מפעיל מחשבים - תביעה פיצויי פיטורים

פסק דין א. הרקע וההליך 1. ביום 26.5.96 הגיש התובע, מפעיל מחשבים, תביעתו כנגד הנתבעת לתשלום פיצויי פיטורים בסך 21,557.51 ש"ח וכן כספים שונים שהגיעו לו עקב הכללתו ב"פורום מנהלי מוקד ביה"ח" (להלן : "הפורום"), בסך 2,554 ש"ח. התובע טוען כי החל לעבוד בנתבעת ב9.10.91-, כי בין החודשים יולי-אוקטובר 94' לא עבד בנתבעת, וכי עם שובו נחתם עמו חוזה לפיו נקבע כי יצורף לפורום לא יאוחר מיום 6.11.95, וכי תקופת עבודתו לצורך חישוב פיצויי פיטורים תיחשב מ10/91-, למעט ההפסקה בת 4 החודשים בשנת 94' (להלן : "ההסכם"). התובע טוען כי מ16.11.95- ביקש במשך כחודשיים צירופו לפורום - ואי צירופו כמוהו כהפרת ההסכם, וכדי הרעת תנאי עבודתו ומשכך התפטר, לאחר שהיתרה בנתבעת, ביום 7.3.96. עוד טוען הוא כי עקב אי הכללתו בפורום, מ16.11.95- ועד התפטרותו - נמנעו ממנו סכומים שונים בגין חניה מלאה, חלוקת בונוס לשנת 1995, מתנות לפסח, כנס ושהיה במלון ומימון טיול נוסף. 2. בהגנתה הכחישה הנתבעת מרבית טענות התובע וטענה כי בעקבות שינויים בהנהלתה ורה-ארגון הוחלט על הקפאת הפורום, החלטה שהתקבלה בתחילת 95' ומאז לא היתה כל פעילות בפורום, הוקפאו המינויים לו, וכי אין מדובר בהרעה בתנאי עבודתו של התובע שכן צירופו לפורום לא כלל תוספת שכר או הטבות נילוות. הנתבעת טענה כי התובע התפטר בנסיבות שאינן מזכות בפיצויי פיטורים. ביחס לתביעותיו להטבות - נטען כי אף לו מונה לפורום, אין זכאות אוטומטית לחניה, כי מתנת פסח ניתנה באפריל, כשכבר לא עבד, כי לא התקיים כנס ומשכך אין לשלם בגינו, כי לטיול שנתקיים - לא יצא התובע, ומשכך אינו זכאי לתמורתו, וביחס לבונוס נטען כי מדובר בסכום נמוך מזה שנתבע, שלא שולם בשל טעות טכנית, ומשכך - ישולם לתובע ההפרש בהקדם. 3. הצדדים הגישו תצהיריהם. מטעם התובע הוגש תצהירו ותצהיר גב' מנדלבליט (להלן : "גב' מנדלבליט") ומטעם הנתבעת הוגש תצהיר מנהלת כח האדם בנתבעת (להלן : "גב' ימין"). העדים העידו בפנינו ובתום הדיון סיכמו הצדדים טיעוניהם. לאחר ששבנו ועיינו בכל החומר שבפנינו - ניתן פסק הדין : ב. ההכרעה 1. רואים אנו לציין כללית כי עדות התובע ועדות גב' ימין נשמעו ברורות בהירות ואמינות. לא נסתר מעינינו כי גב' ימין לא הזכירה קיומו של כנס בינואר 98' - אך התרשמנו מעדותה כי מדובר בנושא שנשכח ממנה ולא מעבר לכך. בהקשר זה נזכיר כי שאלות ב"כ התובע בעניינים אלה יכול שתהיינה רלבנטיות לאמינותה מחד, ומאידך - הנתבעת לא טענה דבר בדבר חידושו של הפורום או שינויו לפורום ראשי צוותים - כפי שהסבירה גב' ימין בעדותה. באשר לעדות גב' מנדלבליט - זו נשאלה 2 שאלות בלבד, כדי לטעון שאין ליתן משקל לדבריה, בהיותה מצויה בסכסוך משפטי עם הנתבעת. בפועל, הנתבעת לא התייחסה כלל לתצהיר גב' מנדלבליט בסיכומיה והתעלמה מהעובדות הנטענות בתצהירה. נעיר כי העובדה שלגב' מנדלבליט סכסוך משפטי עם הנתבעת אינה מצדיקה התעלמות מהעובדות להן טענה בתצהירה; היה על הנתבעת להתעמת עם העובדות הנטענות - ולנסות להפריכן. עוד נעיר כי לקתה הגנתה של הנתבעת עת נמנעה מהצגת מסמכים שהיה בהם כדי לאשש טענותיה. ערים אנו לכך כי התובע הוא שצריך להוכיח תביעתו, אך עדותו בענייני הפורום נתמכה בעדות גב' מנדלבליט שלא נסתרה (בלא שהיה, כאמור, ולו נסיון להפריכה). ומאידך - עדות גב' ימין לא נתמכה במסמכים שיכלו להראות ולאשש טענות הנתבעת. לא בכדי טען התובע כי משנמנעה הנתבעת מהצגת מסמכים שבחזקתה מוחזקת היא בחזקתה, שאין בהם כדי לסייע לה. 2. הפורום - א. במוסכמות קבעו הצדדים (מוסכמה ג') כי בהסכם נקבע כי התובע יצורף לפורום עד 6.11.96. רואים אנו לציין ענין זה, שכן עיון בהסכם אינו מלמד על כך, דהיינו, לא נאמר בו כי התובע יצורף או ימונה כמנהל מוקד. כל שנאמר בהסכם הוא כי התובע יצורף לפורום "במעמד מוזמן קבוע". - מניסוח זה יכולים אנו להבין כי יש מי שמונה כמנהל מוקד, וכך אוטומטית, מצורף לפורום, ואחר - רק מוזמן קבוע! אלא שאיננו נדרשים להתייחס לכך, משהסכמת הצדדים דנה בצירופו לפורום! ב. חניה - התובע טוען כי מנוי לפורום מזכה בחניה בשטח ביה"ח, ומשכך עותר הוא לזכויו בסך 704 ש"ח, סכום שהוציא לחניה, ושהקבלות מצויות בידי הנתבעת. מעניין כי התובע אינו טוען כי מדובר בהוצאות לתקופה 6.11.95 ועד הפסקת עבודתו, ב7.3.96-. גב' מנדלבליט טענה כי כל מנהל מוקד קיבל חניה בשטח ביה"ח. גב' ימין טענה כי חניה ניתנה עפ"י החלטת מנהל הנתבעת ולא כזכות טבעית למינוי כמנהל מוקד. לא שוכנענו כי אכן היה זה תנאי בל יעבור, ומנגד - לא נסתרה טענת הנתבעת בעדותה כי החניה מחוץ לשטח ביה"ח סובסדה ע"י הנתבעת. משכך - משלא שוכנענו כי אכן היה זה תנאי בל יעבור - אין נעתרת התביעה בעילה זו. ראוי להזכיר עוד כי ודאי אין לראות בהיבט זה, אף לו קיבלנו העתירה בענין זה - כמצדיק התפטרות בדין פיטורין, עפ"י שיעורו, דהיינו, 704 ש"ח עפ"נ תקופה של 4 חודשים. ג. כנסים במלון - בתביעתו טען התובע לסך 500 ש"ח, וכך גם בתצהירו. התובע אינו מציין כי מדובר בפעמיים בשנה. גב' מנדלבליט בתצהירה - טוענת כי מדובר בפעמיים בשנה. כך או כך - הוכח בפנינו כי מדובר בשהות לסופ"ש של התובע ובת זוגו, ואכן מדובר בזכות שיש בה משום הטבה כספית, ולא רק "כבוד" כטענת הנתבעת. מת10/ עולה, כטענת גב' מנדלבליט, כי מדובר במלון ברמה גבוהה, אך אין ללמוד מכך על העבר, על תקופת עבודתו של התובע. - כך או כך, אין ולא יכול להיות חולק כי מדובר בהטבה כספית בערך מסוים; הנתבעת לא טענה לערכה של הטבה זו, ומשכך - מקבלים אנו טענת התובע כי מדובר בהטבה שערכה 500 ש"ח. קבענו ערך ההטבה, אך אין לזכות התובע בערכה כעתירתו, שכן אין חולק - ומכל מקום לא הוכיח התובע בפנינו אחרת - כי בתקופת עבודתו לא התכנס הפורום וממילא לא נגרם לו כל "הפסד". ד. מתנות לפסח - התובע לא התייחס בתצהירו לעתירה זו שבתביעתו, ואף הקטין את הסכום הנתבע בעילה זו. משכך, קיבל, ככל הנראה, את גרסת הנתבעת. לאור אלה - נדחית התביעה בעילה זו. ה. מימון טיול נוסף - מעבר לאמירה עצמה אין התובע טוען דבר, לא מתי היה טיול ולא כיצד חושב סכומו. לא נסתרה טענת הנתבעת כי שילמה עבור הטיול, כך גם לגבי עובד שיצא לטיול. משלא הוכח בפנינו אחרת - אין מקום להיעתר לעתירה זו. ו. בונוס - בתביעתו עתר התובע לבונוס בגין תוצאות עסקיות בסך 450 ש"ח. הנתבעת בהגנתה טענה כי אכן זכאי הוא לסכום בעילה זו, שכן בשל טעות קיבל סכום נמוך מהמגיע לו. בתצהירו טען התובע כבתביעתו. הנתבעת טענה כי זכאי הוא לסכום נוסף של 305.17 ש"ח. לא בכדי נשאלה גב' ימין מדוע לא שולם סכום זה עד לדיון ותשובתה אין בה כדי להוות הצדק, לתשלום שלא בוצע. למען הדיוק ראוי להעיר - אף כי לא הופנינו לכך ע"י הצדדים - כי הנתבעת טענה כי התובע אמור היה לקבל 340 ש"ח, מתוכם קיבל 129.83 ש"ח ומשכך, היתרה הינה 305.17 ש"ח. וברי כי אם זכאי הוא ל305- ש"ח, וכבר קיבל כנטען, יהא סכום הבונוס 435 ש"ח. משסכום זה דומה לסכום הנתבע מניחים אנו כי נפלה טעות בתצהיר גב' ימין באשר לסכום העקרוני, ולא ביתרה לתשלומו. משכך - ומשלא הושמע כל הסבר לאי העברת התשלום בגין הבונוס לתובע - תשלם הנתבעת לתובע את הסך של 305.17 ש"ח בתוך 30 יום בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 7.3.96 ועד לתשלום בפועל (נזכיר כי משהתרה בנתבעת, אין חולק כי הנתבעת ידעה על חובתה לתשלום). ז. כבר הזכרנו לעיל כי כעולה מת2/ אין מדובר במינוי כמנהל מוקד, אלא מהזמנתו באופן קבוע לפורום. עם זאת, הצדדים סיכמו במוסכמה ג' - אחרת. הוכח בפנינו כי אין מדובר בנושא הגורם לכבוד בלבד, אלא גלומה בו גם הטבה כספית. אי עמידת הנתבעת בהתחייבותה בהקשר זה יכול שיהא בה הרעה בתנאי העבודה, כטענת התובע. רואים אנו לציין כי כעולה מת9/ - לא הובטחו לתובע הטבות כספיות כלשהן הנובעות מצירופו לפורום. מכל מקום - כאלה אינן נזכרות! אין מדובר לטעמנו ב"לקונה" סתמית אלא ניתן להבין כי משלא נקבע כי מקבל הוא מינוי כמנהל מוקד - אין זכאי הוא להטבות הנילוות למינוי כזה. נזכיר עוד, כי הבונוס לגביו התייחסנו לעיל, ככל הנראה, אינו מוגבל רק לפורום. כן רואים אנו להזכיר - וגם ענין זה לא הועלה בפנינו - כעולה מסעיף 6 לת9/ היה על התובע לעבוד בנתבעת שנתיים לכ"א מהקורסים בהם למד. עוד נזכיר כי ההתחייבות לצירופו לפורום בת9/ מצויה רק במסמך המודפס (ס' 7), אך לא במזכר (המאוחר יותר?!) שבכתב יד. כך או כך - אין בהקשר לצירופו לפורום ציון של הטבות כספיות הנובעות מפורום זה. 3. התפטרות בדין פיטורין - התובע טען כי אי הכללתו בפורום כמוה כהפרת הסכם וכהרעה בתנאי העבודה. אין חולק כי סוכם כי יוזמן בקביעות לפורום, וכהסכמת הצדדים - כי יצורף לפורום. אין חולק גם כי אי קיום הסכמה זו - יש בה הפרת ההסכם. אין גם חולק כי התובע התריע על אי קיום ההסכם בהקשר זה. ראוי להעיר כי ככל שעולה מפניות התובע (ת3/ - ת5/) הושם הדגש דוקא על "דיון בשכר" - עילה שלא הועלתה בפנינו כמצדיקה התפטרות בדין פיטורים, החל מ7.3.96-. בתשובתה הבהירה הנתבעת כי אין מדובר בהרעת תנאים אמיתית, ומכל מקום הנתבעת ראתה לקבל התפטרותו, תוך שהיא דוחה טענתו בדבר זכאותו לפיצויים. ראוי להזכיר כי לא הוכח בפנינו כי הפורום כונס בתקופה שמ6.11.95- ועד להתפטרות התובע. תוהה התובע: אם אין מגלם המינוי הטבה כספית כלשהי, מדוע לא מונה?! - סבורים אנו כי משהחליטה הנתבעת על הקפאת הפורום כמה קל היה למנות התובע כמנהל מוקד (אף כי הסברנו כבר כי לא כך הובטח לו, וראה לענין זה ת3/, סעיף 1 א', ת4/ פסקא 2). ואם היה מקבל המינוי, לו פעלה הנתבעת כדי לצאת חובתה - האמנם היה בא התובע על סיפוקו?! והרי הפורום לא כונס עד 7.3.96 והתובע לא הוכיח אחרת! דהיינו, בהעדר כינוסו של הפורום, איזו רבותא "תצמח" לתובע ממינויו לפורום שאינו קיים?! דהיינו, בנסיבות שתוארו בפנינו בהן קבענו כי הטבה הגלומה בפורום, כינוסו במלון לסופ"ש אחת לשנה, עם בת הזוג, פעם בשנה - הטבה זו לא התקיימה בתקופה הרלבנטית, ממילא - "הכבוד" שבמינוי - "פחת מערכו". מעניין לציין כי התובע אינו טוען כי מדובר בהרעה מוחשית בתנאי עבודתו אלא רק בהרעה (ההדגשות הוספו). זוהי עמדתו בכתב התביעה (ס' 5), סיפא ת4/. לא בכדי נענה כי אין מדובר בהרעת תנאים אמיתית (ת6/, סעיף 6). כאן רואים אנו לציין, כי התובע צירף את ת7/. התובע אינו מציין מועדו של מסמך זה. גב' מנדלבליט מציינת כי המנויים הנזכרים נעשו בשנת 1995, ואחד מהם בסוף 1995. עיון בת7/ מלמד כי יצא לאחר 1.4.95 (סיפא עמ' 1) אך אין לדעת מתי. אין גם לדעת אם מנוי גב' גרניט נעשה עד להקפאה, או לאחריה. חוק פיצויי פיטורים התשכ"ג1963- קובע בסעיף 11 (א) כהתפטרות בדין פיטורין מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה. כבר נקבע כי יש צורך בהרעה מוחשית. דהיינו, במצב הדברים האמיתי בעת ההתפטרות. תמוה כי התובע לא בחן "המרת" ההטבה הגלומה במנוי לפורום, בהטבה כלכלית, בטרם התפטר. הנתבעת לא הציגה בפנינו פרוטוקול הנהלה ובו החלטה על הקפאת הפורום והקפאת המינויים אליו, ובעדות גב' ימין התעלמו כליל מטענת הגב' מנדלבליט לפיה מונתה עובדת למנהל מוקד בסוף 95' (ס' 7 ב' לתצהיר). משלא נסתרה עובדה זו, ומשלא היה קושי לטעמנו לנתבעת להפריך טענה זו - רואים אנו לקבוע כי אי מינויו של התובע כמנהל מוקד ואי צירופו לפורום, כמוהו כהרעה מוחשית. ודאי כך כשמונתה עובדת במהלך התקופה לפורום זה. למדנו כי הנתבעת "ששה" לקבל התפטרותו ולא ניסתה להגיע עמו להסכם בו, לדוגמא, תינתן לו הטבה חלופית (ראה ת6/, ס' 7, 9). אין רלבנטיות לטעמנו, בהקשר זה לעובדה - שלא הוכחשה - כי שופר שכרו של התובע עם קבלתו לעבודה בתקופה השניה. משכך - תשלם הנתבעת לתובע פיצויי פיטורין, כתביעתו, בסך 21,557.51 ש"ח. התובע עתר לחיוב הנתבעת בפיצויי הלנה על פיצויי הפיטורים. הנתבעת טענה כי אין מדובר בהרעה מוחשית, ומכל מקום, אין עסקינן בהתפטרות בדין פיטורין. התרשמנו מעדותה של גב' ימין כי אכן זו היתה עמדת הנתבעת. התובע טוען כי אין כאן טעות כנה וכי חוסר הכנות עולה מהתנהגות הנתבעת ביחס לסך של 305 ש"ח, וכי מרגע שנעזרה הנתבעת ביעוץ משפטי - אין מדובר עוד בכנות. ראשית, העדר כנות באחד אינו מלמד על האחר. שנית, הצדדים חלוקים בשאלה אם אכן עסקינן בהרעה מוחשית. בנסיבות שתוארו ובין היתר, משלא הפריכה הנתבעת טענת העדה גב' מנדלבליט - קבענו כי מדובר בהרעה מוחשית. לאור כל אלה - משסבורים אנו כי ענין לנו במחלוקת אמיתית - אין מקום לחיוב בפיצויי הלנה. משכך, ישאו פיצויי הפיטורים כאמור לעיל, הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 7.3.96 ועד לתשלום בפועל. רואים אנו להזכיר כי לא דנו בנושא סכום הפיצויים משלא הושמעה כל טענה בפנינו בענין זה. ונאמר רק כי משענין לנו בהתפטרות בדין פיטורים, חל הותק של התובע מ91-' (בהפחתת ההפסקה), כעולה מס' 4 לת2/. 4. משנעתרה התביעה תשלם הנתבעת לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,500 ש"ח בצירוף מע"מ בתוך 30 יום. ניתן היום כ"ו בשבט תש"ס, 2 בפברואר 2000, בהעדר הצדדים. נ.צ. - מר מילס ש. מאירי, שופטת - אב"ד פיצוייםפיטוריםפיצויי פיטורים