שמירת הריון - ייעוץ משפטי



שמירת הריון - ביטוח לאומי

אישה הנמצאת בשמירת הריון תהיה זכאית לקבל בתקופה זו גימלה מהמוסד לביטוח לאומי.

מדובר על מקרים בהם האישה מנועה מלעבוד בעבודתה עקב מצבה הבריאותי. במקרים בהם האישה ההרה אינה מצויה במצב רפואי שונה מהרגיל, או במקרים בהם מדובר בעבודה שמעצם טיבה וטבעה ניתן להמשיך ולעבוד בה על אף המצב הרפואי השונה, לא תהיה האישה ב 'שמירת הריון'.

יכול להיווצר מצב בו האישה ההרה תהיה במצב רפואי מסוים, כאשר כלפי עבודה אחת יהיה עליה להיות בשמירת הריון, וכלפי עבודה אחרת לא יהיה עליה להיות בשמירת הריון. הדבר תלוי, כמובן, בדרישות העבודה: האם יש צורך במאמץ פיזי, בעמידה בפני קהל, בנסיעות רבות, וכיוצ"ב.

סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר שמירת הריון כהיעדרות מעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב.

סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן:

"58. בסימן זה -

"מבוטחת" - עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי פרק י"א ומתקיימות בה הוראות סעיף 50, ולעניין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההיריון;

"שמירת היריון" - היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה:

(1) מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;

(2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה".

גמלת שמירת הריון משולמת על פי הוראות סימן ה' לפרק ג' לחוק.

בסעיף 58 לחוק מוגדרת "שמירת הריון" כך- "היעדרות מהעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את חיי האישה או את עוברה".

בסעיף 59 לחוק נקבעה הזכאות לתשלום הגמלה והיא מותנית בהיות מבוטחת "בשמירת הריון 30 ימים רצופים לפחות ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם הייתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כלליים תנאים ומבחנים שקבע השר.

יחידת הזמן אם כן להקמת הזכאות לגמלת שמירת הריון, נמנית בימים ולא בשעות.

בסעיף 60 לחוק נקבע שיעור הגמלה ולפיו: "הגמלה לשמירת הריון לכל יום היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת לפי סעיף 54, דהיינו הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע שנה קודם ליום הקובע כ-90. לעניין שכר רגיל - היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת הריון".

על פי סעיף זה יחידת הזמן לתשלום הגמלה אף היא נמנית בימים ולא בשעות, בהתאם ליחידת הזמן המקימה את הזכאות.

בתקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ"א-1991 מדובר בתקנה 3 על תקופת העבודה וחובת הודעת התובעת למוסד על הדברים הבאים:

(1) "המועד בו הפסיקה בפועל לעבוד בשל שמירת הריון".

(2) "המועד שבו חודשה עבודתה בתקופה שלגביה ניתן האישור הרפואי".

הפסקת העבודה בפועל וחידושה, על פני הדברים, נמנית בימים.

בסעיף 61(א) לחוק נקבע, לעניין תשלומי כפל, כי ככל שקמה למבוטחת זכאות על פי הסדר אחר בעד התקופה שהיא נמצאת בשמירת הריון - "לא תשולם לה גמלה לפי סימן זה בעד אותה תקופה".

כלל זה סויג בסעיף 61(ב) לחוק, בו נקבע, כי "על אף האמור בסעיף קטן (א) לא תישלל זכאותה של מבוטחת לגמלה לשמירת הריון לפי סימן זה בשל זכאותה לדמי מחלה לפי סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת הריון בעד אותה תקופה יצוין, כי סעיף 61(ב) הוסף בתיקון 99 לחוק ותוקפו מיום 7.9.2007.

תקנה 4 לתקנות הביטוח הלאומי (גימלה לשמירת הריון) תשנ"א-1991 מפרטת את האופן בו תוגש תביעה לגימלה על ידי התובעת כדלקמן:

"4. התובעת תודיע למוסד בכתב -

(1) על המועד שבו הפסיקה בפועל לעבוד בשל שמירת ההיריון;

(2) על המועד שבו חידשה עבודתה בתקופה שלגביה ניתן האישור הרפואי;

(3) על כל תשלום בשל שמירת הריון, שהיא זכאית לו על פי כל חיקוק והסדר אחר האמור בסעיף 102ו לחוק;

(4) על מועד סיום ההיריון".

על פי תקנה 5 המוסד רשאי לבקש פרטים נוספים והרופא המוסמך רשאי לדרוש פרטים והבהרות נוספות. ולבסוף - בהחלטתו רשאי פקיד תביעות להביא בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך.

תכלית תשלום גמלת שמירת הריון היא לאפשר ליולדת להפסיק את עבודתה בגין סיבוך בהריון ולשהות בביתה מבלי שתפגע הכנסתה. לשון אחרת, מדובר בגימלה מחליפת הכנסה, שתכליתה אינה להגדיל את סך הכנסתה של האישה כך שתקבל הן משכורת ממקום עבדותה והן גימלה מהמוסד, כי אם לשמר את רמת הכנסתה הקודמת, בלבד.

תקנה 4 לעיל לתקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון) ה'תשנ"א - 1991, קובעת כי על העובדת להודיע על המועד בו היא הפסיקה לעבוד בפועל בתקופת ההריון ועל המועד בו היא חידשה את עבודתה בתקופה שלגביה ניתן האישור הרפואי.

בית הדין לעבודה פסק כי על פקיד התביעות בביטוח לאומי לבחון את תביעת המבוטחת לגמלה לשמירת הריון, הן בהיבטה העובדתי, בין השאר לאור הפרטים שנמסרו לו על ידי המבוטחת, והן בהיבטה הרפואי, ולאחר מכן לשקול החלטתו על פי הוראות הדין.

אשר לבחינת ההיבט הרפואי של התביעה על ידי פקיד התביעות - עליו ליתן דעתו לאמור בחוות דעתו של הרופא המוסמך בטרם יחליט בתביעה.נ

על פקיד התביעות, בהפעילו שיקול דעתו לפני מתן החלטתו בתביעה, להסתמך בדרך כלל על חוות דעת הרופא המוסמך, לבל ישמט הבסיס הרפואי להחלטתו בנוגע לעצם הצידוק להיעדרות מהעבודה בשל המצב הרפואי הנובע מההריון והמסכן את האישה או עוברה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמלת שמירת הריון

  2. חוק שמירת הריון

  3. פיטורים בשמירת הריון

  4. מכתב דחיית שמירת הריון

  5. תביעה לגמלת שמירת הריון

  6. עבודה חלקית - שמירת הריון

  7. שמירת הריון - אישור רפואי

  8. פיטורים בהריון - שמירת הריון

  9. הפסקת עבודה לצורך שמירת הריון

  10. ההלכה בנושא שמירת הריון

  11. שמירת הריון מורה של משרד החינוך

  12. סוכרת הריונית שמירת הריון

  13. יחסי עובד מעביד - גמלת שמירת הריון

  14. גמלת שמירת הריון ביטוח לאומי

  15. שמירת הריון עקב תאונת דרכים

  16. גמלה לשמירת הריון חוסר התאמה

  17. שמירת הריון הפחתת שעות עבודה

  18. חישוב תקופת שמירת הריון וותק בעבודה

  19. גמלה לשמירת הריון - אי קבלת אישור רפואי

  20. הגישה תביעה לקבלת גמלת שמירת הריון

  21. מינוי מומחה בנושא גמלת שמירת הריון

  22. סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי - גמלה שמירת הריון

  23. שמירת הריון דחייה של ביטוח לאומי - מה עושים ?

  24. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום גמלת שמירת הריון

  25. ביטוח לאומי לא קיבל אישור רפואי לגבי שמירת הריון – מה עושים ?

  26. תביעה כנגד החלטת ביטוח לאומי לפיה לא אושרה גמלת שמירת הריון

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון