פסק דין פרשת התביעה 1. בין התובעת לבין הנתבעים נערכו מספר התקשרויות במועדים שונים לצורך רכישת מוצרי תקשורת ורכישת שירותי רדיו-טלפון סלולארים. התביעה דנן עוסקת ביתרת תשלומים של 5 מכשירים כדלקמן: א. מכשיר מילניום שמספרו 278088-051 (להלן 088), חשבונית מספר 000200267637 (להלן 76379). ב. מכשיר מילניום כחול שמספרו 962914-056 (להלן 914), חשבונית מספר 3000676081 (להלן 76081). ג. מכשיר LG 510 שמספרו 248247-050 (להלן 247) , חשבונית מספר 3000890455 (להלן 455 ) וחשבונית מספר 3002793235 ( להלן 235 ). ד. מכשיר V-720 שמספרו 778981-051 (להלן 981), חשבונית מספר 3001319078 (להלן 9078). ה. מכשיר 2001 שמספרו 305956-056 (להלן 956). התביעה אף עוסקת בתביעה לתשלום חשבוניות שוטפות אשר לא כובדו כדלקמן: חשבונית מספר 2040021380 (להלן 1380) חשבונית מספר 2040729693 (להלן 9693) חשבונית מספר 2041504661 (להלן 4661) חשבונית מספר 2042235390 (להלן 5390) המחלוקת בין הצדדים אינה על עצם קיומם של הסכמי התקשרות אלא על תוכנם של ההסכמים והחיובים הנובעים מהם. מכשיר מילניום 278088-051 : 2. על פי הנספח המצורף לכתב התביעה, מכשיר זה נרכש במסגרת עסקת שדרוג למנוי קיים ונחתם ב 09/03/2000. על פי הנספח הצטרף נתבע 1 לחבילת 450 דקות + מספר נבחר לתקופה של 36 חודשים, כמו כן על פי הנספח הנתבע לא הצטרף לשירות תיקונים ולא ביקש ביטוח. התובעת טוענת כי הנתבעים לא עמדו בתשלומים כפי שהוסכם בין הצדדים, ולאור זאת חייבים את יתרת התשלומים עבור מכשיר זה בסך של 444 ₪ בהתאם לחשבונית מספר 7637. נתבע 1 טוען כי על אף שלפי ההסכם אין הוא צריך לשלם בגין המכשיר שכן על פי מיטב ידיעתו שילם עבור המכשיר הישן, חויב בתשלום חודשי קבוע מ 08/2000 - 03/2000 (270 ₪ + מע"מ * 5, וחודש אחד בסך של 54 ₪ + מע"מ ) ובסך של 1650 ₪ כולל מע"מ ואותם יש לקזז. נתבע 1 מעלה טענת קיזוז נוספת שכן בניגוד לרשום בהסכם חויב במכשיר זה בגין שירות תיקונים מתאריך 01/2001 - 03/2000 ( 27 ₪ * 10 ), ומתאריך 01/2002 - 01/2001 (28.90 ₪ * 12) בסך של 708 ₪ כולל מע"מ. הנתבעת 2 צורפה להסכם ב 13/02/2002 ובמעמד ההצטרפות התובעת לא טרחה לציין כי ישנה יתרת חוב. הטלפון נותק סופית ב 12/2001 . תשלום עבור עלות המכשיר 3. מעיון בנספח להסכם אשר נחתם בין הצדדים עולה כי מדובר בנספח "לשדרוג" מנוי וכי לא נרשם סכום ספציפי על פיו נלמד על חיוב ספציפי בגין המכשיר. מעדות עדת התביעה עולה כי טופס זה לא מולא כנדרש, והסיבה שהתובעת לא פנתה לנתבע על מנת לתקן את הטופס הנה משום שהנתבע לא פנה וטען שמשהו לא בסדר. התובעת טוענת כי הנתבע שילם 32 תשלומים ורק לאחר הגשת התביעה טרח לטעון כי כלל לא חייב. התובעת מפנה את בית המשפט לעדות הנתבע אשר על פיה אם ידע כי עליו לשלם 4,000 ₪ היה שוקל אם לבצע את השדרוג ומכל מקום תשלומם של החיובים במשך 32 חודשים תמימים מעידים על כך כי הסכים הנתבע לשדרוג ואף נהנה ממנו. בחקירת הנתבע עולה כי ביקש לשדרג את מכשירו תקופה ארוכה ולשאלת התובעת האם המכשיר ששודרג טוב יותר מן המכשיר הקודם שהיה, ענה הנתבע בשלילה. טוען ב"כ הנתבעים, כי לשיטת התובעת עת מוציאה את החשבוניות החודשיות, אין הן כוללות את הציוד, הנתבע בעדותו טען שלא קיבל חשבונית ולפיכך לא ניתן לטעון נגדו טענות שונות בעניין. ב"כ הנתבעים טוען כי היה על התובעת להציג הסכמי "שדרוג" אחרים של לקוחותיה למען ההשוואה, וכי באם מדובר בשדרוג הרי לא יתכן שהמכשיר יעלה כסף רב ולחילופין אם מדובר ב"מבצע" של התובעת הרי שנוכח החיוב הגבוה לא מובנת מהות המבצע. שקלתי את טענות הצדדים, מסקנתי היא כי טענת התחייבות הנתבע לדבר 450 דקות במסגרת "המבצע", אין מקומה בדיון על תשלום שווי המכשיר אלא מקומה בדיון בטענה בדבר תשלום חודשי קבוע. ב"כ הנתבעים מצייר בעמוד 6 סעיף ו' לסיכומיו תמונת מצב לפיו הנתבעים נלחמים על כל שקל ושקל לקיומם, ואולם אם אקבל טענה זו הרי נשאלת שאלה והיא היכן היו במשך שנתיים ומחצה עת נגבו מחשבונם אלפי שקלים ?!!! אכן בנספח ההתקשרות חסר את "סכום התמורה", אולם מקובלת עלי עמדתה של ב"כ התובעת כי חיוב חשבונו של הנתבע בפרק זמן של למעלה משנתיים ומחצה מבלי שזה האחרון ילין על כך יש בה כדי למלא את החסר בנספח ההתקשרות, וטענה זו מתחזקת נוכח מצבם הכלכלי של הנתבעים אשר לטענתם אוספים שקל לשקל. התנהגות לאורך זמן מהווה הסכמה ולו גם בדיעבד. לאור האמור טענת התובעת לעניין יתרת תשלום המכשיר מתקבלת. תשלום חודשי קבוע 4. התובעת בסיכומיה ובעדות העדה מטעמה מבקשת כי בית המשפט ילמד על התשלום החודשי הקבוע לאור היות הנספח עליו חתום הנתבע כפוף לתנאים הכללים בהסכם המסגרת (ראה עמוד 23 שורה 11 לפרוטוקול). בתנאים הכללים להסכם סעיף 6 מחויב הלקוח לשלם למפעיל תשלום לפי החשבוניות שיומצאו לו על ידי המפעיל מדי פעם לרבות עבור תשלום חודשי קבוע, התשלום נגבה בין היתר שכן קיבל הנתבע במסלול זה 450 דקות חינם. (ראה עמוד 23 שורה 4 עד 28 לפרוטוקול, עמוד 24 שורה 1 לפרוטוקול). ב"כ הנתבעים מעלה בסיכומיו את הטענה כי התנאים הכללים להסכם למתן שירותי רדיו טלפון לא צורפו לכתב התביעה, וכל היותר בתיק המשפט מצוי העתק אחד בלבד של התנאים הכללים, הנתבעת לא הציגה הסכם כללי לכל מכשיר ומכשיר ומדגיש כי הנספחים נחתמו בתקופות שונות לפיכך התובעת לא הקימה את המוטל עליה בהצבעה על מקור החיוב. הנתבע מכחיש את החיוב החודשי הקבוע ומעלה טענת קיזוז, שכן התובעת חייבה אותו ללא בסיס בחיוב חודשי קבוע. בסיכומיו טוען ב"כ הנתבעים כי נספחי ההסכמים ברורים מאוד ומאחר וכל חיוב צריך להיות מפורט בנספח, אין מנוס מהמסקנה שאם לא מפורט חיוב בנספח, אזי הסכם זה אינו קובע חיוב בגין שירות זה. אכן מעיון בתיק המשפט, בתצהיר הנתבעים, ובפרוטוקול הדיון, לא נמצא כי הצדדים מבחינים בין "הסכם" לבין "נספח", ומייחסים לכל ההסכמות ביניהם על ידי המילה "הסכם". עיינתי בתיק המשפט ומצאתי כי בתיק המשפט ישנו הסכם כללי מתאריך 5/06/98 לגבי מכשיר 248247-050, והסכם כללי לגבי אותו מכשיר שהוחלף למספר 670971-051 ביום ה 02/09/1999 . בפרוטוקול הדיון העידה העדה מטעם התובעת כי לקוח המצטרף לתובעת, חותם על הסכם ראשוני שבו התנאים הכללים, וכאשר לקוח רוכש מנוי נוסף או משדרג הוא חותם על הנספח המפנה להסכם המקורי ולתנאים הכללים שבו.(עמוד 25 שורות 22-19 לפרוטוקול). ולפיכך נראה כי אין התובעת צריכה לצרף הסכמים פרטניים לכל נספח ונספח, הדבר אף מתיישב עם ההגיון שכן באם היה על הנתבע לחתום כל פעם מחדש על הסכם כללי, מה הטעם בנספח להסכם ?! עוד אוסיף כי גם אם אלך לשיטת ב"כ הנתבעים, וכי על התובעת לצרף הסכם לכל מכשיר ומכשיר, הרי שלא הסביר מכוח מה מודים הנתבעים בקיומו של חוב החשבוניות השוטפות בגין זמן אוויר ותשלום לבזק ומפעילים אחרים, שכן אף חיוב זה איננו מופיע באף נספח להסכם ומקורו נשאב מן ההסכם הכללי ומתעריפון התובעת. הנתבע חתום על "נספח להסכם למתן שירותי טלפון ורדיו" ולא הציג תמונת מצב נגדית על ידי הצגת הסכמים לנספחים, הסכמים שיכל לדרוש בהליכים המקדמיים ולפיכך מדובר בהיתממות לשמה שאין בידי לקבלה. לעניין טענת הקיזוז מעיון בנספח ט' לבקשת הרשות להתגונן עולה כי בחיוב החודשי הנתבע אכן חויב בסכום של כ 270 ₪ כל חודש כתשלום חודשי קבוע , ואולם נוכה מהחשבון זמן האוויר. כמתואר למעלה הנתבע הודה כי התחייב לשלם עבור 450 דקות בחודש ובאם הנתבע מתחייב לדבר 450 דקות לחודש הרי שעליו לשלם עבורם ואין הוא יכול להיאחז מחד בטענה כי אין הוא צריך לשלם תשלום חודשי קבוע ומאידך לא להציג גירסא כיצד עליו לשלם את ה 450 דקות שהתחייב לדבר. לאור האמור טענת התובעת לעניין מקור התשלום החודשי הקבוע מתקבלת וטענת הקיזוז שהעלה ב"כ הנתבעים נדחית. תשלום שירות תיקונים 5. בנספח להסכם ההתקשרות כתוב באופן מפורש כי הנתבע לא מעוניין בביטוח או בשירות תיקונים. הנתבע מעלה טענת קיזוז ומבקש להוכיחה על פי הנספח, אין הנתבע מפנה לאסמכתאות על מנת לתמוך טענת קיזוז זו, ולפיכך טענה זו הנה טענה בעלמא. הנתבע נשאל בעדותו האם כאשר חתם על טופס דרישה לתיקון לא שאל מדוע מחתימים אותו על טופס זה, בתשובתו ענה בשלילה והפנה לכיתוב בתוכן המסמך "השתתפות עצמית", הנתבע הודה בחקירתו כי במכשיר זה לא היה ביטוח ( עמוד 39 שורה 25 לפרוטוקול) . לפיכך נראה כי משפנה לתחנת השירות עקב גניבת מכשירו בתאריך 30/05/01 (ראה עמוד 39 שורות 16-27) וקיבל מכשיר חלופי תמורת דמי השתתפות ללא שיש בידיו ביטוח למכשיר או הסכמה לשירות תיקונים הרי שקיבל על עצמו מכללא את שירות זה, ללא שום קשר כאמור הנתבע אף פנה לעמדת השירות אף בתאריך מאוחר יותר (27/01/2004) על מנת לבצע הדפסת זיכרונות. אין נפקא מינה על מהות הפניה שכן עצם הפניה למרכז שירות תיקונים כאשר לטעמך אינך מנוי עליו מקבל הנתבע מכללא את השירות. התובעת הפנתה את תשומת ליבו של בית המשפט בסיכומיה כי על פי הוראות ההסכם הכללי פניה למרכז שירות התיקונים הנו אף במסגרת של אובדן המכשיר. ב"כ הנתבע מעלה בין שאר טענותיו בסיכומים כי התובעת לא הצביעה על המועד בו "פנה" הנתבע לתובעת על מנת שזו תצרפו לשירות תיקונים, מטענתו זו אנו למדים כי לכל היותר יש לחייב את הנתבעים בשירות תיקונים ממועד הפניה. אין בידי לקבל טענה זו שכן בהמשך עדות העדה כאשר נשאלה "לשיטתך ברור שלא צריך לחייב עד לתאריך התיקון?", ענתה בשלילה וכן הצהירה כי לא בדקה את החשבוניות על מנת לבדוק מאיזה מועד חויב הנתבע בדמי שירות זה. במועד שבו קיבל הנתבע את השירות היה כבר במסגרת שירות התיקונים אף אם היה עלי לקבל את טענת הקיזוז מן הטעמים עליהם הצביע ב"כ הנתבעים הרי שלא צירף אף אסמכתא על מנת לבסס את טענת הקיזוז כאמור, לא די בהודאת בעל הדין כי פלוני חויב בסכום ערטילאי, ובטענת בעלמא של בעל הדין שכנגד כי חויב בסכום ספציפי כדי להקים את נטל הראיה בטענת קיזוז. לאור האמור טענת קיזוז זו נדחית. מכשיר מלניום כחול 962914-056: 6. על פי הנספח שצורף לתיק המשפט עולה כי הנתבע חתם על הסכם זה ביום ה 04/03/2003 . על פי הנספח קיבל הנתבע מכשיר מילניום דיגיטאלי כחול והיה עליו לשלם 59.90 ₪ המחלוקת העיקרית הנה האם על הנתבע לשלם 36 תשלומים בסך 59.90 כל תשלום או האם עליו היה לשלם תשלום אחד בסך 59.90 ₪, כתשלום חד פעמי בגין המכשיר. הנתבעים אינם מכחישים את החיובים בגין זמן אוויר, בזק ומפעילים אחרים בחשבוניות 1380,9693,4661,5390. תשלום שווי המכשיר 7. התובעת טוענת כי עקב הפרת התחייבויות הנתבע עליו לשלם את יתרת שווי המכשיר בסך של 877.77 ₪ . הנתבע טוען עת חתם על נספח ההתחייבויות, התחייב לשלם רק 59.99 ₪, אין בנספח ההתקשרות התחייבות לשלם את שווי המכשיר ב 36 תשלומים חודשיים, אלא בתשלום חד פעמי של 59.90 ₪. התובעת מודה כי בנספח ההתקשרות לא סומן V ברובריקה המתאימה וככל הנראה מדובר בטעות במילוי הטפסים. הנתבע שילם 14 תשלומים עבור שווי המכשיר ונותרו לתשלום 22 תשלומים אותם העמידה התובעת לפירעון מיידי עקב הפרת התחייבות בהתאם להסכם. הנתבע במהלך חקירתו הנגדית נשאל כיצד צירף את החשבונית לתצהירו אשר תוכנה מעיד כי שווי המכשיר יחולק ב 36 תשלומים וייגבה בהוראת קבע ולא ענה על כך ( עמוד 45 שורה 11 לפרוטוקול) התובעת טוענת בסיכומיה כי אף בסעיף 14 ז' לתצהיר הנתבע הצהיר כי לא צורפו העתקי חשבוניות לכתב התביעה, ואכן עיון בכתב התביעה מעלה כי מלבד איזכור החשבונית בדו"ח מצב חשבון, לא צורפה החשבונית עצמה לכתב התביעה, עוד מפנה התובעת לניסוח הטענות בסעיף 15 ג', בה משתמש הנתבע במונח "החשבונית המקורית". בעדות הנתבע (עמוד 33 שורה 22-26, עמוד 34 שורה 1-13) נשאל הנתבע לגבי גרסתו מדוע טען בתצהירו התומך את הבקשה לרשות להתגונן כי יש לפרוס את הסך של 59.99 ₪ ל 36 תשלומים ענה שאין לו הסבר לכך, ומכל מקום כאשר חתם על הנספח נאמר לו כי כל מה שעליו לשלם הנו סך של 59.90 ₪. ב"כ הנתבעים מפנה את תשומת ליבו של בית המשפט כי החשבונית אשר צורפה לתצהיר התומך בבקשת רשות להתגונן הנה "העתק" ולא "מקור" וכן ונושאת תאריך 11/04/04 שהנו לאחר הגשת כתב התביעה ולא כפי שמנסה התביעה להציג, אף לא מובנת לב"כ הנתבע ע"ב מה חייבה התובעת את הנתבע כל תשלום בסך 39.90 באם על פי שיטתה יש לחייבו בתשלום חודשי של 59.90, מהיכן נובעת ההפחתה?! אכן לא מן הנמנע כי קיבל הנתבע את העתק החשבונית מן התובעת במסגרת ההליכים המקדמיים, יחד עם זאת לא ברורה תגובת הנתבע עת נשאל על דוכן העדים מהיכן קיבל את החשבונית ולשאלה פשוטה זו נדם קולו של הנתבע, עוד אוסיף מבלי להיכנס לסמנטיקה של ניסוח טענות בתצהיר, לא ברור מדוע ביקש להשתמש בתצהירו במילה "והחשבונית המקורית". ב"כ התובעת מפנה לעניין זה כי על פי הנספח במידה והלקוח מפר את התחייבויותיו תהא התובעת רשאית מעבר להעמדת יתרת שווי המכשיר לפירעון מידי, לגבות אף 350 ₪ בגין הטבת מכשיר, באם נלך לשיטת הנתבעים הרי שקנס זה עומד בניגוד לסביר שכן הנו מהווה פי 6 מסכום המכשיר. שקלתי רבות את טענות הצדדים לעניין סוגיה זו, עיינתי בנספח הרלוונטי ומצאתי כי הן הרובריקה בה כתוב כי המכשיר ישולם בתשלום חד פעמי, איננה מסומנת, והן הרובריקה של תשלום שווי המכשיר בפריסה לתשלומים איננה מסומנת. הנתבע לא הציג אף מסמך אשר יעיד כי שילם תשלום חד פעמי בסך של 59.90 ₪ בגין המכשיר, ובאם נלך לשיטת הנתבעים הרי שסכום "הקנס" בגין 350 ₪ הטבת מכשיר אינו עומד במבחן ההיגיון כפי שהציגה ב"כ התובעת, נוטה אני להמעיט במהימנות עדות הנתבע שכן אין זה הסכם ראשון אשר חותם עם התובעת ומכיר הוא את דרכי התשלום ולא אחת בחר באופציה של 36 תשלומים, מעבר לאמור תרמה להתגבשות החלטתי בדבר המעטה במהימנות עדות הנתבע הנה עצם היותי מותב אשר דן רבות בתביעות מסוג דנן, ולאחר שמיעת מאות, אם לא אלפי תיקים סלולארים זוהי הפעם הראשונה בה נטען כי ערכו של מכשיר סלולארי הנו גם בסכום דו ספרתי וגם בתשלום חד פעמי. לאור האמור לעיל, דין טענת התובעת לעניין תשלום יתרת שווי המכשיר מתקבלת. חשבוניות 1380,9693,4661,5390 ( GONEXT): 8. התובעת טוענת כי על הנתבע לשלם את חיוביו בגין שימוש בשירות GONEXT והכל כפי שמופיע בחשבונותיה. הנתבע מעלה טענת קיזוז ולפיה על פי הנספח אין הסכמה לשירות זה וכי חויב ביתר מתאריך 04/2002 ועד 08/2003 ובסה"כ 245 ₪ ביתר. עיון בנספח להסכם מעלה שאין התייחסות למתן שירותי GONEXT. התובעת על מנת לבסס את החיובים בגין GONEXT, צירפה לתיק המשפט דו"ח גלישות בפועל. בסיכומיה מפנה לעדותו של הנתבע כי מי מעובדיו השתמש בשירותים אלו (עמוד 40 שורות 21-28 לפרוטוקול) וכי פנה לתובעת באופן פיזי על מנת שתחסום את השירות. עיינתי בדוח הגלישות אותו צירפה ב"כ התובעת לתיק המשפט אולם לא מצאתי כי יש בידו לבסס גלישות בפועל עבור מכשיר זה. דו"ח הגלישות אשר צורף מתייחס למספר 305956-056, ו- 248247-050, הנתבע טוען כי פנה לתובעת באופן אישי על מנת שתסגור את שירותי ה GONEXT לכל המכשירים, אולם מתקשה אני להאמין לגירסת הנתבע, שכן לא הגיש לבית המשפט בדל ראיה לפעולותיו ולא הזמין מי מעובדי התובעת או מעובדיו על מנת שיעידו על פניות שכאלו, מקובלת עלי טענת התובעת כי רק עם הגשת תביעה זו מעלה הנתבע את טענותיו לגבי חיובים ללא מקור. הנתבע לעניין מכשיר אחר טען כי פנה לתובעת (עמוד 39 שורות 1-7) בעניין חיובים חורגים אך משום שהנו מנהל עסק לא יכל לעמוד זמן רב בהמתנה בטלפון וכי על אף שחוייב חיובים חורגים במשך כשנתיים הדבר לא מונע ממנו לרכוש מכשירים נוספים (עמוד 39 שורה 15). טענת הנתבע אף נסתרת משום שלאחר שפנה לתובעת על מנת שתנתק ביצע בעצמו גלישה ב GONEXT (עמוד 41 שורה 22-27) ולא מחה מדוע לא ביצעו את מה שלטענתו דרש. אין בידי לקבל את טענת הנתבע עת בעדותו העיד כי מי מעובדיו ביצע גלישה בפועל, ואין אני סבור כי לעניין מכשיר זה לאור עדות הנתבע, כי על התובעת להציג דו"ח גלישות, כאמור לעיל עולה כי פנה הנתבע לתובעת לסגירת שירות ה GONEXT אולם מסיבה שלא הובהרה דיו בהליך זה, השירות לא נסגר והנתבע לאחר שביקש לא ווידא כי בקשתו התמלאה, נהפוכו השתמש בשירות. עוד אוסיף כי הנתבע לא צירף שום סימוכין לתצהירו על מנת להוכיח את סכום הקיזוז כפי שטען לתקופות הרלוונטיות ולפיכך ולאור כל האמור לעיל טענת התובעת לעניין שירותי GONEXT בחשבוניות הרלוונטיות מתקבלת ואילו טענת הקיזוז אותה העלה ב"כ הנתבעים נדחית . מכשיר LG-510 248247-050 : 9. בגין מכשיר זה הוציאה התובעת לחיוב 2 חשבוניות, אחת בגין מכשיר שנגנב ( מכשיר סטארטק) ונותרו בו יתרת תשלומים, ואילו השנייה בגין יתרת התשלומים עבור המכשיר שקיבל במקום המכשיר שנגנב. לעניין מכשיר זה התובעת אף תובעת את תשלום החשבוניות השוטפות 1380,9693,4661,5390. הנתבעים בתצהירם אינם מכחישים את החיוב בגין חשבונית 0455 (ראה בתצהיר נתבע 1 סעיף 15ה') וכן אינם מכחישים את החיוב בגין חשבונית 3235 (ראה בתצהיר נתבע 1 סעיף 15 ז'), כמו כן הנתבעים אינם מכחישים את החיוב בגין שירות תיקונים בחשבוניות 1380,9693,4661,5390.(ראה עמוד 30 שורה 8-9 לפרוטוקול) ואת חיובי זמן האוויר ותשלומים לבזק ומפעילים אחרים. הנתבעים מתכחשים לחוב בגין שירות GONEXT למכשיר בגין החשבוניות לעיל ובנוסף מעלים טענת קיזוז בגין שירות GONEXT ופלאניוז שניתן מ- 06/2003-08/2001 ובסה"כ 22 חודש * 10 ₪ (220 ₪ + מע"מ), וכן טענת קיזוז בגין חיוב חודשי קבוע שחוייב מ 07/2003-04/2001 ובסה"כ 789 ₪ כולל מע"מ,(29.24 ₪ חיוב חודשי קבוע). GONEXT בגין חשבונית1380,9693,4661,5390: 10. מכשיר 247 עבר גילגולים רבים ולו מספר נספחי הסכם. עיון בנספחי ההסכם איננו מגלה את מקור החיוב אותו ב"כ התובעת רוצה לחייב בגין גלישה ושירות GONEXT. דו"ח גלישה אשר צורף לתיק המשפט מגלה כי הנתבע ביצע גלישות בפועל במכשיר זה כ- 16 פעמים. הנתבע עת נחקר על תצהירו מודה כי ידע שהתובעת גובה תשלום עבור GONEXT אך עומד על כך כי לא הצטרף לשירות זה, עוד מלין הנתבע כי עת עובדי התובעת מחתימים על טפסים אין הם אומרים כי השירות פתוח בכל מקרה. עיון בתיק המשפט ופרוטוקול הדיון (עמוד 9 שורה 16-22) מעלה כי בעת היווצרות החוב והעברת המשך הטיפול לעו"ד, טען הנתבע כי לא ביקש את שירות זה, והתובעת לפנים משורת הדין הסכימה לזכותו בסך של 377.04 ₪ מסך הגלישות של כלל המכשירים שנעשו ב 8 חודשים. אין אני סבור כי באקט זה של התובעת היה בכדי להודות בטענה כזו או אחרת ומקובלת עלי טענתה של התובעת כי מדובר באקט של מילוי שביעות רצונו של הלקוח במסגרת שירות לקוחות, מעבר לכך ב"כ הנתבע לא סתר את דבריה של עדת התביעה במהלך החקירה. הנתבע מודה כי המשיך לגלוש ( עמוד 41 שורה 22 ) אף ביולי 2003, קרי לאחר מועד פנייתו שנעשתה כחודשיים ימים לאחר החתימה על הנספח מאפריל 2002 ולאחר שידע כי השירות עולה כסף ואף אינו מכחיש את זמן האוויר של הגלישה (עמוד 42 שורה 3 לפרוטוקול) . ב"כ הנתבע בסיכומיו מדגיש את המצב הלא רצוי בו פותחת חברה, שירות שלא הוזמן וגובה מן הלקוח תשלום, לטעמי נכונה טענתו באם השתמש הלקוח פעמים אחדות בשירות מבלי שהיה מודע כי השירות מחוייב בתשלום, בעניינו הנתבע הודה כי ידע שהשירות מחוייב בתשלום עוד במעמד החתימה על הנספח, ומטעם זה בלבד לא רצה להצטרף אליו ואולם הלכה למעשה במכשיר זה ביצע גלישות רבות להבדיל מבודדות, אין בידי אף לקבל את טענת הנתבע כי מי שגלש במכשירו היו ילדיו לפיכך אין בידי לקבל את טענת הנתבע להעדר הסכמה למתן שירות זה. לאור האמור לעיל טענת התובעת מתקבלת. טענת קיזוז בגין שירות GONEXT ופלאניוז שניתן מ- 06/2003-08/2001: 11. מעבר למסקנתי כי הנתבע ידע כי שירות ה GONEXT עולה כסף, וכי הנתבע צרך שירות שעל פי טענתו כלל לא רצה לצרוך הרי מעיון בתצהיר הנתבע לעניין טענת קיזוז זו ,אף לו הייתי מקבל את הטענה כי הנתבע חוייב ביתר הרי שלא עמד בנטל הדרוש על מנת להוכיח את טענת הקיזוז שכן לא מצאתי חיובים שכאלה בגין GONEXT לתקופת הקיזוז המבוקשת. אף טענת הקיזוז בגין פלניוז נדחית שכן מלבד צירוף האסמכתאות לתצהיר הנתבע (נספח ח') בסך של כ 80 ₪ מתוך 220 ₪ שנטענו לקיזוז, ב"כ הנתבע לא חקר את עדת התביעה לעניין זה ולפיכך לא הרים את נטל ההוכחה לטענה זו. טענת קיזוז בגין חיוב חודשי קבוע שחוייב מ 07/2003-04/2001: 12. התובעת כאמור לעיל מבססת את חיובה מכוח התנאים הכללים בהסכם למתן שירותי רדיו טלפון.( ראה עמוד 23 שורות 4-28 לפרוטוקול) סעיף 6 לתנאים אלה מגדיר מהם "דמי שירות" : "א. תמורת השירות מתחייב הלקוח לשלם למפעיל תשלום(להלן:"דמי שירות") לפי החשבוניות שיומצאו לו על ידי המפעיל מדי פעם. ב. דמי השירות יכללו ביו היתר את המרכיבים הבאים לפי העניין:1) דמי התקנה. 2) תשלום חודשי קבוע......... ג. ...... ד. ...... ה. דמי השירות יהיו כמפורט במחירון המפעיל שיהיה תקף מפעם לפעם ויכללו את כת התשלומים....." טוענת התובעת כי בכל הנספחים עליהם חתומים הנתבעים כתוב בכותרת " נספח להסכם למתן שירותי רדיו טלפון "( מ.ס הדגשה לא במקור) לאור כך חלים עליהם אף סעיף 6 לתנאים הכללים כאמור. הנתבעים טוענים כי התובעת ביצעה חיובי יתר ללא בסיס או תימוכין בהסכם. מסקנתי לגבי מקור החיוב אשר ניתנה לגבי מכשיר המילניום בראשית החלטתי, תקפה אף למכשיר זה. מעיון בהסכם למתן שירותי רדיו טלפון עולה כי הנתבע חתום על ההסכם ומכל מקום חתימתו לא הוכחשה, נראה כי הנתבעים נפלו לכלל טעות עת סברו שעל התשלום החודשי הקבוע שאינו חלק מעלות המכשיר צריך להיות מצוין בנספח להסכם. לאור האמור טענת התובעת מתקבלת וטענת הקיזוז לעניין זה נדחית. עוד אוסיף ואומר כי מעיון בנספח ח' לתצהיר הנתבעים, לא מצאתי כל בסיס לסכום הקיזוז הנטען מלבד בשלוש חשבוניות שאין בהן להעיד על כל התקופה הנטענת לקיזוז. מכשיר V-720 778981-051 : 13. התובעת טוענת כי עקב הפרת התחייבות הנתבעים עליהם לשלם את יתרת התשלומים בגין מכשיר זה כאמור בחשבונית 9078, וכן לשלם את החיובים השוטפים בחשבוניות 1380,9693,4661,5390. הנתבעים טוענים כי בחשבונית 9078 נדרש תשלום של 2,844 כולל מע"מ וכי פרעו כבר 12 תשלומים, 79 ₪ כל אחד, עוד טוענים כי כלל לא קנו את המכשיר אלא שירות ומשזה לא ניתן כנדרש אין לדרוש תשלום. כמו כן לאור אי נתינת השירות מוכחשות אף החשבוניות השוטפות.הנתבעים מכחישים את קיומו של חוב בחשבוניות 1380,9693,4661,5390 בגין שירות GONEXT ,פלאניוז ושירות תיקונים. הנתבעים אף מעלים טענת קיזוז בגין תשלום חודשי קבוע מ 06/2003-08/2002 בסך של 25 ₪ לחודש ובסה"כ 250 ₪ חיוב ביתר. תשלום עבור המכשיר: 14. אין מחלוקת בין הצדדים כי מכשיר זה נרכש בעלות של 2844.00 ₪ בפריסה של 36 חודשים, המחלוקת סבה על כך כי לטענת הנתבעים הפרה התובעת את התחייבויותיה לתת שירות ולאור כך אין הנתבעים צריכים לשלם את יתרת התשלומים, בנוסף הנתבעים שילמו 12 תשלומים ע"ח ולא 10 תשלומים כפי שטוענת התובעת. בסיכומיה טוענת התובעת כי הפסקת השירות בוצע בעקבות אי תשלום חשבונות ומפנה לפרוטוקול הדיון (עמוד 43 שורות 18-22) בה מודה הנתבע כי החיובי התובעת חזרו מסיבת אכ"מ. טוענת התובעת כי על פי ההסכם למתן שירותי רדיו טלפון, סעיפים 6 ו- 9 במידה והלקוח לא משלם את דמי השירות רשאית להפסיק את מתן השירות. הנתבע לא הצביע מהו פרק הזמן בו מכשירו נותק מן השירות כי כפי הנראה מן החשבוניות השוטפות שצורפו לתיק המשפט, עד להגשת תובענה זו מכשיר זה היה פעיל מכל מקום נראה כי לאור אי תשלום חשבונות במועדם נותק המכשיר מן השירות מכוח ההסכם ולפיכך אין לנתבע אלא להלין על עצמו. משהגעתי למסקנה כי ניתוק השירות היה כדין, הרי שעל הנתבעים לשלם את יתרת התשלומים עבור המכשיר, אך עוד אוסיף כי מעיון בפרוטוקול הדיון עולה כי הנתבע מודה בקיומו של חוב למכשיר זה בסך של 1,866 ₪ אך מבקש לקזז 160 ₪, וכן מודה כי יש לשלם 36 תשלומים אך כבר שילם 12 תשלומים(ראה עמוד 35 שורות 8-10), עדותו זו של הנתבע איננה מתיישבת עם גרסתו כי אינו צריך לשלם את יתרת החוב או כלל את שווי המכשיר. המחלוקת הנוספת לעניין מכשיר זה הנו האם הנתבעים שילמו 12 תשלומים או 10 תשלומים בגין שווי המכשיר. טוענת התובעת כי ההסכם נחתם ביום ה 31/07/2002 ועל פי דו"ח תנועות לקוח (עמוד 3 שורה 7) התשלום הראשון בוצע בהוראת קבע ביום ה - 14/10/2002. בין תאריך החתימה על ההסכם לבין תאריך התשלום הראשון לעיל אין חיובים בגין המכשיר. הן בעדות הנתבע ( עמוד 34 שורות 16-27) והן בתצהיר הנתבע (סעיף 15 ו') מבוססת טענתם על מועד חתימת ההסכם, קרי 14/07/02 ועד לתאריך 14/07/03 ובסה"כ 12 חודשים. עוד נטען בעדות הנתבע כי מעיון בדו"ח תנועות לקוח כי ישנם 9 תשלומים בהוראת קבע ועוד 27 תשלומים שירדו בבבת אחת ב 01/06/03.הנתבע מציין כי התובעת ביצעה שינוי על דעת עצמה בחיוב הכרטסת ולאחר חיוב החשבון זיכתה התובעת את החשבון ביתרה של המכשיר. עיינתי בדו"ח תנועות לקוח ואכן בין מועד חתימת ההסכם ועד לתאריך ערך 14/10/2002 אין חיובים בהוראת קבע או בדרך אחרת על סכום 78.99 ₪ לאור התבססות הנתבעים על 12 חודשים שהנם המניין בין 07/02 ו - 07/03 ולאור ביצוע חיוב ראשון רק ב 10/2002 ובאין במסמך אחר אשר יסתור זאת עלי לדחות את טענת הנתבעים ולקבל את עמדת התובעת, לאור האמור טענת הנתבעים נדחית וטענת התובעת כי על הנתבעים לשלם את יתרת 26 התשלומים מתקבלת. הכחשת קיומו של חוב בגין GONEXT, פלאניוז ושירות תיקונים: 15. שירות תיקונים ב"כ התובעת טוענת כי לאור פנייתו של הנתבע לתחנת השירות ב 24/10/02 הרי שעל פי הסכם למתן שירותי רדיו טלפון, התובעת מתקנת מכשיר רק כאשר המכשיר מחובר לשירות התיקונים. הנתבע טוען כי אין הוא אמור לשלם שכן רכישת המכשיר הייתה ב 07/2002 וכי מהות הפניה הייתה עדכון גירסה ומגעי סוללה. בנספח להסכם עליו חתום הנתבע לא סומן באם הנתבע מעוניין להצטרף לשירות התיקונים, לטעמי סמיכות הזמן בין מועד רכישת המכשיר לבין מועד ההגעה לעמדת השירות אינו מעיד כי הנתבע מקבל על עצמו את "שירות תיקונים" ,מה עוד שלא הוכח כי הנתבע הגיע במועד מאוחר יותר לתחנת שירות תיקונים בגין מכשיר זה. התובעת מנגד לא נתנה את עמדתה מה על לקוח אשר גילה תקלה במכשיר שאך קנה מכשיר חדש לעשות ולאור זאת נראה כי פנייתו לעמדת השירות הייתה מוצדקת. לאור זאת טענת קיזוז בגין שירות תיקונים שהוצגו בחשבוניות (5762,8156,5185,1380 9693,4661,5390) ובסך כולל של 228.18 ₪ +מע"מ מתקבלת. 16. GONEXT התובעת טוענת כי משלא הוכיח הנתבע כי פעל לניתוק מלא וסופי של מכשיריו משירות GONEXT אשר ידע כי הנו מחוייב הרי שקיבל על עצמו את השירות, ועוד הודה הנתבע כי ידע שכל המכשירים מחוברים לשירות. הנתבע מכחיש את קיומו של החוב מכוח החשבוניות השוטפות שכן לטענתו לא ביקש את השירות ופעל לניתוק כל מכשיריו משירות זה. בדו"ח הגלישות אשר צורף לתיק המשפט לא מצאתי כי ישנן גלישות בפועל עבור מכשיר זה, ועיון בפרוטוקול הדיון לא מצאתי כי התובעת הרימה את נטל השכנוע להוכחה כי הנתבע או מי מטעמו גלש במכשיר זה בשירות גונקסט, בניגוד לאמור בסיכומי התובעת לא מצאתי כל סימוכין לשירות זה בנספח להסכם, לאור האמור יש להפחית מסכום התביעה סך של 42.78 ₪ + מע"מ. לאור המסקנה לעיל הרי שיש להפחית אף את דמי השירות בסך של 6.11 ₪ + מע"מ, ודמי שירות פלאניוז בסך של 26.19 ₪ + מע"מ. חיוב חודשי קבוע: 17. כאמור לעיל טוענים הנתבעים כי חויבו ביתר בגין תשלום חודשי קבוע מ 06/2003 - 08/2002 ובסה"כ 250 ₪ כולל מע"מ. אף בגין מכשיר זה מפנה התובעת את בית המשפט לתנאים הכללים כפי שמפורט בהסכם למתן שירותי רדיו וטלפון אשר הנספח עליו חתומים הנתבעים כפוף לו. מסקנתי לגבי מקור החיוב אשר ניתנה לגבי מכשיר המילניום בראשית החלטתי, תקפה אף למכשיר זה, לאור כותרת הנספח שצורף לכתב התביעה "נספח להסכם למתן שירותי רדיו טלפון" הרי שהתובעת ביססה את מקור החיוב לתשלום החודשי הקבוע ולאור האמור טענת הקיזוז נדחית, למעלה מן הנדרש אציין כי אף אם הייתי מקבל את טענת הנתבעים הרי שלא הניחו את התשתית הראויה להוכחת טענת קיזוז זו שכן האסמכתאות המצורפות לתצהיר הנתבע מעידים על תשלום חודשי קבוע ושונה רק עבור 4 חודשים מתוך כל תקופת הקיזוז הנדרשת. לאור האמור טענת הנתבעים נדחית. מכשיר 2000i 305956-056 18. על פי הנספח להסכם שצורף לתיק המשפט עולה כי מכשיר זה התקבל ללא תמורה כספית. ברובריקות הנדרשות לעניין שירות תיקונים לא סומן כי הנתבע ביקש שירות תיקונים למכשיר זה. התובעת תובעת את תשלום חשבוניות 1380,9693,4661,5390. הנתבעים לא מכחישים את חיוב זמן האוויר ותשלום לבזק ומפעילים אחרים לעניין חשבוניות אלו, אך מכחישים את החיובים בגין תשלום חודשי קבוע, שירות תיקונים ו - GONEXT . כמו כן מעלים טענת קיזוז בגין תשלום חודשי קבוע מ- 07/2003- 10/2000 (34*62.42 ₪ ), מ - 09/2003 - 08/2003 ( 1* 71.93 ₪ ) ובסך כולל של 2,122 ₪ וכן טענת קיזוז בגין שירות תיקונים מ- 08/2003 - 10/2000 ובסך של 1,133 ₪ כולל מע"מ וטענת קיזוז בגין שירות GONEXT מ- 8/2003- 08/2001 ובסך של 271 ₪ כולל מע"מ. תשלום חודשי קבוע וטענת הקיזוז. 19. התובעת חוזרת על מקור החיוב אשר נובע מכותרת הנספח ככפוף להסכם לתנאים כללים, ומפנה לסעיף 6 להסכם לתנאים כללים בו מפורט כי תשלום חודשי קבוע הנו חלק מדמי השירות ב"כ הנתבע מעלה בסיכומיו את הטענה כי התנאים הכללים להסכם למתן שירותי רדיו טלפון לא צורפו לכתב התביעה, וכל היותר בתיק המשפט מצוי העתק אחד בלבד של התנאים הכללים, הנתבעת לא הציגה הסכם כללי לכל מכשיר ומכשיר ומדגיש כי הנספחים נחתמו בתקופות שונות לפיכך התובעת לא הקימה את המוטל עליה בהצבעה על מקור החיוב. הנתבע מכחיש את החיוב החודשי הקבוע ומעלה טענת קיזוז, שכן התובעת חייבה אותו ללא בסיס בחיוב חודשי קבוע. בסיכומיו טוען ב"כ הנתבעים כי נספחי ההסכמים ברורים מאוד ומאחר וכל חיוב צריך להיות מפורט בנספח, אין מנוס מהמסקנה שאם לא מפורט חיוב בנספח, אזי הסכם זה אינו קובע חיוב בגין שירות זה. כאמור לעיל, מסקנתי ביחס למכשיר המילניום ובאשר למקור החיוב לתשלום חודשי קבוע, אף רלוונטית למכשיר זה. לאור האמור טענת התובעת מתקבלת לעניין תשלום החשבוניות השוטפות, ואילו טענת הקיזוז של הנתבעים נדחית. למעלה מן הצורך, אשוב והדגיש כי לו הייתה מתקבלת טענת הקיזוז של הנתבעים הרי שעיון בנספח ז' לתצהיר הנתבעים הרי שמתוך 35 תשלומים חודשים הנטענים לקיזוז, הציג ב"כ הנתבעים רק 7 תשלומים חודשיים קבועים. תשלום עבור שירות תיקונים וטענת הקיזוז: 20. המכשיר נרכש ב 10/2000, ומדו"ח הפניות למרכז השירות עולה כי בוצעה פניה ב 10/2002, קרי שנתיים ממועד קניית המכשיר. התובעת טוענת כי הנתבע להבדיל בנספח להסכם של מכשיר 278088-051 לא ציין בכתב ידו כי הנספח איננו כולל שירות תיקונים וביטוח, ומכוון והרובריקות לא מולאו והנתבע פנה למרכז השירות הרי שקיבל על עצמו את ההסכמה למתן שירות תיקונים בתשלום. התובעת טוענת בסיכומיה כי הנתבע אינו יכול להעיד באם התיקון שבעבורו פנה למרכז השירות עולה כסף ואם לאו שכן איננו עוסק בתחום. עוד טוענת התובעת כי התובע מודה כי קיבל חשבוניות בגין מכשיר זה (עמוד 33 שורות 20-19 לפרוטוקול) ולפיכך ראה את החיובים במשך תקופה ארוכה ובכל זאת לא ביקש לנתק את המכשיר מן השירות. הנתבעים טוענים כי הואיל ואין מסמך בכתב בחתימת הנתבעים על פיו מבקשים להצטרף לשירות תיקונים אין התובעת עמדה בנטל ההוכחה. התובעת מנסה להיתפס בפניה הבודדת שנעשתה עבור מכשיר זה כדי להעמיד חיוב שירות תיקונים מיום רכישת המכשיר. הנתבע העיד כי שינוי הגירסא היה ללא חיוב ואילו תיקון התצוגה הנה לשיקול דעתו של מנהל מרכז השירות. התחבטתי רבות בשאלה זו, שכן מחד גיסא הנספח להסכם איננו חתום וב"כ התובעת לא הצביעה אימתי פנה הנתבע אל התובעת בבקשה להצטרף לשירות התיקונים ומאידך גיסא פנייתו של הנתבע אל מרכז שירות התיקונים לא הייתה במסגרת האחריות המוטלת על התובעת לשיטת ב"כ הנתבעים, ואולם יחד עם זאת קיבל הנתבע על פי טענתו את חשבוניות התובעת, מיום רכישת המכשיר ועד בכלל, והמדובר בתקופה של לפחות כשנתיים ומחצה ועד למועד הגשת התביעה לא פנה בטרוניה אל התובעת. באם עלי להגיע למסקנה במנותק משאר המכשירים ייתכן ויש לקבוע כי גביית דמי השירות אינה כדין ואולם אין בידי להגיע למסקנה במנותק משאר המסכת העובדתית אשר פורטה לעיל ונראה כי במקומות בהם לא רצה הנתבע להצטרף לשירות תיקונים ידע לבטא זאת שחור על גבי לבן, ההבדל בין מכשיר זה לבין מכשיר 088, שבזה האחרון פנה הנתבע חודשים מספר עקב גניבת מכשירו, וקיבל מכשיר חלופי בתמורה לדמי השתתפות, זכות הקיימת רק למי שנכנס למסגרת שירות תיקונים וביטוח, רוצה לומר כי אם לא היה פונה הנתבע לתובעת כי תספק לו מכשיר חלופי ב 088, לא היה מנוס מלקבוע חד וחלק כי הנתבע לא ביקש מעולם להצטרף לשירות תיקונים על אף פנייתו הנוספת שנעשתה במועד מאוחר יותר. לאור האמור אין בית המשפט מקבל את טענת הנתבעים כי לא הסכימו להיכלל בשירות התיקונים ולמדים אנו זאת אף מהתקופה הארוכה בה התקבלו חיובים שלא הוכחשו והכל על פי טענת הנתבעים, ולפיכך טענת התובעת מתקבלת וטענת קיזוז הנתבעים נדחית. עוד אוסיף כי מדברי ב"כ הנתבעים עלתה תמונה כי הנתבעים נלחמים על כל שקל ושקל, ואין חולק על כך במציאות זו שלנו ואולם עת פלוני חוסך שקל לשקל ורואה כי מחוייב במאות שקלים ולא עושה דבר אין לו אלא להלין על עצמו. למעלה מן הצורך אף אם טענת הקיזוז הייתה מתקבלת הרי שעיון בנספח ז' לתצהיר ביסס ב"כ הנתבעים רק כ- 200 ₪ מתוך טענת קיזוז של 1,133 ₪ !!!!!. תשלום עבור שירות GONEXT וטענת קיזוז. 21. ב"כ התובעת מצרפת דו"ח גלישות שעל פיו גלש הנתבע במכשיר פעם אחת, עוד טוענת התובעת כי בנספח מיום ה 23/01/2002 שירות ה GONEXT יינתן בחינם למשך חודשיים. ב"כ הנתבעים טוען כי הנתבעים לא חתמו בנספח המקורי מיום ה 18/10/2000 על שירותי GONEXT עיינתי בנספחים להסכם מיום ה 18/10/2000 ומיום ה 23/01/2002, עיינתי בדו"ח הגלישות ומצאתי כי בוצעה גלישה ביום ה 05/06/02. לשון הנספח מיום ה 23/01/2002 ברורה ומבהירה כי לאחר חודשיים ייגבה תשלום על שירות הגונקסט, ולפיכך אין בדו"ח הגלישה לגרוע אלא רק להוסיף, יחד עם זאת לא הציגה התובעת גלישות בפועל בטרם החתימה על הנספח המאוחר, ולא מצאתי בנספח מיום ה 18/10/2000 כל מקור חיוב לשירות GONEXT . לאור האמור מתקבלת טענת התובעת לעניין שירות GONEXT החל מתאריך ה 23/01/02 ומתקבלת טענת הקיזוז בחלקה באופן שסכום החיובים מיום חתימת הנספח המקורי ועד חתימת הנספח השני שנגבו בגין GONEXT יקוזז וזאת בסך של 25.46 ₪ + מע"מ שכן רק לגבי סכומים אלו צירף ב"כ הנתבעים אסמכתאות מתאימות. טענת קיזוז 377 ₪ 22. ב"כ הנתבעים מפנה את תשומת ליבו של בית המשפט, כי לסכום התביעה הוסף זיכוי אשר ניתן לנתבעים לפנים משורת הדין. ב"כ התובעת מסכימה לקיזוז זה. לאור ההסכמה יש לקזז מסכום התביעה סך של 377.04 ₪ טענת קיזוז בסך 233.77 ₪ 23. ב"כ הנתבעים טוען כי סכום זה המופיע כזיכוי בדו"ח תנועות לקוח ( עמוד 7 שורה 11) יש להפחיתו מסכום כתב התביעה שכן התובעת לא טענה כי השורה התחתונה בדין וחשבון היא הבסיס לכתב התביעה. ב"כ התובעת טוענת כי טענת הנתבעים מהווה הרחבת חזית אשר לא הורשתה, ומעבר לכך העידה עדת התביעה כי אין לקזז סכום זה מכתב התביעה כי הנו סכום שנוצר בטרם הגשת כתב התביעה ולפיכך כבר קוזז, ובקבלת עמדת הנתבעים הרי שיזוכו פעמיים.(עמוד 10 שורות 11-01 לפרוטוקול) מקובלת עלי עמדת ב"כ התובעת, המדובר בסכום שנוצר בטרם הגשת כתב התביעה ומכל מקום כפי שנאחז ב"כ הנתבעים בעדות עדת התביעה בנוגע לקיזוז סכום 377.04 ₪ כך עליו אף להיאחז בעדות עדת התביעה לעניין סכום זה. לעניין זיכוי בסך 54.53 ₪ לא מצאתי כי הצדדים התייחסו אליו במהלך החקירה ולפיכך אינני מוצא כי יש להתייחס לסכום זה. קיזוז סך של 2,731.95 ₪ בגין חיוב בכרטיס אשראי 24. ב"כ הנתבעים טוען כי הנתבעים חוייבו בתשלום זה בכרטיס אשראי למרות שחיובים אלו לא הגיעו לתובעת וסכומים אלו לא הופחתו מסכום התביעה. עדת התביעה לא הציגה חשבונית ספציפית על מנת לשייך את הסכומים. ב"כ התובעת טוענת כי תשלום זה נעשה בגין חשבוניות ינואר פברואר 2003 שבוטלו מסיבת אכ"מ, והסכום לעיל כיסה את החזרות אלו ובינהם חשבוניות מכירה 111 ₪ ו- 39.89 ₪. הסכום שנגבה שוייך להחזרת תשלומי אכ"מ והופחת מכרטסת תנועות לקוח. טענת התובעת התבררה עוד בחקירת עדת התביעה עת נתנה תשובתה לשאלת ב"כ הנתבעים, ב"כ הנתבעים בסיכומיו טוען כי אין הוא יכול עוד לעקוב אחר המסלול הפתלתל של חיובים וזיכויים, ואולם שעתו ניתנה לו במהלך הדיון ובאם תשובת עדת התביעה לא הייתה מספקת היה עליו להעמיד את עדת התביעה על "טעותה", מכל מקום ההלכה הנה כי הוכחת טענת קיזוז מוטלת על זה הטוען לה, ומשלא הצליח לסתור את עדות עדת התביעה אין בידי לקבל את טענת ב"כ הנתבעים. לאור האמור טענת קיזוז זו נדחית. טענת קיזוז בסך של 3,730.26 ₪ 25. מסיכומי התובעת עולה כי הנתבעים העלו בסעיף 12 לתצהירם כי חויבו ביתר בסך האמור לעיל. ב"כ התובעת מפנה בסיכומיה לפרוטוקול הדיון (עמוד 24 שורות 15-1) והעולה מן האמור הסבר התובעת כי החיוב נובע מכיווץ חוב שנערך ב 1/06/03. בסיכומי הנתבעים לא מצאתי התייחסות לטענת קיזוז זו ולפיכך נראה כי ב"כ הנתבעים זנח טענה זו. לאור האמור דין הטענה להידחות. טענת קיזוז בסך 7,015 ₪ . 26. ב"כ הנתבעים טוען כי יש לקזז את הסכום לעיל, סכום זה הנובע משבע חשבוניות שונות. התובעת לא הגישה דו"ח מתוקן ולא ציינה כי הנו חלקי ולפיכך רשאים הנתבעים להסתמך על דו"ח זה. מחקירת עדת התביעה עולה כי לא הצליחה לתת הסברים לחיובים לעיל הנובעים מחשבוניות שונות, ותלתה את תשובתה בהחלפת מערכת הבילינג. ב"כ התובעת דוחה על הסף את טענת הקיזוז, שכן טענה זו לא נטענה בתצהיר התומך את בקשת הרשות להתגונן, וטענה זו לא נתמכה במסמכים. במהלך הדיונים המקדמיים הצעתי לצדדים להיפגש ולבדוק את מערכת החיובים והזיכויים, התובעת הבהירה לנתבעים כי באם תשלם סך של 1,000 ₪ תוכל להפיק את דו"ח הנהלת החשבונות החל מיום ה 09/03/00 ועד ליום העברת הנתונים למערכת החדשה, משלא עשו זאת וללא תמיכה באסמכתאות המתאימות אין בידי להתייחס לטענה זו, מכל מקום טענה זו לא נטענה בתצהיר הנתבעים ולאור כל האמור לעיל טענה זו נדחית. טענת קיזוז בסך 645 ₪ 27. מסיכומי התובעת עולה כי הנתבעים העלו בתצהירם טענת קיזוז בסך של 645 ₪ בגין חיוב ביתר של חשבוניות ינואר, פברואר ומרץ 2003. הנתבעים טוענים כי למרות שהחשבוניות הוצאו על סכום מסוים , חויב חשבונם בבנק בסכום הגבוה ב 645 ₪ . הנתבעים טוענים כי הפקידו את סכום החשבוניות המדויק והחיובים חזרו עקב גביית היתר של התובעת. ב"כ התובעת מפנה לעמוד 38 שורות 12-9 לפרוטוקול בהן מודה הנתבע כי ידע שהחשבוניות החודשיות אינן כוללות תשלום עבור ציוד. התובעת מפנה לדו"ח תנועות לקוח עמוד 3 שורות 30-26, בהן ניתן לראות בבירור חיוב חודש ינואר 2003 בגין חשבוניות שהוצאה לנתבעים, וחיוב נפרד בהוראת קבע בגין ציוד למכשירם. לא מצאתי בסיכומי הנתבעים כל התייחסות לטענה זו ולאור כל האמור לעיל נדחית טענת הקיזוז. הכחשת סכום הוצאות גביה וריבית: 28. ב"כ הנתבעים טוען כי הסך של 266 ש"ח בגין הוצאות גביה שדורשת התובעת הוכחשו בתצהיר התומך את בבקשת הרשות להתגונן, והתובעת לא הוכיחה על שום מה דורשת את סכום זה. מעיון בפרוטוקול הדיון והן בסיכומי התובעת לא מצאתי כל סימוכין לסכום זה ולאור כך דין טענת הנתבעים להתקבל באופן שהסך 266 ש"ח בגין הוצאות גביה יופחת מסכום התביעה. עוד מוסיף וטוען ב"כ הנתבעים כי התובעת דורשת 81 ש"ח בגין הפרשי הצמדה והתאמה, וכי התובעת לא הוכיחה על מה נשען סכום זה. אף לעניין סכום זה צודק ב"כ הנתבעים שכן לא מצאתי כל סימוכין לסכום זה, ולפיכך יש להפחית סך של 81 ש"ח מסכום התביעה. חבותה של הנתבעת 2 בחובות התביעה ביחד ולחוד עם נתבע 1 29. ב"כ התובעת טוענת כי יש לחייב את הנתבעת 2 שכן מודה בתצהירה כי צורפה להסכם עם התובעת במספרי הטלפון : 278088-051, 305956-056, 248247-050. חיוב נתבעת 2 בגין כל המכשירים נובע אף מכך שחיובי הנתבעים ירדו מחשבון הנתבעת ומכך שלא טענה במשך תקופה ארוכה כנגד יתרת החיובים ולא ביקשה לבטל את הוראת הקבע בגין מכשירים שאינם בבעלותה והכל על פי טענתה. חיוב נתבעת 2 בגין כל המכשירים אף נובעת בהתאם לחזקת השיתוף בין בני זוג, שכן בני זוג נשואים נושאים ממילא בחובות שצברו במהלך חייהם. עוד טוענת ב"כ התובעת כי היות ונתבעת 2 בחרה שלא להעיד, הרי שהדבר נזקף לחובתה. ב"כ הנתבעים טוען כי אין לחייב את הנתבעת על מכשירים שבהם לא הוצגו מסמכים עליהם הנה חתומה, העולה מן החומר המצורף, הנתבעת 2 חתומה רק על הסכם למתן שירותי רדיו טלפון מיום ה 24/01/02 בגין מכשיר 248247-050. אין בחיוב חשבונה של הנתבעת 2 בחיובי הנתבע 1 כדי להעיד דבר שכן אין לגזור מהסכמת פלוני לשלם עבור פלוני אחר הסכמה לשלם את כל חיוביו ומכל מקום טענה זו לא נטענה בכתב התביעה. יש לדחות את טענת ב"כ התובעת על פיה יש לחייב את הנתבעת 2 מכוח חזקת השיתוף שכן טענה זו הועלתה לראשונה בסיכומי התובעת ולא הועלתה בכתב התביעה. עיינתי במסמכים המצורפים לכתב התביעה ובתצהיר הנתבעת התומך את בקשת הרשות להתגונן, ומצאתי כי הנתבעת 2 חתומה על נספחים להסכמים בגין שלושה מכשירים, 248247-050, 278088-051, 305956-056. לפיכך אין בידי לקבל את טענת ב"כ הנתבעים כי הנתבעת 2 חתומה על אך ורק על מכשיר 248247-050. לגבי המכשירים הנוספים הנתבעת 2 שהנה אשתו של הנתבע 1 הסכימה כי ירדו חיובים מחשבונה האישי בגין חשבונות התובעת לאורך כל התקופה וזאת למרות שלא הייתה בעלת כל המכשירים. נראה כי היות והנתבעת 2 שהנה אשתו של הנתבע 1 לא טענה כנגד החיובים הרי שהתובעת הסתמכה לאורך שנים על הסכמת הנתבעת 2 כי החיובים ירדו מחשבונה וכאמור אילו הייתה טוענת אחרת הייתה התובעת דורשת מבעלי המכשירים קרי בעלה של הנתבעת 2 להמציא אמצעי תשלום חלופי. נכונה עמדתו של ב"כ הנתבעים באם היה מדובר על חיובים אשר את הסכמתם לא נתנה הנתבעת 2 מלכתחילה, קרי באם נתנה הסכמה כי תחויב ב X, לא ניתן לומר כי מן ההסכמה אנו למדים שהנה מסכימה גם לחיובים בגין Y, אך כאמור הסכימה הנתבעת 2 כבר מלכתחילה לכל החיובים. נתבעת 2 לא טוענת כי הודיעה לתובעת, במועד כלשהו, להפסיק ולחייב את חשבונה בגין המכשירים שלא בבעלותה. לאור האמור חבותה של נתבעת 2, אשתו של הנתבע 1, הנה ביחד ולחוד עם הנתבע 1 בגין כל המכשירים. 30. לאור כל האמור לעיל, ומהנימוקים שפורטו אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את סכום התביעה 8,271 ₪ בקיזוז ובהפחתת הסכומים שצוינו בגוף פסק הדין בסכום כולל של 1,119.54 ₪ ועל כן יעמוד סכום פסק הדין על סך של 7,151 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. כמו כן אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. תקנה 511 לתקנות סדה"א קובעת כי בתום הדיון יחליט ביהמ"ש בתשלום שכר טרחת עורך דין ויקבע את הסכום עפ"י שיקול דעתו. תקנה 512 (ב) קובעת כי בקביעת גובה שכר הטרחה רשאי ביהמ"ש להתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון. דומני כי במקרה שבפני ראוי לעשות שימוש בתקנה הנ"ל באשר לקביעת גובה שכר הטרחה שישלמו הנתבעים לתובעת ויינתן משקל מתאים לאופן שבה נהלו הנתבעים את הגנתם. זכותם של הנתבעים היה שלא להסכים להצעות הסדר ולנהל את התיק ואף לעמוד על כל סכום, ויהיה קטן ככל שיהיה ואולם בדרך זו של נהול ההגנה, כפי שעולה מתצהירם ומפרוטוקול הדיון אילצו את התובעת להשקיע זמן ומאמץ באתור מסמכים וחשבונות ישנים ולהוכיח את התביעה במלוא סכומה. התוצאה הייתה שהתובעת הוכיחה את תביעתה, למעט סכום שולי, כאשר עוד טרם שמיעת ההוכחות הסכימה לוותר על סכום גדול יותר והנתבעים סרבו. אשר על כן אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת בנוסף לסכומים שפסקתי לעיל גם שכר טרחת עורך דין בסכום של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. שכר הטרחה יהיה צמוד למדד וישא ריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים ניתן היום ו' בתמוז, תשס"ה (13 ביולי 2005) בהעדר הצדדים. סובל משה, שופט סלולר (תביעות)