ניהלה חנות לדברי מאפה - הגישה תביעה לקבלת דמי לידה

פסק דין 1. נציגי הציבור הוזמנו ולא הופיעו, ולא מסרו נימוק לאי הופעתם. כדי לא לדחות את הדיון הוחלט כי הדיון יתקיים בהעדרם. 2. התובעת הגישה תביעה לנתבע לקבלת דמי לידה בגין עבודתה בחברת "בר-אנוש" בע"מ. 3. הנתבע דחה את התביעה בנימוק שלא שררו יחסי עובד מעביד בין התובעת לבין החברה בה עבדה, השייכת לחמה של התובעת. 4. התובעת והעדים שהובאו מטעמה טענו כי התובעת ניהלה חנות לדברי מאפה הנמצאת בקניון הדר-גנים בפ"ת. התובעת טענה כי עבדה בחנות וניהלה אותה, מ- 4/96 ועד 3/97, עת יצאה לחופשת לידה. לטענת התובעת עבדה בחנות מדי יום, מ- 07:00 - 13:00 ואחה"צ מ- 16:00 - 19:30. 5. התובעת המציאה ראיות על כך שעד יציאתה לחופשת לידה עבדה בחנות מסויימת בתחום הקניון (חנות מס' 4). לאחר שיצאה לחופשת לידה, ביוני 97', הועתק העסק לחנות אחרת בתחום הקניון (חנות מס' 9). 6. התובעת העידה כי בחנות מס' 9, בה עבדה בתום חופשת הלידה שלה, עבדה רק בסופי שבוע. 7. עד הנתבע, החוקר יוסי דגן, ערך שני ביקורים במקום. בביקור הראשון שנערך ב- 6/97 פנה החוקר לארבעה בעלי עסקים בסמוך לבית המאפה וכולם ציינו, לדבריו, כי התובעת לא עבדה בעסק אלא רק הגיעה לביקורים (נ5/). בביקור השני, שנערך ב- 6/98, תיחקר החוקר בעל עסק ותיק במקום, מר יוספי רמי, וזה טען כי התובעת מוכרת לו היטב וכי עבדה יחד עם בעלה בחנות מס' 4. 8. למרות מספר סתירות בראיות התובעת - מועד תחילת העבודה, שאלת קבלת פיצויי פיטורין ע"י התובעת, המשך תשלום משכורת ללא הפחתה גם כאשר חלה הפחתה בשעות העבודה - דין התביעה להתקבל, מן הטעמים דלהלן: א. החוקר מטעם הנתבע ביקר לראשונה במקום בו התבצעה העבודה ב- 6/97. לפי הראיות שהציגה התובעת, במועד זה פעל העסק בחנות מס' 9, ואילו התובעת זה אך שבה מחופשת הלידה, וסייעה רק בסופי שבוע. ב. החוקר לא הציג תמליל מפורט של שיחותיו עם בעלי העסק שנחקרו, אלא רק סיכום של דבריהם. לפיכך לא ניתן לדעת אילו שאלות הוצגו לאותם בעלי עסקים, והאם תשובותיהם התייחסו לעסק הפועל בחנות מס' 9, או לתקופה שהעסק פעל בחנות מס' 4. ג. בביקור השני, שנערך ב- 6/98 נשאל בעל עסק המכיר את המקום מעת הקמתו, והוא העיד כי הכיר את התובעת היטב כמנהלת ועובדת בעסק שפעל בחנות מס' 4. ד. מכיוון שאין זה מן הנמנע שבעלי העסק שנחקרו ב- 97' היו אלה הסמוכים לחנות מס' 9 - הרי שעדויותיהם התייחסו לתקופה שאחרי חופשת הלידה, שבה עבדה התובעת רק בסופי שבוע. (כאמור, בהעדר תמלול של העדויות - אין לדעת מה בדיוק אמרו הנשאלים). ה. לפיכך, קיים ספק לגבי השאלה האם העדויות לפיהן לא עבדה התובעת ברציפות בעסק מתייחסות לעבודתה בחנות מס' 9 או לעבודתה הקודמת בחנות מס' 4. התובעת זכאית להינות מספק זה - ולכן התביעה מתקבלת. 12. הנתבע ישלם לתובעת הוצאות בסך 1,000 ש"ח + מע"מ, צמודים כדין החל מהיום. ניתן היום כ"ב ב אדר ב תש"ס, 29 במרץ 2000 בהעדר הצדדים. ח. שגיא, שופטת לידהדמי לידה