תקנה 10 (ג) תקנות הבטחת הכנסה

פסק דין 1. התובע עותר לתשלום גמלת הבטחת הכנסה. 2. הנתבע שלל את מתן גמלת הבטחת הכנסה מחודש: 05/99 ועד 10/99 היות והתובע עשה שימוש ברכב שמספרו: 5152084 ובהתאם לתקנה 10 (ג) לתקנות הבטחת הכנסה תשמ"ב - 1982. 3. לגרסת התובע, אין ברשותו רכב והרכב המדובר הינו בבעלות בנו, יאיר פרץ המתגורר יחד עם התובע ומשפחתו. עפ"י מסמכי משרד הרישוי נרכש הרכב בתאריך: 25.01.98, על ידי בנו של התובע ורשום על שמו. 4. התובע מכחיש כי עשה שימוש קבוע ברכב והעיד כי נהג בו רק לעיתים רחוקות, כפעמיים שלוש, וזאת לצורך קבלת טיפולים רפואיים בדר"כ. עוד העיד התובע, וגרסתו לא נסתרה, כי אין הוא נושא כלל בהוצאות אחזקת הרכב וביטוחו, הוצאות בהם נושא בנו יאיר בעל הרכב, ואף ציין בפני חוקר המוסד ש-"אין לרכב טסט". 5. מעדותו של התובע כמו גם מהמסמכים אשר צורפו לכתב התביעה, מצטיירת תמונה של איש קשה יום, שאינו עובד ושקוע בחובות כבדים ואף הוכרז כ-"חייב מוגבל" עפ"י החלטת ראש ההוצל"פ. מהמסמכים אף עולה שהתובע סובל מבעיות לב ונמצא במעקב רפואי שוטף בבית-החולים אסף-הרופא. התובע מתגורר עם משפחתו, 6 נפשות בדירת עמידר בצפיפות רבה. המשפחה מטופלת במחלקה לשירותים חברתיים של עיריית רמלה, כפי שעולה מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה. 6. כבר נפסק כי מי שמחזיק רכב, שאינו בבעלותו אינו מאבד אוטומטית את זכותו לגמלה, ועל המוסד להוכיח שהוא משתמש ברכב. (דב"ע נב04-176/ המוסד נ' סעדה סנא, פד"ע כה', 293). לא למותר לציין כי המטרה העומדת בבסיס החוק להבטחת הכנסה היא להבטיח זכות רמת קיום מינימלית, וזאת כדי למנוע מצוקה כלכלית מן המבוטחים. 7. בנסיבות הענין, משלא הוכח שימוש קבוע ברכב על ידי התובע ומשאני מאמינה לתובע כי עשה ברכב שימוש לעיתים רחוקות, ובהתחשב במצבו של התובע כפי שעולה מהמסמכים שצורפו, הרי שאין לראות בשימוש שעשה התובע ברכב בגדר שימוש השולל זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה עפ"י תקנה 10 (ג) לתקנות. 8. אשר על כן - אני מקבלת את התביעה וקובעת כי התובע זכאי לתשלום גמלת הבטחת הכנסה לתקופה מחודש: 05/99, בו הופסק התשלום ועד לחידוש תשלום הגמלה לידי התובע. ניתן היום, כ"ג ב אדר ב תש"ס, (30 במרץ 2000), בהעדר הצדדים. ורדה סמט - שופטת הבטחת הכנסה