הכרה כידועה בציבור כדי שתוכל לקבל פנסיית שארים ממבטחים

פסק דין 1. ביום 4.10.99 הגישה התובעת לביה"ד תביעה ובה ביקשה כי ביה"ד יכיר בה כידועה בציבור של מר גרשון אורון ז"ל, שנפטר ביום 25.2.99 (להלן : "המנוח"), כדי שתוכל לקבל פנסיית שארים ממבטחים. בתביעתה טוענת התובעת כי הייתה ידועה בציבור של המנוח בין השנים 1989-1999 וכי להם שני ילדים משותפים, וכי המנוח קיבל מידי חודש בחודשו פנסיה מאת הנתבעת. התובעת טוענת כי המנוח חתם עימה על הסכם בו מצהיר הוא כי היא בת-זוגו החיה עימו כאשתו וכי היא זכאית למלוא הזכויות שהיתה זכאית להם לו הייתה אשתו הנשואה. 2. הנתבעת בהגנתה טענה כי הינה קופת גמל לקיצבה בהתאם לחוק הגנת השכר וכי היא מפעילה קרן פנסיה מקיפה (להלן : "קרן פנסיה"), בהתאם לתקנות קרן הפנסיה (להלן : "התקנות"). הנתבעת טענה כי התובעת אינה עונה על הגדרת "אלמנה" בתקנות, קרי : "אשת חבר או פנסיונר שנפטר וגרה עימו בעת פטירתו". עוד טענה הנתבעת כי התובעת והמנוח לא התגוררו יחדיו בעת פטירתו של המנוח ומשכך, אין היא עונה על הגדרת "אלמנה" ואף לא על הגדרת "אשה". 3. ביום 22.2.00 הופיעו הצדדים לדיון להוכחות. התובעת העידה מטעמה ומטעם הנתבעת העיד בנו של המנוח. הצדדים סיכמו טענותיהם והתיק נדחה למתן פס"ד. 4. לאחר ששבנו ועיינו בכל החומר שבפנינו - ניתן פסק הדין : א. ראוי לציין, כי בפועל אישרה בפנינו התובעת כי בשנתיים האחרונות לחיי המנוח לא חיו יחדיו ולא היו מגורים משותפים ביניהם, וזאת לאחר שהמנוח עזב את ביתה. עוד אישרה כי המנוח נפטר בבית אמו, אצלה גר בשנתיים האחרונות לחייו, וכי במהלך שנתיים אלה לא קיבלה מהמנוח כספים לצרכיה היא. התובעת אישרה בפנינו עוד כי במהלך ארבעת השבועות בטרם פטירתו של המנוח לא ביקרה אותו בבית-החולים בו היה מאושפז. ב. בנו של המנוח העיד כי בשלוש השנים האחרונות בטרם פטירתו של המנוח לא חיה התובעת עם אביו המנוח, אלא המנוח חי אצל אמו יחד עם הבן. הבן לא הכחיש כי למנוח היה קשר עם התובעת ב3- השנים האחרונות, קשר שהסביר אותו כקשור בעובדה שהיו להם 2 ילדים משותפים. עם זאת, העיד כי בארבעת החודשים האחרונים לחיי המנוח לא היה כל קשר בין התובעת למנוח ואף כי התובעת לא הגיעה לבקר את המנוח בביה"ח, כשהיה מאושפז בחודש האחרון לחייו. ג. התקנות מגדירות "אלמנה" כ"אשת חבר או פנסיונר שנפטר וגרה עמו בעת פטירתו". אין חולק כי התובעת לא גרה עם המנוח בעת פטירתו. הצדדים חלוקים רק בשאלה אם כך קרה בשנתיים האחרונות לחייו של המנוח או בשלוש השנים האחרונות לחייו. גם לו ביקשנו להיטיב עם התובעת - אין אנו סבורים כי ניתן לפרש את המילה "בעת" כישימה על תקופה של שנתיים או יותר. משכך - קובעים אנו כי התובעת לא גרה עם המנוח בעת פטירתו. ד. נוסיף ונאמר כי אף אם היה ספק בליבנו כי אין התובעת זכאית לתביעתה, ואין ספק בליבנו, יש לציין כי מדובר בצדדים שבעבר גרו יחדיו ודוקא עזיבתו של המנוח את המגורים המשותפים והעובדה כי עבר להתגורר עם אמו מלמדת יותר מכל על כך כי אין מדובר במגורים משותפים בעת בה נפטר המנוח. ה. בנסיבות ההליך שבפנינו, אין צורך להכריע אם מדובר במי שהיתה "ידועה בציבור כאשתו", משברי עפ"י העדויות שבפנינו כי לא עונה התובעת על הגדרת "אלמנה". ו. שוב רואים אנו לנכון להזכיר לתובעת כי רשאית היא לפנות לנתבעת בשם ילדיה ולתבוע את חלקם בפנסיה כילדי המנוח. ז. לאור כל האמור לעיל - משהתובעת לא הוכיחה כי היא "אלמנה" כהגדרתה בתקנות, אין מנוס מדחיית התביעה. בנסיבות, אין צו להוצאות, מה גם שלא נתבקשו. ניתן היום כ"ה באדר א' תש"ס, 2 במרץ 2000 בהעדר הצדדים. נ.צ. - מר יום טוב ש. מאירי, שופטת - אב"דפנסיהמבטחים (פנסיה)ידועים בציבור