פשיטת רגל



מהי פשיטת רגל ?
הליכי פשיטת הרגל נועדו להגשים שתי מטרות מרכזיות: האחת, שעניינה בהגנה על אינטרס הנושים, הינה להביא לכינוס נכסי החייב ולחלוקתם בין נושיו בדרך שוויונית ויעילה; והשנייה, אשר נועדה לשרת את אינטרסים של החייב, הנרדף בלשכות ההוצאה לפועל על ידי נושיו, עקב חובות שיצר בתום לב, וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו, בנסיבות המתאימות, לפתוח דף חדש, תוך שמיטת חובותיו. בע"א 7113/06 אביגדור ג'נח נ' הכנ"ר, (לא פורסם, ניתן ביום 20.11.08), עמד בית המשפט העליון על התכליות העומדות בבסיסו של הליך פשיטת הרגל, ואביא דברים בשם אומרם:

"ד... הליכי פשיטת רגל.. מיועדים, כנודע, לשניים: ראשית, לסייע לנושים שדרכם בהוצאה לפועל לא צלחה, לרכז את נכסי החייב כדי להביא למכירתם ולתשלום החובות; "עם זאת, מיודעים הליכי פשיטת הרגל גם לשרת את האינטרסים של החייב חדל הפרעון. חייב כזה, הנרדף על ידי נושיו בלשכת ההוצאה לפועל, עשוי להקלע, לפעמים שלא בטובתו, למצבים המקשים עליו לתפקד, וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמלית, תוך שמיטת חובותיו, במלואם או חלקם, בתנאים או ללא תנאי".

פשיטת רגל משמעה השתחררות מחובות כלפי הזולת, ומאחורי כל הכרעה בה עומד דילול, העשוי להיות עצום, בחובות הללו. הנושים עומדים לאבד את כספם או חלק גדול הימנו, ולאו מילתא זוטרתא היא, ומטיל הדבר אחריות רבה על כונס הנכסים הרשמי בקביעת עמדתו ועל בית המשפט בהכרעתו. על כן אך טבעי הוא שבבואו לבחון את התמונה בכללותה יידרש בית המשפט כדבעי לעניין תום הלב, בפרשת גרינברג הנזכרת אכן התקבל ערעורו של חייב לעניין צו פשיטת רגל; דובר שם באי ניהולם של פנקסי חשבונות שלוש שנים טרם פשיטת הרגל, ונאמר כי אין בכך כדי להוות חוסר תום לב (עמ' 815), כנדרש על פי סעיף 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"מ-1980; וראו לוין-גרוניס שם, סעיף 52 בעמ' 109. אך נאמר גם (עמ' 814), כי "אין כל הצדקה לתת 'קרש הצלה' לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר". (שם, סעיף ד' לפסק הדין; וכן ראו ע"א 8937/05 תבין נ' הכנ"ר ואח', לא פורסם, ניתן ביום 22.1.07; ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-206; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 45, 55; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23, 28; כן ראו לוין וגרוניס, פשיטת רגל, מהד' שנייה, עמ' 169; א' פרוקצ'יה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272). (למידע נוסף מומלץ לפנות אל עורך דין פשיטת רגל בתל אביב).

מטרת פשיטת רגל
בבסיס הליכי פשיטת הרגל עומדות שתי תכליות: האחת, שעניינה בנושים, והיא כינוס נכסי החייב לצורך פירעון החובות; האחרת, שעניינה בחייב, ויסודה ברצון ליתן לו הזדמנות "לפתוח דף חדש" לאחר שיופטר מחובותיו.

סימן ו' לפקודה, ובמיוחד סעיפים 63-62 לפקודה וההלכה הפסוקה מורים כי במסגרת השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה למתן הפטר, הם השיקולים הבאים:

הסיבות בעטיין נקלע החייב לקשיים בגינם הוכרז כפושט רגל, האם הונה את נושיו, התנהגותו במהלך התקופה שמאז צו הכינוס, שיתוף הפעולה עם הכנ"ר ועם הנאמן, משך הליכי פשיטת הרגל, תועלת שתצמח לנושים מהמשך הליכי פש"ר והכל מתוך מגמה לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו, כפוף למילוי האמור.

בהקשר זה נקבע בע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45 בעמוד 55 : "מטרה לגיטימית ויסודית בהליכי פשיטת הרגל היא שמיטת חובותיו של חייב שנקלע לקשיים כספיים מתמשכים, ומתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו. החברה המתוקנת רואה בו הושטת קרש הצלה לחייבים, וגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ, ערך חשוב".

נפנה גם ל"הנחיות הכונס הרשמי הליכי פשיטת רגל – פברואר 2004" (8.2.04). הכנ"ר סבור כי יש לראות מועד של ארבע שנים ממועד צו הכינוס כמועד סביר לסיום ההליך, כאשר לעניין ההפטר מורות ההנחיות: "כשתוצאות החקירה מעלות כי החייב תם לב, וכי הוא עומד בקריטריונים הנדרשים לכך בדין, עמדת הכונס הרשמי תהיה כי ראוי ליתן לו כבר במעמד הכרזתו כפושט רגל הפטר לאלתר, או לאחר מכן במהלך ההליך, בהתאם לתועלת שתהיה לנושים מהמשך ההליך בכל שלב. להלן עיקרי השיקולים שיובאו בחשבון לצורך כך: היכולת הכלכלית של החייב ופוטנציאל ההשתכרות שלו להחזרת החובות... מצבו הסוציו אקונומי והבריאותי של החייב. קיומם של נכסים שניתן להיפרע מהם לטובת הנושים. זהות הנושים – האם רובם פרטיים לעומת עוסקים מורשים וחברות, שבהליך פש"ר זכאים לקבל זיכוי בגין חובות אבודים. גובה החובות של החייב בעת היווצרותם. מידת התעניינותם של הנושים בהליך..."

על המבחנים השונים לצורך שקילת הפטר, ראה דברי כב' השופט זמיר בפש"ר (ת.א. 1906/03, שלמה שטרן נ' כונס הנכסים הרשמי,). (למידע נוסף מומלץ לפנות אל עורך דין פשיטת רגל בתל אביב).

פשיטת רגל - הפטר
הבסיס הנורמטיבי לענין פעולת ההפטר מצוי בסעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל.

"69. (א) צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:

(ב) צו הפטר יהיה ראיה חלוטה לפשיטת הרגל ולתקפות ההליכים בה, ובכל הליך שיוגש נגד פושט רגל שהשיג צו הפטר, בדבר חוב שממנו הופטר בצו, רשאי פושט הרגל לטעון כי עילת התביעה אירעה לפני שהופטר.

חוב בר תביעה מוגדר בסעיף 71 לפקודת פשיטת הרגל.

71. (א) חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל. חוב וחבות במטבע חוץ יחושבו לפי ערכם במטבע ישראלי ביום מתן הצו.

בענין אחר, קבע בית המשפט העליון, כי משלא העלה בעל דין את הטענה כי הופטר מחובו כטענת הגנה, איחר את המועד להעלותה.

"המשנה לנשיא ש' לוין 1. המרב שהמערער יכול לטעון (בלי שאני מקבל את עמדתו) הוא שההפטר שניתן בשנת 1992 במדינת ניו-ג'רסי דינו כדין הפטר ישראלי; מכוח סעיף 69(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 רשאי החייב בהליך "ישראלי" שניתן לו הפטר "לטעון כי עילת התביעה אירעה לפני שהופטר". המדובר בטענת הגנה – כמוה כטענת פירעון – שיש להעלותה ככזו בגדר התובענה שהוגשה נגד החייב-הנתבע, ולא – כפי שהמערער טוען – במניעה להוציא לפועל את פסק-הדין. אכן, באי-העלאתה של הטענה בכתב-ההגנה אין כדי לפגוע בנושים, שכל כולו של ההפטר לא נועד אלא לטובתו של החייב, שהדין מאפשר לו מכוחו לפתוח דף חדש בחייו; בדין האנגלי הקודם אפילו נקבע – באותה רוח – שכוחו של החייב עמו לעשות התחייבות בת-תוקף לשלם חוב שניתן עליו הפטר: Wild v. Tucker (1914) [3], לפיכך הוא רשאי גם לוותר על טענת ההפטר או שלא לטעון אותה. 2. במקרה שלפנינו אירעה עילת התביעה לפני שהמערער הופטר, אך הוא לא העלה את קיומו כטענת הגנה, לפיכך הוא החמיץ את המועד להעלאתו." (ע"א 4003/99 קוז'ון נ' ליאל, נה (3) 444, מפי הש' לוין). (למידע נוסף מומלץ לפנות אל עורך דין פשיטת רגל בתל אביב).

פשיטת רגל – המרצת פתיחה
תקנה 11(ב) לתקנות פשיטת הרגל מורה:

"דין כתב ההתנגדות כדין תצהיר נגדי בהמרצת פתיחה, ועל הדיון בבקשה יחולו הוראות תקנות סדר הדין החלות על המרצת פתיחה, בשינויים המחוייבים".

התקנה הרלוונטית לעניינו היא תקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי, שלפיה:

"בכל שלב של הדיון רשאי בית המשפט, אם נראה לו כי אין זה מן הראוי לטפל בבקשה בדרך המרצת פתיחה, לבטל את המרצת הפתיחה ולהפנות את בעלי הדין לתובענה בדרך הרגילה או לדון בה כאילו היתה תובענה בדרך הרגילה, ולשם כך רשאי הוא להורות על הגשת כתבי טענות".

השאלה אימתי תובענה ראויה להתברר על דרך המרצת פתיחה תוכרע על יסוד המורכבות העובדתית של ההליך, ובמסגרת זו יבחן הצורך לשמוע עדים רבים ובשים לב לחשש לפגיעה דיונית במשיב (ראה ע"א 137/74 פורת נ' סולומינסקי, פ"ד כח(2) 602; ע"א 610/81 נוטקוביץ נ' נוטקוביץ, פ"ד לו(3) 495); ה"פ (ת"א) 1425/06 אורנה מולין סנדרוב נ' עו"ד אביחי דרזנר - כונס נכסים (2007)).

נפנה לספרו של השופט אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית תשס"ט) עמ' 487. "השאלה אם תובענה ראויה להתברר על דרך המרצת־פתיחה תוכרע על יסוד המורכבות העובדתית של ההליך, הצורך לשמוע עדים רבים והחשש לפגיעה דיונית במשיב. אכן, כאשר מדובר בטענות בדבר תרמית או אי־חוקיות צפוי שהעניין יהיה מורכב מבחינה עובדתית. תביעה על דרך המרצת־פתיחה נועדה לתת סעד מהיר ויעיל, ועל כן היא מותנית בקיום דיון מקוצר ותמציתי".

משילוב ההוראות דנן, כמות שפורשו בהלכה, עולה, כי במקרים שבהם הליך פשיטת הרגל הינו מורכב; קיימות מספר מחלוקות; המחלוקות הן מהותיות; בירורן יצריך שמיעת עדים רבים; נדרשת הכרעה בסוגיות עובדתיות סבוכות וכיוצא באלה, יורה בית המשפט על העברת הליך פשיטת הרגל לבירור בתביעה רגילה, בדרך שבו נעשה הדבר בהמרצת פתיחה. (למידע נוסף מומלץ לפנות אל עורך דין פשיטת רגל בתל אביב).

נטל ההוכחה בבית המשפט
סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן: הפקודה) קובע:

"(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;

(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;...".

הנטל להוכיח כי לא הסתבך בחובותיו בחוסר תום לב מוטל על החייב. בית המשפט בודק האם סיכן החייב את כספי הנושים בחוסר אכפתיות, במעשי מרמה, במצגי שווא; האם הסתיר נכסיו מנושיו או הבריחם (ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61); האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות (ע"א 6416/01 הנ"ל); עוד בוחן בית המשפט כיצד פעל החייב כדי למנוע התדרדרותו הכלכלית, אם בכלל. (ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1) 435; ראו גם ע"א 4892/91 הנ"ל, בעמ' 58; פש"ר (חי') 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3) 2871; פש"ר (חי') 71/03 עלי דקה נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד(1) 281; פש"ר (חי') 178/03 זילברמן נ' הכנ"ר, תק-מח 2005(2), 7839; פש"ר (חי') 343/00 איגר נ' הכנ"ר, דינים - מחוזי לג(7), 321). (למידע נוסף מומלץ לפנות אל עורך דין פשיטת רגל בתל אביב).

שיתוף פעולה עם הכונס הרשמי
באשר להליכי פשיטת הרגל, חייב נדרש לשתף פעולה באופן מלא עם הכנ"ר, למלא אחר חובת הגילוי המוטלת עליו, להגיש דוחות הכנסות והוצאות במועד, להציג מסמכים להם נדרש, ולחשוף בחקירתו וכן בדוחותיו את כל נכסיו והכנסותיו, וכן את כל חובותיו והוצאותיו. חייב שאינו מתייצב לחקירה או מוסר גרסה כוזבת, אינו מתנהל בתום לב בהליכי פשיטת הרגל. חייב שאינו משלם את התשלומים החודשיים כסדרם, ממשיך לצבור חובות, נמנע מלהשתלב במעגל העבודה, חי ברמת חיים שאינה תואמת את מצבו הכלכלי, ייחשב כמי שמנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל והתנהל בהם בחוסר תום לב. (ראו פסקי הדין לעיל; וכן פש"ר (חי') 230/01 אגא עלי נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(1), 419; פש"ר (נצ') 219/03 דאניאל נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד(7), 709). (למידע נוסף מומלץ לפנות אל עורך דין פשיטת רגל בתל אביב).

פשיטת רגל - ייעוץ משפטי



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון