פסק דין השופטת אלישבע ברק מושא המחלוקת בין הצדדים ופסק דינו של בית הדין האזורי, שניתן על ידי השופטת ר' רוזנפלד ונציגי ציבור שטרית ובוגלר (בתב"ע נז35-283/) נסב על שאלת זכאותה של המערערת בעדמ 300098/98 (להלן - המערערת) לפיצויי פיטורין מהמשיבה באותו ערעור (להלן - המשיבה). זאת מכוח סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים ה'תשכ"ג1963-. בנוסף תבעה המערערת זכויות סוציאליות נוספות. זכאות המערערת לפיצויי פיטורין השאלה העיקרית העומדת בפנינו היא האם זכאית המערערת לפיצויי פיטורין מכוח הוראת סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים, שזו לשונו: "התפטרות של הורה 7(א) התפטרה עובדת, תוך תשעה חדשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה - יראו לעניין חוק זה את התפטרותה כפיטורים.....". נימוקה החלופי של המערערת לזכאות לפיצויי פיטורין צומח מטענה שהורעו תנאי העבודה באופן מוחשי, אך בית הדין האזורי ציין, כי שאלה זו לא עומדת לדיון "באשר אין התביעה מתבססת על זכאות לפיצויי פיטורין עקב הרעה כזו בתנאי העבודה". על כן אף אני לא אדון בה. אין מחלוקת בין הצדדים שהמערערת הודיעה על התפטרותה תוך תשעה חודשים מיום הלידה. המחלוקת בין הצדדים אם כן היא האם ניתן לראות בהתפטרות של המערערת התפטרות לצורך טיפול בילדה. העובדות הרלוונטיות המערערת מתגוררת בישוב אפרת. היא עבדה אצל המשיבה בירושלים בתקופה 1.1994 עד 9.1996. אין חולק שהמערערת נהנתה מהעבודה ויחסי העבודה היו תקינים. טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הלידה הודיעה המערערת למשיבה כי היא מבקשת להתפטר באשר היא מצאה עבודה ליד ביתה בישוב אפרת. המערערת עבדה אצל המשיבה שלוש פעמים בשבוע ובסך הכל חמש עשרה שעות . הנסיעות מהישוב אפרת לעבודה ובחזרה גזלו מהמערערת עוד שש שעות בשבוע. מסכם בית הדין האזורי שבסך הכל גזלה ממנה העבודה עשרים שעות בשבוע. במקום העבודה החדש היא עובדת ארבע פעמים בשבוע עשרים שעות. האם התפטרה המערערת על מנת לטפל בילדה בית הדין האזורי סבר שאין לראות בהבדל בין היקף העבודה בשני מקומות העבודה הבדל משמעותי שיאפשר למערערת להקדיש יותר שעות לטיפול בילדה. זאת מאחר ואין הבדל משמעותי במספר שעות העבודה. בית הדין ציין שברור לו שנוח יותר למערערת בנסיבותיה האישיות, המשפחתיות לעבוד בסמוך למקום מגוריה. נראה לי שנוחיות זו הופכת למהותית כאשר מדובר באם לתינוק. העובדה שהמערערת נמצאת בסמוך לביתה בעת העבודה ובכל מקרה של צורך היא יכולה לגשת אליו, משנה מהותית את תנאי העבודה. במקרה זה לא מספר שעות העבודה רלוונטי אלא עובדת היות המערערת קרובה קרבה פיסית לתינוקה כך שתוכל להיות זמינה בעת הצורך היא הקובעת. אני קןבעת על כן שהמערערת התפטרה מהעבודה על מנת לטפל בילדה. דמי הבראה בית הדין האזורי קבע כי מתלושי השכר עולה בברור שהמערערת קבלה דמי הבראה. לא הובאה כל ראיה לסתור את תלושי השכר. על כן נדחתה התביעה לפדיון דמי הבראה. תביעה "ליתר זכויותיה הסוציאליות" תביעה זו נדחתה על ידי בית הדין האזורי על הסף וכדין כך. אין בכתב התביעה כל פירוט והתביעה נמחקה על ידי המערערת במהלך הדיון הראשון. רק בסיכומיה חזרה על כך ללא כל פירוט. ערעורה של המשיבה המשיבה מבקשת כי נקבע שהמערערת קבלה דמי הבראה ביתר ועליה להשיבם למשיבה. כמו כן טוענת המשיבה כי ההוצאות שנפסקו בבית הדין האזורי הן נמוכות ואינן משקפות את ההוצאות האמיתיות של המשיבה. אין כל קביעה בפסק דינו של בית הדין האזורי לפיו נעשו תשלומים כלשהם ביתר למערערת. הדבר בודאי לא הוכח. על כן לא היה כל מקום להעלותה בבקשת רשות ערעור. אשר להוצאות אין מקום להתערב בהן, בודאי לא לאור התוצאה אליה הגעתי והערעור של המשיבה שאין בו דבר. סוף דבר, ערעורה של המערערת מתקבל באופן שהיא תהא זכאית לפיצויי פיטורין בסך 8,876.- ש"ח. אין אני משיתה עליה פיצויי הלנת פיצויי פיטורין אלא בגובה של הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ניתוק יחסי העבודה. זאת מאחר והמשיבה אכן סברה בטעות שהמערערת אינה זכאית לפיצויי פיטורין, ושהיא הציעה לה פיצויי פיטורין לפנים משורת הדין. הסכום ישולם תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין. לא ישולם הסכום במועדו, הוא ישא פיצויי הלנת פיצויי פיטורין כדין מיום המצאת פסק הדין, וזאת מאחר ולמשיבה ידוע כיום שעליה לשלם את פיצויי הפיטורין. המשיבה תשלם למערערת הוצאות משפט בערעור המערערת ובערעורה היא בסך כולל של -.7,000 ₪ בצירוף מע"מ תוך 30 יום. ניתן היום, י"ט באדר ב', ה'תש"ס (26.3.2000) נשיא שופטת שופט נציגת עובדים נציג מעבידים פיצוייםפיטוריםפיצויי פיטוריםהתפטרות