חוק ביטוח אבטלה


תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל"ג-1972 (להלן:"חוק ביטוח אבטלה")

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 127א עד 127ד, 127ו עד 127ח, 127יג, 127טז, 142(2) ו-242 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח-1968, בהתייעצות עם השר לקליטת העליה ועם שר הבטחון ובאישור ועדת העבודה של הכנסת לענין תקנות 1 עד 9, אני מתקין תקנות אלה:

סימן א': דמי אבטלה

1. תושב ארעי

תושב ארעי לענין פיסקה (2)(ב) שבהגדרת עולה בסעיף 127א לחוק הוא מי שבידו אשרה או רשיון לישיבת ארעי מסוג א1 (עולה בכוח) כמשמעותו בתקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, תשט"ז-1955.

2. תאריך כניסה

לענין סעיף 127ב(ב) לחוק יראו בתאריך כניסתו של אדם לישראל את תאריך כניסתו כעולה, ואם נכנס לישראל שלא כעולה - את תאריך היותו לעולה.

3. זכאות חייל משוחרר

חייל משוחרר משירות סדיר בצבא-הגנה לישראל שלא בגלל אי-התאמה שיש עמה התנהגות רעה חמורה, יהיה זכאי לדמי אבטלה אף אם טרם מלאו לו עשרים שנה; לענין זה, "התנהגות רעה חמורה" - כפי שנקבע בפקודות הצבא כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955.

4. זכאות לגילאי 20-18

לענין סעיף 127ג(ד) לחוק, אדם שמטעמי בריאות, משפחה, חינוך או התיישבות בטחונית, או מטעמים הקשורים בצרכי המשק הלאומי, קיבל פטור משירות סדיר בצבא-הגנה לישראל או ששירותו נדחה לפי בקשתו, יהיה זכאי לפי פרק ו' 1 לחוק אף אם טרם מלאו לו עשרים שנה.

5. חישוב תקופת אכשרה של עובד שבחלק מהזמן היה שכיר יום

תקופת האכשרה לפי סעיף 127ד(ב) לחוק לגבי מבוטח שהיה בחלק הזמן שכיר-יום ובחלק הזמן עובד שאינו שכיר-יום, תחושב כאילו היה כל הזמן שכיר-יום, ולענין זה ייחשב חודש עבודה מלא שבו עבד כעובד שאינו שכיר-יום ל-25 ימי עבודה.

6. רישום בלשכת העבודה (תיקון: תשל"ד)

(א) רואים אדם רשום בלשכת העבודה כמחוסר עבודה, לענין סעיף 127ו(א) לחוק, אם נרשם בה כדורש עבודה בהתאם לתקנון שירות התעסוקה והתייצב לרישום כמחוסר עובדה בלשכת העבודה בימים ובשעות שקבעה לשכת העבודה למתן סידורי עבודה באותו מדור שבו שובץ ושהודעה עליהם פורסמה על לוח המודעות של אותה לשכת עבודה.

(ב) אדם ייחשב כרשום בלשכת העבודה כמחוסר עבודה בתקופה שבין יום התייצבותו האחרונה לבין יום התייצבותו הקודמת, ובלבד שהתייצב בפועל כאמור בתקנת משנה (ב).

(ג) התייצב אדם לרישום בלשכת העבודה ביום שלא נקבע להתייצבות במדור שבו שובץ כאמור בתקנת משנה (ב), יירשם יום התייצבותו זה כיום אבטלה.

7. שינוי במקום מגורים

(א) הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 40 ק"מ ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו לענין סעיף 127ז לחוק, זולת אם קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או ההכשרה המקצועית וחזרה, או המעביד מספק הסעה לעבודה וחזרה; וזמן הנסיעה לעבודה וחזרה העולה על שעה אחת, נחשב כחלק מזמן העבודה.

(ב) היה מקום העבודה או ההכשרה המקצועית מרוחק לפחות 40 ק"מ, לא ייחשב כמחייב שינוי מקום מגורים, אם אין לאדם בן-משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית וחזרה אחת לשבועיים לפחות.

(ג) לענין חוק ביטוח אבטלה -

(1) מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין ישורים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה;

(2) "בן משפחה" - בן-זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד;

(3) מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות שלו.

8. הצדקה להפסקת עבודה מרצון

לענין סעיף 127ח(א) לחוק יראו התפטרות ממקום העבודה מהסיבות האמורות בסעיפים 6 או 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, כהצדקה להפסקת עבודה מרצונו של המבוטח.

9. לימודים סדירים בהכשרה מקצועית

(א) דמי האבטלה לפי סעיף 127טז ישולמו על-יסוד אישור שהוגש למוסד מאת האגף להכשרה והשתלמות מקצועית במשרד העבודה כי הזכאי השתתף בהכשרה מקצועית.

(ב) האישור כאמור בתקנת-משנה (א) יוגש למוסד אחת לחודש מתחילת ההכשרה המקצועית ויפורטו בו התשלומים שניתנו לזכאי בהכשרה המקצועית, ומספר הימים שבעדם שולמו לו, לרבות ימי מחלה ואבל.

10. מובטל שעיקר פרנסת הילד עליו (תיקון: תשמ"ד)

לענין סעיף 127ג(ג) לחוק יראו מובטל שעיקר פרנסת הילד עליו אם בחודש שקדם להיותו מובטל היתה הכנסתו גבוהה מהכנסת בן-זוגו.

11. חישוב השכר היומי הממוצע (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ה)

לענין סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לסעיף 127 יג לחוק יחושב השכר היומי הממוצע של מובטל כך:

(1) עובד שאינו שכיר יום - יחולק סך כל הכנסתו במספר החדשים שבהם עבד והסכום המתקבל יחולק ב-25;

(2) עובד שהוא שכיר יום - יחולק סך כל הכנסתו במספר הימים שבעדם נתקבלה ההכנסה;

(3) עובד שבחלק מהזמן היה שכיר יום ובחלק מהזמן עובד שאינו שכיר יום - יצורף סך כל הכנסתו כעובד שהוא שכיר יום, לסך כל הכנסתו כעובד שאינו שכיר יום, והסכום שיתקבל יחולק במספר הימים שבעדם נתקבלה ההכנסה.

לענין זה, יחושב חודש עבודה מלא שבו עבד העובד שאינו שכיר יום ל-25 ימי עבודה בפועל;

(4) הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (3) יעוגלו כך, שסכום שהוא פחות מ-50 שקלים לא יובא בחשבון, וסכום שבין 50 ל-99 שקלים ייחשב כ100- שקלים.

(5) בחוק ביטוח אבטלה, "הכנסה" - ההכנסה או השכר המשמשים בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיפים הקטנים (א) או (ב) לסעיף 127יג לחוק, לפי הענין.



סימן ב': הענקת אבטלה

12. קטין מובטל

יראו קטין כמי שאין בידי לשכת העבודה לספק לו עבודה, אם לא סופקה לו עבודה בהתאם לכללים המפורטים בתקנות שירות התעסוקה.

13. תקופת אכשרה

(א) הענקת אבטלה תשולם לקטין שהשלים את תקופת האכשרה כמוגדר בתקנת-משנה (ב).

(ב) תקופת האכשרה לגבי קטין היא 100 ימים שבעדם שולמו דמי ביטוח לפי פרק ג' לחוק, תוך 360 הימים בתכוף לראשון לחודש שבו התחילה תקופת האבטלה (להלן - התאריך הקובע).

(ג) במנין 100 הימים האמורים בתקנת-משנה (ב) ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח, ימי השתתפות בהכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כמפורט בתקנה 14, ובלבד שמספר הימים שיובאו במנין כאמור לא יעלה על 50.

(ד) לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות להלן בפיסקאות (1) עד (3) (להלן הימים החסרים), ימנו את 360 הימים כאמור בתקנת-משנה (ב) בלי למנות בהם את הימים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה:

(1) הכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כמפורט בתקנה 14 - כל ימי השתתפות הקטין בהם;

(2) מחלה או תאונה - 50 יום;

(3) היעדרות אחרת של קטין מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו, לרבות ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם - 30 יום.

14. הכשרה מקצועית ופעילות אחרת

(א) ההכשרה המקצועית, סידורי התעסוקה והפעילות האחרת המוכרים לענין סעיף 127יח (ב) לחוק הם: בית-ספר לחניכים, בית-ספר תעשייתי, מסגרת הכוון או חניכות מודרכת, שאושרו על ידי האגף להכשרה והשתלמות מקצועית במשרד העבודה (להלן - האגף), וכן קורס למתבגרים, חבורת עבודה, קבוצת עבודה, כתת קלט או כל פעילות אחרת המקויימים, מאורגנים או מאושרים על ידי האגף ובלבד שכל אלה הוצעו לקטין על ידי לשכת העבודה.

(ב) לא הוצעו לקטין הכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כאמור בתקנת-משנה (א), או היו אלה במקום המרוחק לפחות 40 ק"מ ממקום-מגוריו הקבוע, יראו בכך נסיבות המצדיקות אי-השתתפותו של הקטין בהם.

(ג) לענין תקנת-משנה (ב) יחושבו מרחקים לפי המרחק שבין ישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה.

15. שיעור הענקת האבטלה

(א) בחוק ביטוח אבטלה -

"שכר הקובע" - שכרו היומי הממוצע של הקטין בתקופת האכשרה האמורה בתקנה 13, אולם לא יותר ממחצית השכר הממוצע במשק כמשמעותו בסעיף 127יב לחוק;

"הכנסה" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודת מס הכנסה, וכן דמי אבטלה והענקת אבטלה אשר נקבלו בתקופת האכשרה האמורה בתקנה 13;

"שיעור ההשתתפות בפרנסת ההורים" - החלק באחוזים של הכנסת הקטין בהכנסה הכוללת של הקטין והוריו.

(ב) (1) שיעורי הענקת האבטלה לקטין יחושבו באחוזים מהשכר הקובע
בהתאם לשיעורי ההשתתפות בפרנסת הוריו שמקום מושבם בישראל,
כמפורט להלן:



שיעור ההשתתפות שיעור הענקת האבטלה

בפרנסת ההורים מן השכר הקובע

20% עד 34% 35%

35% עד 49% 50%

50% עד 74% 70%

75% או יותר 80%



(2) קטין שאין לו הורים יהיה זכאי להענקת אבטלה בשיעור של 80% מן השכר הקובע;

(3) סכום הענקת אבטלה שהוא פחות משלוש לירות ליום יעוגל לשלוש לירות ליום.

(ג) לא תשלום הענקת אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של 120 ימים רצופים המתחילים בתאריך הקובע.

(ד) מהענקת האבטלה המשתלמת לקטין יופחתו התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית, סידורי התעסוקה והפעילות האחרת כמפורט בתקנה 14, להוציא החזר הוצאות נסיעה.

(ה) לא תשולם הענקת אבטלה לקטין בחודש פלוני אם קיבל הענקת אבטלה בעד 138 ימים כולל מספר הימים באותו חודש ובאחד-עשר החדשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, אלא אם הקטין משתתף בהכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כמפורט בתקנה 14 וכל עוד הוא משתתף כאמור.

(ו) לא תשולם הענקת אבטלה לקטין בהתקיים אחת מן העילות המנויות להלן וכל עוד היא מתקיימת:

(1) הפסיק את עבודתו, ההכשרה המקצועית, סידור התעסוקה או הפעילות האחרת כמפורט בתקנה 14 מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך מהסיבות המנויות בתקנה 8;

(2) סירב לקבל עבודה שהוצעה לו לפי תקנה 12 או סירב להשתתף בהכשרה מקצועית, סידור תעסוקה או פעילות אחרת כאמור, או הופסקה השתתפותו בהם מחמת הפרה חמורה של משמעת באישור מי שהסמיך לכך מנהל האגף ועל פי נהלים שהוא קבע לאחר התייעצות בארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של נוער עובד.

16. הקצבה לחשבון מיוחד

לחשבון המיוחד לפי סעיף 215א לחוק, יוקצב מדי שנת כספים סך השווה לאחוז אחד מהתקבולים בענף ביטוח אבטלה באותה שנת כספים.

סימן ג': הגשת תביעות

17. הגשת תביעה לגימלה (תיקון: תשל"ד, תשנ"ח)

(א) (בוטלה)

(ב) לשכת העבודה תתן לתובע אישור לפי הטופס שבתוספת, החל מ-5 לחודש בעד ימי אבטלה שקדמו לאותו חודש.

(ג) תביעה לגימלה לפי סימן זה תוגש למוסד פעם אחת בכל תקופה של שנים-עשר חדשים שלאחר התאריך הקובע כמשמעותו בסעיף 127ד לחוק.

18. - 19. (בוטלו) (תיקון: תשנ"ח)

20. המצאת אישורים על ידי לשכת העבודה (תיקון: תשל"ד)

אושרה התביעה לגימלה, יודיע על כך המוסד ללשכת העבודה, ולשכת העבודה תמציא למוסד, אחת לחודש ולא יאוחר מה15- בו, אישור על מספר ימי אבטלתו של התובע שקדמו לאותו חודש, כאמור בתקנה 17(א).

21. - 22. (בוטלו) (תיקון: תשנ"ח)

23. (בוטלה) (תיקון: תשל"ט)

24. תחילה

תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ז בטבת תשל"ג (1 בינואר 1973).






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק דמי אבטלה

  2. סירוב עבודה

  3. דמי אבטלה שכיר

  4. חוק ביטוח אבטלה

  5. דמי אבטלה תנאים

  6. צבעי - דמי אבטלה

  7. דמי אבטלה ערעור

  8. דמי אבטלה מטפלת

  9. דמי אבטלה קורס

  10. דמי אבטלה מזכירה

  11. מובטל ביטוח לאומי

  12. דמי אבטלה מינימרקט

  13. רישום סירוב בלשכה

  14. סירוב לחתום בלשכה

  15. דמי אבטלה עובד יומי

  16. מכתב דחיה דמי אבטלה

  17. ימי אכשרה לדמי אבטלה

  18. דמי אבטלה - צבירת ימים

  19. תקופת אכשרה לדמי אבטלה

  20. דמי תאונה למובטל

  21. דמי אבטלה - גרושה 2 ילדים

  22. תואר במחשבים - לשכת אבטלה

  23. דמי אבטלה - הכשרה מקצועית

  24. התייצבות חלקית לשכת האבטלה

  25. הגדרת "מובטל" בביטוח לאומי

  26. דמי אבטלה עבודה בתקופת אבטלה

  27. תביעה לתשלום דמי אבטלה

  28. דמי אבטלה - הקמת חברה

  29. טופס ערעור לשכת האבטלה

  30. דמי אבטלה אין יחסי עובד מעביד

  31. דמי אבטלה בזמן הכשרה מקצועית ?

  32. מה צריך בשביל לקבל דמי אבטלה ?

  33. עבודה עסק משפחתי - דמי אבטלה ?

  34. פיטורים עקב צמצומים - דמי אבטלה

  35. אישור מחלה לשכת התעסוקה

  36. דמי אבטלה - ניכוי תגמולי ביטוח

  37. דמי אבטלה - חישוב בסיס השתכרות

  38. סירוב ביחס לעבודה כקופאית שופרסל

  39. רישום פיקטיבי בלשכת האבטלה

  40. נדחתה תביעה לדמי אבטלה - עבד כשכיר

  41. הוכחת עבודה לצורך דמי אבטלה

  42. תקנות הביטוח הלאומי ביטוח אבטלה

  43. דמי אבטלה מופחתים ביטוח לאומי - פיצוי

  44. תביעה לתשלום דמי אבטלה - עובד עצמאי נגר

  45. תשלום דמי אבטלה - לא הושלמה תקופת האכשרה

  46. כמה זמן צריך לעבוד כדי לקבל דמי אבטלה ?

  47. תשלום דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית

  48. חובת ההתייצבות של אקדמאים אחת לשבוע בלשכה

  49. תביעה לדמי אבטלה בגין תקופת הכשרה מקצועית

  50. צבירת תקופת אכשרה דמי אבטלה של עובד שכיר

  51. מכתב אישור העסקה - דמי אבטלה ביטוח לאומי

  52. תביעה לביטול חוב בגין קבלת דמי אבטלה

  53. מטפלת של בני משפחה – דמי אבטלה ביטוח לאומי

  54. דמי אבטלה - תובע לא מבוטח בביטוח אבטלה כחוק

  55. זכאות מובטל דמי אבטלה – במהלך הכשרה מקצועית

  56. סעיף 158 וסעיף 160 לחוק הביטוח הלאומי

  57. קורס הכשרה מקצועית של משרד העבודה - דמי אבטלה

  58. אין לשנות את מועדי ההתייצבות - שירות התעסוקה

  59. סרוב לעבוד בניקיון לאחר הפניה של לשכת התעסוקה

  60. הצעת חוק דמי אבטלה בתקופת הכשרה מקצועית

  61. מכתב פיטורים רטרואקטיבי לקבלת דמי אבטלה

  62. סירוב לעבוד - חוסר אפשרות למצוא אדם שיטפל בתינוק

  63. ערעור על ועדת הערר של שירות התעסוקה - הפניה לעבוד

  64. תקופת אכשרה דמי אבטלה - סעיף 161 לחוק ביטוח לאומי

  65. ערעור על החלטת ועדת הערר שליד שירות התעסוקה בהרצליה

  66. ביטוח לאומי דחה את תביעתו של התובע לתשלום דמי אבטלה

  67. תביעת התובע נדחתה בטענה כי אינו בגדר "מבוטח" לצורך דמי אבטלה על פי החוק

  68. דמי אבטלה - תקופת האכשרה הקבועה בסעיף 161(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי

  69. תביעה נגד שירות התעסוקה על אי קבלה לעבודה בגלל רצון לעבוד עבודה זמנית בגלל נסיעה לחו"ל

  70. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון