חוק הכנסת


חוק הכנסת, התשנ"ד-1994 (להלן:"חוק הכנסת")

(תיקון: תשנ"ו)

פרק א': פתיחת הכנסת (תיקון: תש"ס)

1. ישיבת הפתיחה של הכנסת (תיקון: תשנ"ו, תשס"א, תשס"ה, תשס"ו)

(א) (1) הכנסת תתכנס לישיבתה הראשונה ביום הארבעה עשר שלאחר
יום הבחירות לכנסת, בשעה ארבע אחרי הצהריים, ואם היה יום זה
אחד מהימים המנויים בפסקה (2) - ביום שלאחר מכן שאינו אחד
מאותם ימים.

(2) אלה הימים שבהם לא תתכנס הכנסת לישיבתה הראשונה: יום שישי, יום שבת, מועד ממועדי ישראל המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, וערביהם, חול המועד, יום הזיכרון לשואה ולגבורה וערבו, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וערבו, יום העצמאות, ותשעה באב וערבו.

(3) יושב ראש הכנסת רשאי, בשל יום מנוחה, חג, מועד או יום זיכרון, שאינם מנויים בפסקה (2), ולפי פניה של מי שנבחר לכנסת הנכנסת -

(א) לדחות את ישיבתה הראשונה של הכנסת ליום שלאחר היום שנקבע לפי פסקה (1), שאינו אחד מהימים המנויים בפסקה (2);

(ב) לשנות את שעת כינוס הכנסת האמורה בפסקה (1).

(א1) הכנסת תיפתח על ידי נשיא המדינה, והוא ימסור את הנהלת הישיבה לוותיק שבחברי הכנסת הנוכחים שאינו ראש הממשלה, שר או סגן שר; בהעדרו של נשיא המדינה, תיפתח הכנסת על ידי הוותיק שבחברי הכנסת כאמור; בסעיף זה, "ותיק" - כהגדרתו בסעיף 20(א) לחוק-יסוד: הכנסת.

(א2) משפתח הוותיק שבחברי הכנסת את ישיבתה הראשונה של הכנסת או משקיבל לידיו את הנהלתה, יצהיר את הצהרת האמונים של חברי הכנסת.

(ב) משהצהיר הותיק שבחברי הכנסת את הצהרת האמונים, ייקראו בפני המליאה מזמור קכ"ב בתהלים וקטעים מתוך ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, המופיעים בתוספת.

(ג) הותיק שבחברי הכנסת ישוב ויקרא את הצהרת האמונים באזני חברי הכנסת וכל אחד מחברי הכנסת יקום, בזה אחר זה, ויצהיר: "מתחייב אני."

(ד) ישיבת הפתיחה תינעל בשירת המנון המדינה "התקווה" בנוסח המובא בתוספת לחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש"ט-1949.

2. הצהרה לאחר ישיבת הפתיחה (תיקון: תשנ"ו)

חבר הכנסת שלא נכח בישיבת הפתיחה, או שהיה לחבר הכנסת לאחר מכן, יצהיר את הצהרת האמונים בישיבה הראשונה שבה הוא נוכח; יושב ראש הישיבה יקרא באזניו את נוסח ההצהרה, וחבר הכנסת יקום ויצהיר:

"מתחייב אני".

פרק ב': ועדות (תיקון: תש"ס)

2א. הועדה המסדרת (תיקון: תש"ס, תשס"ב)

(א) הכנסת תבחר, מוקדם ככל האפשר לאחר היבחרה, ועדה מסדרת; בראש הועדה המסדרת יעמוד חבר הכנסת מהסיעה של חבר הכנסת שעליו הטיל נשיא המדינה את התפקיד להרכיב ממשלה.

(ב) הייצוג בועדה המסדרת יהיה לפי גודלן היחסי של הסיעות, ובלבד שלכל סיעה בת 4 חברים או יותר יהיה נציג בועדה המסדרת; סיעה שאין לה נציג בועדה המסדרת רשאית להודיע לועדה כי אחד מחבריה ישמש כמשקיף מטעמה בועדה; למשקיף כאמור לא תהיה זכות הצבעה בועדה.

(ג) הועדה המסדרת תביא לאישור הכנסת הצעה בדבר הרכב הועדות הקבועות.

(ד) לועדה המסדרת יהיו, עד לבחירתה של ועדת הכנסת, סמכויות ועדת הכנסת הנוגעות לסדרי הבית ולדיוני הכנסת.

(ה) עד לבחירת ועדות הכנסת רשאית הועדה המסדרת לבחור ועדות זמניות לעניני כספים ולעניני חוץ וביטחון, ובלבד שמספר חברי ועדות אלה לא יעלה על מספר החברים בועדת הכספים ובועדת החוץ והביטחון לפי הוראות סעיף 3(ב); יושב ראש הועדה המסדרת ימסור על כך הודעה לכנסת.

3. מספר החברים בועדות הכנסת (תיקון: תשנ"ו, תשס"ד)6

(א) מספר החברים בועדה קבועה של הכנסת לא יעלה על חמישה-עשר.

(ב) מספר החברים בועדת החוץ והבטחון, בועדת החוקה, חוק ומשפט וכן בועדת הכספים של הכנסת, לא יעלה על שבעה-עשר.

(ג) מספר החברים בועדת הכנסת ייקבע בידי הכנסת ובלבד שהרכב הועדה יהיה, ככל שניתן, לפי יחסי הכוחות של הסיעות בכנסת.

4. (שולב בחוק-יסוד: הכנסת) (תיקון: תשנ"ו)

4א. דיווח ראש המטה הכללי (תיקון: תשס"ה)

ראש המטה הכללי ידווח לוועדת החוץ והבטחון של הכנסת מעת לעת ולא פחות מאחת לחודשיים, על פעילות צבא הגנה לישראל, וכן יימסרו לוועדה דיווחים מיוחדים לפי בקשתה; סברה הוועדה ברוב חבריה כי מדובר בענין בעל דחיפות מיוחדת, ידווח עליו ראש המטה הכללי לועדה או לועדת משנה שלה, לפי קביעת הועדה, בהקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מ-48 שעות מעת שביקשה את הדיווח.

5. דיון בועדת משנה (תיקון: תשנ"ח, תש"ס)

(א) בסעיף זה -

"אישור" - לרבות הסכמה, החלטה, התייעצות ופעולה אחרת כיוצא באלה;

"ועדה" - ועדה מוועדות הכנסת לרבות ועדה משותפת.

(ב) נדרש, על פי כל דין, אישור של ועדה מוועדות הכנסת, רשאי יושב ראש הוועדה, בהתייעצות עם יושב ראש הכנסת, לקבוע כי האישור יינתן על ידי ועדת משנה של אותה ועדה, אם שוכנע כי טעמים של בטחון המדינה, של יחסי חוץ או של קשרי מסחר בין-לאומיים מחייבים כי האישור, או הדיון בקשר אליו, יישמרו בסוד.

(ג) הוועדה תבחר את חברי ועדת המשנה; מספרם של חברי ועדת המשנה לא יעלה על חמישה.

(ד) דין אישור שניתן על ידי ועדת המשנה לפי סעיף זה, כדין אישור שניתן על ידי הוועדה.

(ה) ישיבותיה של ועדת המשנה לפי סעיף זה תהיינה חסויות.

פרק ג': בחירת נציגים (תיקון: תש"ס)

6. בחירת נציגים (תיקון: תשנ"ח, תשנ"ט)

(א) בסעיף זה -

"הליכים פליליים" - כהגדרתם בסעיף 7(א);

"ועדה" -

(1) ועדת המינויים שלפי סעיף 6 לחוק הדיינים, התשט"ו-1955;

(2) ועדת המינויים שלפי סעיף 4 לחוק הקאדים, התשכ"א-1961;

(3) ועדת המינויים שלפי סעיף 11 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1962;

(4) הועדה לבחירת שופטים שלפי סעיף 4 לחוק-יסוד: השפיטה.

(ב) הכנסת רשאית, בתקנונה, לקבוע סייגים לבחירת חבר מטעמה בועדה, דרכי השעיה של חבר בועדה שמתנהלים נגדו הליכים פליליים, עד לסיומם, וכן דרכי העברה של חבר בועדה מכהונתו בה, אם הורשע בדין, בעקבות הליכים פליליים.

(ג) העבירה הכנסת מכהונתו חבר בועדה, תבחר אחר במקומו; השעתה הכנסת מכהונתו חבר בועדה, תבחר חבר אחר במקומו למשך תקופת ההשעיה.

פרק ד': השעיה והעברה מכהונה של יושב ראש הכנסת או של סגן מסגניו (תיקון: תש"ס)

7. השעיה והעברה מכהונה של יושב ראש הכנסת או של סגן מסגניו - מחמת עבירה (תיקון: תשנ"ט, תשס"ה)

(א) (1) הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להשעות מכהונתו את יושב
ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, לתקופה שתקבע, או לקבוע
סייגים לכהונתו, אם מסר היועץ המשפטי לממשלה עותק של כתב
אישום נגדו כאמור בסעיף 4(א) לחוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם
וחובותיהם, התשי"א-1951 או אם מתקיימים נגדו הליכים פליליים,
וזאת בין אם קבעה הכנסת כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי כאמור
בסעיפים 4 ו-13 לחוק האמור ובין אם לאו; הוראות סעיף קטן זה באות
להוסיף על הוראות סעיף 42ב לחוק-יסוד: הכנסת.

(2) לענין סעיף זה, "הליכים פליליים" - החל בהגשת כתב אישום, למעט בעבירות האלה:

(א) עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, למעט עבירה לפי סעיף 64א לפקודה;

(ב) עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק, שתובע לא הגיש בשלה כתב אישום;

(ג) עבירה שנקבעה כעבירה מנהלית לפי כל חיקוק, שתובע לא הגיש בשלה כתב אישום.

(ב) הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, מחמת שהורשע, במהלך כהונתה של אותה כנסת, בפסק דין סופי בעבירה פלילית, וקבע בית המשפט שיש עם העבירה קלון; הכנסת רשאית להחליט כאמור כאשר הוראות סעיף 42א לחוק-יסוד: הכנסת אינן חלות לגבי יושב ראש הכנסת או אותו סגן ליושב ראש הכנסת.

(ג) הכנסת לא תשעה ולא תעביר מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת ולא תקבע סייגים לכהונתו, אלא לפי הצעת ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב חבריה.

(ד) ועדת הכנסת לא תציע להשעות או להעביר מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, או לקבוע סייגים לכהונתו, והכנסת לא תחליט לעשות כן, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו.

(ה) ההצבעה בועדת הכנסת ובכנסת תהיה גלויה.

(ו) הליכי הדיון בועדת הכנסת ובכנסת ייקבעו בתקנון הכנסת.

8. העברה מכהונה של יושב ראש הכנסת או של סגן מסגניו - שלא מחמת עבירה (תיקון: תשנ"ט)

(א) הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב של שלושה רבעים מחבריה, להעביר מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, אם קבעה כי אין הוא ראוי לכהונתו מחמת התנהגות שאינה הולמת את מעמדו.

(ב) הכנסת לא תעביר מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, אלא עקב קובלנה, שהובאה לפני ועדת הכנסת על ידי 61 מחברי הכנסת לפחות ולפי הצעת ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב של שלושה רבעים מחברי הועדה.

(ג) לא תוגש קובלנה כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן קבעה ועדת האתיקה של חברי הכנסת, כי יושב ראש הכנסת או אותו סגן ליושב ראש הכנסת, נהג באופן שאינו הולם את מעמדו.

(ד) הוראות סעיף 7(ד) ו-(ה) יחולו בהתאם.

(ה) הליכי הדיון בועדת הכנסת ובכנסת ייקבעו בתקנון.

פרק ה': הוראות שונות (תיקון: תש"ס)

9. כינוס הכנסת (תיקון: תש"ס, תשס"א, תשס"ב)

(א) (1) הכנסת תקיים שני כנסים לשנה; הכנס האחד ייפתח בתוך ארבעה
שבועות לאחר חג הסוכות, הכנס השני ייפתח בתוך ארבעה שבועות
לאחר יום העצמאות; משכם של שני הכנסים יחד יהיה שמונה
חודשים לפחות. לא כונסה הכנסת בתוך ארבעת השבועות כאמור,
תתכנס ביום ב' של השבוע החמישי שלאחר חג הסוכות או יום
העצמאות, לפי הענין, בשעה ארבע אחר הצהריים.

(2) בשנה שבה מתקיימות בחירות לכנסת, תקבע ועדת הכנסת את מספרם של הכנסים שתקיים הכנסת, את מועדם ואת משכם, וזאת אף אם יפחת משכם של כל הכנסים באותה שנה משמונה חודשים.

(ב) יושב ראש הכנסת יכנס את הכנסת, שלא בתקופת הכנסים של הכנסת, כאמור בסעיף 31 לחוק-יסוד: הכנסת, על פי דרישה של עשרים וחמישה חברי הכנסת או על פי דרישת הממשלה.

10. נשיאות הכנסת (תיקון: תש"ס, תשס"ח) 2

יושב ראש הכנסת והסגנים ליושב ראש יהוו את נשיאות הכנסת; מספר הסגנים ליושב ראש הכנסת לא יעלה על שבעה.

10א. אי קבלת חוק תקציב - הודעה ברשומות (תיקון: תשס"א)

לא התקבל חוק תקציב במועד הקבוע בסעיף 36א לחוק-יסוד: הכנסת, תפורסם על כך הודעה ברשומות מטעם הכנסת.

פרק ו': ראש האופוזיציה (תיקון: תש"ס)

11. קביעת ראש האופוזיציה (תיקון: תש"ס)

(א) ראש האופוזיציה יהיה חבר הכנסת מהסיעה הגדולה ביותר מסיעות האופוזיציה, ומבין סיעות שוות בגודלן זו שזכתה במספר הקולות הרב ביותר בבחירות, שעליו הודיעה אותה סיעה ליושב ראש הכנסת, אלא אם כן הודיעו ליושב ראש הכנסת בכתב, בכל עת, יותר ממחצית חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, על חבר כנסת אחר מביניהם.

(ב) יושב ראש הכנסת יודיע בכנסת על קביעתו של ראש האופוזיציה בתום 14 ימים לאחר תחילת כהונתם של ראש הממשלה והשרים לפי סעיף 14 לחוק-יסוד: הממשלה, ואם נקבע ראש אופוזיציה אחר במקומו - סמוך לאחר הקביעה; ראש האופוזיציה ייכנס לכהונתו עם מסירת ההודעה.

(ג) בסעיף זה, "סיעות האופוזיציה" - הסיעות בכנסת שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה, ושהודיעו על כך ליושב ראש הכנסת.

12. הפסקת כהונה (תיקון: תש"ס)

(א) ראש האופוזיציה יחדל לכהן בתפקידו באחת מאלה:

(1) הוא נפטר או התפטר מכהונתו;

(2) הוא חדל להיות חבר הכנסת או הושעה מחברותו בכנסת;

(3) נקבע ראש אופוזיציה אחר במקומו לפי סעיף 11.

(ב) הוראות סעיפים 7 ו-8 יחולו, בשינויים המחויבים, על ראש האופוזיציה; הושעה ראש האופוזיציה מכהונתו, ייקבע ראש אופוזיציה זמני, לפי סעיף 11.

13. דיווח ראש הממשלה לראש האופוזיציה (תיקון: תש"ס)

ראש הממשלה יזמין לפי הצורך, ולא פחות מאשר פעם בחודש, את ראש האופוזיציה ויעדכן אותו בעניני המדינה.

14. מעמד ראש האופוזיציה בכנסת (תיקון: תש"ס)

ראש האופוזיציה רשאי לנאום במליאת הכנסת מיד אחרי ראש הממשלה; הוראות נוספות בענין מעמדו ותפקידיו של ראש האופוזיציה בכנסת ייקבעו בתקנון הכנסת.

15. מעמד ראש האופוזיציה בטקסים ממלכתיים (תיקון: תש"ס)

לראש האופוזיציה ייוחד מקום בטקסים ממלכתיים שבהם משתתף ראש הממשלה, בהתאם לכללים שייקבעו על ידי הממשלה.

16. שכר ותנאי עבודה (תיקון: תש"ס, תשס"ד)

(א) ועדת הכנסת תקבע את שכרו של ראש האופוזיציה בהתאם לפרק ט', ובלבד שלא יפחת שכרו של ראש האופוזיציה משכרו של שר; כן תקבע ועדת הכנסת הוראות בדבר תנאי עבודתו של ראש האופוזיציה, ובדבר הצוות המקצועי והמינהלי שיעמוד לרשותו.

(ב) בסעיף זה, "שכר" - משכורת חודשית, תוספות, הענקות ותשלומים אחרים.

פרק ז': היועץ המשפטי לכנסת (תיקון: תשס"א)

17. היועץ המשפטי לכנסת ותפקידיו (תיקון: תשס"א, תשס"ח)

(א) לכנסת יהיה יועץ משפטי.

(ב) היועץ המשפטי לכנסת -

(1) ייעץ ליושב ראש הכנסת, לנושאי התפקידים בה ולמוסדות הכנסת בכל עניני חוק ומשפט, הנוגעים לסמכויותיהם ולתפקידיהם;

(2) ייעץ לכנסת ולועדותיה בכל ענין הנוגע להליכי החקיקה ויפעל להבטחת תקינותם;

(3) ייעץ לחברי הכנסת בכל ענין הנוגע לכנסת והנובע מחברותם בה;

(4) ייצג את הכנסת בערכאות, ואולם רשאי הוא, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לבקש כי הכנסת תיוצג על ידי פרקליטות המדינה, או לייפות את כוחו של עורך דין אחר לייצג את הכנסת;

(5) ימלא כל תפקיד אחר המוטל עליו לפי כל דין.

(ג) ראה היועץ המשפטי לכנסת, כי הליך שלפני בית משפט כרוך בשאלה משפטית הנוגעת לכנסת או משפיע עליה, רשאי הוא, באישור בית המשפט, להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.

(ג1) ראה בית משפט בהליך שלפניו, כי נדרש לברר את שאלת תוקפו של חוק. יזמין את הכנסת להתייצב בהליך, והיא תהיה רשאית להשמיע את טענותיה להוכחת תוקפו.

(ד) היועץ המשפטי לכנסת הוא עובד הכנסת וישמש כראש הלשכה המשפטית של הכנסת.

18. מינוי היועץ המשפטי לכנסת (תיקון: תשס"א)

(א) היועץ המשפטי לכנסת יתמנה על ידי יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכסת, מבין המועמדים שעליהם המליצה הועדה הציבורית שמונתה לפי הוראות סעיף 20, בהתאם להליכים שנקבעו בחוק זה.

(ב) על מינויו של היועץ המשפטי לכנסת יחולו הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, בכפוף להוראות חוק זה.

19. כשירות (תיקון: תשס"א)

כשיר לכהן כיועץ משפטי לכנסת אזרח ישראלי ותושב ישראל הכשיר לכהן כשופט בית המשפט העליון, ובלבד שבחמש השנים הקודמות להצגת מועמדותו, לא היה פעיל בחיים הפוליטיים ולא היה חבר במפלגה כלשהי; לענין סעיף זה, מי שלא שילם דמי חבר למפלגה ולא השתתף בפעילות במוסדותיה, לא יראוהו כחבר מפלגה.

20. הועדה הציבורית (תיקון: תשס"א)

(א) יושב ראש הכנסת ימנה ועדה ציבורית, אשר תבדוק את כשירותם ואת התאמתם של מועמדים למשרת היועץ המשפטי לכנסת ותמליץ לפניו על שניים עד ארבעה מהם, תוך ציון מספר חברי הועדה שתמכו במועמדותו של כל אחד מהם, ורשאית היא לצרף את הערותיה לגביהם; שמות המועמדים שעליהם המליצה הועדה יפורסמו ברשומות.

(ב) הועדה הציבורית תהיה בת שבעה חברים, וזה הרכבה:

(1) שופט של בית המשפט העליון בדימוס שימנה נשיא בית המשפט העליון והוא יהיה היושב ראש;

(2) שלושה חברי הכנסת, והם: יושב ראש ועדת הכנסת, יושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ויושב ראש הועדה לעניני ביקורת המדינה של הכנסת;

(3) נציב שירות המדינה או נציגו;

(4) ראש לשכת עורכי הדין או נציגו;

(5) חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה המומחה בתחומי המשפט הציבורי, שייבחר בידי הדיקנים של הפקולטות למשפטים ובעלי תפקידים מקבילים להם, במוסדות להשכלה גבוהה המקיימים לימודי משפטים; לענין זה, "מוסד להשכלה גבוהה" - מוסד שהוכר או שקיבל היתר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958.

21. סדרי עבודת הועדה הציבורית (תיקון: תשס"א)

הועדה הציבורית תקבע את הדרכים להגשת מועמדות לתפקיד היועץ המשפטי לכנסת וכן את סדרי עבודתה ואת נוהלי בדיקת המועמדים, ובלבד שהחלטתה להמליץ בפני יושב ראש הכנסת על מועמד למשרת היועץ המשפטי לכנסת תתקבל ברוב של לפחות ארבעה מחבריה.

22. מועד הבחירה (תיקון: תשס"א)

(א) מינוי יועץ משפטי לכנסת ייעשה, ככל האפשר, לא מוקדם מתשעים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של היועץ המכהן; נתפנה מקומו של היועץ המשפטי לכנסת לפני תום תקופת כהונתו, ייעשה המינוי בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו נתפנה מקומו.

(ב) הודעה על מינויו של יועץ משפטי לכנסת תפורסם ברשומות.

23. משך הכהונה (תיקון: תשס"א)

תקופת כהונתו של היועץ המשפטי לכנסת תהיה חמש שנים מיום מינויו, ורשאי יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, למנותו לתקופות כהונה נוספות.

24. הגבלת פעילות (תיקון: תשס"א)

במהלך תקופת כהונתו ובשנה שלאחריה, לא יהיה היועץ המשפטי לכנסת פעיל בחיים הפוליטיים ולא יהיה חבר במפלגה כלשהי.

25. שכר (תיקון: תשס"א)

שכרו של היועץ המשפטי לכנסת ייקבע על ידי יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת.

26. תום הכהונה (תיקון: תשס"א)

כהונת היועץ המשפטי לכנסת פוקעת -

(1) בתום תקופתה;

(2) בפטירתו או בהתפטרותו;

(3) בהעברתו מכהונתו;

(4) בהגיעו לגיל 65.

27. העברה מכהונה (תיקון: תשס"א)

(א) (1) יושב ראש הכנסת רשאי, בהסכמת ועדת הכנסת, להעביר את
היועץ המשפטי לכנסת מכהונתו, בהתקיים אחד מאלה:

(א) הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, למעט בעבירה המנויה בסעיף 7(א)(2);

(ב) עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו;

(ג) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.

(2) יושב ראש הכנסת לא יעביר את היועץ המשפטי לכנסת מכהונתו, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפני יושב ראש הכנסת ובפני ועדת הכנסת.

(ב) (1) הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר את היועץ
המשפטי לכנסת מכהונתו, ואולם הכנסת לא תעבירו מכהונתו אלא
לפי הצעה של ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב חבריה.

(2) ועדת הכנסת לא תציע להעביר את היועץ המשפטי לכנסת מכהונתו, אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה.

28. השעיה (תיקון: תשס"א)

(א) יושב ראש הכנסת רשאי להשעות את היועץ המשפטי לכנסת, אם מתקיימים נגדו הליכים פליליים כהגדרתם בסעיף 7(א)(2) או מתקיימת נגדו חקירה שיש בה כדי להביא לקיום הליכים כאמור, לתקופה שבה הם מתקיימים; היו ההליכים או החקירה כאמור, בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין היועץ המשפטי לכנסת ראוי לשמש עוד בתפקידו, ישעה יושב ראש הכנסת את היועץ המשפטי לכנסת לתקופה האמורה.

(ב) יושב ראש הכנסת לא ישעה את היועץ המשפטי לכנסת, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו.

29. המשנה ליועץ המשפטי לכנסת (תיקון: תשס"א)

(א) יושב ראש הכנסת ימנה על פי הצעת היועץ המשפטי לכנסת, משנה ליועץ המשפטי לכנסת, מבין עובדי הלשכה המשפטית.

(ב) על המשנה ליועץ המשפטי לכנסת להיות בעל כשירות לכהן כיועץ המשפטי לכנסת.

(ג) נתפנה מקומו של היועץ המשפטי לכנסת וכל עוד היועץ המשפטי החדש לא החל לכהן, או נעדר היועץ המשפטי לכנסת מהארץ, הושעה או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא המשנה לו את התפקידים המוטלים על היועץ המשפטי לכנסת, וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל דין.

פרק ח': נציב הדורות הבאים לכנסת (תיקון: תשס"א)

30. הגדרה (תיקון: תשס"א)

בפרק זה, "ענין מיוחד לדורות הבאים" - ענין שיש לו השפעה ניכרת על הדורות הבאים, בתחומי איכות הסביבה, משאבי הטבע, המדע, הפיתוח, החינוך, הבריאות, המשק והכלכלה, הדמוגרפיה, התכנון והבניה, איכות החיים, הטכנולוגיה, המשפטים וכל ענין שועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת קבעה שיש לו השפעה ניכרת על הדורות הבאים.

31. נציב הדורות הבאים לכנסת (תיקון: תשס"א)

לכנסת יהיה נציב שיביא לפניה נתונים וחוות דעת בנושאים שיש בהם עינן מיוחד לדורות הבאים וייקרא נציב הדורות הבאים לכנסת.

32. תפקידיו של נציב הדורות הבאים לכנסת (תיקון: תשס"א)

נציב הדורות הבאים לכנסת -

(1) יחווה את דעתו של הצעות חוק הנדונות בכנסת שמצא בהן ענין מיוחד לדורות הבאים;

(2) יחווה את דעתו על חקיקת משנה המובאת לאישור ועדה מועדות הכנסת או להתייעצות עם ועדה מועדות הכנסת, שמצא בה ענין מיוחד לדורות הבאים;

(3) יגיש לכנסת, מעת לעת, לפי שיקול דעתו, דינים וחשבונות עם המלצותיו בנושאים שיש בהם ענין מיוחד לדורות הבאים;

(4) יועץ לחברי הכנסת בנושאים שיש בהם ענין מיוחד לדורות הבאים;

(5) יגיש לכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיו לפי חוק זה.

33. אי תלות (תיקון: תשס"א)

בביצוע תפקידיו יונחה נציב הדורות הבאים לכנסת על ידי שיקולים מקצועיים בלבד.

34. מעמד נציב הדורות הבאים לכנסת בכנסת ובועדותיה (תיקון: תשס"א)

(א) מזכירות הכנסת תעביר לנציב הדורות הבאים לכנסת כל הצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת.

(ב) ועדות הכנסת יעבירו לנציב הדורות הבאים לכנסת נוסח של חקיקת משנה שהונחה לאישורן או להתייעצות עמן, למעט בענינים החסויים על פי חוק.

(ג) נציב הדורות הבאים לכנסת יודיע ליושב ראש הכנסת, מעת לעת, על חוקים והצעות חוק שמצא בהם ענין מיוחד לדורות הבאים; יושב ראש הכנסת יודיע על כך ליושבי הראש של ועדות הכנסת שבתחומי אחריותן מצויים אותם חוקים או הצעות חוק.

(ד) נציב הדורות הבאים לכנסת יודיע לועדות הכנסת על חקיקת משנה שהועברה אליו לפי סעיף קטן (ב) אשר מצא בה ענין מיוחד לדורות הבאים.

(ה) יושבי ראש של ועדות הכנסת יזמנו את נציב הדורות הבאים לכנסת לדיון בהצעות חוק או בחקיקת משנה שהודיע כי מצא בהן ענין מיוחד לדורות הבאים לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), ויתאמו את מועד הדיון עם הנציב תוך מתן זמן סביר, לפי שיקול דעתו של יושב ראש הועדה ולפי הענין, לאיסוף נתונים ולהכנת חוות דעת.

(ו) חיווה הנציב את דעתו לגבי הצעת חוק, תובא תמצית חוות דעתו בפני מליאת הכנסת כדלקמן:

(1) אם ניתנה חוות הדעת לפני הקריאה הראשונה - בדברי ההסבר להצעת החוק;

(2) אם ניתנה חוות הדעת אחרי הקריאה הראשונה - בנספח להצעת הועדה שתוגש למליאת הכנסת לקריאה השניה ולקריאה השלישית.

(ז) הנציב רשאי להשתתף בכל דיון של כל ועדה מועדות הכנסת, לפי שיקול דעתו; היה הדיון חסוי על פי חוק, ישתתף הנציב בדיון באישור יושב ראש הועדה.

(ח) דין וחשבון לפי סעיף 32(3) יוגש לועדה שהנושא בתחום אחריותה; הועדה תדון בו והיא רשאית להגיש לכנסת את סיכומיה והצעותיה.

(ט) דין וחשבון שנתי לפי סעיף 32(5) יוגש ליושב ראש הכנסת ויונח על שולחן הכנסת; הכנסת תקיים עליו דיון;

35. קבלת מידע (תיקון: תשס"א)

(א) נציב הדורות הבאים לכנסת רשאי לדרוש מגוף מבוקר המנוי
בסעיף 9(1) עד (6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], כל ידיעה, מסמך או דין וחשבון (להלן - מידע) אשר נמצאים בתחום סמכותו של אותו גוף והדרושים לנציב לביצוע תפקידיו; גוף כאמור ימסור לנציב את המידע.

(ב) מצא שר, שהגוף המבוקר הוא בתחומי פעילות משרדו, כי מסירתו של מידע לפי הוראות סעיף קטן (א) עלולה לסכן את ביטחון המדינה, את יחסי החוץ שלה או את שלום הציבור, רשאי הוא להורות כי לא יועבר אותו מידע; ואולם אם ניתן להעביר לנציב חלק מן המידע שאין בגילויו סכנה כאמור, יועבר אותו החלק.

(ג) לא יימסר מידע לפי חוק הכנסתאם מסירתו אסורה לפי כל דין.

(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בחובת מסירת מידע לכנסת ולועדותיה לפי חוק-יסוד: הממשלה, ולפי חוק-יסוד: הכנסת.

36. מינוי נציב הדורות הבאים לכנסת (תיקון: תשס"א)

נציב הדורות הבאים לכנסת יתמנה על ידי יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, מבין המועמדים שעליהם המליצה הועדה הציבורית שמונתה לפי הוראות סעיף 38, בהתאם להליכים שנקבעו בחוק זה.

37. כשירות (תיקון: תשס"א)

כשיר לכהן כנציב הדורות הבאים לכנסת אזרח ישראלי ותושב ישראל שנתקיימו בו כל אלה:

(1) הוא בעל תואר אקדמי בתחום מהתחומים המפורטים בסעיף 30;

(2) הוא בעל ניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות, בתחום מהתחומים המפורטים בסעיף 30;

(3) בשנתיים הקודמות להצגת מועמדותו לא היה פעיל בחיים הפוליטיים ולא היה חבר במפלגה כלשהי; לענין זה מי שלא שילם דמי חבר למפלגה ולא השתתף בפעילות, במוסדותיה, לא יראוהו כחבר מפלגה;

(4) הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לשמש כנציב הדורות הבאים לכנסת.

38. הועדה הציבורית (תיקון: תשס"א)

(א) יושב ראש הכנסת ימנה ועדה ציבורית אשר תבדוק את כשירותם ואת התאמתם של מועמדים למשרת נציב הדורות הבאים לכנסת ותמליץ לפניו על שניים או יותר מהם, תוך ציון מספר חברי הועדה שתמכו במועמדותו של כל אחד מהם, ורשאית היא לצרף את הערותיה לגביהם; שמות המועמדים שעליהם המליצה הועדה יפורסמו ברשומות.

(ב) הועדה הציבורית תהיה בת שישה חברים וזה הרכבה:

(1) שלושה חברי הכנסת והם: יושב ראש ועדת הכנסת והוא יהיה היושב ראש, יושב ראש הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, ויושב ראש הועדה לעניני ביקורת המדינה של הכנסת;

(2) שלושה חברי הסגל האקדמי של מוסדות להשכלה גבוהה, המומחים בתחומים שונים מבין התחומים המפורטים בסעיף 30, שתבחר ועדת הכנסת; לענין זה, "מוסד להשכלה גבוהה" - מוסד שהוכר או שקיבל היתר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958.

39. סדרי עבודת הועדה הציבורית (תיקון: תשס"א)

הועדה הציבורית תקבע את הדרכים להגשת מועמדות לתפקיד נציב הדורות הבאים לכנסת וכן את סדרי עבודתה ואת נוהלי בדיקת המועמדים, ובלבד שהחלטתה להמליץ לפני יושב ראש הכנסת על מועמד למשרת נציב הדורות הבאים לכנסת תתקבל ברוב של לפחות ארבעה מחבריה.

40. מועד הבחירה (תיקון: תשס"א)

(א) מינוי נציב הדורות הבאים לכנסת ייעשה, ככל האפשר, לא מוקדם מתשעים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של הנציב המכהן; נתפנה מקומו של הנציב לפני תום תקופת כהונתו, ייעשה המינוי בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו נתפנה מקומו.

(ב) הודעה על מינויו של נציב הדורות הבאים לכנסת תפורסם ברשומות.

41. משך הכהונה (תיקון: תשס"א)

תקופת כהונתו של נציב הדורות הבאים לכנסת תהיה חמש שנים מיום מינויו; ורשאי יושב ראש הכנסת למנותו לתקופות כהונה נוספות.

42. הגבלת פעילות (תיקון: תשס"א)

במהלך תקופת כהונתו ובשנה שלאחריה, לא יהיה נציב הדורות הבאים לכנסת פעיל בחיים הפוליטיים ולא יהיה חבר במפלגה כלשהי; לענין זה מי שלא שילם דמי חבר למפלגה ולא השתתף בפעילות במוסדותיה, לא יראוהו כחבר מפלגה.

43. תקציב (תיקון: תשס"א)

תקציב נציב הדורות הבאים לכנסת ייקבע בסעיף תקציב נפרד בתקציב הכנסת.

44. תנאי עבודה ועובדים (תיקון: תשס"א)

(א) ועדת הכנסת תקבע הוראות בדבר תנאי עבודה הולמים לנציב הדורות הבאים לכנסת, ובדבר צוות עובדים מקצועי ומינהלי שיעמוד לרשותו.

(ב) הנציב רשאי להיעזר לצורך ביצוע תפקידיו, ולפי הצורך, בעובדי הכנסת.

45. תום הכהונה (תיקון: תשס"א)

כהונת נציב הדורות הבאים לכנסת פוקעת -

(1) בתום תקופתה;

(2) בפטירתו או בהתפטרותו;

(3) בהעברתו מכהונתו.

46. העברה מכהונה (תיקון: תשס"א)

(א) יושב ראש הכנסת רשאי, בהסכמת ועדת הכנסת, להעביר את נציב הדורות הבאים לכנסת מכהונתו בהתקיים אחד מאלה:

(1) עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו;

(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(3) הורשע בעבירה, אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לשמש עוד בתפקידו כנציב הדורות הבאים לכנסת.

(ב) יושב ראש הכנסת לא יעביר את נציב הדורות הבאים לכנסת מכהונתו, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני יושב ראש הכנסת ולפני ועדת הכנסת.

47. השעיה (תיקון: תשס"א)

(א) יושב ראש הכנסת, לפי הצעה של ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב חבריה, ישעה את נציב הדורות הבאים לכנסת, אם מתקיימים נגדו הליכים פליליים בעבירה כאמור בסעיף 46(א)(3), עד לסיום ההליכים.

(ב) ועדת הכנסת לא תציע להשעות, ויושב ראש הכנסת לא ישעה, את נציב הדורות הבאים לכנסת, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניהם.

48. ממלא מקום (תיקון: תשס"א)

(א) יושב ראש הכנסת ימנה ממלא מקום לנציב הדורות הבאים לכנסת מקרב העובדים האמורים בסעיף 44(א).

(ב) נתפנה מקומו של נציב הדורות הבאים לכנסת וכל עוד הנציב החדש לא החל לכהן, נעדר הנציב מן הארץ, הושעה או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא ממלא מקומו את התפקידים המוטלים על נציב הדורות הבאים לכנסת, וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה.

פרק ט': שכר חברי הכנסת (תיקון: תשס"ב)

49. מטרת הפרק (תיקון: תשס"ב)

פרק זה בא להקים ועדה ציבורית ולהפקיד בידיה סמכויות לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בלבד, בהתחשב במאפיינים המיוחדים של תפקידיהם.

50. הגדרות (תיקון: תשס"ב)

בפרק זה -

"הועדה הציבורית" - הועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 52;

"שכר" - שכר יסוד חודשי, לרבות תוספת יוקר ופיצוי התייקרות;

"תשלומים אחרים" - הענקות, טובות הנאה, שירותים ותשלומים אחרים, כמפורט בסעיף 55(א)(2), המשולמים או הניתנים לחבר הכנסת בתקופת כהונתו.

51. שכר ותשלומים אחרים (תיקון: תשס"ב)

לחבר הכנסת ישולמו שכר ותשלומים אחרים בהתאם להוראות פרק זה וחובה עליו לקבלם.

52. הועדה הציבורית (תיקון: תשס"ב)

(א) הכנסת, לפי הצעת ועדת הכנסת, תמנה ועדה ציבורית שתפקידה להמליץ בדבר שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת.

(ב) בועדה הציבורית יכהנו שלושה נציגי ציבור, שלפחות אחד מהם, בעת מינויו, הוא חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה שהוכר או שקיבל היתר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 (בפרק זה - חבר סגל אקדמי).

(ג) לא ימונה לועדה הציבורית ולא יכהן בה -

(1) מי שהחלטות הועדה הציבורית ישפיעו על שכרו, על תשלומים אחרים המשולמים לו או על גמלתו;

(2) מי שהוא חבר בהנהלה הפעילה של מפלגה.

(ד) הכנסת תמנה את יושב ראש הועדה הציבורית מקרב חברי הועדה שהם חברי סגל אקדמי.

(ה) יושב ראש הכנסת יפרסם ברשומות הודעה על מינוי הועדה הציבורית, הרכבה, ועל כל שינוי בו.

(ו) תקופת כהונתה של הועדה הציבורית תהיה חמש שנים מיום מינויה.

(ז) חבר בועדה הציבורית שכיהן בה שתי תקופות כהונה מלאות ברציפות, לא ימונה לתקופת כהונה רצופה נוספת.

(ח) חדל חבר הועדה הציבורית לכהן, נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו או הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, למעט בעבירה המנויה בסעיף 7(א)(2), תמנה הכנסת, לפי הוראות סעיף זה, חבר אחר ליתרת תקופת כהונתה של הועדה.

53. גמול (תיקון: תשס"ב)

ועדת הכנסת תקבע הוראות בדבר תשלום גמול לחברי הועדה הציבורית וכן ליועצים ולעובדים מינהליים שיועסקו על ידי הועדה הציבורית באישור ועדת הכנסת, שאינם מקבלים שכר מאוצר המדינה או מקופה ציבורית כמשמעותה בסעיף 35 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970.

54. סדרי עבודת הועדה הציבורית (תיקון: תשס"ב)

הועדה הציבורית, באישור ועדת הכנסת, תקבע את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בפרק זה, והם יפורסמו ברשומות.

55. המלצות הועדה הציבורית (תיקון: תשס"ב)

(א) (1) הועדה הציבורית תגיש לועדת הכנסת את המלצותיה בדבר שכר
ותשלומים אחרים לחברי הכנסת, ורשאית היא להמליץ על דרכי
הצמדתם ועדכונם; ההמלצות יונחו על שולחן הכנסת.

(2) במסגרת סמכותה לפי פסקה (1), רשאית הועדה הציבורית להמליץ כי ישולמו לחברי הכנסת תשלומים אחרים, כמפורט להלן, בהתחשב בתפקידם, במקום מגוריהם, או בכל גורם אחר שתקבע הועדה הציבורית.

(א) כיסוי הוצאות נסיעה, החזקת רכב, כלכלה, לינה והוצאות מיוחדות הכרוכות במילוי תפקידם, בהתאם לאופי התפקיד;

(ב) תשלומים לקרן השתלמות ולקופת גמל.

(ב) המלצות הועדה הציבורית שהונחו על שולחן הכנסת יובאו לדיון בפני ועדת הכנסת בתוך 30 ימים מיום הנחתן; ימי פגרת הכנסת לא יבואו במנין התקופה האמורה.

(ג) (1) אימצה ועדת הכנסת את המלצות הועדה הציבורית, יקבלו ההמלצות
מעמד של החלטה.

(2) דחתה ועדת הכנסת את המלצות הועדה הציבורית, יוחזרו ההמלצות לועדה הציבורית לדיון מחדש ולמתן המלצות נוספות לועדת הכנסת.

(ד) (1) על המלצותיה הנוספות של הועדה הציבורית יחולו הוראות
סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ורשאית ועדת הכנסת, לאחר שדנה בהמלצות
הנוספות, להחליט כאמור בסעיף קטן (ג) או לקבל כל החלטה אחרת לענין
שכר ותשלומים אחרים שישולמו לחברי הכנסת.

(2) ועדת הכנסת רשאית להחליט כאמור בסעיף קטן (ג)(2) לגבי כל אחת מההמלצות הנוספות של הועדה הציבורית, ורשאית היא לשוב ולהחזירן לועדה הציבורית לשם קבלת המלצות נוספות, ככל שתמצא לנכון.

(ה) המלצות וקביעות שקיבלו מעמד של החלטה לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.

56. סייג לתחולה (תיקון: תשס"ב)

הוראות פרק זה לא יחולו על חבר הכנסת שהוא ראש הממשלה, שר או סגן שר, ואולם רשאית הועדה הציבורית להמליץ על תשלומים אחרים שישולמו לנושאי המשרה האמורים לכיסוי הוצאותיהם המיוחדות הכרוכות במילוי תפקידם כחברי הכנסת.

57. ביטול חוק שכר חברי הכנסת (תיקון: תשס"ב)

חוק שכר חברי הכנסת, התש"ט-1949 - בטל.

58. שמירת תוקף (תיקון: תשס"ב)

החלטה לענין שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת, שהתקבלה לפי חוק שכר חברי הכנסת, התש"ט-1949, תעמוד בתוקפה ככל שאינה סותרת החלטה שנכנסה לתוקף לפי הוראות פרק זה או כל עוד לא שונתה בהחלטה כאמור.

פרק י' - סיעות (תיקון: תשס"ד)

59. התפלגות (תיקון: תשס"ד, תשס"ט)

רואים התפלגות של סיעה לענין סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת, אם נתקיים אחד מהתנאים האלה:

(1) ההתפלגות היא של קבוצה של שני חברי הכנסת לפחות, שהם שליש ממספר חברי הסיעה לפחות, או של קבוצה של שבעה חברי הכנסת לפחות;

(2) ההתפלגות היא של סיעה שהיא צירוף של סיעות או חטיבות של הכנסת הקודמת או צירוף של מפלגות או ארגונים מחוץ לכנסת, או של סיעה או חטיבה כאמור עם מפלגה או ארגון כאמור, וההתפלגות היא על פי ההשתייכות לאותם סיעות, חטיבות, מפלגות או ארגונים, והיא הגישה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בעת הגשת רשימת המועמדים שלה, נוסח של הסכם בדבר צירוף של סיעות, חטיבות, מפלגות או ארגונים כאמור, בציון ההשתייכות של המועמדים.

(3) ההתפלגות היא של חבר כנסת אחד, החבר בסיעה שמספר חבריה אינו עולה על שלושה, וההתפלגות נעשית בעת שהסיעה מתמזגת עם סיעה אחרת.

60. אישור ועדת הכנסת (תיקון: תשס"ד)

(א) נמסרה לועדת הכנסת הודעה בכתב מטעם סיעה או חלק ממנה על התפלגות כאמור בסעיף 59(1) או (2), או על מיזוג של סיעות במסגרת סיעתית חדשה, תאשר ועדת הכנסת את השינוי.

(ב) נמסרה לועדת הכנסת הודעה בכתב מטעם סיעות על מיזוגן במסגרת סיעתית חדשה, והוגשה לועדה, לפני שאישרה את המיזוג כאמור בסעיף קטן (א), הודעה בכתב מטעם חבר אחת הסיעות האמורות המבקש להתפלג לפי סעיף 59(3), תאשר ועדת הכנסת את ההתפלגות יחד עם המיזוג.

61. פרישה מסיעה (תיקון: תשס"ד)

(א) פרש חבר הכנסת מסיעתו שלא במסגרת התפלגות, תקבע ועדת הכנסת בישיבה שבסמוך לאחר הפרישה ולאחר שנתנה לחבר הכנסת הזדמנות להשמיע את טענותיו, את דבר פרישתו, וכן את השינוי במספר חברי אותה סיעה.

(ב) לא תקבע ועדת הכנסת כי חבר הכנסת פרש מסיעתו אלא לאחר שבדקה את העובדות הנוגעות לפרישתו ומצאה כי נתקיימו המבחנים שנקבעו בסעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת.

(ג) על החלטת ועדת הכנסת על פי סעיף זה, רשאי חבר הכנסת לערער לבית המשפט המחוזי בירושלים, שידון בערעור בשלושה.

(ד) חבר הכנסת שועדת הכנסת הודיעה על פרישתו, לא יצורף לסיעה כלשהי בתקופת כהונתה של אותה הכנסת.

62. מספר חברי הסיעה (תיקון: תשס"ד)

(א) סיעה שהתפלגה או התמזגה, רואים את מספר חברי הסיעות החדשות על פי ההרכב הסיעתי החדש, לאחר שאושר על ידי ועדת הכנסת.

(ב) סיעה שחבר הכנסת פרש ממנה, שלא במסגרת התפלגות, רואים את מספר חבריה כאילו לא פרש ממנה.

63. ייצוג הסיעה (תיקון: תשס"ד)

בסיעה שבה חלוקים חבריה בשאלה מי מייצג את הסיעה, רואים את חברי הכנסת המהווים רוב של חברי הסיעה כמייצגים את הסיעה; ואולם אם נחלקו חברי הסיעה לחלקים שווים, רואים אותו חלק של הסיעה שעמו נמנה חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים לכנסת, כמייצג את הסיעה בכנסת, ואם חדל לכהן כחבר הכנסת - הבא אחריו באותה רשימת המועמדים.

פרק י"א: מרכז המחקר והמידע של הכנסת (תיקון: תשס"ח)

64. מסירת מידע (תיקון: תשס"ח)

(א) מרכז המחקר והמידע של הכנסח. רשאי לדרוש מגוף מבוקר המנוי בסעיף 9(1) עד (6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 (נוסח משולב), מידע, מסמכים ודוחות (בסעיף זה - מידע) שבתחום סמכותו של אותו גוף ושדרושים לכנסת, לוועדות הכנסת, לחברי הכנסת או למוסדות הכנסת, למילוי תפקידם; גוף כאמור ימסור למרכז המחקר והמידע את המידע המלא בלא דיהוי.

(ב) גוף כאמור בסעיף קטן (א) אינו חייב למסור למרכז המחקר והמידע של הכנסת מידע כמפורט להלן, ואולם אם ניתן להעביר חלק מהמידע או אם ניתן להעבירו בתנאים, יועבר המידע בחלקו או בתנאים:

(1) מידע שמסירתו עלולה לסכן את ביטחון המדינה או את יחסי החוץ שלה;

(2) מידע שהכנתו מצריכה הקצאת משאבים בלתי סבירה מצד גוף כאמור;

(3) מידע מאת גוף כאמור בעל סמכות שפיטה, תביעה או חקירה על פי דין, בעניין תוכנו של הליך משפטי תלוי ועומד;

(4) מידע בדבר התייעצויות פנימיות, וכן טיוטות מידע.

(ג) החלטת גוף כאמור בסעיף קטן (א) שלא ניתן למסור למרכן המחקר והמידע של הכנסת מידע במפורט בסעיף קטן (ב), או שמידע יימסר בחלקו או בתנאים, תימסר בידי השר הממונה על הגוף, ואם הגוף אינו כפוף לשר - בידי ראש הגוף, בכתב ובצירוף נימוקים.

(ד) לא יימסר מידע לפי סעיף זה אם מסירתו אסורה לפי כל דין.

(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בחובת מסירת מידע לכנסת ולוועדותיה לפי חוק-יסוד: הכנסתן ולפי חוק-יסוד: הממשלה.

פרק י"ב: שדלנים (תיקון: תשס"ח)

65. הגדרות (תיקון: תשס"ח)

בפרק זה -

"הוועדה" - ועדה שחבריה הם יושב ראש הכנסת, והוא יהיה היושב ראש, ושני סגנים ליושב ראש, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה, שתבחר נשיאות הכנסת; חל שינוי בהשתייכות סיעתו של חבר הוועדה לאותן סיעות, תבחר נשיאות הכנסת חבר אחר לוועדה כך שיישמר הרכב כאמור;

"טובת הנאה" - לרבות כסף, שווה כסף, נכס, מוצר או שירות;

"שדלן" - מי שדרך עיסוק או בתמורה למען לקוח, נוקט פעולות לשכנוע חבר הכנסת בקשר להצעות חוק ולחקיקת משנה בכנסת או בוועדותיה, להחלטות הכנסת וועדותיה ולמינוי או לבחירה של אדם לתפקיד על ידי הכנסת או על ידי גוף שנציג הכנסת חבר בו, ולמעט אלה:

(1) מי שבמסגרת עבודתו נוקט פעולות כאמור למען מעבידו;

(2) מי שממלא תפקיד על פי חוק בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, אף אם אינו עובד, ונוקט פעולות כאמור במסגרת תפקידו ובקשר לסמכויות ולתפקידים של הגוף שבעבורו הוא פועל;

(3) מי שמייצג נושא משרה או ממלא תפקיד בהליך מעין שיפוטי בפני הכנסת או ועדה מוועדותיה.

66. היתר לשדלן (תיקון: תשס"ח)

(א) לא יפעל שדלן בכנסת אלא בהיתר מאת הוועדה.

(ב) המבקש לפעול כשדלן בכנסת יגיש לוועדה בקשה שבה ייכללו כל אלה:

(1) פרטיו האישיים, ואם המבקש פועל במסגרת תאגיד - סוג התאגיד, שמו ומספרו;

(2) שמות הלקוחות שהוא מבקש לייצג בכנסת, באופן קבוע או חד-פעמי, ותחום עיסוקם, וכן שמו ותחומי עיסוקו של כל גוף שנתן לו תשלום או טובת הנאה בקשר לעניין שלמענו השדלן מבקש לפעול בכנסת;

(3) אם המבקש חבר בגוף בוחר של מפלגה - את שם המפלגה; בפרק זה, "גוף בוחר" - גוף הבוחר מועמדים לכנסת או לכהונת ראש הממשלה או שר בממשלה, ושמספר בעלי זכות ההצבעה שבו אינו עולה על חמשת אלפים;

(4) הצהרת המבקש כי הוא מתחייב לפעול לפי הוראות פרק זה.

(ג) חל שינוי בפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), ימסור על כך השדלן או המבקש לפעול כשדלן בכנסת הודעה בכתב לוועדה מיד לאחר השינוי.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), הגיש אדם בקשה לפעול כשדלן בכנסת, וטרם נענתה בקשתו, רשאי יושב ראש הכנסת לתת לו היתר זמני לפעול כשדלן בכנסת, עד להחלטת הוועדה, ויחולו הוראות פרק זה בשינויים המחויבים.

67. סייג למתן היתר (תיקון: תשס"ח)

לא יינתן היתר לאדם לפעול כשדלן בכנסת ולא יפעל אדם כשדלן בכנסת בהתקיים אחד מאלה:

(1) הוא כיהן כחבר הכנסת או כשר בשנה שקדמה למועד מתן ההיתר;

(2) הוא עובד של הכנסת, של חבר הכנסת או חבר בצוות הפרלמנטרי כהגדרתו בחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973.

68. תג זיהוי (תיקון: תשס"ח)

(א) בעת שהותו במשכן הכנסת, יענוד שדלן, במקום גלוי על בגדיו, תג זיהוי ייחודי לשדלן שיקבל מן הכנסת, הנושא את שמו, ואם הוא פועל במסגרת תאגיד - גם את שם התאגיד.

(ב) בכל פנייה, בכתב או בעל פה, בקשר לפעולותיו כשדלן, יציין השדלן בפני חבר הכנסת, עובד של חבר הכנסת או עובד הכנסת, וכן ועדה של הכנסת, כי הוא פועל כשדלן בכנסת בהיתר ומיהו הלקוח שבעבורו הוא פועל.

69. איסורים (תיקון: תשס"ח)

(א) לא יעשה שדלן אחד מאלה:

(1) יציע או יעניק לחבר הכנסת טובת הנאה במסגרת מאמציו לקדם את ענייניהם של לקוחותיו;

(2) יטעה את חבר הכנסת ביחס לעובדה מהותית כלשהי בקשר לפעילות הפרלמנטרית של חבר הכנסת;

(3) ינקוט פעולות לשכנוע חבר הכנסת באמצעים פסולים, לרבות לחץ, איום, פיתוי או הבטחה לטובת הנאה;

(4) יביא את חבר הכנסת להתחייב כלפי השדלן או לקוחותיו כי יצביע או יפעל בדרך מסוימת;

(5) יפעל כאמור בפסקאות (1) עד (4) כלפי עובד של חבר הכנסת או עובד הכנסת.

(ב) הפר שדלן הוראה מההוראות לפי פרק זה, רשאית הוועדה לשלול את ההיתר שניתן לו לפי פרק זה או לאסור את כניסתו למשכן הכנסת, והכל לתקופה שתקבע, ואם פעל השדלן במסגרת תאגיד - רשאית הוועדה לפעול כאמור כלפי שדלנים נוספים הפועלים במסגרת אותו תאגיד.

(ג) פעל אדם כשדלן בכנסת בלא היתר לפי פרק זה, רשאית הוועדה להחליט שלא ליתן לו היתר כאמור או לאסור את כניסתו למשכן הכנסת, והכל לתקופה שתקבע, ואם פעל במסגרת תאגיד - רשאית הוועדה לפעול כאמור כלפי אנשים נוספים הפועלים במסגרת אותו תאגיד.

(ד) הוועדה לא תפעיל את סמכויותיה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) אלא לאחר שנתנה לשדלן או למי שפעל כשדלן בלא היתר הזדמנות לטעון את טענותיו.

70. פרסום באתר האינטרנט של הכנסת (תיקון: תשס"ח)

הכנסת תפרסם באתר האינטרנט שלה -

(1) את שמות השדלנים שקיבלו היתר לפעול בכנסת לפי פרק זה, ובכלל זה בעלי היתר זמני כאמור בסעיף 66(ד);

(2) את פרטי הלקוחות כאמור בסעיף 66(ב)(2);

(3) לעניין שדלן כאמור בפסקה (1) הפועל במסגרת תאגיד - גם את פרטי התאגיד;

(4) לעניין שדלן כאמור בפסקה (1) שהוא חבר בגוף בוחר - גם את שם המפלגה כאמור בסעיף 66(ב)(3).

71. ביצוע ותקנות - פרק י"ב (תיקון: תשס"ח) 2

יושב ראש הכנסת ממונה על ביצוע פרק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו וכן להורות בנוגע לפעילותם של שדלנים במשכן הכנסת.

תוספת (תיקון: תשנ"ו, תשס"ה)

(סעיף 1(ב))

בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.

מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות.

אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ולעמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית, עם העם העברי העצמאי בארצו.

התוספת השניה (בוטלה) (תיקון: תשס"ה)






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק הכנסת

  2. תקנות כנסת ישראל

  3. זכויות יושב ראש הכנסת

  4. נבצרות ראש ממשלה

  5. תנאי פרישה משרד ממשלתי

  6. חוק היועץ המשפטי לממשלה

  7. פקודת פקידי הממשלה

  8. שיקולים תקציביים בחקיקה

  9. הצבעה בכנסת - ספירת קולות

  10. חוק משכן הכנסת רחבתו ומשמר הכנסת

  11. פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה

  12. טופס רכישת כלי רכב מטעם הממשלה

  13. שיקול הדעת שלהיועץ המשפטי לממשלה

  14. חוק הנצחת זכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה

  15. פקודת סדרי הדין התייצבות היועץ המשפטי לממשלה

  16. ביטול מינוי לשגריר עקב קשר אישי עם ראש הממשלה

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון