ערעור על בקשה לתיקון כתב התביעה


פסק דין

1. המבקשים עותרים ליתן להם רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בירושלים, בהמר' 2318/97 (ת"א 15650/95), שבה נדחתה בעיקרה בקשתם לתיקון כתב התביעה. בתובענה האמורה תבעו המבקשים את המשיבים לפיצויים בנוגע להלוואה אפוטיקאית שהעניק להם המשיב מס' 1 ושלטענתם העביר את הכספים לידי צדדים שלישיים (המתווכים), כך שלבסוף לא הגיעו כלל לידיהם. מלכתחילה נתבעו בתובענה שני המשיבים הראשונים בלבד, אולם לאחר מכן הותר תיקון כתב התביעה, לצרוף המשיב מס' 3, במסמך שכותרתו נושאת את המילים "פרשת תביעה (חדש)" (להלן: "כתב התביעה המקורי"). משהחליפו את פרקליטיהם פנה בא כוחם החדש בבקשה לתקן את התובענה פעם נוספת (המר' 11204/96), אולם בהעדר תצהיר להנחת דעת בית המשפט הוטל עליו להגיש תצהיר משלים, תוך 15 יום, לעיגון נימוקי הבקשה. חלף התצהיר המתוקן הוגשה בקשה חדשה לתיקון, שבעניינה ניתנה החלטת בית משפט קמא, נושא בקשה זו.
2. לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות להביע התנגדות וזו לא הובעה; ולאחר ששוכנעתי, כי לא תפגע איזו זכות של מי מהצדדים, החלטתי לדון בבקשה זו כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור על-פי הרשות שניתנה, לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984-.


3. בטרם נבוא לדון בטענות לגופן, מן הראוי להתייחס לשני עניינים של סדר טוב. הנושא הראשון נוגע לדרך הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה על-ידי המבקשים דנן והשני לעילת הבקשה לתיקון.


לבקשה ולתצהיר צורף נוסח מתוקן של כתב התביעה, כפי שמבוקש לקבלו (להלן: "כתב הטענות המתקן"), מבלי שפורטו אחד לאחד התיקונים והשינויים הפוזיטיביים על-פי כתב התביעה המקורי. מתכונת דוגמת זו מקשה על מיון הנושאים שאת תיקונם מבקשים. בית המשפט והצד שכנגד אינם צריכים לערוך מעקב, בירור ומיון של הטענות השונות, לאתר ולדלות מהן את הפרטים המתקנים, שאינם כלולים בכתב הטענות המקורי. מטלה זו רובצת על שכם מבקש התיקון ועליו לכלול בבקשתו, באופן מפורט ובמפורש, את כל השינויים המבוקשים עם הסבר ונימוקים פרטניים. יתר-על-כן, תגובת משיבים מתייחסת בעיקרה, מטבעם של דברים, לנושאים החשובים יותר, שלהם הם מתנגדים. בכך עלול להתהפך הנטל, עת כל עניין שלא התנגדו לו במפורש, בהיותו, למשל, עניין של ניסוח, נטמע בגדר התיקון המותר, למרות שבמהלך הרגיל של הדברים, על המבקש לשכנע בהצדקת כל תיקון ותיקון, לאמור - הכללותו בגדר נושא הנמנה על השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, כמצוות תקנה 92 לתקנות סדר הדין הנ"ל. טול, למשל, בענייננו את הסעיף הראשון של כתב הטענות המתקן, המכיל תוספת עובדתית (שנזכרה בכתב התביעה המקורי בסעיף אחר) לפיה למבקשים 10 ילדים. איש לא התייחס לעניין זה אף אם הוא נחשב בגדר של תיקון, כאשר קיים ספק אם יש בו צורך לשם בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים. כמדומה שתוספת תיקון מעין זה לא הייתה נכללת אילו הניסוח במקור היה פוזיטיבי, לכל סעיף מתוקן, ולא נבלע בבליל הטענות בנוסח כפי שהוגש. עם זאת, הרי לגופם של דברים הנושא דלעיל לא הועלה כלל בית משפט קמא, על-כן נמנע גם אנו מליתן לו משקל בענייננו, אף אם יהא ראוי שמכאן ואילך תוגשנה הבקשות לתיקון כפי הראוי והנכון.


ההערה השניה מתייחסת לנימוקי התיקון, עת התצהיר לוקה בפירוט והסבר, מדוע הנושאים המבוקשים בתיקון לא נכללו מלכתחילה בכתב התביעה המקורי. אכן, מן החומר מבצבץ ועולה, כי הטעם העיקרי לכך נעוץ בחילופי עורכי הדין, אולם טעם זה, כשלעצמו, איננו אמור להספיק, באשר ברגיל אין מתירים תיקון של כתב טענות המוגש לבית המשפט, לשם שיפור הניסוח בכדי שיהיה שלם ויפה יותר, אלא רק לשם בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת, הכל כנקוב בתקנה 92 הנ"ל. עניין זה לא לובן על-ידי בית המשפט בהחלטתו, אף אם משיב מס' 3 טען בנושא, אולם בסופם של דברים לא ראינו בכך טעם קונקלוסיבי, מששוכנענו כי יש חשיבות מסוימת לפרטי התיקון המבוקש, ובשים לב לעיתוי הגשת בקשת התיקון, בטרם התקיים הדיון הראשון לגופו של עניין. על-כן, לא נוסיף עוד להתייחס לנושא הנ"ל ונסתפק בהערה זו לסדר.


4. לעיצומם של דברים: טענות שני הצדדים התמקדו בשאלה האם התיקון עלול לפגוע בזכויות המשיבים באופן שאין להתירו. בית המשפט דחה את רוב פרטי התיקון מן הטעם האמור, כמפורט בסעיף 15 להחלטה, לאמור: "... הוספת העילות, פרט לעניין מכירת הדירות, מתייחסת לתקופה עליה חלה התיישנות, ולפיכך אינני רואה מקום להתיר הוספת עילות אלה, פרט לאמור בסעיף 12 לתביעה המתוקנת". זהו העיגון למסקנה ואותו תוקפים המבקשים.


5. טיעונים לרוב העלו הצדדים בנוגע למשמעותה של "עילת תביעה", להקשר דנן של תיקון כתב טענות. אלה טוענים שאין המדובר כלל בעילה חדשה ואלה טוענים לעומתם, כי מדובר גם מדובר בעילה שכזו. למקרא טענות הראשונים יוצא, שאין כמעט גבולות לתיקון כתב טענות ולמקרא דברי האחרונים עולה, שכל תג ופסיק, המשנים את המסמך המקורי, באים לדעתם אל גדר שינוי העילה.


אכן, אין לך כמעט תיקון של כתב טענות, אשר אינו פוגע בצורה זו או אחרת בבעל הדין היריב, אלא, שהמבחן איננו נעוץ בעצם קיומה של הפגיעה, כי אם בשאלה, האם המדובר בתיקון הנוגע לשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים ואשר התרתו לא תפגע בבעל הדין שכנגד, פגיעה שאין ניתן לתקנה בחיוב הוצאות הולם. המגמה לכך הינה ליבראלית ומקילה, והיא משתרעת על כל שלב משלבי ההליך (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי פ"ד מו(3) 214, 218 מול ד'-ה'). מקל וחומר אמורים אפוא הדברים לשלב מוקדם ביותר של הדיון, בטרם התקיימה הישיבה הראשונה, כבענייננו.


6. כאשר המדובר בעילת תביעה חדשה, הכוונה אינה לפירוט עובדתי נוסף, אלא למסכת עובדתית המקימה זכות לסעד השונה מהזכות הכלולה בכתב הטענות המקורי. כך, למשל, אם פלוני תובע את אלמוני תביעה על רשלנות בנזיקין, ומבקש לאחר זמן לתקן את כתב הטענות ולהוסיף עובדות המקימות גם עילה על הוצאת לשון רע; זוהי תביעה שונה לחלוטין, שניתן להגישה בהליך נפרד ואין כל צורך לערבב בין שני העניינים. לא כן הדבר אם עסקינן בשינוי היריעה העובדתית לצורך גיבושה של אותה העילה, או אף אם יכונה הדבר בשם "עילה חדשה" (השוו: ע"א 498/83 אמישרגז בע"מ נ' מלבין פ"ד מב(4) 269, 274 מול ב'-ז'). אם פלוני טוען כלפי אלמוני טענת רשלנות, לא ימנע ממנו, בגדר הטענה של עילה נפרדת, להוסיף עובדות על פרטי הרשלנות; או אם פלוני תובע את אלמוני, אולם הכתב חסר מרכיבי יסוד לגיבוש עילת התביעה - יתירו לו לתקנו גם אם עברה תקופת ההתיישנות, זאת בכדי להעמיד לבירור את הפלוגתה האמיתית שבין הצדדים (ד"ר י' זוסמן סדרי הדין האזרחי מהד' שביעית, בעריכת ד"ר ש' לוין, 353). כך גם אם תובע טוען כלפי יריבו לאשם בדבר גרימת התוצאה ומבקש לאחר זמן לתקן ולהחליפו בהחמרה בלבד. התיקון יותר אף אם בין לבין חלפה עברה לה תקופת ההתיישנות (ע"א 702/86 איטונג בע"מ נ' בן הרוש פ"ד מד(1) 160, 166 מול ב'. ודוק: "כל עוד נשתמרו לאחר התיקון מרכיבי היסוד של העילה המקורית, שמהם השתמעה, אפילו על דרך החסר, חבותו של הנתבע - אין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר את התיקון, אפילו חלפה בינתיים תקופת ההתיישנות").


7. אכן, האפשרות שבין לבין חלפה תקופת ההתיישנות, הינה מבין השיקולים להמנע מלהתיר את התיקון המבוקש, מחמת פגיעה בבעל הדין היריב, שאינה מן הסוג הניתן לריפוי באמצעות תשלום הוצאות. הטעם לכך נעוץ בהלכה לפיה התיקון פועל באופן רטרוספקטיבי והכתב בכללותו נחשב כמוגש, לעניין זה, מעת הגשת התובענה במקור (ד"ר זוסמן, בספרו הנ"ל, 351-350). ואולם, במה דברים אמורים? במקרה של הוספת עילה חדשה, שאם הייתה נכללת בתובענה נפרדת ניתן היה לשקול את דחייתה מחמת ההתיישנות. על כך נאמר בספר האמור, בעמ' 352:


"תביעה שהוגשה תוך תקופת ההתיישנות ניתנת לתיקון אף לאחר שעברה התקופה, כל עוד נשתמרה זהות התביעה והתובע אינו מעלה תביעה אחת (צ"ל "אחרת" - מ"ג) שמפניה יכול הנתבע להתגונן בטענת התיישנות. לדוגמה: התביעה הוגשה לפני שהתיישנה אלא לאחר תום תקופת ההתיישנות מתברר שנפלה טעות בשם הנתבע. הטעות ניתנת לתיקון".


לפי קריטריונים אלה נבחן גם את ענייננו.


8. בכתב התביעה המקורי טענו המבקשים לכך, שהם חתמו על טופס ההלוואה באמצעות מתווכים, שהציגו את עצמם כמסוגלים להסדיר להם את ההלוואה. לאור זאת שיעבדו את דירותיהם והביאו ערבים, אולם סכום ההלוואה - שנמסר בשני שיקים משוכים על המשיב מס' 2 - הועבר על-ידי המשיב מס' 1 ישירות לידי המתווכים ולא אל המבקשים-הלווים, אף אם הראשונים לא הציגו יפוי-כוח כמורשים מטעמם ומבלי שהשיקים נרשמו בהגבלה, באופן המונע פרעון שלא על-ידי המוטב עצמו. לדברי המבקשים הונו המתווכים הנ"ל בתי-אב רבים באיזור מגוריהם ולאחר שהשיקים הנ"ל נמסרו לידיהם, הפקידו אותם בחשבון המשיב מס' 3, שהציגם לפרעון בפני המשיב מס' 2. לדבריהם הם לא ראו מעולם את השיקים הנ"ל, לא חתמו עליהם חתימת היסב וכספי ההלוואה לא הגיעו כלל לידיהם, אף אם הם נדרשים עתה לפרוע את מלוא שיעור החוב. על-כן טענו המבקשים כלפי המשיבים, שאלה "לא נקטו באמצעי הזהירות המתחייבים מנסיבות העניין, ושכתוצאה מהתנהגותם מעולם לא הגיעו כספי ההלוואה לידי התובעים" (סע' 12 לכתב התביעה המקורי). בנסיבות אלו דרשו לחייב את המשיבים לפצותם בשווי סכום ההלוואה ובנזק בלתי ממוני נוסף, בסך הכל דמי נזק בשיעור של 850,000.- ש"ח, ליום הגשת התובענה.


9. כתב הטענות המתקן כולל, כאמור, ניסוח מחדש של פרטי התביעה, אולם אנו נתייחס כאן רק לאותם הסעיפים שנבחנו בהחלטה, באין טענה לכך שעניינים נוספים הכלולים בו לא נבחנו, וזולת המפורט שם בסעיף 12(ב), אשר התיקון לגביו הותר. ההפניות להלן תעשנה לפי מספרי הרישום שם.


(א) בסעיף 3 לכתב הטענות המתקן, בפיסקה השניה נרשם: "על טופסי בקשת ההלוואה חתמו התובעים בדירתם, לאחר שהטפסים הובאו לדירתם על-ידי ... (המתווכים)". עיון קל ילמד, כי המדובר למעשה אך בניסוח שונה של הרשום בסעיף 3 לכתב התביעה המקורי ויתר פרטיו, על-כן אין כאן כל חדש; כל שכן לא עילה חדשה או תוספת ששאלת התיישנותה נבחנת לגביה בנפרד. פירוט מקום החתימה ("בדירתם") אינו נחשב לנושא חדש, אלא בבחינת פרט נוסף בלבד.


(ב) בסעיף 5 הוסף נתון עובדתי, לפיו ההמחאות נמסרו למתווכים "בלא ידיעת התובעים". גם תוספת זו אינה באה אל גדר של עילה חדשה, אלא מבהירה את מסגרת הטענות שבכתב התביעה המקורי. פשיטא, שאין המדובר בטיעון של עובדה מן הסוג שהוספתו נמנעת במסגרת העילה הקיימת, לשם בירור מכלול הפלוגתאות האמיתיות.


(ג) בסעיף 13(א) לכתב הטענות המתקן נרשם כדלקמן: "הנתבע 1 פעל בניגוד לכללי הבנקאות בכך שהחתים התובעים באמצעות ... (המתווכים) על טופס בקשת ההלוואה בדירתם, וזאת על פני החתמתם בסניפו, תוך זיהויים באמצעות תעודות זהות, בפני מי מפקידיו ותוך הסבר פרטי ההלוואה". גם המפורט כאן אינו שונה במהותו מן האמור בסעיף 3 לכתב התביעה המקורי. התוספת לפיה פעל הבנק, לטענת המבקשים, בניגוד לכללי הבנקאות אינה נחשבת לשינוי של עילה, כי-אם מסקנה שאותה מבקשים להסיק מתוך העובדות הנטענות. בהתאם לקריטריונים שפורטו לעיל, אין מניעה מלהתיר את התיקון האמור, גם אם בין לבין חלף עבר לו פרק זמן תקופת ההתיישנות.


(ד) שונים הם פני הדברים בכל הנוגע לטענות הנוגעות לתרופה בשל חוסר תום-לב או בשל פעולה שאינה בדרך המקובלת, וזאת כל אימת שהמדובר במסקנה משפטית על-פי יריעה עובדתית שאינה נכללת בכתב התביעה המקורי. התוספת העובדתית החדשה - התומכת במסקנה הנטענת - בצרוף למסקנה משפטית נוספת וחדשה, שאינה פועל יוצא מהעילה המקורית, משמעותה רובד של עילת תביעה חדשה, שבשל חלוף הזמן אין עוד מקום להתירה (יוטעם, כי לעניין זה לא חל סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, המדבר על תקופת התיישנות בת 10 שנים). לפיכך, צדק בית המשפט קמא עת לא התיר את התיקון המבוקש בסעיפים 14(ד) ו-(ה) וכנגזר מכך בסעיפים 15(ו) ו-(ז) ו16-(ו) ו-(ז) לכתב הטענות המתקן. טענת המבקשים לכך, שנושא ההתיישנות טרם התברר עובדתית לגופו, לכן אין להחילו בשלב התיקון, לאו טענה היא, שכן יש בה כדי לסלק כליל את השפעת גורם ההתיישנות בהליכי תיקון כתבי טענות, שהרי אם יותר התיקון, יחשב כאמור הכתב כמוגש מעת הגשת התובענה. אכן, נושא ההתיישנות לא לובן ואף אינו צריך להתלבן בשלב זה. די בחשש לקיומה של התיישנות, על-פי השוואת התאריכים ובאין הסבר נגדי משכנע, בכדי שלא להעמיד את הנתבע בסיכון, שמא תוכשר תובענה שיש אפשרות להתיישנותה. עם זאת, עדיין פתוחה הדרך בידי תובע לנקוט הליך נפרד, שבו תבחן לאשורה שאלת ההתיישנות (ד"ר זוסמן בספרו הנ"ל, 351; ע"א 728/79 קירור בע"מ נ' זייד פ"ד לד(4) 126, 131 מול ג'-ד'). על דרך של תיקון כתב התביעה המקורי לא יהא בידי המבקשים דנן לעשות כן.


(ה) נושא נוסף מתייחס למפורט בסעיף 15(ג) בכתב הטענות המתקן. המבקשים מייחסים שם למשיב מס' 2 את פרעון ההמחאות לאדם שאיננו במעמד ה"אוחז" בהן. הדבר נגזר מטענותיהם בכתב התביעה המקורי ומהווה אך פירוט נוסף, שכאמור לעיל אינו בא אל גדר של עילה נפרדת. כך הם פני הדברים גם לגבי המפורט בסעיפים 15(ה) ו16-(ה), לגבי הטענה, שלפיה הבנקים לא דאגו לוודא האם ההמחאות מוחזקות כדין בידי המתווכים; וכמו-כן גם בסעיף 20 שם, לגבי הטענה בדבר חובתם של המשיבים למנוע את מעשי המרמה והתרמית המיוחסים למתווכים.


(ו) נושא אחר, שתיקונו לא הותר במסגרת החלטת בית משפט קמא, מתייחס לסעיף 19 בכתב הטענות המתקן, לאמור, עובדת תשלום כספים רבים לפרעון סכום ההלוואה. עניין זה נסתר בחקירת המבקש ובית המשפט לא ראה להתיר לגביו את התיקון. אין אנו רואים מקום להתערב במסקנתו זו.


10. פועל יוצא מן הנאמר לעיל הינו, שהערעור מתקבל בחלקו, באופן שהבקשה לתיקון כתב התביעה המקורי מתקבלת, זולת הסעיפים הבאים, שהוספתם אינה מותרת: 14(ד) ו-(ה), 15 (ו) ו-(ז), 16(ו) ו-(ז) והסיפא לפיסקה השנייה בסעיף 19, החל מהמילים "ואולם התובעים..." ועד לסוף הסעיף.


11. סכום ההוצאות שנפסק בבית משפט קמא, בנוגע לחלקי הבקשה שתיקונם הותר, ישאר על כנו ומכיוון שהמדובר בהיתר נוסף לתיקון כתב הטענות, אין צו להוצאות בבקשת ערעור זו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תיקון כתב תביעה

  2. בקשה לתיקון כתב התביעה

  3. התיישנות - תיקון תביעה

  4. בקשה לתיקון כתב תביעה

  5. השמטה מקרית בפסק דין

  6. שם חברה לא נכון על כתב תביעה

  7. בקשה לתיקון כתב תביעה ייצוגית

  8. תיקון כתב תביעה רשלנות רפואית

  9. ערעור על בקשה לתיקון כתב התביעה

  10. תיקון כתב תביעה – צירוף חוות דעת

  11. החלטה בבקשה לתיקון כתב תביעה

  12. בקשה שניה לתיקון כתב תביעה

  13. דחיית בקשה לתיקון כתב תביעה

  14. תיקון כתב תביעה בדיני עבודה

  15. בקשה לתיקון כתב תביעה ולמינוי מומחה

  16. תגובה לבקשה לתיקון כתב תביעה

  17. תיקון כתב תביעה בסדר דין מקוצר

  18. בקשה לצירוף נתבעים – תיקון כתב תביעה

  19. המצאה ליורשים - תיקון כתב תביעה

  20. צירוף חוות דעת - תיקון כתב תביעה

  21. החלפת עורך דין - תיקון כתב תביעה

  22. תיקון תביעה ללא אישור מבית המשפט

  23. תיקון כתב התביעה לאחר פסק דין חלקי

  24. תיקון כתב תביעה רגיל לתביעה ייצוגית

  25. תיקון כתב תביעה - הוספת רכיב שנים אבודות

  26. תיקון כתב תביעה – הוספת בקשה למינוי מומחה

  27. תיקון כתב תביעה ללא רשות בית המשפט

  28. תיקון כתב התביעה שנה לאחר מתן החלטה

  29. החלטה בבקשה לתיקון כתב תביעה – מינוי מומחה

  30. בקשה לתיקון כתב תביעה כדי להוסיף נתבעת נוספת

  31. תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה – תיקון כתב תביעה

  32. האם תיקון כתב תביעה פגום מונע סילוק תביעה על הסף ?

  33. בקשה לתיקון כתב תביעה שהוגש ללא ייצוג עורך דין

  34. בקשה לתיקון כתב תביעה ולמינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון