40% מוגבלות בניידות - ערעור הועדה הרפואית לעררים

פסק דין 1. ביום 5.8.99 הגיש המערער באמצעות בא-כוחו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 22.4.99 לגימלת ניידות שקבעה למערער 40% מוגבלות בניידות לפי פריט ב' 4 (להלן : "הועדה") (92132/99). הערעור נפתח, משום מה, בשנית ב6.9.99- (92441/99). בדיון שנתקיים בפני כבוד הרשמת איש-שלום (בערעור השני) הוחלט על צירוף 2 הערעורים, לבקשת הצדדים, בפניי. משהופיעו הצדדים לדיון בפניי העלתה ב"כ המשיב טענת התיישנות. בהתאם להמלצתי פנה ב"כ המערער למשיב בבקשה לשקול עמדתו לטענת ההתיישנות, לאור העובדה כי בטעות שלח המערער הערעור לביה"ד עפ"י כתובתה של לשכת הסיוע המשפטי, ומשכך האיחור בהגשת הערעור, נגרם בשל טעות, שהובהרה משפנה לייצוג משפטי. לאחר שהמשיב שקל הענין הודיע כי אין הוא עומד על טענת ההתיישנות, ובהתאם נעתרה הבקשה להארכת מועד שהגיש המערער (בל 1491/00), והתיק נקבע למתן פסק-דין. 2. המערער טוען כי על ביה"ד לקבל ערעורו בנמקו ערעורו באלה : א. טעתה הועדה בקובעה כי אינו משתמש בכיסא גלגלים וכי אינו זקוק לכזה, ובהתעלמה מהעובדה כי אינו יכול להלך זמן ממושך. ב. טעתה הועדה משלא התייחסה לתלונותיו על קשיים בשימוש ברגל שמאל שהיא לכאורה בריאה, אף כי עבר קטיעה חלקית בבוהן. ג. טעתה הועדה בציינה אחוז גימלת ניידות בלי לקבוע חיקוק ממנו נלקח הסעיף. ד. טעתה הועדה כשלא שיקללה כריתת בוהן שמאל עם כריתת שוק ימין, ונתנה נכות רק על כריתת השוק. בדיון חזר ב"כ המערער על נימוקי הערעור וטען כי המערער חולה סכרת, כי עבר ניתוח מעקפים, וכי התלונן על נימול וחוסר תחושה ברגל שמאל. משכך, שלחה אותו הועדה לבדיקת דופלר וכל שנכתב הוא ממצא לפיו אין שינויים טרופיים ניכרים. המערער טוען שלא נרשמו ממצאי הבדיקה לסעיף ח' ולא נימקה הועדה קביעתה. 3. המשיב טען כי דין הערעור להדחות שכן הטיעונים הם רפואיים ולא משפטיים, כי סעיף הליקוי שנקבע הוא עפ"י רשימת הליקויים, כי אין נקבעת נכות בגין קטיעה חלקית של בוהן, וכי תוצאות הדופלר ברגל שמאל אינן מזכות בגימלה. עוד טענה ב"כ המשיב כי כדי ליישם את פריט ח' יש צורך כי יתמלאו כל תנאי הסעיף - ואלה לא התקיימו. 4. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובכל החומר שבפניי - להלן הכרעתי : א. הועדה דנה בעניינו של המערער בשתי ישיבות. בישיבתה הראשונה (18.3.99) בדקה המערער וציינה ממצאיה. הועדה מציינת כי המערער מתהלך עם שני מקלות , משתמש בפרוטזה הנצמדת בירך , לאחר קטיעה מתחת לברך. עוד ציינה כי אין שינויים טרופיים ניכרים וכי עבר קטיעה חלקית בבוהן שמאל. הועדה ציינה ממצאי בדיקת הדופקים ועפ"י ממצאיה אלה קבעה פריט ב' 4 - 40%. הועדה ביקשה ביצוע בדיקת דופלר לרגל שמאל, הכוללת אינדקס קרסול-זרוע, לחצים סגמנטליים וכל תרשימי הדופלר. בישיבתה השניה מ22.4.99- מציינת הועדה כי אינדקס קרסול-זרוע ברגל שמאל - 1.64, ויתר תרשימי הדופלר - תקינים, כך שלא ניתן ליישם סעיף וסקולארי לרגל שמאל. לאור כל אלה - קובעת הועדה 40% מוגבלות בניידות לפי פריט ב' 4. הועדה בדקה המערער, התייחסה למגבלותיו הן האורטופדיות והן הוסקולאריות - וקבעה מוגבלות בניידות תוך יישום הפריט הרלבנטי ברשימת הניידות. ב. משמדובר בועדה לענין ניידות, פריט הנכות שנקבע הינו עפ"י רשימת הליקויים שבתוספת א' להסכם הניידות. למען הסר ספק אבהיר, כי מדובר בבדיקה לצורך זכאות לגימלת ניידות ולא לנכות כללית או נכות מעבודה. אמירתי זו כל כולה מענה לטענת ב"כ המערער בנימוקי הערעור. ג. נכון נהגה הועדה בקובעה 40% מוגבלות בניידות בגין קטיעת שוק ימין, משזהו הפריט המתאים בהתחשב במיקום הקטיעה ובקיומה של פרוטזה. נכון טען המשיב כי אין ברשימת הליקויים פריט ישים לקטיעה חלקית של בוהן. משכך - נכון נהגה הועדה משלא קבעה אחוז נכות בניידות בגין קטיעה חלקית של הבוהן. ד. באשר לתחום כלי הדם - קבעה הועדה כי אין שינויים טרופיים ניכרים ברגל שמאל. הועדה ביקשה בדיקת דופלר. מממצאי הבדיקה עולה כי הממצאים תקינים ואינם עונים על דרישות הפריט ח' ברשימת הליקויים. משנקבע ממצא אינדקס קרסול-זרוע 1.64 ממילא לא נתמלא ולו תנאי זה, וכאמור פריט ח' דורש קיומם של כל הממצאים שפורטו בו. ה. לאור כל האמור - פעלה הועדה כנדרש. אזכיר כי מדובר ברשימה סגורה ורק נכות שנקבעה בה - יכול שתקבע, אם נמצאו בנכה הממצאים הנדרשים ברשימה. ו. נכון כי טענות המערער רפואיות הן, אך גם מבחינה רפואית לא מצאתי פגם בפעולת הועדה. ז. משאין טעות משפטית בפעולת הועדה, ומשבדקה הועדה את המערער עפ"י הקריטריונים המדוייקים שנקבעו ברשימת הליקויים - אין טעות משפטית בהחלטה. לאור האמור - נדחה הערעור. אין צו להוצאות. ניתן היום ט"ו באדר ב' התש"ס, 22 במרץ 2000, בהעדר הצדדים. ש. מאירי, שופטת רפואהניידותערעורועדה רפואיתערר