שהתקבלה לעבודה בטנקו בלא שהיתה לה הכשרה מיוחדת בתחום, וגם לא נשלחה להשתלם במהלך עבודתה בטנקו, אלא שאת המיומנות והנסיון רכשה במרוצת עבודתה השוטפת. מה גם, תאור העבודה שביצעה גב' גיא אצל בעלה (קצת הדפסות, קצת תיוקים..) מלמד שעבודה זו לא יכולה להעניק לה את הידע המיוחד בתחום. כד. למרות טענת גב' גיא כי נסעה פעם אחת להוייר לצורך השתלמות, בחקירתה הנגדית הוברר שהיא נסעה פעמיים, מטעם המבקשת ועל חשבונה : נסיעה ראשונה להוייר בהולנד בשנת 97', שם למדה, בין היתר, על סוגי האיזוטנקים הקיימים, סקירה של כל נמלי הוייר ומסופי השטיפה שלה, עריכת הצעות מחיר, זהות אנשי קשר בהוייר ותחום עיסוקם. נסיעה שנייה להוייר בהולנד בשנת 99', לצורך פתרון בעיית הנה"ח בין הוייר למבקשת, לימוד אופן פעולת תכנת המחשב של הוייר ובניית הצעות מחיר. נוסף לכך, נשלחה גב' גיא לקורס לוגיסטיקה ותובלה ימית למשך מספר חודשים. כה. המבקשת לא נהגה לחתום על חוזה עבודה עם עובדיה, ועשתה זאת רק לדרישת גב' גיא, וכדי להעניק לה תחושת ביטחון בעבודתה. כנגד זאת ביקשה המשיבה לקבל את התחייבות גב' גיא לשמור סודותיה ולא להתחרות בה, כך שגב' גיא קיבלה תמורה מיוחדת עבור התחייבותה שלא להתחרות במבקשת, בצורת השלמת פיצויי פיטורין. זאת משום שלפי סעיף 14 להסכם העסקה, גב' גיא היתה זכאית לקבל את הבעלות על מלוא הזכויות שנצברו בפוליסת מנהלים, שעמדו בזמן התפטרותה על סך של 23,000 ש"ח, בעוד שלפנים משורת הדין השלימה המבקשת את יתרת פיצויי הפיטורין המלאים (מבלי שגב' גיא היתה זכאית להם) בסכום נוסף של 22,000 ש"ח. כו. לו ידעה המבקשת על מעשיה של גב' גיא, שיש בהם הפרת הסכם העסקה מצידה, זו לא היתה משלמת לה פיצויי פטורין מלאים. כז. תמורה נוספת היתה בדמות שני בונוסים שנתיים, כל אחד בגובה משכורת חודשית, שניתנו לגב' גיא בלבד, ולא ליתר העובדים. וכן נרכש עבורה רכב לשימוש יום-יומי וניתנו לה תוספות שכר שהקפיצו את משכורתה מ5,500- ש"ח בתחילת עבודתה, ל9,519- ש"ח, כולל 1,100 ש"ח בגין אחזקת רכב, בסיומה. גב' גיא מודה שהיא קיבלה את המפורט לעיל, אך בחרה שלא לקרוא לילד בשמו - תמורת מיוחדת. כח. גב' גיא נהגה שלא בתום לב כלפי המבקשת, התפטרה מעבודתה, ובמהלך הימים בהם המשיכה לעבוד אצל המבקשת החלה לפעול לטובת בל-מאר ולחתור תחת המבקשת, תוך פנייה ללקוחותיה כדי להביאם לעבוד עם בל-מאר. התנהגות המהווה הפרת אמון חמורה כלפי המבקשת. לא רק זאת, אלא שגב' גיא, למרות שסיימה את עבודתה בפועל אצל המבקשת ביום 23/12/99, מונתה למנהלת במשיבה כבר ביום 19/12/99, כלומר במהלך עבודתה אצל המבקשת. אין להאמין לגרסת גב' גיא, שלא ידעה על מינויה כמנהלת המשיבה 2, מה גם שלפי עדותה היא היתה העובדת היחידה של המשיבה 2 -בל-מאר. כט. גב' גיא הודתה בחקירתה כי נוצר בינה ובין לקוחות המבקשת קשר, והיא הציעה להם הצעות טלפוניות להתקשר עימה למתן שירותי שינוע, ולקוח אחד אף הסכים לעבוד עימה, וכי היא מנהלת מו"מ עם לקוחות נוספים. ל. טענת גב' גיא כי חלק מלקוחות המבקשת הם שפנו אליה מיזמתם לקבלת שירותי שינוע ימי דרך בל-מאר, אינה מתיישבת עם טענות גב' גיא, שהיא עצמה העובדת היחידה של בל-מאר וזו לא פרסמה את עצמה כספקית שירותי שינוע ימי, ואף לא עסקה כלל בשינוע ימי טרם החלה גב' גיא לעבוד אצלה. ללמדך כי גב' גיא היא זו שפנתה ללקוחות המבקשת וטרחה ליידע אותם על הקמתה וקיומה של בל-מאר, ופעלה לגזול אותם מהמבקשת. בכל מקרה, אין זה משנה מי פנה אל מי, שכן ברור כי גב' גיא ובל מאר הציעו ללקוחות שירותי שינוע. לא. גב' גיא לא הצליחה להוכיח כי פנתה ללקוחות אחרים, שלא הכירו אותה בזמן עבודתה אצל המבקשת. לב. חובת האמון המוטלת על בעלי תפקידים בכירים, רחבה יותר בהשוואה לעובדים זוטרים יותר. במעשיה של גב' גיא, היא שמה את התחייבותיה לאי תחרות ושמירה על סודיות, לפלסטר. לג. המשמעות שמנסים המשיבים לתת לפס"ד רדגארד, בנסיבות המקרה, אינה מתאימה לקביעות שבפסק הדין. הדבר חיוני עוד יותר בהתחשב בעובדה שבעניין רדגארד בית הדין הארצי השתית את ההחלטה על כך שהאמין בתום ליבו של העובד והמעסיק החדש. בפסק הדין אף הדגישו כי דוגמא להפרת חובת האמון היא התקשרות העובד בזמן עבודתו עם אנשים אחרים, כדי להעתיק את תהליך הייצור של מעסיקו. בענייננו המסכת העובדתית אינה דומה כלל למסכת העובדתית בעניין רדגארד. לד. השימוש שעושה גב' גיא בסודותיה המסחריים של המבקשת הוא בבחינת גזל סוד מסחרי, כמוגדר בסעיף 6 לחוק עוולות מסחריות התשנ"ט - 1999. בענייננו הוכח למעלה מאפשרות סבירה, ואפילו בהודעה מפי גב' גיא, שהיא תשתמש בסודות המסחריים של המבקשת על ידי פנייה ללקוחותיה ומתן הצעה זולה יותר מזו של המבקשת - דוגמת גב' נירלט ולקוחות נוספים שגב' גיא הצהירה כי נמצאת בשלבי מו"מ איתם. לה. בל-מאר היתה חב' מדף ותו לא, עד לתחילת עבודת גב' גיא בה. תשובות גב' גיא בחקירתה, מהן עולה כי היא לא ידעה לספר דבר על זהות הבעלים של בל-מאר, תחום עיסוקה והדוחות הכספיים שלה, אלא ידעה רק שהיא העובדת היחידה של המבקשת, ונסיבות נוספות מחייבים את המסקנה כי קיימת זהות בין גב' גיא ובין המשיבה 2. מסקנה זו מתחזקת לאור טיעוני גב' גיא כי אם ינתן צו מניעה כמבוקש, ותעצר פעולתה בבל-מאר, תעצר כל פעילותה של האחרונה. בתי משפט הטילו צו מניעה על צדדים שלישיים אשר הוקמו במטרה להתחמק מהתחיבויות חוזיות להגבלת עיסוק ולשמירת סודיות (ראה עא 649/74, פוליסטק בע"מ נ' GLAIJBERY CimhiQUE .S.A CEGECOL, פייד כטי 2, 397). בל-מאר ידעה על תניית הגבלת העיסוק שבהסכם ההעסקה של גב' גיא, לכן ניתן לתת צו מניעה זמני נגדה בעילת גרם הפרת חוזה. לו. מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשת. המבקשת הראתה, והמשיבות לא הכחישו זאת, שגב' גיא הצליחה להתקשר עם נירלט, שעד למועד פניית גב' גיא אליה, היתה לקוח בלעדי של המבקשת במשך שנתיים, ושלצורך מתן לה שירות, רכשה המבקשת איזוטנקים מיוחדים עבורה, וכל זאת ע"י הצעת הצעה זולה יותר, תוך שימוש בסודותיה המסחריים של המבקשת, ובכך נגרם אבדן הכנסות למבקשת. המבקשת השקיעה משאבים ויוזמה בביסוס רשימת לקוחותיה, שיטות השיווק שלה והתמחיר של השירותים המוענקים על ידה, וידע זה הוענק על ידה לגב' גיא. כעת המשיבות מנסות לקטוף את פרי עמלה והשקעתה של המבקשת. מנגד, לא יגרם נזק למשיבות, שכן גב' גיא העידה כי אינה מקבלת שכר עבור עבודתה אצל המשיבה 1. לז. גם טענותיהן המשפטיות של המשיבות, כאילו לא מתקיימים התנאים הדווקניים שנקבעו בפסיקה החדשה למתן תוקף לתניית הגבלת העיסוק, אין להם על מה להתבסס, שכן חופש העיסוק, ככל זכות יסוד אחרת, היא בעלת ערך יחסי ולא מוחלט, ויש לבחון אותה לפי נסיבות המקרה. המבקשת הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה, והראתה כי תניית הגבלת העיסוק שנקבעה בהסכם ההעסקה היא סבירה, וכי התנהגות גב' גיא לוקה בחוסר תום לב מהותי והפרת אמון חמורה. המבקשת אף הוכיחה קיומם של סודות מסחריים והצורך הדחוף להגן עליהם. לח. הוכח בענייננו שגב' גיא עמדה על כך שיחתם חוזה העסקה עימה, מכיוון שהיא עצמה היתה זקוקה לתחושת ביטחון שיספק לה הסכם חתום ומחייב מצד החברה. גב' גיא זכתה לתמורה מיוחדת ונאותה כנגד הגבלת עיסוקה. תניית הגבלת העיסוק היא סבירה, בנסיבות העניין. המבקשת השקיעה בהכשרת גב' גיא למילוי תפקידה במבקשת. המבקשת הוכיחה קיומו של סוד מסחרי בדמות רשימת לקוחות, אופן ביצוע ועריכת הצעות מחיר, מגע עם הלקוחות, וידע של כל הקשור במבקשת, תמחור הצעות המבקשת, אופן העבודה שלה וגזירת רווחיה, כיצד לבנות הצעת מחיר שתתאים ללקוח המיוחד והספציפי בהסתמך על מחירים מוסכמים בין המבקשת וסוכניה בחו"ל. המבקשת הוכיחה כי רשימת 27 הלקוחות הם לקוחות קבועים וממשיים שלה, להבדיל מלקוחות רבים נוספים (כ200-) שהם מזדמנים. המבקשת הוכיחה כי השימוש בסודות המסחריים שלה יפגעו בה, גם אם לא יביאו עליה התמוטטות כללית. מכל הנימוקים הנ"ל יש להענות לבקשה, ולתת צו מניעה כמבוקש. 6. תמצית טענות המשיבה 1, הן כדלקמן: א. המבקשת עותרת להגביל את עיסוקה של גב' גיא, תוך הסתמכות על סעיף הגבלת עיסוק גורף וכוללני בחוזה העבודה, שאין לתת לו תוקף על פי כל קריטריון, במיוחד מכח הפסיקה החדשה של בית הדין הארצי לעבודה, בעניין רדגארד, הקובעת כי ככלל אין לתת תוקף להתחייבות מעין זו, אלא אם נתקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות את ההתחייבות, כגון קיומו של סוד מסחרי, הכשרה מיוחדת שעבר העובד, מתן תמורה מיוחדת כנגד ההתחייבות או חוסר תום לב מצד העובד. בנסיבות ענייננו, לא מתקיימות אף לא אחת מהנסיבות המיוחדות הנ"ל. ב. המיומנות והנסיון שרכשה גב' גיא בתחום האיזוטנקים הוא חלק מקניינה האישי, כך גם יכולתה לתת שירות ברמה גבוהה ללקוחות. ג. אין בידי גב' גיא כל סוד מסחרי של המבקשת, וממילא אין היא עושה שימוש בסודות המסחריים במסגרת עבודתה בבל-מאר. ד. הסוד המסחרי הנטען ע"י המבקשת, "רשימת לקוחות", אוזכר לראשונה רק בתצהיר המשלים של המבקשת, וגם זאת ללא שום ראיה שמדובר ברשימת לקוחות קבועים ובלעדיים, ולא בכדי, אין המדובר ברשימת לקוחות המהווה סוד מסחרי על פי הקריטריונים שנקבעו בפסיקה, אלא בהיכרות עם לקוחות, שהיא חלק ממטען הידע הכללי של גב' גיא. ה. בפי גב' גיא טענות מקדמיות כבדות משקל, שיפורטו להלן, שלטענתה יש בהן כדי להצדיק סילוק בקשת המבקשת על הסף: 1. בקשת המבקשת נגועה בחוסר נקיון כפיים קיצוני, המבקשת צרפה לבקשתה ולתצהיר התומך בה, העתק של הסכם עבודה, לאחר שהכניסה בו שינוי בסעיף המהותי, סעיף אי התחרות, בלא שגילתה את עייני בית הדין לעובדה זו, ורק בעקבות הערות גב' גיא על כך בדיון המוקדם בבית הדין בת"א, הגישה המבקשת את התצהיר המשלים והציגה גירסה חדשה, שגב' גיא לא שמעה עליה קודם. 2. נוסח התכתובת שצרף מר קורקוס לתצהיר המשלים מעלה חשד כי הביטויים בהם השתמש בתכתובת ("באותו מעמד", "טעות סופר") אינם ביטויים השגורים בפיו, אלא מחלק הג'רגון המשפטי. 3. גב' גיא אינה חולקת על העובדה שכוונת הצדדים היתה לאי תחרות בטנקו ולא בסונול או בסנפרוסט, אך היא עומדת על כך שהיה על המבקשת להעלות את עניין תיקון ההסכם ולצרף את התרשומת לבקשה מלכתחילה, אם זו אכן היתה קיימת במועד הגשת התצהיר הראשון. 4. העובדה שההסכם לא תוקן במעמד החתימה ושעותק מתוקן לא נשלח לגב' גיא, מעידה על חוסר הרצינות שייחסו הצדדים לסעיף זה. 5. המבקשת העלימה מבית הדין בבקשה ובתצהיר את העובדה שמקום מושבה הינו בחיפה, על מנת להסתיר את העובדה כי הסמכות המקומית בתיק היא בחיפה ולא בתל אביב. גם אם סברה המבקשת שיש לבית הדין בת"א סמכות מקומית, היה עליה לציין בבקשתה את מקום מושבה . 6. המבקשת הסתירה את העובדה כי היא אישיות נפרדת לחלוטין מחברה בשם טנקו בע"מ, וכי למעשה לא מדובר בשינוי שם של החברה, אלא היא הוקמה כחברה חדשה. טענות אלו מצביעות על אי נקיון הכפיים ועל ההטעיה המגמתית מצד המבקשת. ו. גב' גיא התחילה את עבודתה בחב' טנקו בע"מ, שקדמה למבקשת, ב4/95-, ומר קורקוס הגיע לחברה בשנת 96', וכבר אז היא היתה בעלת ניסיון בעבודתה, בעוד שמר קורקוס היה בעל רקע כללי בלבד בנושא. גב' גיא לא קיבלה כל הכשרה מיוחדת, לא לפני הגיעו של קורקוס ולא לאחר מכן. את כישוריה רכשה תוך כדי עבודתה כמנהלת תפעול שעסקה בעיקר במו"מ עם לקוחות, ספקים, ובעיקר עם שותפתה הלוגיסטית של המבקשת באירופה - הוייר. ז. למבקשת אין כל סודות מסחריים. מעולם לא נקטה כל אמצעים כדי לשמור על "סודיות המידע שהחזיקה". ח. בענף תפעול האיזוטנקים נהוגה שיטת תמחור פשוטה ביותר, המורכבת מסיכום מספר מרכיבים בסיסיים הקובעים את המחיר ללקוח, כאשר עמלת הסוכן הינה המרכיב היחידי שבשליטת חב' התפעול - כך גם במבקשת. כמו כן, אין כל "רשימת לקוחות" סודית. זהות הלקוחות של הוייר ידועה לכל מי שעוסק בענף, ורובם ככולם אינם לקוחות בלעדיים של המבקשת. ט. חוזה העובדה עליו חתמה גב' גיא הובא ע"י מר קורקוס, מנכ"ל המבקשת, וסעיף הגבלת העיסוק הוצג בפניה כסעיף סטנדרטי שאין לוותר עליו, אך היא לא קיבלה כל תמורה מיוחדת כנגד התחייבותה להגביל את עיסוקה. י. המינוי הפורמלי של גב' גיא למנהלת אצל בל-מאר נעשה ביום 19/12/99 ללא ידיעת גב' גיא, והיא החלה את עבודתה בפועל רק לאחר סיום עבודתה במבקשת, היינו 1/2000. יא. גב' גיא לא פנתה מיוזמתה ללקוחות המבקשת, אלא הקשר שנוצר בין בל-מאר לבין חלק מלקוחות המבקשת נעשה ביוזמת הלקוחות עצמם, אשר שמעו על עזיבתה והיו מעוניינים בהמשך העבודה מולה. יב. בפסק דין המנחה של ביה"ד הארצי לעבודה בתיק ע"ע 164/99 דן פרומר ואח' נ' רדגארד בע"מ נקבע, כי ככלל אין לתת תוקף להתניית הגבלת העיסוק בחוזה עבודה אישי אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות, שהן : סוד מסחרי, הכשרה מיוחדת, תמורה מיוחדת, חובת תום הלב וחובת האמון. כן נקבע כי שימוש בידע הגלום בסוד מסחרי, כאשר הידע הפך לחלק מכישוריו המקצועיים של העובד לא ייחשב "כגזל סוד מסחרי". יג. על הטוען לקיומו של הסוד המסחרי לפרט במדויק את מהות הסוד, היקפו או פרק הזמן שבו צפוי כי יהא סוד. כמו כן, עליו להוכיח כי נקט באמצעים סבירים לשמירת הסוד. בענייננו, המבקשת לא עמדה כלל באפס קצהו של נטל זה, ובתצהיריו של קורקוס לא הובאה כל ראיה לקיומם של סודות מסחריים, הנטען שמצויים, כביכול, בידי גב' גיא. יד. אכן בסיכומי המבקשת נטען, כי הסודות המסחריים הם שלושה : לקוחות המבקשת, נוסחאות התמחור היחודיות והסודיות של המבקשת, שיטות התפעול והשיווק שלה - אך המבקשת לא הביאה כל ראיה כי ננקטו אמצעי הגנה מיוחדים בקשר עם סודות מסחריים אלה, פרט לאחד שהוא נוסחת התמחור עם הוייר, לגביה הודה קורקוס שגב' גיא יודעת רק חלקים ממנה. טו. לגבי נוסחת התמחור הסודית בין המבקשת לבין הוייר, העיד מר קורקוס שזו אינה ידועה במלואה לגב' גיא ובהמשך התברר כי לא ננקטו שום אמצעים להגנה על הסוד הנטען והידוע לשבעת עובדי המבקשת בשנת 99'. טז. למעשה התמחור פשוט ביותר ומורכב מאלמנטים המוכתבים ע"י גורמי חוץ. גם קורקוס מודה שמרכיב ההובלה הימית מפורסם בעיתונים. אין חולק כי המחירים עצמם אינם סוד מסחרי שניתן להשתמש בו, אלא פונקציה של כושר מיקוח, מלבד זאת, מאז 1/2000 השתנו נתוני התמחור של חברות הספנות באופן מהותי, בעקבות עליה גדולה במחירי ההובלה הימית. ועוד, המחירים שמציעות חברות התפעול ללקוחות אינם נשמרים בסוד בפני מתחריהם, כפי שציינה גב' גיא בתצהירה ומר קורקוס בעדותו בעמ' 20 לפרוטוקול. יז. לא הובאה ע"י המבקשת כל ראיה לגבי שיטת תפעול או שיטת שיווק סודית כלשהי, מה גם שבשנתיים האחרונות, מאז הקמתה של המבקשת, לא נעשה כל פרסוס או מאמץ שיווקי וכי הפרסום היחיד בו מדובר (במדריך היצואן) היה מ98-'. יח. אין חולק כי רשימת לקוחות והמידע המתייחס אליהם, יכולים להיות, באופן עקרוני, סוד מסחרי, אך זאת רק בתנאי שמדובר בלקוחות ממשיים או קבועים, כאשר גיבושה של הרשימה דרש מאמץ מיוחד וכאשר ננקטו אמצעים סבירים לשמירת הסודיות. רק לתצהיר המשלים צרפה המבקשת רשימת לקוחות, המציינת שמות חברות בלבד, ללא כל ראיה על טיב ההתקשרות. בחקירתו הנגדית של קורקוס התברר, כי הלקוחות בד"כ אינם קבועים, ופרט לאחד אינם בלעדיים. הכלל הוא, כי עת מדובר בלקוחות שההתקשרות עימם נעשית דרך מכרז או התמחרות (BIDDING), לא ניתן לומר כי מדובר בלקוחות קבועים או ממשיים, ועל כן לא מדובר בסוד מסחרי של המבקשת. יט. מעדותה של גב' גיא ומעדות מר קורקוס עולה, כי בענף בו הלקוחות מחליטים מידי רבעון או שניים או שנה, על פי הצעת המחיר שקיבלו, עם מי יעבדו בתקופה הבאה אין הם בבחינת לקוחות קבועים, גם אם בפועל בחרו במבקשת במשך מספר שנים. בנוסף, גם מר קורקוס מודה בעדותו כי הלקוחות בלעדיים של המבקשת, רק ב-ex-works. אך לאור חקירתו הנגדית של קורקוס, לפיה למעשה כל לקוח מקבל אופציה מהחברה היצרנית לקנות את החומר עם הובלה (c&f) או ללא הובלה (ex-works) משער המפעל, כאשר הבחירה בין שתי האופציות תלויה במחיר - ניתן ללמוד, שחברה שעובדת עם המבקשת בex-works- ועם חברה אחרת ב- c&f, אינה לקוח בלעדי. מה גם שקורקוס מודה שאין למבקשת הסכם התקשרות בלעדי עם שום לקוח. כ. ניתוח רשימת הלקוחות שהציגה המבקשת, מלמד כי : 1. נירלט מעולם לא היתה לקוח קבוע של המבקשת. בשנת 98' נחתם הסכם מסגרת לשנתיים. נירלט אינה לקוח בלעדי, היא עובדת ב-ex-works בשנתיים האחרונות גם עם אבינועם דביר. קורקוס אישר שנירלט עובדת עם המבקשת רק לגבי חומר גלם הנרכש מחברה אחת - מדאו גרמניה (עמ' 22 שורות 11-14 לפרוטוקול). 2. 9 מתוך 27 החברות שצויינו ברשימה הם לקוחות של המבקשת פחות משנה (צורן, השיקלית, מלוז, SINTEROM, SASOL, שרפון, ברמד) או שאינם קבועים כלל (מגדים, ליבר). 3. החברות PLC-UK TOWER-DOVER, ודובר טאור לישראל, הגן, וכבלי ציון, הם לקוחות של המבקשת בשנתיים האחרונות בלבד. 4. החברות : מכתשים, עלית ממתקים, עלית תעשיות, פז, אינם לקוחות בלעדיים של המבקשת אפילו ב-.ex-works 5. כל הלקוחות (החברות האחרות), אולי פרט לאחת, עובדים עם חברות אחרות ב - F&c, ולכן אינם בלעדיים. 6. גב' גיא ציינה שהיא נמצאת במשא ומתן עם 3 לקוחות שפנו אליה : פז, ברמד, וכבלי ציון : כאשר פז אינה בלעדית אפילו ב-ex-works, ברמד וכבלי ציון הם לקוחות חדשים (שנה, שנתיים), ולכן אינם קבועים. מה גם שכל החברות עובדות עם מתחרות של המבקשת ב- c&f. מכאן, שאין המדובר ברשימת לקוחות שיכולה להיות סוד מסחרי של המבקשת. כא. המבקשת לא הוכיחה כי הושקעו מאמצים כלשהם על מנת להשיג את רשימת הלקוחות שברשותה. לא הוכח שנעשו השקעות בפרסום, כאשר הפרסום האחרון היה קטלוג שנשלח לפני שנתיים. כפי שהוברר רוב הלקוחות עובדים עם המבקשת שנתיים או פחות, ולא במשך שניס. כפי שהעידה גב' גיא, קל מאוד להגיע לרשימת הלקוחות הפוטנציאליים דרך מאגרי מידע. מה גם שהקשרים האישיים שיצרה ג' גיא עם הלקוחות במשך השנים, הינם חלק מהידע הכללי שהיא רכשה במהלך העבודה. חשוב מכל שגב' גיא אינה עושה שימוש ברשימת הלקוחות, סודית או אחרת, של המבקשת. הקשר של גב' גיא עם 4 לקוחות בלבד נוצר ביזמתם של הלקוחות, לאחר שנודע להם כי היא עוזבת את המבקשת, דבר המוכיח כי גם הלקוחות מייחסים את השירות הטוב שקיבלו אצל המבקשת לאישיותה ותכונותיה האישיות של גב' גיא. כב. משהוכח כי הלקוחות הם אלו שפנו לגב' גיא, מתן הצו פירושו אילוץ אותם לקוחות להמשיך לעבוד עם המבקשת, ובכך יש פגיעה באינטרס הציבורי, ע"י פגיעה בחופש התחרות. כג. גב' גיא לא קיבלה מהמבקשת הכשרה מיוחדת, ובודאי שום הכשרה שבעקבותיה היא התחייבה שלא להתחרות במבקשת, אם כי אין שום צורך בהכשרה מיוחדת לתפקידה של גב' גיא. הנסיעה של גב' גיא להוייר ארכה 3 ימים, וקשה לראות איזו "הכשרה מיוחדת" ניתן לרכוש בפרק זמן זה. מה גם שהנסיעה נעשתה למטרת היכרות עם הוייר. באשר לנסיעה השנייה, אין המבקשת מתייחסת אליה כאל נסיעת הכשרה, אלא במסגרת תמורה מיוחדת שגב' גיא היתה אמורה לקבל כנגד התחייבותה לשמירת הסודיות והגבלת העיסוק. גב' גיא העידה (עמ' 87-88 לפרוטוקול), כי הנסיעה לא היתה למטרת השתלמות. גם קורס הלוגיסטיקה אליו נשלחה גב' גיא, נתן ידע כללי בנושא תובלה בינלאומי, ולא ידע מיוחד בתחום הובלת נוזלים בצובר ואיזוטנקים, והראיה - גב' גיא נשלחה לקורס לאחר שמילאה את תפקידה בהצלחה במשך למעלה משנתיים (שנת 98' לערך), גם קורקוס הודה כי העובדים שממלאים כיום את תפקידה של גב' גיא עושים זאת בהצלחה בלא שעברו ולו קורס אחד. מהנ"ל ניתן לקבוע כי הידע והנסיון שרכשה גב' גיא במהלך עבודתה במבקשת הינם קניינה האישי, והיא זכאית להשתמש בהם, בין היתר, במקום עבודתה החדש. כד. על התמורה המיוחדת שהעובד קיבל עבור התחייבותו שלא להתחרות, להיות מפורשת ומוגדרת כתמורה בעבור התחייבות. בענייננו, לא ניתנה שום תמורה מיוחדת עבור התחייבות גב' גיא להגבלת עיסוקה. גם בעת החתימה על חוזה העבודה לא הוסכם על תמורה מיוחדת כזו. רשימה מגוונת של "תמורות" שהציגה המבקשת בבקשתה (רכב, טלפון נייד, בונוס, כרטיס טיסה לארה"ב), אינה יכולה להיות כזו, מה גם שגב' גיא סתרה טענות אלו באופן חד משמעי בסעיף 31 לתצהירה. ברור שאין לטעון כי עליה בשכר מהווה תמורה מיוחדת. טענת קורקוס ששולמו בונוסים לגב' גיא בלבד, להבדיל מיתר העובדים, הועלתה לראשונה בסיכומים, ומטעם זה יש להתעלם ממנה. כמו כן, אין לקבל את שינוי החזית מצד המבקשת, כאשר נטען על ידה לראשונה בסיכומים כי עצם החתימה על חוזה העבודה ותשלום פיצויי הפיטורין, הם הם התמורה המיוחדת. המסקנה היא, כי המבקשת לא הוכיחה שנתנה לגב' גיא תמורה מיוחדת כלשהי, כתמורה להתחייבותה להגבלת עיסוקה. כה. גב' גיא נהגה בתום לב ולא הפרה את חובת האמון כלפי המבקשת. היא לא עזבה את המבקשת כדי לעבור לעבוד בבל-מאר, אלא נאלצה לעזוב עקב הצרת צעדיה והפרת ההבטחה למנותה כמנכ"ל. גב' גיא חיפשה עבודה בתחום בו יש לה ניסיון והיתה לה הצעה גם מחב' הספנות אמ.אס.סי, אך היא העדיפה את הצעת בל-מאר. גב' גיא התחילה לעבוד בבל-מאר רק לאחר סיום עבודתה במבקשת ומינויה הפורמלי למנכ"ל בבל-מאר ביום 19/12/99, נעשה ע"י בעלי המניות ללא ידיעתה. גב' גיא לא פנתה ללקוחות המבקשת, היא רק הודיעה על עזיבתה והלקוחות שהיו קשורים איתה בקשרים אישיים, התקשרו לביתה והביעו עניין בהמשך העבודה עימה. מה גם שאותם לקוחות לא היו לקוחות קבועים ובלעדיים של המבקשת. העובדות עליהן העידה גב' גיא בחקירתה, לא נסתרו ע"י המבקשת. כו. המבקשת לא הוכיחה כי התקיים ולו אחד מן התנאים להגבלת עיסוקה של גב' גיא, על פי אחד מארבעת המבחנים בפסק הדין בעניין רדגארד: משך תניית הגבלת העיסוק בהסכם (12 חודשים) לוקה בחוסר סבירות קיצוני, בהתחשב בתפקידה ובתנאי עבודתה ובמשך העסקתה של גב' גיא במבקשת ובהתחשב בפרק זמן של פעילות המבקשת בתחום. היקף ההגבלה שמונע מגב' גיא לעבוד אצל מתחרה כלשהו של המבקשת, בכל תפקיד, ללא קשר עם השאלה אם יש בידה סודות מסחריים אם לאו, פוגעת באופן בלתי סביר בחופש העיסוק של גב' גיא. תוקף הגבלת העיסוק מותנה בהיותה מגנה על האינטרסים של שני הצדדים. בענייננו, במעמד חתימת הסכם העבודה, מה שעמד בראש מענייניה של גב' גיא, היה לדאוג להבטחת תנאיה וזכויותיה כלפי החברה החדשה, בלי לשים לב לתניית הגבלת העיסוק. ברור איפוא, שתניית הגבלת העיסוק אינה מגנה על האינטרסים שלה, אלא על האינטרסים של המבקשת בלבד. כז. המבקשת לא הוכיחה שנשקף איום כלשהו על עצם קיומה וטענה זו כלל לא הועלתה ע"י המבקשת בבקשה, או בתצהירים התומכים בה, ממילא לא הובאה לכך ראיה כלשהי. גב' גיא אינה יכולה להוות איום על עצם קיומה של המבקשת, שהינה חברה ידועה ומבוססת בתחום השינוע באיזוטנקים. כח. חלק גדול מנפח עסקיה של המבקשת הוא במתן שרותים לשותפתה האסטרטגית הוייר, וכן לגדות וחברות הקשורות עמה, ועל כן האפשרות של גב' גיא להתחרות במבקשת היא רק בשוליים. כט. המשיבות אינן יכולות להוות איום על קיומה של המבקשת. מטעם זה בלבד אין טעם לתת תוקף להתניית הגבלת העיסוק ואין להעניק את הצווים המבוקשים. ל. המבקשת לא הוכיחה הפרת החובה בפועל. הלכה פסוקה היא, כי על המבקשת להוכיח, ברמה גבוהה מהרגיל, את עצם הפרת החובה. כלומר, את השימוש האסור במידע הסודי השייך למבקשת. בפסק דין רדגארד נקבע, כי רק אם קיימת הסתברות סבירה, שהעובד יעשה שימוש בסוד המסחרי והדבר יפגע באופן ממשי במעסיקו הקודם, יש למנוע מהעובד לעבוד אצל מעסיק מתחרה. לא. גם על פי ההלכה הפסוקה לפני פרשת רדגארד, וקל וחומר אחריה, ברור כי לא התקיימו התנאים למתן הסעדים הזמניים המבוקשים ע"י המבקשת. המבקשת לא הרימה את נטל הראיה המוגבר, עת מדובר בהגבלת חופש העיסוק ולא הביאה ראיות ממשיות, שיש בהן כדי להוכיח סיכוי טוב כי היא תזכה בתביעה העקרית. לב. גם התחשבות במאזן האינטרסים תחייב את דחיית הבקשה של המבקשת, שכן לא הוכח כלל קיומם של סודות מסחריים ובפרט, לא הוכח כי "הלקוחות" הם בגדר סוד מסחרי. לג. גם מאזן הנזק נוטה לטובת גב' גיא, שכן, אם יגרם למבקשת נזק כתוצאה מפעילות המשיבות, דבר המוכחש, הנזק ניתן להערכה בכסף והמבקשת תוכל לתבוע אותו מהמשיבה. לד. לסיכום, לא התקיימו בענייננו הטעמים המצדיקים מתן צו זמני : חוסר נקיון כפיים של המבקשת כשלעצמו, מצדיק את דחיית הבקשה. לא הוכחה התקיימותם של אף אחד מהתנאים שנקבעו בפרשת רדגארד, כמצדיקים מתן צווים זמניים. המבקשת לא הביאה ראיות לכאורה ובוודאי לא ראיות במשקל היתר הנדרש, עת מדובר בבקשה להגבלת העיסוק, המראים כי יש לה סיכויים טובים לזכות בתביעה העקרית. הצווים המבוקשים הינם כלליים ובין היתר, מבקשים למנוע פנייה ללקוחות הפוטנציאלים וזאת ללא כל צידוק. העובדה שהמבקשת השקיעה סכומים גדולים ברכישת איזוטנקים משלה, אינה מהווה סיבה לגיטימית למתן הצו. לה. לחילופין, גם אם ימצא ביה"ד שיש לתת צו זמני למי מהמשיבות, אין מקום לתתו לתקופה של 12 חודשים ולהסתפק בתקופה של רבעון. 7. תמצית טענות המשיבה 2 - בל-מאר, הן כדלקמן: א. בל-מאר אימצה את סיכומי הטענות שהוגשו מטעם גב' גיא. משהוכיחה גב' גיא בסיכומיה, כי אין ליתן צו נגדה הרי שאין לתיתו נגד בל-מאר. ב. טנקו אינה קשורה כיוס עם אף אחד מאותם 27 גופים מסחריים שציינה ברשימה שצורפה לתצהיר המשלים בהסכם למתן שרותים. ולמעשה טנקו מבקשת מביה"ד לסייע בתחרות בשוק התפעול באמצעות צווי המניעה המבוקשים, ובכך לתת לה יתרון בתחרות זו. ג. בצורה לא הוגנת, מבקשת טנקו לפגוע במשק התחרותי בשוק החופשי, בחופש העיסוק של גב' גיא ובחופש העיסוק של בל-מאר. ד. בל-מאר הוקמה ב11/98-, מניותיה מוחזקות בנאמנות ע"י שתי חברות נאמנות, ומשמשת כסניף של חברה בלגית "קאטון נאטי". גב' גיא החלה את עבודתה בה רק ב1/2000-. ה. במהלך בחינת אפשרות העסקת גב' גיא בבל-מאר, הוצג הסכס העבודה בינה לבין המבקשת וזו בחנה את ההסכם, לרבות סעיף ההגבלה, ולאחר ייעוץ משפטי הסיקה כי במצב המשפט היום, אין מניעה חוקית בהתקשרותה עם גב' גיא. ו. אין אמת בטענת המבקשת, כי גב' גיא ובל-מאר הם היינו הך. גב' גיא אינה מחזיקה במניות בבל-מאר והיא מועסקת באופן שבו שכרה יקבע על פי ביצועיה והשגיה. ז. בל-מאר לא גרמה להפרת הסכם העבודה של גב' גיא. ח. ההודעה לרשם החברות ביום 19/12/99, בדבר מנויה של גב' גיא למנהלת בל-מאר, נעשתה ללא ידיעתה של גב' גיא, ע"י בעלי המניות חברות הנאמנות, אם כי, גב' גיא נתנה הסכמתה ב12/99- לכהן כמנהלת בבל-מאר, אך זאת החל מ1/2000-, והראיה שגב' גיא עצמה אינה יודעת מי חתום על הדוחות הכספיים של בל-מאר בשנת המס המסתיימת ב12/99-. ט. אין ללמוד מהעובדה כי בל-מאר לא הביאה מטעמה תצהיר נוסף על תצהירה של גב' גיא, לעניין הזהות כביכול בין בל-מאר לגב' גיא, כטענת המבקשות. גב' גיא היא המנהלת היחידה בבל-מאר, ומכח תפקידה היא מוסמכת לתת תצהיר תשובה מטעמה. י. המבקשת לא הוכיחה כי בל-מאר עוולה בגרם הפרת חוזה על פי סעיף 62 לפקודת הנזיקין. יא. גב' גיא לא הפרה את ההסכם עם המבקשת והמבקשת לא הוכיחה כי בענייננו מתקיימת, ולו אחת מהנסיבות המיוחדות בהן יש ליתן תוקף להגבלת העיסוק כפי שנקבע בהלכת צ'ק פויינט". יב. בל-מאר לא ידעה שהעסקתה את גב' גיא תגרום להפרת הסכם. יג. לבל-מאר יש צידוק להתקשרות עם גב' גיא. מה גם, שהמבקשת לא הוכיחה שגב' גיא ובל-מאר עשו ב4- החודשים שחלפו ממועד התחלת עבודתה של גב' גיא בבל-מאר, שימוש במה שהמבקשת מכנה "סודות מסחריים". יד. המבקשת לא הוכיחה כי נגרם לה נזק ממון בשל ההתקשורת בין גב' גיא לבל-מאר. טו. המבקשת לא הוכיחה התקיימות יסודות עוולת גרם הפרת חוזה, וממילא לא הוכיחה כי בל-מאר עוולה בכך. טז. מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבות, מה גם, שהאינטרס הציבורי מחייב קיום שוק תחרותי וחופשי. יז. מתן הצו למבקשת יתן לה יתרון לא הוגן בשוק התפעול, מה גם, שהמבקשת לא הוכיחה כי אי מתן הצו יגרום לה נזק ויאיים על עצם קיומה. יח. הוברר, כי אין המשיבות מתכוונות לפנות להוייר, המהווה כ 50% מנפח הפעילות של המבקשת וגם אינן יכולות כלל להתחרות עם המבקשת. דבר המוכיח כי לא יגרם כל נזק למבקשת אם לא תענה בקשתה למתן צויי המניעה הזמניים. יט. יש לדחות את בקשת המבקשת ולחילופין, להפחית את תקופת ההגבלה, אם בכלל, לתקופה של רבעון. 8. דיון: א. בענייננו, אין מחלוקת כי הגב' גיא חתמה על הסכם עבודה המכיל סעיף התחייבות לשמירת סודיות ואי תחרות למשך שנה, שזהו סעיף 18 ג' להסכם העבודה (המתוקן), מוצג ש1/, אשר קובע לאמור : "ג. במשך 1 שנה מיום הפסקת עבודתו בחברה, תהיה הסיבה לכך אשר תהיה, לא יעסוק העובד בכל עיסוק ולא יתן כל שרות העלול להעמידו ביחסי תחרות עם החברה ובניגוד אינטרסים אתה. מוסכם במסגרת זאת כי כל עבודה עבור מתחרה של החברה אינה מותרת. האיסורים שבסעיף זה ו/או הנובעים ממנו יחולו על כל פעולה של העובד במישרין ו/או בעקיפין, שיש בה משום תחרות עם עסקי החברה או תאגיד קשור לה ובן יחול האיסור על יעוץ למתחרה עיסקי של החברה או תאגיד קשור לה. מוסכם ומובהר שבסעיף קטן זה, בכל מקום בו מופיע המלה "החברה" הכוונה היא לטנקו אינטרנשיונל (97) בע"מ, וכל חברה קשורה אחרת שעיסוקה בתחום האיזוטנקים או בתחום נושאים אחרים שבהם עסקת מטעם החברות האמורות. בפי המשיבות טענה מקדמית, של "זיוף" בסעיף הנ"ל, היינו תיקון ושינוי שם החברה ממנה נלקח ההסכם כדוגמא, לשם המבקשת ותחום עיסוקה, לאחר חתימת ההסכם. אך לאור הסכמת גב' גיא לעובדה, כי היה ברור לצדדים במעמד חתימת ההסכם, שהכוונה בהוראת סעיף זה, כמו יתר סעיפי ההסכם, למבקשת ולתחום עיסוקה "האיזוטנקים" - מתייתר לדעתנו, בשלב זה של הדיון בסעד הזמני, הצורך להכריע בטענות המשיבות לעניין "הזיוף" או בטענה לגבי מועד כתיבת התרשומת התומכת בגירסת המבקשת, לפיה יידעה את גב' גיא על השינוי (נספח ב' לתצהיר המשלים, מוצג מ/2) והדבר ייעשה, אם יעמדו על כך הצדדים, במסגרת הדיון בתביעה העיקרית. ב. מחומר הראיות עולה כי אף אין מחלוקת כי עיסוקן של המשיבות, הינו עיסוק מתחרה לעיסוקה של המבקשת. ג. סוגיית הגבלת חופש העיסוק של עובדים זכתה לדיון מקיף ע"י בית הדין הארצי לעבודה, בפס"ד ע"א 64/99, דן פרומר וצ'קפוינט נ' רדגארד בע"מ, שניתן ביום 4/6/99, ובהקשר לתניה של הגבלת חופש העיסוק בהסכם עבודה, נקבעו העקרונות כדלקמן : "לתניית הגבלת העיסוק בחוזה עבודה אישי אין ליתן לכשעצמו, משקל רב. יש ליחס לתניה נפקות, רק אם היא סבירה ומגינה בפועל על האינטרסים של שני הצדדים, לרבות המעסיק הקודם, ובעיקר סודותיו המסחריים. בהעדר קיומן של נסיבות, כפי שיפורטו להלן, ובעיקר בהעדר "סודות מסחריים" גובר עקרון חופש העיסוק על עקרון חופש ההתקשרות". ביחס לשאלה מתי ניתן לאכוף תניית הגבלת העיסוק בחוזה העבודה, נקבע בפס"ד רדגארד הנ"ל, כי על בית הדין לבחון מספר נסיבות (שאינן בבחינת רשימה סגורה), והם : 1. סוד מסחרי 2. הכשרה מיוחדת 3. תמורה מיוחדת 4. חובת תום הלב וחובת האמון לגבי שלוש הנסיבות האחרונות, כאשר הן אינן מוגנות בחוק כלשהו, בית הדין יגביל את חופש העיסוק של עובד רק אם קיימת תניית הגבלת העיסוק בחוזה העבודה עם המעסיק הקודם, אם כי החובה לנהוג בתום לב וחובות האמון, חלות על העובד אף ללא תניה חוזית מפורשת. בענייננו, הטענה העיקרית שבפי המבקשת היא, כי בידי גב' גיא סודות מסחריים השייכים לה, ובהם היא עושה שימוש שלא כדין, והדבר גורם נזקים למבקשת. בהקשר לסוד המסחרי, נקבע בפס"ד רדגארד הנ"ל, כדלקמן : "סוד מסחרי: יש להגביל את חופש העיסוק של עובד כדי למנוע ממנו מלהשתמש שלא כדין בסוד מסחרי השייך למעסיק הקודם. סודות מסחריים מוגנים מכוח החוקים העוסקים בקניין רוחני ובעתיד אף מכוח חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט - 1999... (החוק יכנס לתוקף ביום 29/10/99). מכיוון שהנושא מוסדר בחקיקה, אין צורד בתנית הגבלת עיסוק ע"מ לאכוף את זכויות המעסיק הקודם.. החובה לנהוג בתום לב וחובת האמון חלות על העובד אף ללא תניה חוזית מפורשת.. החובה מוטלת על עובד לשמור על סודותיו המסחריים של מעסיקו נובעת מהוראות החוק, ויחסי האמון השוררים בין השניים ומתנים הגבלת עיסוק בחוזה עבודה אישי. סודות מסחריים שייכים למעביד ואין העובד רשאי להעבירם. ... בית הדין לא יתן צו מניעה המגביל את חופש עיסוקו של העובד אלא אם כן עבודתו של העובד אצל המעסיק החדש, מאיימת על עצם קיומו של המעסיק הקודם. מכאן, על המעסיק הקודם להוכיח, כי השימוש שייעשה ב"סוד המסחרי" שלו יפגע בעסק שבבעלותו". למעשה היום, ועם הכנס חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט - 1999 לתוקף, הפכה ההגנה על "סוד מסחרי" לזכות חוקתית, וככזו היא אינה מצריכה התחייבות חוזית מפורשת של הגבלת העיסוק לצורך אכיפת זכויות המעסיק הקודם בהקשר לסוד זה, בהתקיים התנאים המצדיקים זאת, ובמקביל הפך עצם השימוש בסוד מסחרי בניגוד להתחייבות חוזית, לאחת מחלופות הגזל מסחרי, כלשון סעיף 6 (ב)(2) לחוק הנ"ל : "גזל מסחרי הוא: שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו, כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת האמון המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד." כאשר סעיף 5 לחוק הנ"ל הגדיר את "הסוד המסחרי" כדלקמן : "סוד מסחרי, מידע עסקי מכל סוג שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודותיו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריהו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודותיו". ה. השאלה העיקרית בענייננו, אם כן, היא האם הוכיחה המבקשת קיומו של סוד מסחרי השייך לה והראוי להגנה ע"י הגבלת עיסוקה של גב' גיא! טענת המבקשת בהקשר זה היא, כי גב' גיא, מכח תפקידה הבכיר כמנהלת תפעול במבקשת, היתה חשופה ומופקדת על כל הסודות המסחריים שלה, שהם : רשימת הלקוחות, נוסחאות התמחור הייחודיות והסודיות של המבקשת, שיטות התפעול והשיווק שלה, אופן ביצוע ועריכת הצעות מחיר, מגע עם לקוחות, זהות הסוכנים עימס תעבוד המבקשת וכל מערך ההתקשרות עם לקוחות החברה וסוכניה, מערך התפעול של האיזוטנקים והסדרת נושא השינוע, סיכום מחירי השירות, בנוסף לקשר היומי שהיה לה עם שותפתה האסטרטגית של המבקשת באירופה, חב' הוייר, איתה קשורה המבקשת בקשר עיסקי לפי נוסחת תמחיר ייחודית וסודית ביותר, שלפחות בחלקה ידועה לגב' גיא. ועוד בידיעת גב' גיא היה המספר הסודי של כספת המבקשת, בנוסף היותה בעלת זכות חתימה על השיקים של המבקשת. מחומר הראיות עולה, כי המבקשת מחלקת את הסודות המסחריים שלה לשתי קטגוריות : האחת - הסוד המסחרי הקשור בהתקשרות שבינה לבין חב' הוייר, השותפה האסטרטגית שלה באירופה, ודרכה מקבלת המבקשת את עבודות ההובלה והשינוע, בשיטת ה- [ 1 ): שמשמעה כי הלקוח רוכש את הסחורה ממפעל היצרן כולל שירותי הובלה ושינוע עד לפתח המפעל שלו. והיצרן בתורו ולצורך ביצוע ההובלה עד לפתח מפעלו של הלקוח, מתקשר עם חברות גדולות, שהם ספקי שירותי שינוע והובלה דוגמת הוייר, והאחרונה מתקשרת עם סוכנים שונים בכל העולם לביצוע התחייבויות השינוע שלה כלפי היצרן : בישראל חברת הוייר התקשרה עם המבקשת בלעדית, לצורך ביצוע השינוע בשיטת ה- ע 4[1 . לגבי הסודות המסחריים הנטענים שבין הוייר לבין המבקשת בשיטת ה- c&f ושנטען שהם בידיעת גב' גיא, העיד מר קורקוס בעמ' 24 לפרוטוקול, כך: ".. לנו יש הסכם עם הוייר, שהוא הסכם חסוי, זה הסוד המקצועי שלנו ועופי יודעת אותו. ובעמ' 30 : "נושא הוייר זה באמת לב ליבה של טנקו, ההסכם הוא הסכם חסוי ביותר שיש לנו. עופי יודעת חלקים ממנו. גם את הסכם הבסיס הזה היא יודעת.. ...". ובעמ' 31 : "טנקו עובדת עם הוייר על בסיס פורמולה שאני הבאתי אותה לשוק... היא ייחודית/ אנחנו היחידים שעושים את זה וזו ההצלחה שלנו... והנוסחה ידועה לגב' עופי.. הכל חסוי בטנקו, אבל עופי ידעה את הכל." ובעמ' 32 : "הנוסחה שפיתחתי עם הוייר.. ...אם הם יכירו את הנוסחה הזאת והם יעשו אותה עם חברות שהן שותפות איתן, לטנקו תהיה בעיה קשה". לגבי היחסים ולסוד המסחרי שבין המבקשת לבין הוייר, אין בפי המבקשת טענות כלפי גב' גיא, ואין כל טענה כי היא עושה שימוש בסודות אלו. לכן, לו על בסיס ידיעת סוד זה היתה סומכת הבקשה, היא היתה נדחית, שכן עצם העובדה שאדם מחזיק סודות של מעבידו הקודם, כשלעצמה, אינה מונעת ממנו לעבוד אצל מתחרה, חרף תנית הגבלת העיסוק, זאת מחמת החובה של המעביד הקודם להוכיח הסתברות סבירה שהעובד יעשה שימוש בסוד המסחרי, שיפגע באופן ממשי בעסקו, ויגרום לו נזק. השנייה - הסודות הקשורים לעיסוקה של המבקשת בשיטת ה-.ex-works שבמסגרתה לקוח קונה את הסחורה מהיצרן ומתקשר בעצמו ישירות עם חברת שינוע דוגמת המבקשת לצורך העברת הסחורה מחצר היצרן אליו. באשר להתחשבנות בקשר לעלות השינוע וההובלה, זו מתבצעת ישירות מול ספק שירותי השינוע (במקרנו המבקשת). בקשר לקטגוריה זו טוענת המבקשת לקיומם של רוב הסודות המסחריים המפורטים בסעיף ה' לעיל, ובמיוחד רשימת הלקוחות, הצעות המחיר וכד', ולהלן נבחן קיומם של הסודות המסחריים הנטענים בקטגוריה זו. ו. הסוד העיקרי הנטען ע"י המבקשת קשור ברשימת הלקוחות, נספח א' לתצהיר מוצג מ2/. כעקרון הוקרה רשימת הלקוחות והמידע המתייחס אליה כסוד עסקי או סוד מסחרי, במיוחד כשאין מדובר רק כזיהוי הלקוחות אלא בטיב הקשרים העיסקיים, מדיניות המסחר, כמות הצריכה, המחיר וכיוב', שהמתחרה יוכל לעשות בהם שימוש בפעילותו העיסקית המתחרה וכל זאת בתנאי שמדובר בלקוחות ממשיים או קבועים ובתנאי שגיבוש הרשימה דרש מאמץ מיוחד, ושננקטו אמצעים סבירים לשמירת הסודות. מר קורקוס העיד באשר לרשימת הלקוחות, בעמ' 34 לפרוטוקול, כדלקמן : "..רשימת הלקוחות שהגשנו פה אני לא הגשתי את כל רשימת טנקו... כל מי שהגשתי פה אלו לקוחות שאנחנו עובדים איתם... ...קבוע, מביאים להם איזוטנקים, קנינו בשבילם איזוטנקים.." בעמ' 34-42 פרט מר קורקוס את התקופות והיקף העבודה של החברות שברשימה א' עם המבקשת, כדלקמן : לקוח/חברה תקופת פעילות עם המבקשת היקף פעילות ב- EX-WORKS 1. נירלט שנתיים 100% 2. דלקול 5 שנים 100% 3. פז 5 שנים 100% 4. דורן לקוח חדש (עבד 4 שנים הפסיק וחזר) 5. מילוז לקוח לא ותיק 8-10 חודשים 6. ברמד שנה 7. גדות מסופים לכימיכלים 4.5 שנים 100% 8. GCT אסטבלשמט 4.5 שנים 9. TOWER DOBER שנתיים וחצי ספק בלעדי שלהם בארץ 10. דור אנרגיה 5 שנים 100% 11. דור כימיקלים 3.5 שנים 100% 12. דשנים שנתיים וחצי 13. טרפלקס 2.5-3 שנים 14. כבלי ציון שנתיים 15. כפרית שנתיים וחצי 100% 16. כרמל אולפינים מעל לשנתיים 100% 17. ליבר ישראל מעל שנתיים עם הפסקה 100% 18. מגדים דשנים of and on 19. צורן 20. מכתשים 4 שנים השתמשו גם באחרים 21. צינטרום פורוטקס 8-10 חודשים 22. ססול 23. עלית ממתקים 4.5 שנים עובד גם עם מישהו אחר 24. עלית תעשיות 4.5 שנים עובד גם עם מישהו אחר 25. שרפון שנה בערך 26. אגן שנתיים לא קונים כמויות ב- c&f 27. אשקלית חצי שנה ובעמ' 56 לפרוטוקול העיד מר קורקוס : "... וזה הסודות המסחריים שלנו, וזה הלקוחות ב- ex-works וזה לב ליבה של העבודה עם טנקו, זה מה שמחזיק את טנקו בשבילם קנינו טנקים, השקענו הרבה.. קנינו איזוטנקים למטרה הזאת ובנינו איתם ושינינו אותם שיתאימו להם. השקענו ב.... כמליון דולר...". ז. לכאורה, הנתונים הנ"ל עליהם העיד מר קורקוס, המתייחסים לרשימת הלקוחות של המבקשת בשיטת ה-ex-works, לא נסתרו ע"י גב' גיא, וגם טענתה שלקוח העובד עם החברה אחרת (מלבד המבקשת) בשיטת ה- י 1 ), אינו יכול להיות לקוח ייחודי או בלעדי של המבקשת בשיטת ה-ex-works אינה יכולה להתקבל. לדעתנו אין כל מניעה שלקוח העובד עם יותר מחברה אחת בתחומי פעילות שונים, אך עובד באופן בלעדי עם חברה מסויימת בתחום פעילות מסויים ייחשב כלקוח בלעדי של החברה זו בתחום הפעילות המסויים. ועוד, מהראיות עולה כי לכאורה ההתקשרות בשיטת ה-c&f אינה למעשה בשליטת הלקוח או בשליטת המבקשת. כלפי הלקוח קובע היצרן אשר מכר ללקוח סחורה כולל הובלה עד לפתח מפעלו, והוא זה שדואג למעשה להובלה ושינוע. כלפי המבקשת, קובע הסכם התפעול והשיתוף האסטרטגי שלה עם חב' הוייר, אשר בפועל "מספקת" לה את העבודות בשיטת ה-c&f רק שלכאורה קיים הבדל מהותי בין שתי השיטות. ח. לאור האמור לעיל, אנו קובעים כי לכאורה הוכח בפנינו קיומו של סוד מסחרי בדמות רשימת לקוחות שרובם קשורים בלעדית למבקשת, רשימה אשר בגיבושה הושקעו מאמצים ע"י המבקשת, הן ע"י פרסום בשנת 98', ועוד יותר ע"י השקעת משאבים וכספים רבים ברכישת והתאמת איזוטנקים לתחום העיסוק של לקוחותיה ו/או חלק מהם. כלומר, הכוונה היא לרשימת לקוחות במובן הרחב הכולל טיב הקשרים העיסקיים, הצרכים המיוחדים של כל לקוח, מדיניות המסחר, כמות הצריכה, המתירים, תדירויות הקניה וכדי. מסקנתנו זו בדבר היות רשימת הלקוחות סוד מקצועי, מתחזקת לאור התרשמותנו מעדות גב' גיא בפנינו, כשנתבקשה לפרט את הלקוחות איתם התקשרה או הציעה להם להתקשר (ללא קשר עם מי פנה למי), במסגרת פעילותה בבל-מאר - היא "התפתלה" ו"התחמקה" והיה קושי רק לדלות ממנה את התשובה לשאלה, עד להתערבות בית הדין, בבקשה להתייחס מפורשות לרשימת לקוחות המבקשת (ראה עמ' 73 לפרוטוקול שורות 13, 20-22, עמ' 74 שורה 7, עמ' 75 שורות 4, 10-11, 24, 26, עמ' 76 שורה 3). מחומר הראיות שהובא בפנינו עד כה התרשמנו, כי באשר לתחום הפעילות והעיסוק של המבקשת, יהיה נכון לקבוע כי לקוח קבוע הוא לקוח שעובד עם המבקשת לפחות כשנה, כלומר כל הלקוחות שברשימה, או במוצג מ/2 - למעט אלו שמספרם בטבלה לעיל הוא: 4, 5, 18, 21 (שבחלקם חדשים ובחלקם אינם עובדים בלעדית עם המבקשת) - הם לקוחות בלעדיים וקבועים של המבקשת. גב' גיא אף אישרה כי במסגרת פעילותה בבל-מאר, יצרה קשר עם 4 חברות מלקוחות המבקשת, אך טענה כי בין חברות אלו, דוגמת נירלט וברמד, ובינה, שררו יחסים אישיים והם אלו שפנו אליה מיוזמתם, על מנת שתספק להם שירותי שינוע והובלה. לדעתנו ובנסיבות העניין, השאלה מי פנה למי מאבדת את משקלה, משהוכח לכאורה כי כל הקשרים האישיים של גב' גיא עם הלקוחות נוצרו במסגרת ובמהלך עבודתה אצל המבקשת וקודמתה. לא רק זאת, אלא שגב' גיא עצמה אינה מכחישה כי היא זו שהודיעה ללקוחות על סיום עבודתה במבקשת ותחילת עבודתה בבל-מאר, והראיה שלקוחות אלו התקשרו למס' הטלפון האישי שלה גס לצרכי עיסוקה בבל-מאר. ט. בנוסף, התרשמנו כי בידי גב' גיא סודות הקשורים לתוכנת המחשב של המבקשת, אשר הוכנה בעזרתה ובהנחיתה, במטרה להתאים את התוכנה לדרישות וצרכי העבודה הספציפיים של המבקשת. בנושא התמחור - לא השתכנענו בטענת גב' גיא, כאילו נושא התמחור הוא עניין טכני, המורכב מנוסחה אשר כל מרכיביה, מחיר הספנות, עלות השכרת האיזוטנק, ניקוי וכד', הם נתונים קבועים, וכי המרכיב היחידי שבשליטת המבקשת, בנוסחת התמחור הוא רק עמלת הסוכן (המבקשת). עדותו של מר קורקוס בהקשר זה גם שונה לחלוטין, וגם לא נסתרה ע"י גב' גיא בעדותה. בעמ' 28 לפרוטוקול : הגדולה של טנקו היא ניצולת האיזוטנקים שלה.. הייחוד שלנו שאנחנו עומדים ה*ום עם ניצולת איזוטנקים של 83% וזה בגלל תוכנת מחשב, בגלל שיטת העבודה שלנו שהוכיחה את עצמה." ובעמ' 54 לפרוטוקול : ".. שוק האיזוטנקים היום מציע איזוטנקים בין 10-25 דולר. והרי אנחנו מפסידים לקוחות או מרוויחים לקוחות בשביל 50 דולר.. לקוח כמו נירלט משלם לטנקו 4,200 דוייטש מארק כש3,850- או 3,900 הם ה.... אין לך הרבה משחק, שם המשחק היחידי שנשאר זה משחק בעלויות האיזוטנק, וביכולת המשא ומתן שלך מול חב' הספנות, למרות שהם מפרסמים שהמחיר שלהם הוא 700 דולר, עופי יודעת שאנחנו משלמים 540. המתחרים שלי לא היו חולמים על זה. מחיר השוק ליצוא מישראל הוא בסביבות 450 דולר, אנחנו משלמים 250 דולר, אף אחד לא יודע את זה, וזה היוד הכי כמוס של טנקו. אם המתחרים שלי יידעו את זה הם יפוצצו את חברת הספנות... עופי יודעת את זה". מהתמונה הנ"ל שהציג מר קורקוס אודות אופן פעילות המבקשת, אופן וצורת ההתקשרות שלה עם כל הגורמים שמרכיבים את "פאזל המחיר", עולה לכאורה, כי למרות היות המחירונים של חלק מהגורמים בידיעת הרבים, קיימים אלמנטים נוספים בנוסחת התמחור הספציפית למבקשת, דוגמת הנחות וקשרים מיוחדים עם כל גורם וגורם, ואלו הם בבחינת סוד מסחרי, וגם זאת ללא קשר עם שינוי מחירי חברות הספנות ב1/2000-, כנטען ע"י המשיבות. י. משהגענו למסקנה כי, לכאורה השתכנענו כי למבקשת סודות מסחריים, בדמות רשימת הלקוחות ב- ex-works, שיטת התמחור, שיטות שיווק ותפעול, מחשב וכד' - עלינו לבדוק האם מתקיימות בענייננו נסיבות נוספות שפורטו בפס"ד רדגארד. 1. לעניין ההכשרה המיוחדת - אין מחלוקת שגב' גיא נסעה להשתלמות בהוייר פעמיים, כדי ללמוד מקרוב על פעילות המבקשת מול הוייר. פעם אחת לתקופה של 3 ימים ופעם נוספת בדרך הנסיעה שלה לארה"ב, כאשר כרטיס הטיסה לארה"ב מומן ע"י המבקשת, וזאת בנוסף לקורס לוגיסטיקה כללי, שמומן ע"י המבקשת. נסיונה של גב' גיא להמעיט מערכם של 3 ימי השתלמות בהוייר אינו במקומו, שכן אופי ומשך ההשתלמות הם פונקציה של תחום העיסוק וצרכי המעביד. כך גם ההשתתפות בקורס הלוגיסטיקה, שלגביו לא הוכח, ולו כאורה, שלא היה חיוני למילוי תפקידה של גב' גיא אצל המבקשת. 2. לעניין התמורה המיוחדת - צודקת ב"כ המשיבות שהתמורה צריכה להיות קשורה קשר ישיר עם ההתחייבות, שלא להתחרות במעביד בעתיד. נראה לנו כי עצם ההסכמה לחתום על הסכם עבודה עם העובד ולבקשתו, וקביעת תנאי עבודה מוסכמים ומשופרים במטרה להעניק לו ביטחון עם חילופי המעבידים, יכולה לשמש תמורה מלאה או חלקית להתחייבות העובד, שלא להתחרות במעבידו בעתיד, והכל תלוי בנסיבות המקרה. 3. לעניין הנזק שנגרם או יגרם - למדנו מחומר הראיות שהונח בפנינו עד כה כי גב' גיא הספיקה להתקשר לפחות עם לקוח אחד (נירלט) ועם עוד שלושה, אם לא יותר, נמצאת בשלבי ניהול מו"מ, שהיא מקווה שיבשיל לכדי עיסקה (ראה עדות גיא עמ' 107 לפרוטוקול). מכאן, הצליחה המבקשת להוכיח לכאורה כי קיימות ראיות או נסיבות המצביעות על אפשרות סבירה כי העובד ישתמש בסודות המסחריים שבידיו במסגרת עבודתו אצל המעסיק החדש. אמנם במסגרת זו מדובר רק ב50%- מהיקף הפעילות של המבקשת (בשיטת ה- (ex-works כאשר היקף הפעילות של כל לקוח מרשימת הלקוחות הסודית אינו עולה על 10% מהיקף הפעילות של המבקשת בשיטה זו, אולם הנזק שעלול להיגרם לכאורה למבקשת, ושבחלקו אף נגרס (נירלט), אינו רק פונקציה של התקשרות שוטפת עם הלקוח, אלא מתבטא בהפסד של השקעה והוצאה כספית נכבדה שהוציאה המבקשת להכשרת איזוטנקים והתאמתם לכל לקוח ולקוח, כמו במקרה של נירלט, הפסד שלכאורה, עלול לעלות בהרבה, על ההפסד השוטף של המבקשת. 9. לאור האמור לעיל, ולאחר ששקלנו את טענות הצדדים שהובאו בהרחבה על ידינו לעיל, ובהתחשב במאזן הנוחות (הגב' גיא העידה כי התעניינה בעבודות אחרות בחב' נסיעות) במאזן הנזק ובכלל שנקבע בעניין רדגארד, לפיו בית הדין רשאי, במסגרת שיקול הדעת המוקנה לו, להסתפק בהתקיימה של אחת הנסיבות שפורטו בעניין רדגארד כדי להגביל את עיסוקו של העובד, אם הוא רואה לנכון לעשות כן, לאחר שקילת מכלול העקרונות והאינטרסים הנוגעים לעניין ומכלול נסיבות המקרה שבפניו. אנו בדעה כי, לכאורה, הוכח בפנינו, במידת ההוכחה הדרושה בהליך הזמני בסעד של הגבלת חופש העיסוק - קיומו של סוד מסחרי של המבקשת הראוי להגנה, והוא רשימת הלקוחות, נספח א' למוצג מ2/ - למעט הלקוחות מס' 4, 5, 18, 21 שאינם לקוחות בלעדיים ו/או לקוחות חדשים (רשימה מסוייגת ז תיקרא להלן : "הרשימה הסודית"). מכאן, ובהתחשב בשיקולי סבירות ההגבלה בהסכם העבודה מבחינת תקופת ההגבלה, היקפה ותחומה הגיאוגרפי - אנו רואים לנכון, במסגרת האיזון בין האינטרסים של הצדדים, להעתר חלקית לבקשה, ולהורות על מתן צו מניעה זמני, כדלקמן: לגבי גב' גיא : א. לאסור על גב' גיא לגלות ו/או לפרסם ו/או למסור ו/או לעשות שימוש כלשהוא בסודות המסחריים והמקצועיים של המבקשת שהגיעו אליה במסגרת עבודתה במבקשת, לרבות רשימת הלקוחות הסודית. ב. לאסור על גב' גיא, בעצמה ו/או באמצעות אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, להתקשר בקשרים עסקיים בתחום האיזוטנקים עם כל אחד מהלקוחות שברשימת הלקוחות הסודית. לגבי בל-מאר : לאסור על בל-מאר, המשיבה 2, לקיים קשרים עסקיים בתחוס האיזוטנקים, באמצעות גב' גיא ו/או באמצעות אחרים, במישרין ו/או בעקיפין, עם הלקוחות שברשימה הסודית. האיסורים כלפי שתי המשיבות, יעמדו בתוקף למשך 12 חודשים מיום סיום יחסי העבודה של גב' גיא במבקשת ו/או עד למתן פס"ד בתיק העיקרי ולפי המוסכם ביניהם. 10. בקשר לאורך תקופת ההגבלה, אנו דוחים את טענת ב"כ המשיבות שיש לקבוע את תקופת ההגבלה, אם בכלל, לרבעון, שכן לכאורה הוכח בפנינו כי למרות שההתקשרות בין חלק מהלקוחות לבין המבקשת מתחדשת מידי רבעון - הקשר העסקי הבלעדי נמשך לאורך זמן, לכל הפחות למשך שנה. מכאן, נראה לנו כי את משך תקופת ההתקשרות עם לקוח יש לבחון על פי ציר זמן, שלכאורה הוכח ע"י המבקשת וככל שהוא מתייחס לרשימת הלקוחות הסודית, נמשך לפחות 12 חודשים. 11. התוצאה היא כי הבקשה מתקבלת בחלקה, כמפורט בסעיף 9 לעיל. 12. על המבקשת להפקיד ערבות עצמית שלה ושל צד ג', ללא הגבלה בסכום, להבטחת נזקיהן של המשיבות במידה והתביעה העיקרית נגדן תידחה. 13. אנו קובעים הוצאות בקשה זו בסך של 8,000 ש"ח אשר ישולמו לפי התוצאה בתיק העיקרי וישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.צו מניעהצוויםלקוחות