הסכם קיבוצי - ייעוץ משפטי




בית הדין לעבודה ציין בפסיקתו כי חזקה היא, כי ארגוני העובדים וארגוני המעבידים מייצגים את האינטרסים של חבריהם. ארגון עובדים פועל כדי לשפר את תנאי העבודה של עובדי המפעל ולמנוע פגיעה בעובדים. ארגון המעסיקים פועל כדי לקבוע תנאי עבודה התואמים את יכולתם של חבריהם לנהל את מפעליהם ביעילות ולשמור על האינטרסים שלהם. אין מקום לייחס לארגוני עובדים או לארגוני מעסיקים כוונה למנוע מחבריהם להשתחרר מחיובים על ידי כריתת הסכמים קיבוציים לתקופה קצובה ארוכה במיוחד, באופן הפוגע באינטרסים של חברי הארגונים.

ככלל, נהוג בישראל לחתום על הסכמים קיבוציים כלליים לתקופה קצובה. שכן, יש צורך להתאים את ההסכמים אשר נחתמים, לרבות תנאי העבודה כמו גם התאמות והעלאות שכר, לתמורות במשק, כפי הנדרש מעת לעת, בהן מעוניין במיוחד ארגון העובדים. ארגוני העובדים וארגוני המעסיקים אינם נוהגים לחתום על הסכמים קיבוציים כלליים לתקופה קצובה ממושכת.

אמנם, קיימים גם הסכמים קיבוציים כללים לתקופה קצובה, שלא בוטלו וממשיכים כהסכמים לתקופה בלתי קצובה, או הסכמים שנחתמו מראש לתקופה בלתי קצובה.

הסכם קיבוצי - זכויות עובדים במישור האישי

לפי סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 זכויות עובדים במישור האישי כוללות זכויות אישיות שנקבעו בהסכמים הקיבוציים שממשיכות לחול על העובדים.

החוק מגן על העובד כפרט כאשר ההסכם הקיבוצי החל עליו בוטל, שכן ההוראות האישיות של ההסכם נשארות בתוקף. וזו לשון החוק:

"19. זכויות וחובות של עובד ומעביד – הוראות שבהסכם קיבוצי בדבר תנאי עבודה, סיום עבודה, וחובות אישיות המוטלות לפי אותן הוראות על עובד ומעביד וזכויות המוקנות להם (להלן – הוראות אישיות), יראו אותן כחוזה עבודה בין כל מעביד וכל עובד שעליהם חל ההסכם, ותקפן אף לאחר פקיעת תקפו של ההסכם הקיבוצי, כל עוד לא שונו או לא בוטלו כדין.

בסעיף 18 לחוק הסכמים קיבוציים נקבע כך: "עבר מפעל מיד ליד או חולק או מוזג, יראו את המעביד החדש כמעביד שעליו חל ההסכם הקיבוצי".

ביטול הסכם קיבוצי

על ביטול הסכם הקיבוצי חלים סעיפים 13 ו- 14 לחוק הסכמים קיבוציים, שזו לשונם:

"13. תקופת תקפו של הסכם קיבוצי לתקופה מסויימת – הסכם קיבוצי לתקופה מסויימת שתמה תקופת תקפו, ואחד מבעלי ההסכם לא הודיע לצד השני במועד הנכון ובכתב על גמר תקפו, יוסיף להיות בר-תוקף בתורת הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסויימת; המועד להודעת גמר הוא כקבוע בהסכם ובאין קביעה בהסכם – שני חודשים לפחות לפני תום תקפו של ההסכם.

14. הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסויימת, רשאי כל צד לבטלו במתן הודעה מוקדמת על כך לצד השני במועד הקבוע לכך בהסכם, ואם אין קביעה בהסכם, שני חדשים לפחות לפני יום הביטול, ואולם תקפו של הסכם קיבוצי שנעשה לכתחילה לתקופה בלתי מסויימת הוא לפחות שנה אחת".

הצדדים להסכם קיבוצי חותמים על הסכם ביודעם, כי ניתן לבטלו רק בהתאם להוראות אלה של חוק הסכמים קיבוציים. מכוח סעיף 14 לחוק הסכמים קיבוציים, הסכם קיבוצי "לתקופה בלתי מסויימת" עומד בעינו לפחות שנה לאחר חתימתו ולאחר מכן עד להודעה כדין על ביטולו.

תכליות סעיפים 13 ו-14 לחוק הן מחד גיסא, הגבלת אפשרות המעסיק להשתחרר מהתחייבויותיו שנקבעו בהסכם קיבוצי. זאת, מתוך מטרה להגן הן על העובדים והן על מערכת יחסי עבודה המאורגנת, ולמנוע מקרים בהם המעסיק יוכל להשתחרר מהתחייבויות שארגון המעבידים נטל על עצמו והסכים להן בשם חבריו. מאידך גיסא – שמירה על חופש ההתארגנות, לרבות זכותו של מעסיק לפרוש מהארגון.

הסכם קיבוצי לתקופה קצובה

אשר להסכם קיבוצי "לתקופה מסויימת" (לתקופה קצובה), בשונה מחוזה רגיל – הוא אינו מסתיים בתום התקופה שנקבעה בו, וזאת מכוח סעיף 13 לחוק. ככל שמסתיימת תקופתו של הסכם קיבוצי לתקופה מסויימת והצדדים לא הודיעו על ביטולו, הוא ממשיך להתקיים כהסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסויימת. יתרה מזו, לא ניתן לבטל הסכם קיבוצי לתקופה קצובה עד סוף אותה תקופה. לדוגמא, מעסיק החותם על הסכם קיבוצי לתקופה קצובה של שנה אינו רשאי לבטלו באמצעה של אותה שנה.

השתחררות חבר בארגון מעסיקים מהסכם קיבוצי

אשר לדרך בה חבר בארגון מעסיקים יכול להשתחרר מהסכם קיבוצי שנכרת על ידי הארגון שלו, נאמר בפסיקת בית הדין לעבודה כי כאשר ההסכם הקיבוצי הוא הסכם "לתקופה בלתי מסויימת", מפסיק ההסכם לחול על המעסיק הפורש כעבור חודשיים ממועד מתן ההודעה בהתאם להוראות חוק הסכמים קיבוציים, לרבות לרשם ההסכמים הקיבוציים, לארגון המעסיקים ולארגון העובדים החתום על ההסכם הקיבוצי. במקרה שנשלחה הודעה כדין כאשר חל על הצדדים "הסכם לתקופה מסויימת", סיום תחולתו של ההסכם על המעסיק הפורש יהיה בתום תקופת תוקפו של אותו הסכם.

מעסיק החבר בארגון מעסיקים אשר חותם על הסכם קיבוצי לתקופה בלתי-קצובה, ואשר חל על חברי ארגון המעסיקים רשאי להשתחרר מחובותיו בהתאם לשלושת התנאים המצטברים שנקבעו בפסיקת בית הדין לעבודה ואלה הם:

א. פרישה מארגון המעסיקים והודעה על כך לארגון העובדים, לרבות הודעה כי ארגון המעסיקים אינו מייצג עוד את המעסיק הפורש.

ב. מתן הודעה מוקדמת בכתב לארגון העובדים על ביטול תחולת ההסכם הקיבוצי על המעסיק הפורש.

ג. מתן הודעה בכתב לרשם ההסכמים הקיבוציים על ביטול תחולת ההסכם הקיבוצי על המעסיק הפורש.

חופש ההתארגנות של המעסיק

ארגון מעסיקים חותם על הסכם קיבוצי לתקופה מסויימת בשם כל חבריו וההסכם חל על חבריו עד סוף תקופתו. התחייבות ארגון המעבידים לקיים הסכם עד סוף תקופתו מחייבת את כל חבריו. כמו שארגון המעסיקים אינו רשאי לבטל את ההסכם עד סוף תקופתו, כך גם החברים בו אינם רשאים לעשות כן. על חברי ארגון המעסיקים מוטלת החובה לכבד את ההסכם הקיבוצי, באותה מידה שהארגון עצמו חייב לכבדו. אין זה סביר, כי מעסיק יחיד יהא רשאי לצאת מארגון העובדים בתוך תקופת תוקפו של הסכם קיבוצי לתקופה קצובה ובכך להשתחרר מחובותיו על פי ההסכם.

אין בכך כדי לפגוע בחופש ההתארגנות של המעסיק, שכן המעסיק רשאי לפרוש בכל עת מארגון מעסיקים שחתם על הסכם קיבוצי לתקופה קצובה. אולם, פרישתו מארגון המעסיקים כשלעצמה, אינה משחררת את המעסיק מהאחריות שקיבל על עצמו לגבי הסכם קיבוצי לתקופה קצובה. ניתן להשתחרר מהאחריות לבצע את ההסכם הקיבוצי לתקופה קצובה רק בסיום התקופה שנקבעה בהסכם.

יציין, כי במקרה שחל צו הרחבה על מקום העבודה, אין דרך בה המעסיק יכול להשתחרר מתחולתו, שכן הוא חל הן על המעסיקים המאורגנים והן על המעבידים הבלתי מאורגנים בענף עליו חל הצו.

זאת ועוד, בהתאם לסעיף 16(2) לחוק הסכמים קיבוציים, ניתן בהסכמה בין ארגון עובדים לבין ארגון מעסיקים לקבוע בהסכם הקיבוצי, כי הוא אינו חל על חברים מסוימים של ארגון המעסיקים, ובלבד ש"הוצאו מכלל ההסכם במפורש".

עוד יצוין, כי גם קבוצת עובדים אינה רשאית להשתחרר מתנאי הסכם קיבוצי על ידי פרישה מארגון העובדים, אלא במקרים חריגים שבהם יש לכך הצדקה עניינית.

חובת תום הלב

חובת תום הלב מחייבת הודעה מוקדמת על כוונת המעסיק לבטל את תחולתו של ההסכם הקיבוצי.

בית הדין לעבודה קבע בפסיקתו כי עקרון תום הלב תומך בכך, שאי תחולת ההסכמים הקיבוציים כתוצאה מן הפרישה מארגון המעסיקים לא תהא מיידית, אלא שקמה בעניין זה חובת מתן הודעה מוקדמת לארגון העובדים. על הפרישה העתידית. תקופת צינון זו, תאפשר הערכות של העובדים ונציגיהם ותאפשר פרק זמן של משא ומתן, טרם יורד המסך על תחולת ההסכמים...עלינו להסיק מעקרון תום הלב ומן הצורך לשמור על וודאות ביחסי העבודה, חובת הודעה לרשם ההסכמים הקיבוציים על פרישה מארגון מעסיקים.

פרישת מעסיק במהלך תקופת ההסכם הקיבוצי, מקום שנקבעה תקופה כאמור, מורה במקרים רבים על חוסר תום לב. נראה, כי מטרתו היחידה של מעסיק בעשותו כן, היא להפסיק את יחסי העבודה הקיבוציים ולהתחמק מביצוע התחייבויות שקיבל על עצמו כחבר ארגון מעסיקים, לעיתים לאחר שהצד השני ליחסי העבודה הקיבוציים כבר תרם חלקו וביצע התחייבויותיו שבהסכם.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פרשנות סעיף הסכם קיבוצי

  2. זכויות מכוח הסכם קיבוצי

  3. שעות נוספות הסכם קיבוצי

  4. הסכם קיבוצי בזק

  5. הסכם קיבוצי תדיראן

  6. הסכם קיבוצי עירייה

  7. הסכם קיבוצי בענף הבניה

  8. חוק סכסוכי עבודה

  9. הסכם 87

  10. בוררות - הסכם קיבוצי

  11. בקשת צד לסכסוך קיבוצי

  12. הסכם קיבוצי - הסכם 99

  13. דרגה 16 - סכסוך קיבוצי

  14. הכרזת סכסוך עבודה

  15. הסכם קיבוצי בענף המלונאות

  16. תצהיר בסכסוך קיבוצי

  17. זכאות עמלות - הסכם קיבוצי

  18. תקנות הסכמים קיבוציים

  19. האם הסכם הוא הסכם קיבוצי ?

  20. הסכם קיבוצי - העסקת עובדים

  21. הסכם קיבוצי - הסכמים קיבוציים

  22. פיטורים בניגוד להסכם קיבוצי

  23. אחרון נכנס ראשון יוצא

  24. פסקי דין בסכסוך עבודה

  25. הסכם קיבוצי כללי לתעשיית הדפוס

  26. אי קידום בדרגה - סכסוך קיבוצי

  27. סעיף 33ז' חוק הסכמים קיבוציים

  28. הסתדרות המח''ר - סכסוך קיבוצי

  29. פתיחת תחנת הצלה - סכסוך קיבוצי

  30. מבוי סתום במו"מ - סכסוך קיבוצי

  31. הסתדרות המעו''ף - סכסוך קיבוצי

  32. עמיתי קרן הפיצויים - הסכם קיבוצי

  33. שינוי שכר עובדים - סכסוך קיבוצי

  34. סעיף יישוב סכסוכים - חוקת העבודה

  35. הסכם קיבוצי - החזרה לעבודה

  36. הסכם הפנסיה בתעשיה – סכסוך קיבוצי

  37. השבתת מערכת הבנקאות - סכסוך קיבוצי

  38. אישור להכריז על סכסוך עבודה

  39. חוקת העבודה שלטון מקומי-דרגות

  40. סעיף 33י לחוק הסכמים קיבוציים

  41. הגדרת "עובד אבטחה" הסכם קיבוצי

  42. הפרשה לפיצויים לפי הסכם קיבוצי

  43. הסכם קיבוצי - מנהלים בבתי ספר יסודיים

  44. הסכם קיבוצי של עובדי מפעלי כור

  45. ההסתדרות הרפואית בישראל - הסכם קיבוצי

  46. טופס בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי

  47. הגדרת "מעילה באמון" חוקת העבודה

  48. הסכם קיבוצי בענף ההובלה – פיטורים

  49. מניעת הפחתת שכר - בקשת צד לסכסוך קיבוצי

  50. זכאות לתוספת שכר מכוח הסכם קיבוצי

  51. חוקת העבודה למוסדות ההסתדרות – עובד קבוע

  52. סכסוך עבודה - לעובדי ציוד מכני נמל אשדוד

  53. טופס בקשה משותפת לדיון בסכסוך קיבוצי

  54. שכר לעובדים במקצועות הנדסיים - הסכם קיבוצי

  55. העברת סכסוך קיבוצי להליך סכסוך יחיד

  56. תביעה עובדי תעשיה אוירית - הסכם קיבוצי מיוחד

  57. הפרת הוראות חוקת העבודה לעובדים במוסדות ההסתדרות

  58. הסכם קיבוצי תכנית הבראה - תביעה ביטול פיטורים פגם שימוע

  59. שייכות העובד לקבוצת העובדים בהסכם קיבוצי - היקף תחולתם

  60. בקשת צד בסכסוך קיבוצי לפרש סעיף הצמדה, שיש בהסכם קיבוצי

  61. תקנה 1 א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט - 1969

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון