חוק ביטוח נכות


חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן:"חוק ביטוח נכות")

פרק ט': ביטוח נכות

סימן א': נכים

195. הגדרות (127כא) (תיקון: תשנ"ו-3, תשס"ג46, תשס"ד, תשס"ז73, תשס"ח)

בפרק זה

"בעל ליקוי חמור" - מי שנקבעה לו, לפי הוראות סעיף 208 , נכות רפואית בשיעור של 70% לפחות, או בשיעור של 40% לפחות בהתאם למבחנים המנויים בפרטים 33 או 91 שברשימת הליקויים כמשמעותה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984;

"הכנסה" - הכנסה שהשר קבע באישור ועדת העבודה והרווחה ומתאריך שקבע, וכל זמן שלא קבע כאמור - "הכנסה" כמשמעותה בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, הכל למעט קצבת ילדים לפי פרק ד', ולמעט הענקות מכוח
סעיף 40(1)(2ב) לחוק חיילים משוחררים;

"הכנסה מעבודה או ממשלח יד" - הכנסה חודשית, בפועל, לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודת מהס הכנסה;

"זכאי במשך תקופה ממושכת" - מי שהיה זכאי לקצבה חודשית כאמור בסעיף 199(1), בתקופה של 60 חודשים לפחות מתוך 84 החודשים שקדמו בתכוף ליום תחילתו של חוק ביטוח נכות(תיקון מס' 109), התשס"ח-2008;

"ליקוי" - ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;

"מבוטח" - תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה;

"נכה" - מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מליקוי מתקיימים בו כל אלה:

(1) (בוטלה)

(2) אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד, או שכושרו להשתכר כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר, (לאי-כושר או להפחתת הכושר כאמור ייקרא בחוק ביטוח נכות - אי-כושר להשתכר); לעניין פרק זה יראה כנכה גם מי שהיה עובד קטיף בתכוף לפני שנגרם לו אי-הכושר להשתכר;

(3) אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על המפורט להלן, לפי העניין:

(א) לגבי מי שזכאי במשך תקופה ממושכת או בעל ליקוי חמור - 60% מהשכר הממוצע;

(ב) לגבי מי שאינו זכאי במשך תקופה ממושכת ואינו בעל ליקוי
חמור - 45% מהשכר הממוצע;

השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים ומבחנים לעניין הגדרת נכה כאמור;

"עובד קטין" - עובד תושב ישראל שמלאו לו 16 שנים אך לא 18 שנים והוא זכאי לשכר שבעדו חייב מעבידו בתשלום דמי ביטוח לפי פרק ה', ובלבד שמתקיימים בו התנאים שהיו מזכים אותו להענקת אבטלה לפי סעיף 178(א);

"עקרת בית" - כהגדרתה בסעיף 238, למעט אם מתקיים בה אחד מאלה:

(1) היא עבדה כעובדת או כעובדת עצמאית תקופה של 12 חודשים רצופים, או 24 חודשים אף אם אינם רצופים, מתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה למוסד;

(2) היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו תקופה של 24 חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת התביעה למוסד;

(3) היא היתה זכאית, בתכוף לפני נישואיה, לקצבה חודשית לפי סעיף 199(1).

(3) אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על המפורט להלן, לפי העניין:

(א) לגבי מי שזכאי במשך תקופה ממושכת או בעל ליקוי חמור - 60% מהשכר הממוצע;

(ב) לגבי מי שאינו זכאי במשך תקופה ממושכת ואינו בעל ליקוי חמור - 45% מהשכר הממוצע;

"עקרת בית נכה" - מבוטחת שהיא עקרת בית ושכתוצאה מליקוי אין לה כושר לבצע פעולות שמקובל לבצע במשק בית רגיל, או שכושרה כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר (לאי-כושר כאמור ייקרא להלן - אי-כושר לתפקד);

"התאריך הקובע" - התאריך שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי-כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות, ובלבד שלא ייקבע תאריך קובע הקודם לתקופה של 15 החודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה למוסד, ולא יובא בחשבון אי-כושר להשתכר אלא בתקופה של 15 החודשים האמורים.

סימן ב': תנאי הזכאות

196. הזכאות לגמלת נכות (127כב(א), (ד)) (תיקון: תשס"ב)

(א) נכה זכאי לגמלה לפי פרק זה אם אי-הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני יום ו' באייר התש"ח (15 במאי 1948), או אם בהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה, אף אם הליקוי נגרם לפני היותו תושב ישראל או אם הליקוי שבשלו נגרם אי הכושר להשתכר, נגרם בישראל בהיותו קטין תושב ישראל.

(ב) הזכות לגמלה לפי פרק זה תתחיל בתום 90 ימים מהתאריך הקובע, ובלבד שאם במועד זה מקבל הנכה דמי מחלה ממעבידו או מקופת גמל כמשמעותה בסעיף 180, תתחיל הזכות בתום התקופה שבעדה שולמו דמי המחלה כאמור.

197. הוראות מיוחדות לענין עולים (127כב-1(א), (ב)) (תיקון: תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"ו67)

(א) על אף הוראות סעיף 196(א), עולה שאיכושרו להשתכר נגרם לפני היותו תושב ישראל, יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה.

(ב) הוראות פרק זה יחולו על כל עולה בשינויים אלה:

(1) לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי פרק זה של עולה אלא אחרי תום 9 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות סעיף 207(א), ולא לגרוע מהן;

(2) הזכות לגמלה לפי פרק זה של עולה תתחיל בתום 12 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות סעיף 196(ב), ולא לגרוע מהן;

(3) לשם הקביעה שצמצום בכושר השתכרות של עולה חל לאחר שהיה תושב ישראל, לענין הגדרת נכה שבסעיף 195, לא תובא בחשבון הכנסה שהיתה לו בהיותו מחוץ לישראל.

(ג) בסעיף זה, "עולה" - תושב ישראל שמתקיים בו אחד מאלה:

(1) בידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות;

(2) בידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א5/, לפי חוק הכניסה לישראל, וניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה.

198. הוראות מיוחדות לענין עקרת בית (127כג)

השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, מבחנים ותנאים לזכויותיה של עקרת בית נכה לגמלה לפי פרק זה, לרבות כללים ותנאים לבדיקת אי-כושרה לתפקד.

סימן ג': גמלאות

199. סוגי גמלאות נכות (127כה(א)(1)-(3)) (תיקון: תשס"ב)

נכה זכאי לגמלאות אלו:

(1) קצבה חודשית - לפי סעיפים 200 עד 202;

(2) שיקום מקצועי - לפי סעיפים 203 עד 205;

(3) השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים - לפי סעיף 206;

(4) גמלה לנכה הלוקה במוגבלות קשה - לפי סעיף 206א.

200. קצבה מלאה ושיעורה(127לו, 127לז) (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ו, תשס"ג46, תשס"ח)

(א) נכה יחיד שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע, ושנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר של 100% זכאי לקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף קטן (ב), כשהיא מוגדלת ב-7% (להלן - קצבה חודשית מלאה).

(ב) שיעור הקצבה המלאה ליחיד יהיה 25% מהסכום הבסיסי (לקצבה בשיעור זה ייקרא להלן - קצבת יחיד מלאה).

(ג) היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן:

(1) בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב בפרט 1 שבלוח ט' - 12.5% מהסכום הבסיסי;

(2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - 10% מהסכום הבסיסי; לענין זה, "ילד" - כהגדרתו בסעיף 238.

(ד) תוספת התלויים המשתלמת לפי סעיף קטן (ג) תוגדל ב-7%.

200א. קצבה חודשית נוספת (תיקון: תשס"ב, תשס"ח)

(א) בסעיף זה, "נכות רפואית" - נכות שנקבעה לפי הוראות סעיף 208.

(ב) נכה שנקבעה לו דרגת אי כושר להשתכר של 75% לפחות ולא מתקיים בו האמור בסעיף 307, זכאי לקצבה נוספת על הקצבה שלה הוא זכאי לפי הוראות סעיפים 200 או 201, לפי העניין בשיעורים שיחושבו מקצבת היחיד המלאה (בסימן זה - קצבה חודשית נוספת), כמפורט להלן:

(1) 17%, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 80% לפחות;

(2) 14%, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 70% לפחות ולא יותר מ-79%;

(3) 11.5%, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 50% לפחות ולא יותר מ-69%;

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), מי שהיה זכאי לקצבה חודשית נוספת לפי הוראות אותו סעיף קטן, ושבשל הכנסתו מעבודה או ממשלח יד חדלה זכאותו לקצבה כאמור, יוסיף המוסד לשלם לו קצבה חודשית נוספת בתקופות ובשיעורים כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) ב-12 החודשים הרצופים לאחר שחדלה זכאותו כאמור – בשיעור החל לגביו לפי הוראות סעיף קטן (ב);

(2) החל בחודש ה13- ועד תום 24 החודשים הרצופים לאחר שחדלה זכאותו כאמור - בשיעור של 75% מהשיעור החל לגביו לפי הוראות סעיף קטן (ב);

(3) החל בחודש ה25- ועד תום 36 החודשים הרצופים לאחר שחדלה זכאותו כאמור - בשיעור של 50% מהשיעור החל לגביו לפי הוראות סעיף קטן (ב);

(4) החל בחודש ה37- ועד תום 48 החודשים הרצופים לאחר שחדלה זכאותו כאמור - בשיעור של 25% מהשיעור החל לגביו לפי הוראות סעיף קטן (ב).

201. קצבה חלקית (127לח) (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ו, תשס"ג46, תשס"ח)

(א) נכה שנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר שאינה עולה על 74%, זכאי לקיצבה חדשית חלקית בעדו ובעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום שיחסו לקיצבה כאמור בסעיף 200(א), (ג) ו-(ד), לפי הענין הוא כיחס שבין אחוז דרגת אי-כשרו להשתכר לבין מאה.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לגבי נכה כאמור באותו סעיף קטן שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד בשיעור העולה על 21% מהשכר הממוצע, תהא הקצבה החודשית בעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום השווה לסכום תוספת התלויים כאמור בסעיף 22(ג) ו-(ד).

202. ניכוי הכנסות מקצבה (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ו, תשס"ב, תשס"ג46, תשס"ח)

(א) בסעיף זה, "הקצבה הקובעת" - סכום השווה לקצבה חודשית מלאה, ואם שולמה לנכה קצבה חודשית נוספת, סכום השווה לקצבה חודשית מלאה בצירוף הקצבה החודשית הנוספת.

(ב) נכה שהיתה לו הכנסה -

(1) (בוטלה)

(2) היתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד ינוכה מקצבת הנכות המשתלמת בעדו לפי סעיף 200(א) הסכום המתקבל מסך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו בטור א' של לוח ח' 1, בשיעורים הנקובים לצדם בטור ב'; נקבעה לנכה דרגת אי–כושר בשיעור נמוך מ-100%, תשולם קצבתו בסכום הנמוך מבין אלה:

(א) הסכום המתקבל מניכוי של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו בטור א' של לוח ח' 1, בשיעורים הנקובים לצדם בטור ב', מקצבה חודשית מלאה, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו;

(ב) הסכום המחושב בעדו לפי סעיף 201(א) ו-(ב), ולגבי מי שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע - הסכום המחושב בעדו לפי סעיף 201(א) בלבד;

(3) היתה לו הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד, תנוכה הכנסה זו מההפרש שבין הקצבה המשולמת לו ובין הקצבה הקובעת.

203. שיקום מקצועי - תנאים (127מ) (תיקון: תשס"ח)

מבוטח שאירע לו ליקוי בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני ו' באייר התש"ח (15 במאי 1948), או מבוטח שבהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה או שנגרם לו ליקוי בהיותו עובד קטין, זכאי לשיקום מקצועי אם נתמלאו בו אלה:

(1) נקבעו לו עקב הליקוי לפחות 20% נכות בהתאם למבחני נכות מכוח סעיף 118;

(2) אין הוא מסוגל עוד, עקב ליקויו, לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת;

(3) הוא זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו לחזור לעבודתו הקודמת או להשתלב בעבודה התואמת את כישוריו לאחר אירוע הליקוי;

(4) הוא ניתן לשיקום מקצועי; כללים ומבחנים לענין זה יקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

204. שיקום מקצועי - כללים (127מא)

שיקום מקצועי יינתן לפי אותם העקרונות והכללים ובאותן הדרכים החלים לגבי נפגע לפי פרק ה'; התקנות וההוראות בדבר שיקום מקצועי מכוח פרק ה' יחולו לגבי מבוטח כאמור בסעיף 203, בשינויים המחוייבים, זולת אם קבע השר הוראה אחרת.

205. שיקום מקצועי למי שהגיע לגיל זקנה (127מב) (תיקון: תשס"ד)

מי שזכאי לשיקום מקצועי לפי פרק זה והגיע בעת מתן השיקום לגיל הפרישה, רשאי להשלים את השיקום המקצועי גם מעבר לגיל האמור.

206. שירותים מיוחדים (127כה) (תיקון: תשנ"ח11, תשס"ד)

(א) שירותים מיוחדים הניתנים לאדם לפי פרק זה הם שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו.

(ב) השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים לנכה תהיה לפי כללים, מבחנים ובשיעורים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה לכלל הנכים או לסוגיהם.

(ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים, מבחנים ושיעורים להשתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים למבוטח, אף אם אינו נכה, ובלבד שנקבע לו אחוז נכות לפי סעיף 208 בשיעור של 75% לפחות.

(ג1) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה, אף בשונה מהוראות סעיף 296.

(ד) מי שזכאי לשירותים מיוחדים והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו למתן שירותים מיוחדים גם מעבר לגיל האמור.

206א. גמלה מיוחדת למי שסובל ממוגבלות קשה (תיקון: תשס"ב, תשס"ד)

(א) בסעיף זה, "גמלה בסיסית" - גמלה לפי הוראות סעיף 206.

(ב) מי שזכאי לגמלה בסיסית זכאי גם לגמלה שתחושב באחוזים מקצבת היחיד המלאה, כמפורט להלן:

(1) 42.5%, זכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 150% מקצבת יחיד מלאה;

(2) 28.5%, זכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 100% מקצבת יחיד מלאה;

(3) 14%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 50% מקצבת יחיד מלאה.

(ג) מי שזכאי לגמלה בסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו לגמלה לפי סעיף זה גם מעבר לגיל האמור.

סימן ד': קביעת נכות ואי-כושר

207. תחילת הבירור (127כב(ב), (ג))

(א) לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי פרק זה אלא בתום 90 ימים מהיום שלפי טענת התובע צומצמה הכנסתו מעבודה או ממשלח יד ב-50% או יותר או שנפסקה, ובאין הכנסה כאמור - מהיום שהיה לנכה.

(ב) לענין הקביעה אם חל צמצום בהכנסה מעבודה, לא יובאו בחשבון דמי מחלה המשתלמים למבוטח מאת מעבידו.

208. אחוזי נכות רפואית (127כז) (תיקון: תשס"ד50)

(א) תנאי לקביעת אי-כושר להשתכר הוא שנקבעה למבוטח נכות רפואית, לפי מבחנים, תנאים וכללים שקבע השר (בסעיף זה - המבחנים), בשיעור של 60% לפחות, ואולם אם נקבעה למבוטח לפי המבחנים נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות, יהיה התנאי לקביעת אי כושר להשתכר - קביעת נכות רפואית, לפי המבחנים, בשיעור של 40% לפחות.

(ב) רופא שהוא עובד המוסד או רופא אחר, שהמוסד הסמיכם לכך (להלן - רופא מוסמך), יקבע את אחוזי הנכות כאמור בסעיף קטן (א).

(ג) קבע רופא מוסמך שאחוזי הנכות פחותים מ-60%, ולענין מי שנקבעה לו נכות בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות - שאחוזי הנכות פחותים מ-40%, חייב הוא לנמק קביעתו.

(ד) השר רשאי להפחית, בתקנות, את אחוזי הנכות מהאמור בסעיף זה, לכלל הנכים או לסוגים מהם.

(ה) בסעיף זה, "ליקוי יחיד" - כל ליקוי או פגימה שברשימת הליקויים כמשמעותה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984, שבצדם נקוב אחוז נכות.

209. דרגת אי-כושר להשתכר (127כח) (תיקון: תשס"ח)

(א) פקיד תביעות כאמור בסעיף 298 יחליט אם התובע הינו נכה ויקבע את דרגת אי-כושרו להשתכר.

(א1) דרגת אי-כושר תיקבע באחד משיעורים אלה: 60% , 65% , 74%
או 100%, ובלבד שאם דרגת אי-הכושר להשתכר עלתה על 74% תיקבע לנכה דרגת אי-כושר להשתכר בשיעור של 100%.

(ב) בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לענין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי פקיד תביעות לקבוע לתובע דרגת אי- כושר להשתכר, שאינה פחותה מ-75%, אף ללא קבלת חוות דעת של פקיד שיקום.

(ד) (1) תובע שחדל להיות נכה בשל כך בלבד שהיתה לו הכנסה מעבודה או
ממשלח יד (בסעיף קטן זה - הכנסה שוללת), ובתוך תקופה שלא עלתה
על 36 חודשים רצופים מהיום שבו החלה להשתלם לו ההכנסה
השוללת פחתה הכנסתו כאמור מההכנסה הקבועה לגביו בפסקה (3)
להגדרה "נכה" שבסעיף 195, יקבע פקיד תביעות את דרגת אי-כושרו
להשתכר, מחדש, בשיעור שלא יפחת משיעור דרגת אי-הכושר היציבה
להשתכר שנקבע לגביו לאחרונה לפני שהחלה להשתלם לו ההכנסה
השוללת.

(2) קביעה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר, לפי פסקה (1), תיעשה בלא קבלת חוות דעת של רופא מומחה או פקיד שיקום.

210. דרגה זמנית של אי-כושר להשתכר (127לב)

פקיד תביעות רשאי לקבוע דרגת אי-כושר להשתכר לתקופה מוגבלת, כל עוד המצב הרפואי או התפקוד של הנכה אינם יציבים, או לתקופה הדרושה למתן שיקום מקצועי, או בנסיבות אחרות כפי שנקבע; תוקפה של כל קביעה זמנית תהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים.

211. ערר על החלטת רופא מוסמך או פקיד תביעות (127כט, 127ל)

(א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך, בכך שקבע לו אחוזי נכות רפואית שאינם מזכים בגמלה לפי פרק זה, רשאי לערור עליה לפני ועדה רפואית לעררים.

(ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין אי-כושרו להשתכר, למעט קביעתו בענין השתכרותו בפועל, רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים.

(ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין זכאותו לשירותים מיוחדים רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לשירותים מיוחדים.

212. מינוי הועדות, סמכויותיה וסדרי עבודתן (127לא) (תיקון: תש"ע105)

(א) השר יקבע את אופן מינוין, הרכבן וסדרי עבודתן של ועדה רפואית לעררים. ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים; כן יקבע, באישור ועדת העבודה והרווחה, את סמכויותיהן של הועדות האמורות ואת העקרונות והכללים שינחו אותן.

(א1) הוראות פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב) יחולו לעניין מינוי והכשרה של רופא שהוא חבר בוועדה מהוועדות המנויות בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

(ב) השר רשאי לקבוע את המועדים והדרכים להגשת עררים לפי סעיף 211.

213. ערעור (127לד)

החלטות של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים, ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

214. בדיקה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר (127לה) (תיקון: תשנ"ח11, תשס"ב, תשס"ג46, תשס"ד50, תשס"ח) 85

(א) המוסד רשאי לבדוק מחדש את שיעור נכותו הרפואית של מי שזכאי לקצבה לפי סימן ז' (להלן - זכאי), וכן את וכן דרגת אי-הכושר של נכה להשתכר או את שיעור נכותו הרפואית וכן רשאי הזכאי או הנכה לתבוע בדיקה מחדש כאמור, הכל תוך פרקי זמן ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

(ב) החליט המוסד לבדוק מחדש את דרגת אי-הכושר להשתכר או את שיעור הנכות הרפואית, חייב הנכה לעמוד לבדיקה לענין סעיפים 208 ו-209; לא עשה כן במועד שנדרש לכך, רשאי המוסד להשהות את מתן הגמלה עד שיתייצב הנכה לבדיקה, זולת אם נתן הנכה הצדק סביר לאי-התייצבותו.

(ג) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה שהנכה זכאי לה בעקבות בדיקה מחדש, אף בשונה מהוראות סעיף 296 ובלבד שלא תשולם גמלה כאמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה לבדיקה מחדש.

סימן ה': שונות

215. הכשרה מקצועית לבן זוג של נכה (127מז(א)(1)) (תיקון: תשס"ד)

השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר מתן הכשרה מקצועית, דמי מחיה והוצאות אבחון לבן זוגו של נכה שאינו ניתן לשיקום מקצועי, ובלבד שבן הזוג טרם הגיע לגיל הפרישה.

216. (בוטל) (תיקון: תשס"א)

217. הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה (127כד)

המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה למבוטח התובע גמלה לפי פרק זה או לזכאי לה, שסירב ללא צידוק מספיק למלא אחר הוראות
שניתנו לו בקשר להכשרה מקצועית, הסבת מקצוע או השמה בעבודה, התואמות את כושרו הגופני ומצב בריאותו, או למי שסירב לעמוד לבדיקות רפואיות או שיקומיות.

218. הפרת הוראות רפואיות ושיקומיות (127נב)

סמכויות המוסד לפי סעיף 145 יהיו לו גם לענין גמלה לפי פרק זה.

219. חובת אדם למסור מידע (127נ)

השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של כל אדם, לרבות רופא, למסור למוסד, לענין פרק זה, כל מידע המצוי ברשותו הנוגע לנכותו של אדם.

220. מימון פעולות לפיתוח שירותים לנכים (127נב-1) (תיקון: תשס"ג47, תשס"ז)

ראה הוראת שעה בהערה 71

(א) בהתייעצות עם המועצה יממן המוסד פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת הנכים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 90 מיליון שקלים חדשים.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א)

(1) המוסד רשאי, בהתייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;

(2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, "סכום ההפרש" - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת.

(3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.

(ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

220א. שמירת הזכאות להטבות לפי כל דין (תיקון: תשס"ח)

(א) נכה שנקבעה לגביו דרגת אי-כושר להשתכר, והיה זכאי בשל דרגת אי-הכושר כאמור לפטור מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 351 או להטבה לפי כל דין אחר (בסעיף זה - זכאי להטבה) ואשר חדלה להשתלם לו קצבה חודשית כאמור בסעיף 199(1), תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור במשך תקופה של 36 חודשים נוספים, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה כאמור לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה (בסעיף זה - תקופת הזכאות המיוחדת).

(ב) זכאי להטבה שמשתלמת לו קצבה לפי הוראות סימן ז', תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור בסעיף קטן (א) גם לאחר תום תקופת הזכאות המיוחדת, בסכום שיחסו להטבה הוא כיחס שבין שיעור הקצבה כאמור החל לגביו לבין קצבה חודשית מלאה בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה.

סימן ו': ילד נכה

221. הגדרת ילד נכה (127מט)

לענין סימן זה, "ילד נכה" - ילד שהיה לנכה בהיותו בין בישראל ובין בחוץ לארץ, הכל לפי מבחנים ותנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

222. גמלאות בשל ילד נכה (127מז(א)(2),(3), 127מח, 127מט1, 127מט2) (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ח)11

(א) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר -

(1) תשלום דמי מחיה בעד ילדו הנכה של מבוטח או של מי שהיה מבוטח ונפטר כתושב ישראל, אם עיקר, זמנו של הילד מוקדש ללימודים או להכשרה מקצועית;

(2) עזרה הדרושה ללימודיו של ילד כאמור בפסקה (1) שעקב נכותו דרושה לו עזרה מיוחדת ללימודיו או שאין ביכולתו לבקר, עקב נכותו, בבית ספר רגיל אך מסוגל הוא ללמוד.

(ב) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את התנאים והשיעורים להשתתפות המוסד בהוצאות המבוטח לסידורים מיוחדים לילד כאמור בסעיף קטן (א)(1), ההכרחיים לקיום אורח חיים רגיל.

(ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות מיוחדות, תנאים ומבחנים בדבר תשלום קצבה בעד ילד נכה הסובל מליקויים מיוחדים שנקבעו בהן.

(ג1) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, אף בשונה מהוראות סעיף 296.

(ד) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות שנתקבלה לפי סעיף זה רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לילד נכה; הוראות סעיפים 212 ו-213 יחולו על ועדה לעררים לילד נכה, בשינויים המחוייבים.

222א. מועד תשלום גמלאות בשל ילד נכה (תיקון: תשנ"ז, תשס"ד50)

השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות ומבחנים בדבר תשלום גמלה בשל ילד נכה לפי סעיף 222, לתקופה שקדמה להגשת התביעה לגמלה, ובלבד שלא תשולם גמלה לפי הסעיף האמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה, ואם הוגשה בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 222 - לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה כאמור; השר רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע תקופות קודמות שונות, בהתחשב בסוג הליקוי שממנו סובל הילד הנכה ובסוג הגמלה המגיעה בעדו.

222ב. גמלה מוגדלת למשפחות ילדים נכים (תיקון: תש"ס28)

(א) היו למבוטח שני ילדים או יותר שבעדם משתלמת גמלה לפי סימן זה, תשולם הגמלה בעד כל ילד כאמור בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי סעיף 222.

(ב) היה למבוטח ילד אחד שבעדו משתלמת גמלה לפי סימן זה, תשולם הגמלה בשיעור האמור בסעיף קטן (א) אם התקיים אחד מאלה:

(1) למבוטח ילד נכה נוסף שלא משתלמת בעדו גמלה לפי סימן זה, רק בשל כך שהוא מוחזק בתנאי פנימיה במוסד שבו ניתנים שירותי רפואה, שירותי סיעוד או שירותי שיקום או שהוא מוחזק בידי משפחה אומנת;

(2) למבוטח בן או בת נוספים שמלאו להם 18 שנים ואשר רק בשל גילם לא משתלמת בעדם גמלה לפי סימן זה.

סימן ז': קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה (תיקון: תשס"ח)

222ג. קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה (תיקון: תשס"ח)

(א) בסימן זה, "מבוטח בעל ותק" - מבוטח שהיה זכאי לקצבה חודשית כאמור בסעיף 199(1), במשך תקופה של 12 החודשים הרצופים שקדמו בתכוף לפני שזכאותו לקצבה כאמור חדלה בשל הכנסתו מעבודה או ממשלח יד.

(ב) מבוטח בעל ותק זכאי לקצבה חודשית לפי סימן זה, כל עוד יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד.

(ג) הקצבה למבוטח בעל ותק תשולם בסכום הנמוך מבין אלה:

(1) הסכום המתקבל מניכוי של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו בטור א' של לוח ח' 1, בשיעורים הנקובים לצדם בטור ב' מקצבה חודשית מלאה, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו;

(2) הסכום שחושב בעדו לאחרונה לפי סעיף 201, בתכוף לפני שהיה למבוטח בעל ותק, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), קצבה לפי סימן זה, בסכום או בשיעור הנמוך מהסכום או מהשיעור המפורטים להלן, לפי העניין, לא תשולם:

(1) לגבי מבוטח בעל ותק שיש לו בן זוג ושני ילדים אשר משתלמת בעדם תוספת תלויים לפי סעיף 200(ג) ו-(ד) - 15.5% מהסכום הבסיסי;

(2) לגבי מבוטח בעל ותק אחר - 200 שקלים חדשים.

(ה) הסכום האמור בסעיף קטן (ד)(2) יעודכן במועדים ובשיעורי העדכון של הסכום הבסיסי.

(ו) הוראות סעיף 201(ב) יחולו על גמלה לפי סעיף זה; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע ניכוי כאמור בסעיף קטן(ג), מהקצבה המשתלמת בעד מבוטח לפי סעיף זה, תנוכה היתרה מתוספת התלויים.

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס"א-2000

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 214 ו-400 לחוק ביטוח נכות(נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות (תיקון: תשס"ג2)

בתקנות אלה -

"בדיקה מחדש" - בדיקה מחדש של דרגת אי כושר של נכה להשתכר, או של שיעור נכותו הרפואית, כמשמעותם בסעיף 214 לחוק;

"מועד דחיה קודמת" - המועד שבו נתקבלה באחרונה החלטה לפיה נדחתה תביעה לקצבה חודשית בשל קביעה בדבר אי כושר או בשל קביעה בדבר אחוזי נכות רפואיים שנקבעו לפי סעיף 208 או 209 לחוק, ואם ערר המבוטח על קביעת המוסד לפי סעיף 211(א) או (ב) לחוק - המועד שבו נתקבלה באחרונה החלטה לפיה נדחתה תביעתו בועדה לערים או בועדה רפואית לעררים, לפי הענין;

"מועד קביעה קודמת" - המועד שבו נתקבלה באחרונה החלטה בדבר דרגת אי כושר להשתכר לפי סעיפים 209 או 211(ב) לחוק, לפי הענין, אשר לפיה משתלמת קצבה חודשית, או שהיתה משתלמת אלמלא הוראות סעיף 320(ג) לחוק;

"קצבה חודשית" - כמשמעותה בסעיף 199 לחוק;

"עובדות חדשות" - עובדות שלא היו ידועות או שלא היו קיימות, לדעת המוסד, במועד הקביעה הקודמת או במועד הדחיה הקודמת;

"עקרת בית" - כהגדרתה בסעיף 195 לחוק.

2. בדיקה מחדש למקבל קצבה

לא תיערך בדיקה מחדש לנכה שמשתלמת לו קצבה חודשית אלא אם כן חלפו 6 חודשים לפחות ממועד הקביעה הקודמת שלפיה משתלמת הקצבה.

3. תחילתה של החלטה בבדיקה מחדש

תחילתה של החלטה בבדיקה מחדש כאמור בתקנה 2, לא תקדים את ה1- בחודש שבו הגיש הנכה תביעה לבדיקה מחדש, או שבו החליט המוסד על בדיקה מחדש, לפי הענין.

4. תביעה חוזרת

מי שתביעתו לקצבה חודשית נדחתה בשל אחוזי נכות רפואיים או בשל דרגת אי כושר, אשר נקבעו לפי סעיפים 208, 209, 211(א) או (ב) לחוק, לפי הענין, רשאי להגיש למוסד תביעה נוספת (להלן - תביעה חוזרת) לאחר שחלפו 6 חודשים ממועד הדחיה הקודמת.

5. תחילתה של החלטה בתביעה חוזרת (תיקון: תשס"ו-3)

תחילתה של החלטה בתביעה חוזרת לפי תקנה 4, לא תקדים את המאוחר מבין אלה:

(1) מועד הדחיה הקודמת;

(2) 15 חודשים שבתכוף לפני היום שבו הוגשה התביעה החוזרת.

6. בדיקה מחדש ותביעה חוזרת בשל עובדות חדשות (תיקון: תשס"ו-3)

(א) נתגלו עובדות חדשות שיש להן, לדעת המוסד, כדי להשפיע על דרגת אי הכושר של מבוטח, ייערכו בדיקה מחדש או דיון בתביעה חוזרת, לפי הענין, אף אם טרם חלפו 6 חודשים ממועד הקביעה הקודמת או ממועד הדחיה הקודמת, לפי הענין.

(ב) תחילתה של החלטה בבדיקה מחדש או בתביעה חוזרת הנערכת לפי תקנת משנה (א), לא תקדים את המאוחר מבין אלה:

(1) המועד שבו נוצרו העובדות החדשות כאמור בתקנת משנה (א);

(2) 15 חודשים בתכוף לפני יום הגשת הבקשה לבדיקה מחדש או התביעה החוזרת, לפי הענין

6א. בדיקה מחדש של שיעור הנכות הרפואית (תיקון: תשס"ג2, תשס"ו-3)

(א) נכה רשאי לבקש כי שיעור נכותו הרפואית ייקבע מחדש אם מתקיימים כל אלה:

(1) נקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור של 75% לפחות;

(2) חלפו 12 חודשים מאז נקבע לאחרונה שיעור נכותו הרפואית;

(3) רופא מוסמך קבע כי ליקוי שבקשר אליו נקבעה הנכות הרפואית הוחמר, או כי נתגלה ליקוי חדש.

(ב) תחילת תוקפה של החלטה בדבר שיעור הנכות הרפואית כאמור בתקנת משנה (א), לא תקדים את המאוחר מבין אלה:

(1) המועד שבו נקבע לנכה לאחרונה שיעור נכות רפואית;

(2) 15 חודשים שבתכוף לפני היום שבו הוגשה הבקשה לקביעה מחדש של שיעור הנכות הרפואית;

(3) המועד שבו חלה ההחמרה בליקוי או המועד שבו נוצר ליקוי חדש, שבשלהם נקבע מחדש שיעור הנכות הרפואית.

7. ביטול תקנות

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת דרגת נכות), התשל"ד1974 בטלות.

8. תחילה

תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ה באלול התש"ס (25 בספטמבר 2000) והן יחולו על בדיקה מחדש ועל תביעה חוזרת שהחלטה בהן נתקבלה ביום התחילה או לאחריו.

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית), התשמ"ד-1984

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 127כג ו-242 לחוק ביטוח נכות(נוסח משולב), התשכ"ח-1968 (להלן - החוק), וסעיף 26(א) לחוק ביטוח נכות(תיקון מס' 50), התשמ"ג-1983, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות

בתקנות אלה -

"עקרת בית" ו"עקרת בית נכה" - כמשמעותן בסעיף 127כא לחוק;

"התאריך הקובע" - התאריך שבו נגרם לעקרת הבית אי כושר לתפקד לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות.

2. החלת הוראות

בכפוף לאמור בתקנות אלה, הוראות פרק ו'2 לחוק והתקנות שהותקנו מכוחן יחולו על עקרת בית נכה, בשינויים המחוייבים.

3. תנאי לבדיקת אי כושר לתפקד

(א) תנאי לבדיקת אי כושר לתפקד ולקביעת דרגת אי הכושר לתפקד הוא שנקבע לעקרת הבית אחוז נכות רפואית בשיעור של 50% לפחות.

(ב) אחוז הנכות הרפואית כאמור בתקנת משנה (א) ייקבע בהתאם להוראות החלות על קביעת אחוז נכות רפואית לפי סעיף 127כז לחוק.

4. הוראות מיוחדות לעניו קביעת התאריך הקובע

על אף האמור בהגדרת "התאריך הקובע" -

(1) לא ייקבע תאריך קובע הקודם ליום שבו נוצרה הנכות הרפואית האמורה בתקנה 3;

(2) לא ייקבע תאריך קובע הקודם לתקופה של 12 החדשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה למוסד, ולא יובא בחשבון אי כושר לתפקד אלא בתקופה של 12 חדשים האמורים.

5. יסודות להתחשבות בקביעת אי-כושר לתפקד

לצורך קביעת דרגת אי כושר לתפקד של עקרת בית תובא בחשבון גם השפעת גילה של עקרת הבית על כושרה לתפקד.

6. תוספת תלויים

לעקרת בית נכה הזכאית לקיצבה לא תשולם תוספת תלויים לפי האמור בסעיף 127לז(ב)(1) לחוק.

7. ביטול

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח עקרת בית בביטוח נכות), התשל"ו-1976 - בטלות.

8. החלת הוראות מעבר

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מעבר), התשמ"ד-1984, יחולו בשינויים המחוייבים, על עקרת בית.

9. תחילה

תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ח באדר ב' התשמ"ד (1 באפריל 1984).

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 127כז, 127לא, 127לב ו-242 לחוק ביטוח נכות(נוסח משולב), התשכ"ח-1968 (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה:

פרק א' : פרשנות

1. הגדרות

בתקנות אלה -

"תקנות נפגעי עבודה" - תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956;

"רשימת ליקויים" - הליקויים והפגימות המפורטים במבחנים שבחלקים א' ו-ד' של התוספת לתקנות נפגעי עבודה, למעט הליקויים והפגימות בסעיפים שפורטו בתוספת לתקנות אלה:

"תובע" - מבוטח התובע גימלה או המקבל גימלה או המקבל גימלה לפי פרק ו' 2 לחוק.

פרק ב' : אחוז נכות רפואית

סימן א' : קביעת אחוז הנכות הרפואית

2. אחוז הנכות הרפואית

אחוז הנכות הרפואית של תובע ייקבע בהתאם לאחוז הנקוב לצד כל אחד מהליקויים והפגימות (להלן - הליקויים) אשר ברשימת הליקויים, ובהתחשב באמור בסעיפים 2 ו-4 שבחלק ג' של התוספת לתקנות נפגעי עבודה.

3. קביעת אחוזי נכות מצטברים

(א) אחוז הנכות הרפואית של תובע אשר לו מספר ליקויים המפורטים ברשימת הליקויים, ייקבע בהתאם לגבוה מבין האחוזים שנקבעו לו בהתאם לתקנה 2 (להלן - האחוז הראשון), בתוספת אחוזים כמפורט להלן:

(1) האחוז השני שנקבע לו כפול ביתרת האחוזים המתקבלת לאחר הפחתת האחוז הראשון מ-100%;

(2) האחוז השלישי שנקבע לו כפול ביתרת האחוזים המתקבלת לאחר הפחתת האחוז הראשון והתוספת שחושבה לפי פסקה (1) מ-100%, וכן הלאה.

(ב) נקבע אחוז נכות רפואית מצטברת המבוטא בשבר אחרי השלם - יעוגל השבר לשלם כלפי מעלה.

4. קביעת אחוז נכות בשל ליקוי שאינו ברשימת הליקויים (תיקון: תשס"ו-3)

היה לתובע ליקוי שלא פורט ברשימת הליקויים, רשאי רופא מוסמך לקבוע את אחוז הנכות הרפואית בהתחשב במבחנים שנקבעו ברשימת הליקויים; הוראה זו לא תחול אם לדעת הרופא המוסמך דומה הליקוי שיש לתובע גם לליקוי המפורט בתוספת.

5. תחילת הנכות הרפואית

(א) בנכות רפואית שנוצרה תוך 36 החדשים שקדמו ליום הגשת התביעה למוסד, יקבע הרופא המוסמך את התאריך שבו נוצרה הנכות האמורה.

(ב) בנכות רפואית שנוצרה לפני תקופת 36 החדשים שקדמו ליום הגשת התביעה למוסד, יקבע הרופא המוסמך כי תחילת הנכות היא לפני תקופת 36 החדשים האמורה.

(ג) חל האמור בתקנה 3 לענין מספר ליקויים המזכים באחוזי נכות, וקבע הרופא המוסמך אחוזי נכות רפואית מצטברים, יקבע הרופא המוסמך גם את תחילת אחוזי הנכות המצטברים בשיעור של 40% או יותר, בהתאם לאמור בתקנות משנה (א) ו (ב).

6. נכות רפואית זמנית

רופא מוסמך רשאי לקבוע אחוז נכות רפואית לתקופה מוגבלת, כל עוד מצבו הרפואי של התובע אינו יציב; תקפה של כל קביעה זמנית כאמור יהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים מיום הקביעה.

7. חוות דעת מיועץ

לצורך קביעת אחוז הנכות הרפואית, רשאי רופא מוסמך לבקש מיועץ שיגיש לו חוות דעת על סמך מסמכים רפואיים ותוצאות בדיקות אחרות שהובאו בפניו

8. בדיקות נוספות

רופא מוסמך רשאי לדרוש מהתובע להיבדק גם בידי יועץ רפואי או בידי מומחה אחר ולעבור בדיקות נוספות אחדות הדרושות, לדעתו, לקביעת אחוזי הנכות הרפואית.

9. החלטת הרופא המוסמך

החלטת רופא מוסמך בדבר אחוז נכות רפואית תהיה בכתב ויצורפו אליה הממצאים והנימוקים.

סימן ב' : הליכים הקשורים בקביעת אחוז נכות רפואית

10. מועד ומקום לבדיקת התובע

(א) המוסד יזמן את התובע לבדיקת הרופא המוסמך או לבדיקה לפי תקנה 8; בהזמנה יצויינו המועד והמקום של הבדיקה.

(ב) ההזמנה תישלח 14 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לבדיקה, אלא אם כן הסכים התובע להתייצב לבדיקה אף ללא הזמנה כאמור או תוך זמן קצר מזה.

11. בדיקה במקום הימצא התובע

החליט רופא מוסמך כי נבצר מהתובע, בשל מצב בריאותו, להתייצב לבדיקה, יבדוק את התובע במקום הימצאו ובמועד שיקבע.

12. קביעת נכות רפואית על סמך מסמכים

רופא מוסמך רשאי לקבוע את אחוזי הנכות הרפואית על סמך מסמכים רפואיים בלבד, מבלי לבדוק את התובע, בכל אחד מאלה:

(1) התובע הסכים לכך מראש;

(2) הרופא המוסמך קבע כי אחוז הנכות הרפואית של התובע הוא בשיעור של 90% לפחות;

(3) הרופא המוסמך קבע כי אחוז הנכות הרפואית של התובע הוא בשיעור של 40% לפחות, לאחר שיועץ רפואי או מומחה אחר כאמור בתקנה 8 בדק במקומו את התובע והגיש לרופא המוסמך דין וחשבון על תוצאות הבדיקה.

13. אי-התייצבות לבדיקה

(א) לא התייצב התובע לבדיקת הרופא המוסמך במועד או במקום הנקובים בהזמנה לפי תקנה 10, או לא התייצב לבדיקה אחרת הנדרשת לצורך קביעת אחוז נכותו הרפואית בהתאם לתקנה 8, מבלי שהודיע על כך למוסד בכתב לפני המועד האמור או מבלי שנתן סיבה מתקבלת על דעת המוסד לאי-התייצבותו, ייבדק במועד אחר רק לאחר ששילם למוסד, לפי דרישתו, את ההוצאות שנגרמו למוסד עקב אי-התייצבותו, כפי שקבע המוסד.

(ב) לא שילם התובע את סכום ההוצאות שנדרש ממנו, או שלא התייצב פעם נוספת לבדיקה, כאמור בתקנת משנה (א), מבלי שהודיע על כך למוסד בכתב לפני המועד האמור או מבלי שנתן סיבה מתקבלת על דעת המוסד, יקבע הרופא המוסמך כי לא ניתן לקבוע לתובע את אחוז נכותו הרפואית, ויחולו הוראות סעיף 127כד לחוק.

14. החזר הוצאות לינה וכלכלה

המוסד יחזיר לתובע, לפי דרישתו, הוצאות לינה וכלכלה בשיעורים המשתלמים לעובד המדינה בדרגה י"א של הדירוג האחיד, על פי הכללים שנקבעו בתקנון שירות המדינה, אם הוצאות אלה נגרמו לו במישרין עקב התייצבותו לבדיקת הרופא המוסמך או לכל בדיקה אחרת הנדרשת לפי תקנות אלה.

15. כיסוי הוצאות נסיעה

הוכח למוסד כי לשם התייצבות בפני רופא מוסמך או יועץ או לשם עריכת בדיקות אחרות לפי תקנות אלה צריך היה התובע לנסוע ולא יכול היה, בשל מצב בריאותו ומקום מגוריו, להשתמש באמצעי תחבורה ציבוריים, ישלם המוסד לתובע, לכיסוי הוצאות הנסיעה, סכום השווה להוצאות נסיעה כאמור לפי התעריף המקובל לגבי אמצעי התחבורה הזול ביותר והמתאים בנסיבות אלה.

16. נוכחות זרים בשעת הבדיקה

רופא מוסמך או רופא אחר הבודק את התובע בהתאם לתקנה 8 יבדקו את התובע ביחידות, אך הם רשאים להתיר לזולת להיות נוכח בשעת הבדיקה, אם הסכים לכך התובע.

סימן ג' : הוראות כלליות לענין רופא מוסמך

17. סודיות

המסמכים הרפואיים אשר בידי המוסד או הרופא המוסמך הם סודיים, אך מותר להביאם לידיעת אדם אשר נזקקים לשירותו לצורך קביעת אחוז הנכות.

18. מסירת מידע

בהתאם לבקשת התובע, יימסר לו העתק מהחלטת הרופא המוסמך וכן העתק מהממצאים והנימוקים, אלא אם כן החליט הרופא שאין להביא את הממצאים והנימוקים לידיעת התובע עצמו, אלא לידיעת בא כוחו של התובע או לידיעת אדם אחר המייצג, לדעת המוסד, את התובע.

פרק ג' : ועדה רפואית לעררים

19. הרכב ועדה רפואית לעררים

(א) ועדה רפואית לעררים תורכב משנים או משלושה רופאים, בהתאם להחלטת רופא מוסמך, אותם בחר מבין הרופאים אשר שמותיהם כלולים ברשימת חברי ועדות רפואיות לעררים שקבע שר העבודה והרווחה ושפורסמה ברשומות.

(ב) בועדה המורכבת משני רופאים, תינתן החלטת הועדה פה אחד; נחלקו הדעות בועדה, ימונה באותה דרך רופא שלישי, או שתורכב ועדה רפואית לעררים חדשה של שלושה רופאים.

(ג) בועדה המורכבת משלושה רופאים, תינתן החלטת הועדה ברוב דעות; לא התקבלה החלטה ברוב דעות, תמונה ועדה חדשה של שלושה רופאים.

(ד) רופא מוסמך לא ירכיב ועדה רפואית לעררים הדנה בערר על החלטה שהוא נתן ולא יהיה חבר בה.

(ה) בתקנה זו, "רופא מוסמך" - כמשמעותו בסעיף 127כ"ז (ב) לחוק, שהמוסד הסמיכו גם לענין תקנה זו.

20. מועד להגשת ערר

(א) תובע רשאי לערור על החלטת רופא מוסמך שקבע לו אחוז נכות רפואית שאינו מזכה בגימלה לפי פרק ו'2 לחוק, תוך 30 ימים
מהתאריך שבו נמסרה לו הודעה על ההחלטה.

(ב) לא הוגש ערר במועד הנקוב בתקנת משנה (א), רשאי התובע, בהסכמת המוסד, לערור תוך 30 ימים מהיום האחרון להגשת הערר כאמור.

21. אופן הגשת הערר

הערר יוגש בכתב באמצעות המוסד, ויצויינו בו נימוקי הערר.

22. ייצוג העורר בפני ועדה רפואית לעררים

העורר רשאי להיות מיוצג בפני הועדה הרפואית לעררים על ידי הרופא שטיפל בו או רופא מומחה.

23. הודעה לתובע

המוסד יודיע לעורר בכתב על החלטת הועדה הרפואית לעררים, ולפי בקשתו ימציא לו גם העתק מהחלטת הועדה וכן העתק מהממצאים והנימוקים, אלא אם כן החליטה הועדה שאין להביא את הממצאים והנימוקים לידיעת העורר עצמו, אלא לידיעת בא כוחו של העורר או אדם אחר המייצג, לדעת המוסד, את העורר.

24. החלת תקנות

תקנות 9, 10, 11, 14, 15 ו-16 יחולו על ערר בפני ועדה רפואית לעררים, בשינויים המחייבים.

פרק ד': קביעת דרגת אי-כושר להשתכר וועדה לעררים

סימן א': קביעת דרגת אי-כושר להשתכר לתקופה מוגבלת

25. נסיבות לקביעה לתקופה מוגבלת

בנוסף לנסיבות האמורות בסעיף 127לב לחוק, רשאי פקיד תביעות לקבוע לתובע דרגת אי-כושר להשתכר לתקופה מוגבלת, כל עוד דרושות בדיקות לצורך החלטה בדבר שיקומו המקצועי של התובע.

סימן ב' : ועדה לעררים

26. הרכב ועדה לעררים

(א) ועדה לעררים תורכב משניים או משלושה מומחים במקצועות השונים בהתאם להחלטת מנהל ענף ביטוח נכות במוסד או מי שהוא הסמיך לכך, אותם יבחר מרשימה של מומחים במקצועות התעסוקה, השיקום והרפואה שקבע שר העבודה והרווחה ושפורסמה ברשומות.

(ב) בועדה המורכבת משני מומחים, תינתן החלטת הועדה פה אחד; נחלקו הדעות בועדה, ימונה באותה דרך מומחה שלישי שמקצועו אינו כשל שני המומחים האחרים, או שתמונה ועדה חדשה של שלושה מומחים.

(ג) בועדה המורכבת משלושה מומחים תינתן החלטת הועדה ברוב דעות; לא התקבלה החלטה ברוב דעות, תמונה ועדה חדשה של שלושה מומחים.

27. מועד להגשת ערר

(א) תובע רשאי לערור על החלטת פקיד תביעות בענין אי-כושרו להשתכר, למעט קביעתו בענין השתכרותו בפועל, תוך 30 ימים מהתאריך שבו נמסרה לו החלטת פקיד התביעות.

(ב) לא הוגש ערר במועד הנקוב בתקנת משנה (א), רשאי תובע, בהסכמת המוסד, לערור תוך 30 ימים מהיום האחרון להגשת הערר כאמור.

28. אופן הגשת הערר

הערר יוגש בכתב באמצעות המוסד, ויצויינו בו נימוקי הערר.

29. החלת תקנות

תקנות 9, 10, 11, 14, 15 ו-16 יחולו על ערר בפני ועדה לעררים, בשינויים המחוייבים.

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים), התשמ"ד-1984

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 127לא ו-242 לחוק ביטוח נכות(נוסח משולב), התשכ"ח-1986 (להלן - החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

פרק א' : פרשנות

1. הגדרות

בתקנות אלה, "ועדה רפואית לעררים" ו"ועדה לעררים" - כמשמעותן בסעיפים 127כט ו-127ל לחוק.

פרק ב' : ועדה רפואית לעררים

2. סמכות ועדה רפואית לעררים

(א) ועדה רפואית לעררים מוסמכת לתת כל החלטה שהרופא המוסמך היה מוסמך לתת.

(ב) לצורך מתן החלטה לפי תקנת משנה (א) רשאית ועדה רפואית לעררים לאשר את החלטת הרופא המוסמך, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות כן ובין שלא נתבקשה.

3. דיון בערר לפי מסמכים

ועדה רפואית לעררים רשאית, בהסכמת התובע, לדון בערר על סמך מסמכים רפואיים בלבד, מבלי לבדוק את התובע.

4. אי התייצבות התובע

ערר התובע ולא התייצב לפני הועדה הרפואית לעררים במועד ובמקום שנקבעו בהזמנה, רשאית הועדה לדון ולהחליט בערר שלא בפניו, אולם אם נבצר ממנה להחליט והעורר לא הופיע בפניה לאחר הזמנה נוספת - יידחה הערר; הודיע העורר, לפני המועד שנקבע לדיון בערר או לאחריו, שאינו יכול להתייצב מסיבה סבירה שפירש, רשאית הועדה לקבוע מועד אחר לדיון.

פרק ג' : ועדה לעררים

5. סמכות ועדה לעררים

(א) ועדה לעררים מוסמכת לתת כל החלטה שפקיד התביעות היה מוסמך לתת, למעט החלטה בענין ההשתכרות בפועל.

(ב) לצורך מתן החלטה לפי תקנת משנה (א) רשאית ועדה לעררים לאשר החלטה כאמור של פקיד התביעות, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות כן ובין שלא נתבקשה.

6. החלת תקנות

תקנות 3 ו-4 יחולו על ערר בפני ועדה לעררים, בשינויים המחוייבים.

פרק ד' : הוראות שונות

7. חוות דעת מיועץ

לצורך מתן החלטתה רשאית ועדה רפואית לעררים או ועדה לעררים לבקש מיועץ שיגיש לה חוות דעת על סמך מסמכים רפואיים ותוצאות בדיקות אחרות שהובאו בפניו.

8. בדיקות נוספות

ועדה רפואית לעררים או ועדה לעררים רשאית לדרוש מהתובע להיבדק גם בידי יועץ רפואי או בידי מומחה אחר ולעבור בדיקות נוספות אחרות הדרושות, לדעתה, לקביעת אחוזי הנכות הרפואית או לקביעת אי הכושר להשתכר.

9. סודיות

המסמכים הרפואיים אשר בידי המוסד או ועדה רפואית לעררים או ועדה לעררים הם סודיים, אך מותר להביאם לידי אדם אשר נזקקים לשירותו לצורך קביעת אחוז הנכות הרפואית או לקביעת אי הכושר להשתכר, ובלבד שחובת הסודיות כאמור תחול גם על מקבל המסמכים לפי תקנה זו.

10. ביטול תקנות

תקנות 1 עד 36 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת דרגת נכות), התשל"ד-1974 - בטלות.

11. תחילה

תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ח באדר ב' התשמ"ד (1 באפריל 1984).

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), התשמ"ד-1984

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 127כא ו-242 לחוק ביטוח נכות(נוסח משולב), התשכ"ח-1968 (להלן - החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות

בתקנות אלה -

"הפקודה" - פקודת מס הכנסה;

"הכנסה מעבודה" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה;

"הכנסה ממשלח יד" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 1(2) ו-(8) לפקודה, ששימשה יסוד לתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 164 חוק;

"רבעון" - תקופת רבע שנה שתחילתה ב-1 בחדשים ינואר, אפריל, יולי או אוקטובר;

"השכר הממוצע" - כמשמעותו בסעיף 1 לחוק;

"התאריך הקובע" - כמשמעותו בסעיף 127כא לחוק;

"התקופה הקובעת" - כמשמעותה בתקנה 3

2. קביעת צמצום בהשתכרות

לשם קביעת שיעור הצמצום בהשתכרותו של מבוטח, לענין הגדרת "נכה" שבסעיף 127כא לחוק, תובא בחשבון הכנסתו של המבוטח מעבודה או ממשלח יד בתקופה הקובעת, ובו הכנסתו החדשית מעבודה או ממשלח יד לאחר התאריך הקובע, כדלקמן :

(1) ההכנסה שהיתה למבוטח בתקופה הקובעת תחושב באחוזים מהשכר הממוצע כפי שהיה בתוקף באותה תקופה (להלן - ההכנסה הקובעת);

(2) ההכנסה שהיתה למבוטח לאחר התאריך הקובע תחושב באחוזים מהשכר הממוצע כפי שהיה בתוקף בתקופה שבה היתה למבוטח אותה הכנסה (להלן - הכנסה לאחר התאריך הקובע)

(3) שיעור הצמצום יקבע בהתאם לנוסחה הבאה:

100 x הכנסה לאחר תאריך קובע - 100

ההכנסה הקובעת

3. התקופה הקובעת (תיקון: תשמ"ח)

התקופה הקובעת היא:

(1) לגבי מי שלפני התאריך הקובע היה עובד - שני רבעונים שבחר מתוך 18 החדשים הרצופים שקדמו לתאריך הקובע;

(2) לגבי מי שלפני התאריך הקובע היה עובד עצמאי - שנת מס אחת שבחר מתוך שלוש שנות המס שקדמו לשנת הכספים שבה חל התאריך הקובע;

(3) לגבי מי שבתקופה שראשיתה תחילת שנת המס שקדמה בשלוש שנים לשנת המס שבה חל התאריך הקובע וסיומה בתאריך הקובע, היה עובד ועובד עצמאי, לסירוגין או בעת ובעונה אחת - תקופה קובעת שבחר (לפי פסקה (1) או (2)

4. הכנסה של מבוטח שהיה עובד ועובד עצמאי בתקופה הקובעת

ההכנסה שתובא בחשבון לגבי מבוטח שהיה עובד ועובד עצמאי כאמור בתקנה 3(3) היא -

(1) בחר בתקופה קובעת בהתאם לתקנה 3(1) - הכנסתו מעבודה באותה תקופה;

(2) בחר בתקופה קובעת בהתאם לתקנה 3(2) - הכנסתו מעבודה וממשלה יד באותה תקופה.

5. הוראות מיוחדות לחישוב הכנסה ממשלח יד (תיקון: תשמ"ו)

(א) מתייחסת ההכנסה ממשלח יד לשנת הכספים 1984 או 1985, תובא בחשבון ההכנסה שהיתה משמשת יסוד לתשלום דמי ביטוח, אלמלא האמור בסעיף 7(ג) לחוק ביטוח נכות(תיקון מס' 25), התשמ"ד-1984 כנוסחו בחוק ביטוח נכות(תיקון מס' 54), התשמ"ה-1985 (להלן - התיקון).

(ב) מתייחסת ההכנסה ממשלח יד לשנת כספים שקדמה לשנת הכספים 1984, תובא בחשבון ההכנסה שהיתה משמשת יסוד תשלום דמי ביטוח, אילו חל התיקון באותה שנה.

6. זקיפת הכנסה במקרים מיוחדים

מבוטח שלא חלה עליו תקנה 3 או שלא היתה לו הכנסה בתקופה הקובעת, או שהכנסתו בתקופה זו לא הגיעה למינימום המפורט להלן, ייראה כאילו הכנסתו היתה -

(1) אם בידו תעודה על תואר אקדמי או תעודת הסמכה לעסוק במקצוע, שמסלול הלימודים שלו נמשך 3 שנות לימודים על-תיכוניים לפחות - 110% מהשכר הממוצע;

(2) אם בידו תעודת בגרות או תעודת גמר ממשלתית לאחר שסיים 3 שנות לימודים על-יסודיים לפחות במסלול למודים מקצועי, או 4 שנות לימודים על-יסודיים לפחות מסלול לימודים עיוני - 90% מהשכר הממוצע;

(3) בכל מקרה אחר - 57% מהשכר הממוצע.

7. הכנסה חדשית ממשלח יד לאחר התאריך הקובע (תיקון: תשמ"ח)

בקביעת הכנסתו החדשית של עובד עצמאי לאחר התאריך הקובע, תובא בחשבון הכנסתו ממשלח יד בשנת המס שבה חל התאריך הקובע, מחולקת ב-12; שונתה הכנסתו השנתית, במהלך שנת המס, לענין תשלום דמי ביטוח - שבא בחשבון ההכנסה כפי שנקבעה לאחר השינוי.

8. צמצום בהשתכרות חבר קיבוץ או מושב

מבוטח שהוא חבר קיבוץ או מושב שיתופי, המועסק במסגרת סידור העבודה של הקיבוץ או המושב השיתופי לא יותר מ-4 שעות ביום - ייחשב כמי שצמצם את השתכרותו בפועל, ובשיעור הצמצום יחושב בהתאם לנוסחה הבאה:

100 X מספר שעות עבודה ביום - 100

8

9. מקסימום הכנסה

לענין תקנות אלה לא תובא בחשבון הכנסה העולה על סכום השווה לשכר הממוצע כפול 3.

10. ביטול תקנות

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות), התשל"ד-1974 - בטלות.

11. תחילה

תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ח באדר ב' התשמ"ד (1 באפריל) 1984.

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מעבר), התשמ"ד-1984

בתוקף סמכותי לפי סעיף 26(א) לחוק ביטוח נכות(תיקון מס' 50), התשמ"ג-1983 (להלן - החוק המתקן), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. פרשנות

בתקנות אלה -

"החוק" - חוק ביטוח נכות(נוסח משולב), התשכ"ח-1968;

"תאריך התחולה" - תאריך התחילה של החוק המתקן, ביום כ"ח באדר ב' התשמ"ד (1 באפריל 1984);

"ההוראות הקודמות" - הוראות פרק ו'2 לחוק, כנוסחו לפני תאריך התחילה;

"ההוראות החדשות" - הוראות פרק ו'2 לחוק, כנוסחו מתאריך התחילה.

2. דין התביעה שלא הוחלט בה עד לתאריך התחילה

הגיש אדם תביעה לגימלה לפי פרק ו'2 לחוק לפני תאריך התחילה, ועד למועד זה לא נקבעה לו דרגת נכות לפי סעיף 127ל לחוק כנוסחו לפני תאריך התחילה (להלן - דרגת נכות), יחולו עליו הוראות תקנה 5, בשינויים המחוייבים.

3. דרגת נכות זמנית לתקופה שסיומה לפני תאריך התחילה

נקבעה לנכה דרגת נכות זמנית לתקופה שסיומה לפני תאריך התחילה, ועד לתאריך זה לא נקבעה דרגת נכות לתקופה שמתום הנכות הזמנית ואילך, יחולו על אותו נכה הוראות תקנה 5

4. דרגת נכות זמנית לתקופה שסיומה לאחר תאריך התחילה

(א) נקבעה לנכה, לפני תאריך התחילה, דרגת נכות זמנית לתקופה שסיומה לאחר תאריך התחילה יחולו הוראות אלה:

(1) הסתיימה תקופת הנכות הזמנית בין תאריך התחילה לבין יום ב' באב התשמ"ד (13 ביולי 1984) - יחולו על אותו נכה הוראות תקנה 5;

(2) הסתיימה תקופת הנכות הזמנית ביום ג' באב התשמ"ד (1 באוגוסט 1984) ואילך - תיקבע הזכאות ממועד סיום תקופת הנכות הזמנית ואילך בהתאם להוראות החדשות.

(ב) נקבעה לנכה, שתקופת נכותו הזמנית הסתיימה בהתאם לאמור בתקנת משנה (א)(1), דרגת נכות לתקופה זמנית נוספת, יחולו עם סיום תקופה זו הוראות תקנת משנה (א)(1) או (2), בהתאם למועד סיום תקופת הנכות הזמנית הנוספת.

5. החלת החוק המתקן בהדרגה

בכפוף לאמור בתקנה 4, נכה שקיבל גימלה לפי פרק ו' 2 לחוק בתכוף לפני תאריך התחילה, יחולו לגביו ההוראות החדשות מהמועד המפורט להלן, ועד למועד זה יחולו לגביו ההוראות הקודמות:

(1) חל תאריך הולדתו ביום ז' בטבת התשט"ו (1 בינואר 1955) או לאחר מכן - מיום י' בניסן התשמ"ה (1 באפריל 1985);

(2) חל תאריך הולדתו בין יום כ"ח בטבת התש"ו (1 בינואר 1946) לבין יום ו' בטבת התשט"ו (31 בדצמבר 1954) - מיום כ"א באדר ב' התשמ"ו (1 באפריל 1986);

(3) חל תאריך הולדתו בין יום ו' בטבת התרצ"ו (1 בינואר 1936) לבין יום כ"ז בטבת התש"ו (31 בדצמבר 1945) - מיום כ' בניסן התשמ"ז (1 באפריל 1978);

(4) חל תאריך הולדתו בין יום א' בטבת התר"צ (1 בינואר 1930) לבין יום ה' בטבת התרצ"ו (31 בדצמבר 1935) - מיום י"ד בניסן התשמ"ח (1 באפריל 1988);

(5) חל תאריך הולדתו ביום כ"ט בכסלו התר"צ (13 בדצמבר 1929) או לפני כן מיום כ"ה באדר ב' התשמ"ט (1 באפריל 1989).

6. החלת החוק המתקן בבדיקה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר

על אף האמור בתקנה 5, הוראות סעיף 127לה, כפי שהוחלף בחוק המתקן, יחולו על כל נכה, ובבדיקה מחדש לענין הסעיף האמור יחולו ההוראות החדשות.

7. החלת החוק המתקן על נכה קודם

מי שבתכוף לפני תאריך התחילה קיבל גימלה כ"נכה קודם" כמשמעותו בחוק לפני תאריך התחילה, יחולו עליו, מתאריך התחילה, הוראות סעיף 127לט לחוק כפי שתוקן בחוק המתקן, ושאר ההוראות החדשות יחולו עליו בהתאם לתקנה 5.

8. הוראות כלליות לגבי החלת החוק המתקן

נכה שהיה זכאי לגימלה לפי פרק ו' 2 לחוק בתכוף לפני תאריך התחילה -

(1) לא ייקבע לו "תאריך קובע" חדש בהתאם להוראות החדשות;

(2) כל עוד לא ניתנה החלטה בהתאם לסעיפים 127כז או 127כח לחוק, כנוסחם מתאריך התחילה, יראו, ממועד תחילת החוק לגביו, החלטה שניתנה בהתאם לסעיפים 127כז או 127ל לחוק, כנוסחם לפני תאריך התחילה, כאילו ניתנה לפי סעיפים 127כז או 127כח, כנוסחם מתאריך התחילה, ובלבד שלא תישלל זכאותו לגימלה בשל הוראה זו בלבד.

תקנות הביטוח הלאומי (תחילת החוק לגבי נכים קודמים), תשל"ה-1975

בתוקף סמכותי לפי סעיף 29(א) לחוק ביטוח נכות(תיקון מס' 13), תשל"ג-1973 (להלן - החוק), ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. תחילת החוק לגבי נכים קודמים

תחילתו של החוק לגבי נכה קודם כמשמעותו בסעיף 127כא לחוק ביטוח נכות(נוסח משולב), תשכ"ח-1968 (להלן - החוק העיקרי), הוא יום -

(1) כ' בניסן תשל"ה (1 באפריל 1975) - אם אין לו הכושר להשתכר כדי מחייתו כאמור בתקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות), תשל"ד-1974, והוא אינו מהסוג האמור בפיסקה (2);

(2) כ"ח בטבת תשל"ו (1 בינואר 1976) - אם נמצא במוסד ואין אחזקת התלויים בו על חשבון קופה ציבורית כפי שהוגדרה בתקנות לפי סעיף 127כו(ב)(2) לחוק העיקרי;

(3) ז' באדר תשל"ו (1 במרס 1976) - אם לא נתקיימו בו התנאים לפי פיסקאות (1) ו-(2).






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק ביטוח נכות

  2. נכות 1 אחוז

  3. 48% נכות

  4. נכות בשיעור של 1%

  5. ערעור נכות עיניים

  6. נכות זמנית 50 אחוז

  7. נכות 5 אחוז - ערעור

  8. נכות זמנית בשיעור 50%

  9. נכות מוסבת – אי הכרה

  10. עורך דין נכות

  11. נכות עבודה 7.5%

  12. הגבלה בתנועות – נכות ?

  13. ביטוח נכות צמיתה

  14. נכות זמנית של 15 אחוז

  15. כבד - נכות ביטוח לאומי

  16. ערעור על נכות גבוה יותר

  17. 5% נכות בגין פגיעה באוזן

  18. נכות פונקציונלית

  19. 10% נכות לצמיתות

  20. תאונת צניחה - נכות

  21. מכונאי מטוסים - נכות

  22. נכות מוסבת - תקנה 9

  23. מענק נכות מעבודה - חישוב

  24. ערעור על נכות - צדק טבעי

  25. קביעת נכות תפקודית

  26. ניכוי נכות בשל גיל

  27. נכות מצטברת 10 אחוז

  28. נכות 0% ביטוח לאומי

  29. הפעלת תקנה 15 – דרגת נכות

  30. נכות בגלל הרמת מיטה

  31. 24% נכות בגין פגיעה בעבודה

  32. ביטוח נכות מתאונה - מנורה

  33. נכות מוחלטת ותמידית

  34. תקנות קביעת דרגת נכות

  35. צירוף נכויות מעבודה

  36. נכות 65 בביטוח לאומי

  37. 19% נכות ביטוח לאומי

  38. 20% נכות מביטוח לאומי

  39. נכות מותאמת - התאמת נכות

  40. נכות של 40 אחוזים – התחזות ?

  41. הפחתת נכות מ-100% ל-50%

  42. נכות תפקודית אורטופדית

  43. נכות 0 אחוז ביטוח לאומי

  44. מועד תחילת הנכות הרפואית

  45. אפיקונדיליטיס ביטוח לאומי נכות

  46. נכות זמנית 20 אחוז ביטוח לאומי

  47. נכות 20 אחוז מביטוח לאומי

  48. ערעור על מועד התחלת נכות

  49. נכות עקב השתלת דפיברילטור

  50. דרגת נכות בשיעור של 83.47%

  51. מועד קביעת נכות - התיישנות

  52. התיישנות ביטוח נכות מתאונה

  53. הפרעה תפקודית בדרכי הנשימה

  54. ערעור על תאריך תחילת נכות

  55. ערעור על 18.75% נכות לצמיתות

  56. האם ביטוח לאומי יכול להוריד נכות ?

  57. ערעור על נכות יציבה בשיעור 0%

  58. נכות צמיתה 0 אחוז ביטוח לאומי

  59. הגשת תביעה לנכות זמנית באיחור

  60. ערעור נכות צמיתה בשיעור 87.41%

  61. פיברומיאלגיה 30% נכות - פסיקה

  62. זכויות אמא של ילד עם 100% נכות

  63. סעיף נכות לזעזוע מוח אגף השיקום

  64. שיעור נכות הפרעת הסתגלות כרונית

  65. ערעור על נכות משוקללת בשיעור 19%

  66. האם כאבים בלבד יכולים להוות נכות

  67. נכות משוקללת מעבודה - ביטוח לאומי

  68. ערעור על אי קביעת נכות בביטוח לאומי

  69. הקשר בין נכות מוכרת לבין נכות מוסבת

  70. ערעור על דרגת נכות בשיעור 40% לצמיתות

  71. 5% נכות לפי סעיף 37 (8) (א) בגין תאונה בעבוד

  72. ערעור על דרגת נכותו הצמיתה של המערער עומדת על 20%

  73. הוועדה קבעה את שיעור נכותה של המערערת על 36% נכות

  74. הוועדה קבעה את נכותו הצמיתה של המערער על 15% נכות

  75. הוועדה קבעה כי שיעור נכותו הצמיתה של המערער עומד על 5%

  76. בקשה להכרה בנכות זו כנכות מוסבת - אי שליטה על מתן שתן

  77. מהו המועד הקובע לחישוב בסיס ההכנסה לצורך תשלום מענק הנכות ?

  78. הועדה קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 5% בקשר עם פגיעה בעבודה

  79. 30% נכות בגין יתר לחץ דם, 20% בגין פסוריאזיס, 10% בגין עודף משקל

  80. ערעור על החלטת נכות יציבה ומשוקללת בשיעור של 43% בגין פגיעה בעבודה

  81. הועדה סיכמה כי למערער 10% נכות לפי פריט ליקוי 55(א) בשל צניחת עפעף

  82. תביעה כנגד החלטת ביטוח לאומי לדון מחדש בנכות לפי תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי

  83. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון