תביעה לדמי אבטלה בגין תקופת הכשרה מקצועית

פסק דין 1. התביעה שבפני היא לדמי אבטלה על פי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995 (להלן - החוק), בגין תקופת הכשרה מקצועית. 2. התובע פוטר מעבודתו ביום 26.10.97. עוד ביום 13.10.97 פנה לשירות התעסוקה ולפיכך - התאריך הקובע שלו הוא 1.10.97. שנת האבטלה של התובע מסתיימת ביום 30.9.98. התובע קיבל דמי אבטלה עד חודש אפריל 98', וביום 12.9.98 נרשם לקורס הכשרה מקצועית. ביום 21.12.98 עבר מבחני מיון וביום 21.1.99 התחיל ללמוד בקורס. 3. התובע תבע דמי אבטלה בגין שהותו בקורס, אך תביעתו נדחתה בטענה כי החל את השתתפותו בהכשרה המקצועית כשלושה וחצי חודשים לאחר תום תקופת הזכאות לדמי אבטלה. 4. ס' 173 (א)(1) לחוק קובע: "זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו בעד כל תקופת ההכשרה דמי אבטלה...". השאלה העומדת בפנינו היא האם בעת ש"נשלח" התובע להכשרה מקצועית היה בגדר "זכאי" כמשמעותו בס' 173 לחוק. 5. זכאי לדמי אבטלה על פי ס' 160(א) לחוק הוא מי שהשלים את תקופת ההכשרה כמוגדר בס' 161 לחוק. סעיף 161 (ה) לחוק קובע: "השלים מבוטח את תקופת האכשרה כנדרש בס' קטן (א), לא תידרש ממנו תקופת אכשרה במשך שנים עשר החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלים את תקופת האכשרה". היוצא מכל אלה הוא כי זכאי הוא מי שהשלים את תקופת האכשרה, וכל עוד לא עברו 12 חודשים מהתאריך הקובע. 6. לטענת הנתבע - כאשר נשלח התובע לקורס כבר חלפו למעלה מ- 12 חודשים מאז התאריך הקובע, והיה עליו להוכיח תקופת אכשרה נוספת כדי להיות זכאי שוב לדמי אבטלה. 7. מקרה דומה נדון בענין אורית אופק תיק נו02-152/, טרם פורסם. באותו דיון נסתיימה שנת האבטלה של התובעת ביום 30.9.94. התובעת נרשמה לקורס להכשרה מקצועית ביום 20.6.94 או 10.7.94, עברה מבחנים ביום 27.7.94 והקורס נפתח ביום 31.10.94. בענין אופק אומר כב' בית הדין הארצי: "לדעתנו יש לבחון בכל מקרה את הנסיבות. כאשר מובטל נשלח להכשרה מקצועית, ובעקבות שליחתו זו נעשתה כל הפרוצדורה כדי לקבלו להכשרה המקצועית כגון מיון, מבחנים וכדומה תוך תקופה של שנים עשר החדשים, והקורס החל בתכוף לאחר שנים עשר החדשים, הרי יש לראותו כזכאי לדמי אבטלה. מועד תחילת הקורס לא עוד תלויה במובטל. הרי, שאם נשלח מובטל להכשרה מקצועית, אך לא ביצע את כל ההליכים ולא עשה את כל התלוי בו לביצוע ההליכים, הרי הוא לא ביצע את הדרוש כתוצאה משליחתו להכשרה. אם לאחר זמן ביצע את ההליכים, ללא קשר לאותה שליחה, הרי אין לראות בכך המשך לאותה שליחה להכשרה". 8. אני מקבלת את טענת הנתבע כי הנסיבות בתיק דנן שונות מהנסיבות אשר היוו בסיס להחלטה בענין אופק. התובע הוא זה שבחר בקורס הספציפי, ועמד על כך כי הוא רוצה להירשם דוקא אליו, למרות שברור היה כי מועד פתיחת הקורס אינו ידוע, ויכול שיהיה לאחר סיום שנת הזכאות. 9. התובע נרשם לקורס ביום 12.9.98, ממש לפני תום שנת האבטלה. כבר בעת ההרשמה לקורס היה ברור לו שלא יתחיל בקורס בתוך שנת האבטלה. מבחני המיון נערכו לאחר תום שנת האבטלה - חדשיים ושלושה שבועות לאחר מכן. מקרה זה שונה מהמקרה של אורית אופק: במקרה אופק נעשתה כל הפרוצדורה כדי לקבלה לקורס תוך כדי כדי תקופת הזכאות, הרישום המיון והמבחנים בענין אופן נעשו מספר חודשים לפני תום הזכאות ורק הקורס החל כחודש לאחר תקופת הזכאות. 10. אין הדבר כך במקרה דנן: התובע נרשם לקורס שמועד פתיחתו לא היה ידוע, ולא הוכיח כי היתה דחיה במועד פתיחת הקורס. בעמ' 2 לפרוטוקול נאמר מפי התובע: "הגשתי את הבקשה ושאלתי את הפקידה מתי הקורס עומד להיפתח. התשובה היתה שאין הם יודעים מתי הוא יפתח. הקורס לסחר אמרו שיפתח בתחילת אוקטובר, הקורס ליזמות לא ברור מתי יפתח. התרעתי בפני הפקידה ששנת האבטלה מסתיימת ב- 30.9.98 ושאלתי אם אהיה זכאי להמשיך דמי אבטלה אם הקורס יפתח מאוחר יותר, היא אמרה שיש לאחר תום שנת אבטלה אני זכאי לקבל דמי אבטלה למשך עוד חדשיים. שאלתי ואם הקורס לא יפתח במועד? היא אמרה שאפנה למנהלת המרכז להסבה לאקדמאים". בעת השיחה היה התובע מודע לכך כי הקורס לא יפתח תוך שנת האבטלה, ולמרות שיכול היה לבחור כל קורס אחר, בחר בקורס אשר לא ידע את מועד פתיחתו. 11. המבחן שקבע כב' בית הדין הארצי בענין אופק הוא כי יש לבחון כל מקרה לגופו או לפי נסיבותיו. אם בוצעו כל הליכי ההרשמה והקבלה תוך תקופת הזכאות, והקורס החל בתכוף לאחר תום תקופת האבטלה, משום שנדחה בגלל סיבה שאינה תלויה במבוטח, יהא זה בלתי צודק לשלול מהמבוטח את דמי האבטלה לתקופת האכשרה ואת הסיכוי להסבה מקצועית. אם נבחן את המקרה דנן לאור ענין אופק, הרי שהתובע יכול היה לבחור בקורס אחר שהיה אמור להיפתח תוך תקופת האבטלה, אך הוא בחר בקורס שמועד פתיחתו לא ידוע. 12. הנתבע הפעיל שיקול דעת באשר למונח "בתכוף" לתום תקופת האבטלה. בפני העידה גב' בר, לאחר שהוגשה מטעמה תעודת עובד ציבור. לפי עדותה נקבע במוסד פרק זמן מסויים אחיד אשר יחשב "כתכוף" ונקבעו חדשיים. פרק זמן זה הינו סביר, כאשר כל תקופת האבטלה עצמה היא 12 חודשים. 13. יש לחזור ולהדגיש כי שנת הזכאות של התובע הסתיימה ב- 30.9.98 והתובע נרשם ב- 12.9.98 והליכי המיון והקבלה החלו ב- 21.12.98. הקורס החל שלושה וחצי חודשים לאחר תום שנת הזכאות. אין מקום להרחיב את "סמיכות הזמנים" בין תום תקופת האבטלה לבין מועד פתיחת הקורס מעבר לקריטריון שקבע הנתבע עצמו ואשר נמצא סביר, מה גם שבמקרה זה היתה לתובע אפשרות לבחור בקורס אחר, זמין יותר, אך הוא בחר בקורס שמועד פתיחתו לא ידוע ואשר החל לאחר תקופת הזכאות. 14. לפיכך - אני קובעת כי התובע לא היה בגדר "זכאי" לדמי אבטלה, כאשר החל את ההכשרה המקצועית, ועל כן אינו זכאי לדמי אבטלה בגין תקופה זו. התביעה - נדחית. אין צו להוצאות. ניתן היום כ' ב אדר ב תש"ס, 27 במרץ 2000 בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים. מותר לפרסום מיום 27/03/2000 ע. פוגל, שופטתסגנית שופט ראשי הכשרה מקצועיתתקופת הכשרהדמי אבטלה