תביעה לתשלום בגין עבודה בשבתות במונית

פסק דין 1. נציג הציבור השני הוזמן ולא הופיע, ולא מסר נימוק לאי הופעתו. כדי לא לדחות את הדיון הוחלט כי הדיון יתקיים בהעדרו. 2. התובע הגיש תביעה לתשלום בגין עבודה בשבתות וכן עבור הוצאות נסיעה במוניות. 3. בעדותו בפנינו טען התובע: "עבדתי בנתבעת כשומר בחניון במשך 8 חודשים. מאוגוסט 98' ועד ינואר 99' עבדתי מטעם חברת כח אדם פזל רודי השקעות ואחר כך הפכתי עובד של הנתבעת, מינואר 99' ועד אפריל 99'. אני עבדתי בשבתות. קיבלתי 150% ואני טוען שמגיע לי תמורת יום חופש בתשלום בגין כל שבת שעבדתי. אני מציג תלושים וכן פירוט של השבתות שעבדתי. אני נסעתי ברכב שלי, בהסכמתו של מר ששון עקרי. אני יודע שמר עקרי הוא המעביד שלי ומסכים לצרף גם את החברה כנתבעת למקרה שיסתבר שהיא המעביד. הגעתי למנהל כ"א בנתבעת והוא הפנה אותי למר עקרי. מר עקרי שאל אם יש לי רכב ואני אמרתי שאני רוצה את הנסיעות של שבת במונית. הוא אמר לי לברר מחירים בחברות מוניות. בכל מקום יש הסעות או שמחזירים הוצאות, ואני לא צריך לסבסד את הנתבעת. " 4. חשב הנתבעת 2, מר ששון עקרי, העיד: "אני חשב של הנתבעת 2. אני מטפל בנושא החניון בין היתר. אני מודיע לכל עובד שאינני משלם מוניות אלא חופשי חודשי, ואם יש לו רכב שיגיע איתו בשבת, ואם אין לו רכב - אני לא מקבל אותו לעבודה, אלא אם הוא גר בסביבה. אחרי שבועיים התובע שאל אותי אם בדעתי לשלם ואני אמרתי לו שלא אשלם והוא המשיך לעבוד. הדרישה באה רק לאחר מכתב הפיטורים. לגבי הדרישה ליום חופש בתשלום בגין שבתות - התובע קיבל 150% עבור עבודה בשבת, עבד לפי שעות ואין הוא זכאי לתשלום הנתבע. התובע קיבל גם הודעה מוקדמת ואין הוא זכאי לכל תשלום. גם החופשות המגיעות לתובע שולמו לו. " 5. דין התביעה להדחות: א. התובע קיבל עבור עבודתו בשבתות תשלום בשיעור 150% כדרישת החוק. התובע אינו זכאי לתשלום נוסף בגין עבודתו. ב. עפ"י חוק שעות עבודה ומנוחה, זכאי עובד העובד בשבת, ליום מנוחה במהלך השבוע, וזאת על מנת שלא יעבוד 7 ימים בשבוע. ג. התובע לא טען כי לא קיבל יום מנוחה במהלך השבוע, אלא תבע תשלום גם עבור אותו יום, בו לא עבד. ד. מכיון שהתובע עבד לפי שעות - אין הוא זכאי לתשלום עבור יום המנוחה, כשם שעובד חודשי אינו מקבל תשלום נוסף עבור עבודת שבת מעבר ל- 150%. ( לשם הבהרה: עובד חודשי מקבל משכורת חודשית עבור 7 ימים בשבוע, כאשר בפועל הוא עובד 6 ימים בשבוע. בשבוע בו עובד העובד החודשי ביום השבת, ואינו עובד ביום אחר, הוא מקבל אותה משכורת, עבור 6 ימי עבודה, בתוספת 50% עבור עבודת שבת. כלומר: בגין יום המנוחה שניתן לו במהלך השבוע, אין העובד החודשי מקבל כל תשלום נוסף. ) ה. אשר לתביעה להחזר תשלום בגין נסיעה במוניות : התובע לא הוכיח את טענתו כי הובטח לו החזר הוצאות נסיעה במוניות. התובע נסע ברכבו וקיבל החזר נסיעות חופשי-חודשי. מר עקרי טען כי זה היה סיכום הדברים עם התובע, והתובע אכן המשיך ועבד גם לאחר שנוכח לדעת כי הנתבעת אינה נענית לדרישתו לשלם לו בגין הוצאות הנסיעה מעבר לסכום החופשי-חודשי. (עדות מר עקרי, עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 20-21). 6. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 500.- ש"ח צמודים כדין החל מהיום. 7. ניתן לבקש רשות ערעור משופט של בית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת פסק דין זה. ניתן היום י"ב ב אדר ב תש"ס, 19 במרץ 2000 בהעדר הצדדים. נ.צ. - מר פרדס ח. שגיא, שופטת - אב"ד מוניתעבודה בשבת / חג