ביטוח תאונות אישיות - ייעוץ משפטי



ביטוח תאונות אישיות
בביטוח תאונות אישיות יש להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים וליתן לפוליסה את הפירוש התכליתי, זה שבא ליתן כיסוי ביטוחי למקרי תאונה שאותם ביקשה הפוליסה לכסות.

בית המשפט העליון הגדיר את האינטרסים הנוגדים של הצדדים: ניתן לומר - מזווית הראייה של המבטח הסביר- כי ביקש להעניק ביטוח כנגד תאונות אישיות הנגרמות על ידי שימוש בכוח בכוח חיצוני. ניתן לומר- מזווית הראיה של המבוטח הסביר – כי ביקש לקבל ביטוח כנגד כל תאונה אישית שאינה נגרמת על ידי תהליך טבעי. אכן בחינת תכליתה של הפוליסה באמצעים המקובלים לגיבוש תכליתה של הפוליסה מותירה אותנו ביידים ריקות." (עא 779/89 יעקב שלו נ' סלע חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מח (1) 221, 229 (להלן:- "פרשת שלו")).

בת.א 33128/05 (שלום ת"א), צחי דב נ. איי. אי. ג'י ביטוח זהב בע"מ, הכיר בית המשפט בתאונה שבה נגרם קרע בגיד האכילס כתוצאה מפעולת ריצה של המבוטח כתאונה שנגרמה כתוצאה מאירוע אלימות חיצוני.

בית המשפט מציין שם:

האם בהקשר של אדם העוסק בפעילות ספורטיבית במגרש ספורט, נתכוונה הנתבעת לאמצעי חיצוני בדמות משטח רטוב, אשר יכול ויגרום להחלקה? האם נתכוונה הנתבעת לכדור טועה אשר נבעט לגופו של השחקן על מגרש או שמא התנגשות בין שחקנים? ואולי משטח המגרש בעל עקומות או שמא בור שנפער? לא ברור מה היתה כוונת הצדדים בעת כריתת החוזה לעניין "אמצעי אלימות חיצוניים", אך סביר בעיני, כי צפיית המבוטח היא, להיות מבוטח בגין כל נזק אשר יקרה לו כתוצאה מתאונה אשר יכול ותתרחש."

בשונה מאירוע זה, ייתכנו מקרים בהם כי "תנועה במאמץ ותנוחה לא נוחה, תנועה סיבובית וחפוזה או תנועה סיבובית והתכופפות" לא יחשבו כתאונה שנגרמה מגורמים חיצוניים הנראים לעין, (ראה תא (י-ם) 4054/97 ציציאשווילי ליאון נ' הדר חברה לביטוח בע"מ) שכן ייתכן ובפעולות מסויימות לא יהא גורם חיצוני שהשפיע על אותה תנועה או תנוחה. כפי שציינתי, אין זהו המקרה שלפניי, במקרה שלפניי התקיימו גם יסודות הפתאומיות וגם היסוד החיצוני ומכאן, כי מדובר באירוע המכוסה בפוליסה. (למידע מפורט מומלץ ליצור קשר עם עורך דין ביטוח תאונות אישיות).

חוק הביטוח
חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 קובע את הכללים ואת ההתחייבויות של כל אחד מהמתקשרים על פי חוזה ביטוח, תוך שמחד נלקחו בחשבון פערי הכוחות בין הצדדים, והיתרון של המבטח כגוף מקצועי בעל מומחיות, ומאידך נלקחה בחשבון תלותו של המבטח במבוטח, בכל הנוגע למידע ביחס לסיכון המבוטח, מידע הקיים אצל המבוטח (רע"א 104/08 דוד כהן נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ.

בהתאם, מטיל החוק חובות שונות על המבוטח, ובפרט חובות הקשורות בגילוי המידע הרלוונטי למבטח לצורך קבלת החלטה האם להתקשר בחוזה הביטוח אם לאו. בתוך כך, סעיף 6 לחוק קובע את חובת הגילוי של המבוטח בשלב הטרום חוזי, ומטיל על המבוטח חובה ליתן תשובה "מלאה וכנה" לשאלות שיש בהן כדי להשפיע על החלטת המבטח האם לבטח [סעיף 6(א) לחוק], וכן מטיל על המבוטח חובה ליזום מסירת מידע מהותי למבטח גם אם לא נשאל על כך במפורש, וקובע כי הסתרת מידע בכוונת מרמה, לגבי עניין מהותי, כמוה כמסירת תשובה שאינה "מלאה וכנה" [סעיף 6(ג) לחוק]. עוד קובע החוק את הסנקציה במידה של הפרת חובת הגילוי הנ"ל, כגון ביטול חוזה הביטוח (סעיף 7 לחוק). בנוסף, החוק מטיל על המבוטח חובה לעדכן את המבטח על כל שינוי מהותי במצב בשלב החוזי (סעיף 17 לחוק). מנגד, מטיל החוק חובות שונות גם על המבטח. (למידע מפורט מומלץ ליצור קשר עם עורך דין ביטוח תאונות אישיות).

ביטוחים אישיים
סעיף 28 א' לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 קובע לאמור:

"מבטח בביטוחים אישיים, שלא שילם את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב, במועדים שבהם היה עליו לשלמם לפי סעיף 27, יחייבו בית המשפט, ולעניין מבטח כאמור בביטוחים שאינם ביטוחים אישיים – רשאי בית המשפט לחייבו, בתשלום ריבית מיוחדת בשיעור שלא יעלה על פי שלושה מן הריבית הקבועה בהגדרת הפרשי הצמדה וריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, שתחושב על תגמולי הביטוח האמורים ועל תוספת הפרשי ההצמדה על תגמולים אלה לפי סעיף 28, מהמועדים בהם היה על המבטח לשלמם עד תשלומם בפועל; הריבית המיוחדת תשולם בנוסף לריבית האמורה בסעיף 28.

לענין זה, "ביטוחים אישיים" - ביטוח חיים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח רכב (רכוש), ביטוח דירות ותכולתן, ולמעט ביטוח אחריות".

ברע"א 2244/04 ר.ד. משקאות גורמה בע"מ נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ קבע ביהמ"ש העליון: "... התייחסות בית המשפט ... ליחס שבין תום לבו של המבוטח בהעלאת הדרישה לתגמולי ביטוח לבין שאלת תום לבו של המבטח בהעלאת שאלת זכאות המבוטח לתגמולים מתבקשת מעיקרי ההסדר בחוק בדבר הריבית המיוחדת, המניח את מרכז כובדו של המבחן הרלבנטי על אופי התנהגותה של חברת הביטוח. תום הלב של החברה אינו מושפע בהכרח מהיות תביעת המבוטח לתגמולים תביעה שהוגשה בתום לב, וגם מקום שהיא נמצאת צודקת בסופו של יום. תום לבה של החברה המבטחת נבחן על פי כלל הנסיבות האופפות את הענין, והתנהגותו של המבוטח עשויה להוות מרכיב במערכת נסיבות זו, אולם לא בהכרח מרכיב מרכזי ומכריע לענין זה. הריבית המיוחדת נושאת אופי של סנקציה אשר יש לנקוט הקפדה יתירה בטרם תוטל על המבטח, ויש להותירה לאותם מקרים מיוחדים ונדירים בהם הוכח באופן ברור חוסר תום לבו של המבטח בסירובו לקיים את חיובו, אף שעל פי מבחני תום הלב החיוב לשלם את תגמולי הביטוח לא אמור היה להיות שנוי במחלוקת באופן אמיתי ...". [ר' גם: ע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ישר מנשה, פ"ד מט (2) 749 (1995); ע"א 11628/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מאגר ציוד למשרד ולמחשב בע"מ רע"א 3121/04 מנחם עברוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ. (למידע מפורט מומלץ ליצור קשר עם עורך דין ביטוח תאונות אישיות).

ביטוח קולקטיבי
כאשר המבטח עושה ביטוח קולקטיבי, ומבטח קבוצה של מבוטחים בביטוח בריאות כזה או אחר (ביטוח רפואי רחב, אובדן כושר עבודה או ביטוח חיים) ומחליט להסתפק בטופס שימולא על ידי המבוטח ללא עריכת בדיקה רפואית מקפת לכל אחד ואחד מהמבוטחים (ביטוח "במסלול ירוק") - הרי שהמבטח לוקח על עצמו את הסיכון.

יש לראות בהתקשרות מעין זו עסקה מסחרית לכל דבר, כאשר מצד חברת הביטוח זהו אקט שיווקי לרכישת מבוטחים רבים בעסקה קולקטיבית, לפיה חברת הביטוח מתחייבת לבטח קבוצה גדולה של מבוטחים, וכך זוכה להנפקת מספר רב של פוליסות בדרך קלה, ובתמורה, מסתפקת המבטחת במילוי השאלון וטופס הצהרת הבריאות על ידי המבוטחים, ללא עריכת בדיקות רפואיות, תוך הסתמכות על חובת הגילוי ותום הלב החלה על כל אחד מהמבוטחים על פי דין.

כל עוד המבוטח הצהיר על מצבו, כפי שידוע לו באמת ובתום לב, הרי שגם אם קיננה בקרבו, ללא ידיעתו, מחלה סמויה כלשהי, והוא לא ידע על כך, או לא היה לו כל בסיס להאמין שמקננת בגופו מחלה שעלולה לפרוץ - הרי שהפוליסה תכסה גם מחלות שהמבוטח לא ידע עליהן.

זאת, להבדיל ממקרה שאדם שיש לו חשד להאמין שמחלה כזו או אחרת אמורה לפרוץ, מבקש בדחיפות לבטח עצמו מפני אותה מחלה. (למידע מפורט מומלץ ליצור קשר עם עורך דין ביטוח תאונות אישיות).

ביטול חוזה ביטוח
סעיף 10 קובע: "ביטל אחד הצדדים את החוזה על פי תנאיו או על פי חוק זה, מתבטל החוזה כעבור 15 ימים מהיום שבו נמסרה הודעת הביטול לצד השני".

תקנה 26 (ב) לתקנות קובעת כדלקמן:

"מבלי לגרוע מזכויות המבטח על פי דין או על פי הוראה אחרת כלשהי בפוליסה זו, רשאי המבטח לבטל את הביטוח בכל עת שהיא לפני תום תקופת הביטוח, לפי שיקול דעתו, ובלבד שהודעה על כך תשלח למבוטח בדואר רשום 21 ימים לפחות לפני התאריך שבו יתבטל הביטוח..."





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערעור ביטוח תאונות אישיות

  2. ביטוח תאונות אישיות התקף לב

  3. ביטוח תאונות אישיות – ערעור

  4. ביטוח תאונות אישיות - מילואים

  5. ביטוח תאונת אישיות - תאונת דרכים

  6. ביטוח תאונות אישיות כדורגל

  7. ביטוח תאונות אישיות - תאונת עבודה

  8. התיישנות פוליסה ביטוח תאונות אישיות

  9. ביטוח תאונות אישיות – נפילה במדרגות

  10. ביטוח תאונות אישיות - התיישנות

  11. התיישנות תביעה - ביטוח תאונות אישיות

  12. ביטוח תאונות אישיות - פיצוי חד פעמי ?

  13. ביטוח תאונות אישיות - אחריות שילוחית

  14. התיישנות - ביטוח תאונות אישיות לתלמידים

  15. ביטוח תאונות אישיות לתלמידים - מחלה

  16. מוות - פוליסת תאונות אישיות תלמידים

  17. ועדת חריגים - ביטוח תאונות אישיות לתלמידים

  18. התיישנות ביטוח תאונות אישיות לתלמידים

  19. לשכת המהנדסים האדריכלים - ביטוח תאונות אישיות

  20. החובה לבטח תלמידים בביטוח "תאונות אישיות"

  21. תביעה על התנגשות בדלת זכוכית - ביטוח תאונות אישיות

  22. התיישנות ביטוח תאונות אישיות (תאונת דרכים)

  23. פוליסת ביטוח תאונות אישיות - אי כושר מלא זמני לעבודה

  24. מוות תלמיד תיכון - פוליסת תאונות אישיות תלמידים

  25. ביטוח תאונות אישיות תלמידים - חינוך חינם חוק לימוד חובה

  26. תקופת אי הכושר זכאות כפל פיצוי שבועי ? פוליסת ביטוח תאונות אישיות

  27. כתב כיסוי לתאונות אישיות לעובדים בעלי תפקיד ברמת סיכון גבוהה

  28. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון