חוק התקציב


חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן:"חוק התקציב")

פרק א': הגדרות

1. הגדרות (תיקון: תשמ"ח)

בחוק התקציב -

"הועדה" - ועדת הכספים של הכנסת;

"הטבות מסים" - פטורים, הקלות או הנחות ממסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים, המשתלמים לאוצר המדינה;

"הסכם שכר" - הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, חוזה עבודה או הסדר אחר, קיבוצי או אישי, שלפיו מעביד משלם שכר לעובדיו;

"חוק תקציב שנתי", לגבי שנת כספים פלונית - חוק התקציב לאותה שנת כספים;

"ממונה על סעיף תקציב" -

(1) לגבי סעיף תקציב "נשיא המדינה" - מי שהנשיא מינהו לכך;

(2) לגבי כל סעיף תקציב אחר, למעט סעיף תקציב "הכנסת" - השר שקבעה הממשלה בהודעה לועדה או מי שהשר מינהו לכך;

"שיא כוח אדם" - מספר מרבי של משרות שבהן ניתן להעסיק עובדים קבועים, זמניים וארעיים, למעט עובדים ארעיים למשימה חולפת המועסקים עד מאה ועשרים ימים;

"שכר" - הכנסת עבודה כמשמעותה בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה.

פרק ב': הרשאה להוציא כספים ולהתחייב

2. מבנה חוק תקציב שנתי (תיקון: תשמ"ח)

(א) חוק תקציב שנתי יכלול את אלה:

(1) תקציב רגיל;

(2) תקציב פיתוח וחשבון הון;

(3) החזר חובות לבנק ישראל;

(4) תקציב המפעלים העסקיים - הוצאות ותחזית הכנסות;

(5) רשימת העודפים המיוחדים לענין סעיף 14.

(ב) לחוק יצורפו -

(1) תחזית התקבולים והמילוות;

(2) תחזית של סכומים שלא ייגבו בשל הטבות מסים.

(ג) בתקציב יצויינו סכומי הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב ומספרי שיא כוח אדם; הסכומים והמספרים יחולקו לסעיפי תקציב, תחומי פעולה ותכניות.

3. תקציב ההוצאה

הממשלה רשאית להוציא בשנת כספים פלונית את הסכום הנקוב כהוצאה בחוק התקציב השנתי לאותה שנה.

3א. תמיכות במוסדות ציבור (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ט)

(א) בסעיף זה -

"מוסד ציבור" - גוף שאינו מוסד ממוסדות המדינה, הפועל למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט או מטרה דומה;

"סעיף תקציב" - סעיף בחוק תקציב שנתי הקובע את ההוצאות של משרד ממשלתי.

(ב) חוק תקציב שנתי יקבע את הוצאות הממשלה לצורך תמיכה במוסדות ציבור.

(ג) הוצאות הממשלה לצורך תמיכה במוסדות ציבור ייקבעו בכל סעיף תקציב בסכום כולל לכל סוג של מוסדות ציבור.

(ד) הסכום שנקבע בסעיף תקציב לסוג של מוסדות ציבור יחולק בין מוסדות ציבור הנמנים עם אותו סוג לפי מבחנים שוויוניים.

(ה) הממונה על סעיף התקציב יקבע, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, מבחנים שוויוניים לחלוקת הסכום שנקבע באותו סעיף תקציב לצורך תמיכה במוסדות ציבור (להלן - מבחנים).

(ו) שר האוצר יקבע, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, נוהל שלפיו יוגשו ויידונו בקשות של מוסדות ציבור לקבלת תמיכה מתקציב המדינה (להלן - נוהל).

(ז) המבחנים והנוהל יפורסמו ברשומות.

(ח) לא יוצא סכום שנקבע בחוק תקציב שנתי לצורך תמיכה במוסד ציבור אלא אם כן הוא מואגד ומקיים את הוראות הנוהל ובמידה המתיישבת עם המבחנים.

(ח1) (1) לא יקבל מוסד ציבור תמיכה מיותר ממשרד ממשלתי אחד, אלא
אם כן נתקיימו לגביו שני אלה:

(א) סך כל סכום התמיכה לא יעלה על 90% מעלות הפעולות שבעבורן מבקש מוסד הציבור את התמיכה;

(ב) הממונה על סעיף התקציב שבו נקבע הסכום הגבוה ביותר של התמיכה כאמור בפסקה (א) יאשר, לפני העברת יתרת סכום התמיכה, כי מוסד הציבור מקיים את הוראות הנוהל ואת כל יתר התנאים על פי סעיף זה; לענין זה, "יתרת סכום התמיכה" - 20% מהסכום הכולל של התמיכה כאמור בפסקה (א).

(2) שר האוצר יקבע, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה ובאישור הוועדה, הוראות לביצוע סעיף קטן זה.

(ט) סעיף זה לא יחול על -

(1) הוצאות הממשלה לצורך תמיכה בתאגיד שהוקם בחוק;

(2) הוצאות הממשלה לצורך תמיכה בתאגיד מרכז החינוך העצמאי;

(3) הוצאות הממשלה לצורך תמיכה בתאגיד מרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל.

(י) (1) התאגידים האמורים בסעיף קטן (ט)(2) ו-(3), יתוקצבו בתקציב
משרד החינוך והתרבות למטרות חינוך בלבד, לפי אמות מידה שוות
לשני התאגידים ועל פי קריטריונים עניניים אחידים ושוויוניים כמו
לכלל ילדי ישראל.

(2) תאגיד מרכז החינוך העצמאי יתוקצב על בסיס תקציבו האחרון לפני תחילתו של חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשנ"ב-1992.

(3) יישמרו אופיו ומעמדו של החינוך החרדי בתאגידים האמורים בסעיף קטן ט(2) ו-(3).

4. שימוש בתקבולים נוספים לצורך כיסוי התייקרויות ותשלום חובות

ראתה הועדה כי נתקבלו תקבולים מעל לתחזית התקבולים והמילוות לשנת הכספים, רשאית היא, לפי הצעת הממשלה, להרשות הוצאת הסכומים הנוספים לכיסוי התייקרויות בתכניות קיימות, להקטנת ההתייקרויות או למניעתן, או להקטנת חובות המדינה, הכל כפי שתקבע הועדה; לענין זה, "תקבול" - למעט תקבול שלא נכלל בתחזית ומקורו במילווה או במענק, אך לענין מילווה או מענק במטבע חוץ שנכללו בו - לרבות תקבול נוסף הנובע משינוי שער החליפין לעומת השער שלפיו חושבו.

5. הוצאה מותנית בהכנסה (תיקון: תשנ"ב)

(א) נוסף על הסכומים שהממשלה רשאית להוציא לפי סעיפים 3 ו-4 רשאית היא להוציא, בשנת כספים פלונית, את הסכום הנקוב בהוצאה מותנית בהכנסה בחוק התקציב השנתי, בתוספת הסכומים שיתווספו על פי סעיף 11(א)(3), וזאת בתנאי שיתקבלו התקבולים למימון ההוצאה.

(ב) הממשלה רשאית להוציא את הסכומים של ההוצאה המותנית בהכנסה בתנאי שהסכום המוצא לתכנית פלונית לא יעלה על סכום התקבול שיתקבל למעשה לאותה תכנית עד תום שנת הכספים; עלה התקבול שהתקבל למעשה לתכנית פלונית על סכום ההוצאה המותנית בהכנסה הנקוב בחוק התקציב השנתי, יועבר העודף לאוצר המדינה ואין להוציאו אלא אם כן הוגדל הסכום האמור על פי סעיף 11(א)(3) ובמידה שהוגדל.

(ג) תקבול שמקורו במילווה ישמש למימון הוצאה בסעיפי תקציב בתקציב פיתוח וחשבון הון בלבד.

(ד) אגרה המשולמת לאוצר המדינה, שהוטלה על פי חיקוק שנחקק אחרי תחילת שנת הכספים 1992, לא תשמש למימון הוצאה מותנית בהכנסה.

6. הרשאה להתחייב והתחייבויות (תיקון: תשמ"ח, תש"ן)

(א) הממשלה רשאית להתחייב בשנת כספים פלונית בגבולות הסכומים הנקובים כהרשאה להתחייב בתכניות שבחוק התקציב השנתי לאותה שנה;

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לגבי תכנית בתקציב רגיל, בחוק תקציב שנתי שבה לא נקוב סכום הרשאה להתחייב, אך נקוב סכום הוצאה או סכום הוצאה מותנית בהכנסה, רשאית הממשלה להתחייב באותה שנת כספים בגבולות הסכומים הנקובים כאמור, ובלבד שקיום מלוא התחייבויות הממשלה בתכנית ייעשה עד תום שנת הכספים שלאחר אותה שנת כספים וייעשה במלואו מתוך הסכומים הנקובים כהוצאה או כהוצאה מותנית בהכנסה; קיימות לגבי התכנית התחייבויות שנעשו בשנים קודמות (להלן - התחייבויות העבר), אין להתחייב אלא בגבולות הסכומים הנקובים כהוצאה או כהוצאה מותנית בהכנסה שיוותרו לאחר מילוי התחייבויות העבר. בסעיפי תקציב בתקציב פיתוח ישמשו הסכומים הנקובים כאמור לקיום התחייבויות העבר בלבד, ואין להתחייב בהם באותה שנת כספים;

(ג) סעיף זה לא יחול על ערבות שניתנה לפי חוק ערבויות מטעם המדינה, התשי"ח-1958 או חוק הערבויות לסחר חוץ, התשי"ט-1959 ועל מילווה, הלוואה או פקדון שהמדינה התחייבה לגביהם על פי חוק מילווה, חוק איגרות מדינת ישראל, חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט"ז-1956, או חוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, ועל הסכם שכר שהמדינה התחייבה לגביו על פי חוק; שר האוצר רשאי, באישור הועדה, לפטור מהוראות סעיף זה התחייבויות מסויימות אחרות.

7. שיא כוח אדם

הממשלה רשאית למלא בשנת כספים פלונית את מספר המשרות הנקוב בחוק התקציב השנתי, בתוספת המשרות שיתווספו על פי סעיף 11(א)(7); חלוקת המשרות לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות תהיה כמפורט בחוק התקציב השנתי.

8. תקציב מפעלים עסקיים (תיקון: תשמ"ח, תש"ס)

(א) נוסף על הסכומים שהממשלה רשאית להוציא לפי סעיפים 3 עד 5 רשאית היא להוציא בשנת כספים פלונית את הסכומים הנקובים בתקציב המפעלים העסקיים שבחוק התקציב השנתי וזאת בתנאי שהסכום המוצא בסעיף תקציב פלוני שבתקציב המפעלים העסקיים לא יעלה על סכום התקבולים שיתקבל למעשה לאותו סעיף תקציב לאותה שנת כספים ובלבד שבשעה שהמפעל העסקי מוציא או מתחייב להוציא סכום כלשהו, ההפרש בין הוצאותיו בפועל לבין הכנסותיו בפועל (להלן - ההפרש) אינו עולה על 5% מתקציב ההוצאה הכולל לאותה שנת כספים.

(א1) (1) חישוב ההפרש לפי סעיף קטן (א) ייעשה בחישוב רב שנתי
מצטבר, כשההפרש בתום כל שנת כספים ייחשב כיתרת הפרש
לתחילת שנת הכספים הבאה אחריה.

(2) לענין סעיף קטן (א), "הוצאה לפועל", "הכנסה בפועל" - הוצאה או הכנסה במזומן.

(ב) הוראות סעיף 6 יחולו על תקציב המפעלים העסקיים.

(ג) נוסף על מספר המשרות שהממשלה רשאית למלא לפי סעיף 7 רשאית היא למלא בשנת כספים פלונית במפעלים עסקיים את מספר המשרות הנקוב לענין זה בתקציב המפעלים העסקיים שבחוק התקציב השנתי.

(ד) תחזית התקבולים לכיסוי תקציב המפעלים העסקיים בשנת כספים פלונית תהיה כמצויין בחוק התקציב השנתי.

(ה) סכום שהוקצב בתקציב המפעלים העסקיים לתשלום תמורת עבודה, שירות או נכס יראוהו כמוצא משבוצעה העבודה או משנתקבל השירות או הנכס אשר הוא מיועד לתשלום בעדם.

(ו) לענין תקציב המפעלים העסקיים, "תקבול" לרבות ערך השירותים שניתנו או הנכסים שסופקו בשנת כספים פלונית.

9. סמכות לקבוע מנת מימון

שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר או עם ממונה אחר על סעיף תקציב, לפי הענין, לקבוע לכל תקופה שקבע -

(1) את סכום ההרשאה להתחייב שמותר להתחייב בו;

(2) לגבי תכנית שלגביה נקוב סכום הוצאה מותנית בהכנסה -

(א) את הסכום שמותר להוציא מן ההכנסה שהתקבלה;

(ב) את הסכום שמותר להוציא בטרם התקבלה ההכנסה למעשה, על אף האמור בסעיף 5;

קביעה כאמור יכול שתהיה לגבי כל סעיפי התקציב, תחומי הפעולה והתכניות, או לגבי סוג של סעיפי תקציב, תחומי פעולה או תכניות, או לגבי סעיף תקציב פלוני, תחום פעולה פלוני או תכנית פלונית.

10. עדכון תקציב (תיקון: תשמ"ח)

(א) בסעיף זה -

"תקבול" - למעט המקדמה לפי סעיף 48 ולמעט מילווה או מענק במטבע חוץ שלא נכללו בתחזית התקבולים והמילוות לשנת כספים פלונית;

"רבעון" - תקופה של שלושה חדשים המתחילה ב-1 באפריל, ב-1 ביולי, ב-1 באוקטובר וב-1 בינואר,.

(ב) בכל רבעון החל ברבעון המתחיל ב-1 ביולי תעדכן הממשלה, על יסוד הצעת שר האוצר, את תקציב ההוצאה, את ההוצאה המותנית בהכנסה ואת תקציב המפעלים העסקיים;

הממשלה רשאית, לפי הצעת שר האוצר, לקבוע כי העדכון ייעשה במועדים אחרים.

(ג) העדכון ייעשה בהתחשב בסכום התקבולים שנתקבלו בתקופה שקדמה למועד העדכון ובתחזית לתקופה שאחריו וכן בהיבטים השונים של האינפלציה ובמיוחד באלה:

(1) שינויים במדד המחירים לצרכן ובמדדים אחרים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(2) התפתחויות ושינויים בתחום השכר ותוספת היוקר;

(3) שינויים בשערי החליפין של מטבעות חוץ;

(4) שינויים ברמת הפעילות והתעסוקה במשק.

(ד) העדכון יכול שיהיה בשיעורים שונים לסעיפי תקציב, תחומי פעולה ותכניות שונים, ובלבד שייעשה בהתחשב בשיקולים המפורטים בסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, לפי עניינו של כל אחד מסעיפי התקציב, תחומי הפעולה והתכניות.

(ה) בכל מועד שבו מבוצע עדכון לפי סעיף קטן (ג) (להלן - מועד עדכון) רשאית הממשלה, לפי הצעת שר האוצר, לעדכן את סכומי ההרשאה להתחייב שלא התחייבו בהם עד מועד העדכון; הוראות סעיפים קטנים (ג) ו- (ד) יחולו לענין זה, בשינויים המחוייבים.

(ו) בכל מועד עדכון רשאית הממשלה, לפי הצעת שר האוצר, לעדכן את סכום המקדמה לפי סעיף 48 שלא נוצל עד תום מועד העדכון, בשיעור שלא יעלה על שיעור הגדלת תקציב ההוצאה באותו עדכון.

(ז) בכל מועד עדכון רשאית הממשלה, לפי הצעת שר האוצר, לעדכן את הסכומים הנקובים בסעיפים 11, 12, 17, 27 ו-43 ואת הסכום הנקוב בהגדרת "דרך מימון" שבסעיף 32 בשיעור שלא יעלה על שיעור הגדלת תקציב ההוצאה באותו עדכון.

(ח) עדכון לפי סעיף זה טעון אישור הועדה.

11. שינויים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז, תשנ"ח, תשנ"ט)

(א) על פי הצעת השר הנוגע בדבר או ממונה אחר על סעיף תקציב, רשאי שר האוצר, בכל סעיף תקציב שנקבע בחוק התקציב השנתי לשנת כספים פלונית, חוץ מסעיף תקציב "הכנסת" -

(1) להעביר, בהודעה לועדה, כל סכום של הוצאה מתכנית אחת לתכנית אחרת שבאותו סעיף תקציב, או לתכנית חדשה שתיווסף לאותו סעיף תקציב, ובלבד שהוא לא ישנה בדרך זו תכנית בסכום העולה על 1,940,000 שקלים חדשים ועל 15% מהתכנית המקורית אלא באישורה המוקדם של הועדה;

(2) להעביר, בהודעה לועדה, כל סכום של הוצאה מותנית בהכנסה, מתכנית אחת לתכנית אחרת שבאותו סעיף תקציב, או לתכנית חדשה שתיווסף לאותו סעיף תקציב, ובלבד שהוא לא ישנה בדרך זו תכנית בסכום העולה על 1,940,000 שקלים חדשים ועל 15% מהתכנית המקורית אלא באישורה המוקדם של הועדה;

(3) להגדיל, בהודעה לועדה, את הסכום של הוצאה מותנית בהכנסה, בכל תכנית שבאותו סעיף תקציב, או להוסיף הוצאה מותנית בהכנסה לתכנית חדשה שתיווסף לאותו סעיף תקציב, ובלבד שהוא לא ישנה בדרך זו תכנית בסכום העולה על 1,940,000 שקלים חדשים ועל 15% מהתכנית המקורית אלא באישורה המוקדם של הועדה;

(4) להעביר, בהודעה לועדה, כל סכום של הרשאה להתחייב מתכנית אחת לתכנית אחרת שבאותו סעיף תקציב, ובלבד שהוא לא ישנה בדרך זו תכנית בסכום העולה על 3,475,000 שקלים חדשים ועל 20% מהתכנית המקורית אלא באישורה המוקדם של הועדה;

(5) להגדיל, בהודעה לועדה, את סכום ההרשאה להתחייב, בכל תכנית שבאותו סעיף תקציב, או להוסיף סכום של הרשאה להתחייב בתכנית חדשה שתיווסף לאותו סעיף תקציב, ובלבד שהוא לא ישנה בדרך זו תכנית בסכום העולה על 3,475,000 שקלים חדשים ועל 20% מהתכנית המקורית אלא באישורה המוקדם של הועדה;

(6) להעביר, בהודעה לועדה, כל מספר משרות, ביחד עם סכום ההוצאה הדרוש להן או בלעדיו, מתכנית אחת לתכנית אחרת שבאותו סעיף תקציב, או לתכנית חדשה שתיווסף לאותו סעיף תקציב, ובלבד שהוא לא ישנה בדרך זו תכנית במספר משרות העולה על 50 ועל 20% ממספר המשרות בתכנית המקורית אלא באישורה המוקדם של הועדה;

(7) להגדיל, באישורה המוקדם של הועדה, את מספר המשרות בכל תכנית שבאותו סעיף תקציב, או להוסיף משרות בתכנית חדשה שתיווסף לאותו סעיף תקציב, ובלבד שההגדלה או ההוספה נובעות מהעברת עובדים ממוסד שהמדינה משתתפת בתקציבו לשירות המדינה עקב העברת תפקיד ממוסד כאמור למדינה.

(ב) לגבי סעיף תקציב "הכנסת" רשאית ועדה משותפת של חמישה חברי ועדת הכנסת וחמישה חברי ועדת הכספים של הכנסת ואשר בראשה יושב-ראש ועדת הכנסת, לפי הצעת יושב ראש הכנסת -

(1) להעביר כל סכום או מספר משרות מתכנית אחת לתכנית אחרת או לתכנית חדשה שתיווסף;

(2) להגדיל את הסכום של הוצאה מותנית בהכנסה בכל תכנית.

(ג) לפי הצעת השר הנוגע בדבר או ממונה אחר על סעיף תקציב, רשאי שר האוצר, בכל סעיף תקציב שנקבע בתקציב ההוצאה של המפעלים העסקיים בחוק התקציב השנתי לשנת כספים פלונית -

(1) להעביר, בהודעה לועדה, כל סכום של הוצאה או של הרשאה להתחייב מתכנית אחת לתכנית אחרת שבאותו סעיף תקציב או לתכנית חדשה שתיווסף לאותו סעיף תקציב, ובלבד שהוא לא ישנה בדרך זו תכנית בסכום העולה על 1,940,000 שקלים חדשים ועל 15% מהתכנית המקורית אלא באישורה המוקדם של הועדה;

(2) להגדיל, בהודעה לועדה, את סכום ההוצאה בכל תכנית שבאותו סעיף תקציב, או בתכנית חדשה שתיווסף לאותו סעיף תקציב, אם היה סבור כי אחד מסכומי התקבולים יעלה על תחזית התקבולים או שיתקבל תקבול נוסף מחוץ לתחזית, ובלבד שהוא לא ישנה בדרך זו תכנית בסכום העולה על 1,940,000 שקלים חדשים או על 15% מהתכנית המקורית אלא באישורה המוקדם של הועדה;

(3) להגדיל, בהודעה לועדה, את סכום ההרשאה להתחייב בכל תכנית שבאותו סעיף תקציב, או להוסיף הרשאה להתחייב בתכנית חדשה שתיווסף לאותו סעיף תקציב, ובלבד שהוא לא ישנה בדרך זו תכנית בסכום העולה על 3,475,000 שקלים חדשים ועל 20% מהתכנית המקורית אלא באישורה המוקדם של הועדה;

(4) להעביר, בהודעה לועדה, כל מספר משרות מתכנית אחת לתכנית אחרת שבאותו סעיף תקציב, או לתכנית חדשה שתיווסף לאותו סעיף תקציב, ובלבד שהוא לא ישנה בדרך זו תכנית במספר משרות העולה על 50 ועל 20% ממספר המשרות בתחום הפעולה המקורי אלא באישורה המוקדם של הועדה.

(ד) שר האוצר רשאי, בהודעה לועדה -

(1) להעביר כל סכום או מספר משרות מסעיף תקציב אחד שנקבע
בחוק התקציב השנתי לשנת כספים פלונית לסעיפי תקציב אחרים, אם הדבר יידרש מחמת שינויים עליהם החליטה הממשלה במבנה של משרדי

הממשלה או בתפקידיהם, ובלבד שהסכומים המועברים כאמור יוצאו למטרות שלהן היו מוקצבים והמשרות המועברות כאמור ישמשו למטרות אשר להן היו מוקצבות; הוא הדין אם העברה כאמור נדרשת מחמת שינויים במבנה המפעלים העסקיים או בתפקידיהם;

(2) לשנות את המספור או השם של סעיפי תקציב, תחומי פעולה או תכניות שנקבעו בחוק התקציב השנתי לשנת כספים פלונית, ובלבד שלא יחול שינוי במטרה אשר לה הוקצב סכום או מספר משרות כאמור.

(ה) שר האוצר רשאי, בהודעה לועדה, להעביר כל סכום או מספר משרות מתוך כל תכנית שנקבעה בחוק התקציב השנתי לשנת כספים פלונית לסעיף תקציב "רזרבה כללית" או לסעיפי תקציב "רזרבות להתייקרויות"; הוא הדין לגבי סעיף תקציב "רזרבה להוצאות פיתוח" ובלבד שההעברה היא מסעיפי תקציב שבתקציב פיתוח וחשבון הון.

12. שימוש ברזרבות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז, תשנ"ח, תשנ"ט)

(א) שר האוצר רשאי, בהודעה לועדה, לקבוע את המטרות אשר להן יוצאו הסכומים וימולאו המשרות שבסעיף תקציב "רזרבה כללית", ובלבד שהוא לא יגדיל בדרך זו תכנית בסכום העולה על 1,940,000 שקלים חדשים ועל 15% מהתכנית או במספר משרות העולה על 25 ועל 15% ממספר המשרות של התכנית אלא באישורה המוקדם של הועדה; הוא הדין לגבי סכומי סעיף תקציב "רזרבה להוצאות פיתוח", ובלבד שאלה לא יוצאו אלא לסעיפי תקציב שבתקציב הפיתוח וחשבון הון.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אין לקבוע כי סכומים שבסעיף תקציב "רזרבה כללית" יוצאו בתקציב המפעלים העסקיים, אך מותר לקבוע כי משרות שבסעיף תקציב "רזרבה כללית" ימולאו בתקציב המפעלים העסקיים.

(ג) שר האוצר רשאי, בהודעה לועדה, לקבוע את חלוקת סכומי סעיפי תקציב "רזרבות להתייקרויות", ובלבד שאלה ישמשו אך ורק לכיסוי התייקרויות בתכניות קיימות.

(ד) על פי הצעת השר הנוגע בדבר או ממונה אחר על סעיף תקציב, רשאי שר האוצר, בהודעה לועדה, לקבוע את המטרות אשר להן יוצאו הסכומים וימולאו המשרות בתכנית שנקבע לגביה בחוק התקציב השנתי לשנת כספים פלונית שהיא תשמש כרזרבה או כעתודה, ובלבד שהוא לא יגדיל בדרך זו תכנית בסכום העולה על 480.000 שקלים חדשים ועל 15% מהתוכנית או במספר משרות העולה על 25 ועל 25% ממספר המשרות של התכנית, אלא באישורה המוקדם של הועדה.

13. שימוש בעודפי תקציב משנה קודמת (תיקון: תש"ן, תשנ"ג)

(א) נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב בחוק תקציב שנתי לשנת כספים פלונית, או על פיו, חוץ מסעיף תקציב "הכנסת", רשאי שר האוצר, בהודעה לועדה, להתיר את השימוש באותו סכום בשנת הכספים שלאחריה לתכנית שבה נכלל או, אם אינו הוצאה מותנית בהכנסה, לתכנית אחרת שבאותו סעיף תקציב.

(א1) נותר עודף בסכום הנקוב כהרשאה להתחייב באחד מסעיפי התקציב בחוק תקציב שנתי לשנת כספים פלונית, או על פיו, חוץ מסעיף תקציב "הכנסת", רשאי שר האוצר, בהודעה לועדה, להתיר את השימוש בו בשנת הכספים שלאחריה לתכנית שבה נכלל.

(ב) נותר סכום עודף בסעיף תקציב "הכנסת" שבחוק התקציב השנתי לשנת כספים פלונית, רשאית הועדה האמורה בסעיף 11(ב), לפי הצעת יושב ראש הכנסת, להתיר את השימוש באותו סכום בשנת הכספים שלאחריה לתכנית שבתוך אותו סעיף תקציב.

(ב-1) נותר עודף בסכום הנקוב כהרשאה להתחייב בסעיף תקציב "הכנסת" שבחוק התקציב השנתי לשנת כספים פלונית, רשאית הועדה האמורה בסעיף 11(ב), לפי הצעת יושב ראש הכנסת, להתיר את השימוש בו בשנת הכספים שלאחריה לתכנית שבה נכלל.

(ג) נותר סכום עודף בסעיפי תקציב "רזרבות" שבחוק התקציב השנתי לשנת כספים פלונית, רשאי שר האוצר, באישורה המוקדם של הועדה, להתיר את השימוש בו בשנת הכספים שלאחריה למטרה שיקבע.

(ד) הותר שימוש בסכום עודף כאמור בסעיף זה, יווסף הסכום לתקציב של שנת הכספים הבאה בהתאמה כאילו היה חלק ממנו.

(ה) בסעיף זה ובסעיף 14, "סכום עודף", לענין הוצאה מותנית בהכנסה עודף התקבולים שנתקבלו למימון ההוצאה על ההוצאה למעשה.

14. עודפים מיוחדים

(א) נותר סכום עודף באחת מן התכניות בחוק התקציב השנתי לשנת כספים פלונית, או על פיו, המנויות ברשימת העודפים המיוחדים, רשאי שר האוצר, בהודעה לועדה, להתיר את השימוש באותו סכום לתכנית שבה נכלל.

(ב) שר האוצר רשאי, באישורה המוקדם של הועדה, להוסיף תכנית לרשימת העודפים המיוחדים.

(ג) הותר שימוש בסכום עודף כאמור בסעיף זה, יווסף הסכום לתקציב של שנת הכספים הבאה בהתאמה כאילו היה חלק ממנו.

15. מועד לפניות

הודעה לועדה או בקשה למתן אישורה לפי סעיפים 11 עד 14 תוגש לא יאוחר מחודש ימים לפני תום שנת הכספים, אך רשאית הועדה, במקרים מיוחדים, להרשות הגשתה במועד מאוחר יותר.

16. סכום מוקצב שיראוהו כמוצא

סכום שהוקצב, יראוהו כמוצא כשחשבונו של הזכאי זוכה אצל החשב הכללי באותו סכום.

17. ביטוח הצמדה (תיקון: תשמ"ח)

הממשלה לא תיתן התחייבות לשיפוי בשל עליית מדד המחירים לצרכן או שינוי בשער המטבע, למעט התחייבות בהסכם שכר למטרה כאמור, אלא באישורה המוקדם של הועדה.

פרק ג': תקציב הבטחון

18. תקציב בטחון

(א) הסכום המוקצב בחוק תקציב שנתי בסעיף תקציב "משרד הבטחון", לרבות המפעלים העסקיים שבו, ייקרא להלן תקציב הבטחון; את חלוקת תקציב הבטחון לתחומי פעולה ולתכניות תקבע, לפי הצעת הממשלה, ועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

(ב) בתקציב הבטחון יצויינו סכומי הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה, הרשאה להתחייב ושיא כוח אדם; על תקציב הבטחון יחולו הוראות חוק התקציב, בתיאומים האמורים בפרק זה.

(ג) בשנת כספים פלונית ניתן להעסיק חיילים בשירות חובה ובשירות קבע ועובדי צבא-הגנה לישראל במספר חדשים השווה למספר הנקוב בשיא כוח אדם בחוק התקציב השנתי, כפול 12; הוראה זו לא תחול על חיילים או עובדים ארעיים המועסקים למשימה חולפת עד מאה ועשרים ימים.

(ד) לענין תקציב הבטחון, כל מקום בחוק התקציב שמדובר בו בועדה, ייקרא כאילו מדובר בועדה המשותפת האמורה בסעיף קטן (א).

19. שינויים בתקציב הבטחון (תיקון: תש"ן, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז, תשנ"ח, תשנ"ט)

(א) לגבי תכניות בתקציב הבטחון שסכומיהן מוצאים במטבע ישראלי, רשאי שר האוצר, על פי הצעת שר הבטחון -

(1) להעביר כל סכום של הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה או הרשאה להתחייב, מתכניות בתחום פעולה אחד לתכניות קיימות או חדשות בתחום פעולה אחר;

(2) להגדיל כל סכום של הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה או הרשאה להתחייב בתכנית קיימת או חדשה;

(3) להעביר כל מספר של משרות מתכנית אחת לתכנית אחרת, קיימת או חדשה, באותו תחום פעולה או בתחום פעולה אחר, או להגדיל את מספר המשרות בכל תכנית, קיימת או חדשה.

(ב) (1) העברה או הגדלה כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(2) המשנה תחום
פעולה כלשהוא בסכום העולה על 89 מיליון שקלים חדשים, או
המהווה, לדעת שר הבטחון, שינוי מהותי, תיעשה באישורה המוקדם
של הועדה; שר האוצר יעדכן אחת לשלושה חדשים את הסכום הנקוב
בפסקה זו, על פי עליית מדד המחירים לצרכן;

(2) העברה או הגדלה כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(2), שפסקה (1) אינה חלה עליה, תיעשה בהודעה לועדה.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), מותר לעשות העברה או הגדלה כאמור בו בהודעה לועדה אם ראש הממשלה ושר הבטחון קבעו כי מצב בטחוני מיוחד מחייב זאת.

(ד) העברה או הגדלה כאמור בסעיף קטן (א)(3) תיעשה בהודעה לועדה.

(ה) לגבי תכניות בתקציב הבטחון שסכומיהן מוצאים במטבע חוץ, רשאי שר האוצר, על פי הצעת שר הבטחון, להעביר או להגדיל סכומים או משרות כאמור בסעיף קטן (א), בהודעה לועדה.

(ה1) (1) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), על העברות או הגדלות
כאמור בסעיפים קטנים (א)(1), (א)(2) ו-(ה) (להלן - העברות), המשנות
תכניות של הצטיידות או של התעצמות שתקבע הועדה לענין זה לפי
הצעת הממשלה (להלן - תכניות מיוחדות), יחולו ההוראות הבאות:

(א) עלה סך כל סכומי ההעברות, שבוצעו מתכניות מיוחדות לתכניות אחרות מתחילת שנה, על ארבעים מליון שקלים חדשים, תהיה כל העברה נוספת מהתכניות המיוחדות לתכניות אחרות טעונה אישור מוקדם של הועדה;

(ב) עלה סך כל סכומי ההעברות מתכניות מיוחדות בתחום פעולה אחד לתכניות מיוחדות בתחום פעולה אחר, שבוצעו מתחילת שנה, על חמישים מליון שקלים חדשים, תהיה כל העברה נוספת מתחום פעולה אחד לתחום פעולה אחר טעונה אישור מוקדם של הועדה;

הוראות פסקה זו לא יחולו על העברות בין תחומי פעולה, שהועדה קבעה לענין זה לפי הצעת הממשלה, שהם תחום אחוד.

(ג) הצעת שר הבטחון לשינוי הטעון אישור כאמור בסעיף קטן זה, שהוגשה על ידי שר האוצר, והועדה לא החליטה להתנגד להצעה תוך 21 ימי עבודה מיום הגשתה, יראו אותה כמאושרת בידי הועדה.

(2) שר האוצר יעדכן, אחת לשלושה חודשים, את הסכומים הנקובים בסעיף קטן זה על פי עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ו) (בוטל)

(ז) על אף האמור בסעיפים 5(ב) ו-13 (א), עלה התקבול שהתקבל למעשה בתכנית פלונית שבתקציב הבטחון על הסכום הנקוב לגביה כהוצאה מותנית בהכנסה בחוק התקציב השנתי לשנה פלונית, רשאי שר האוצר, בהודעה לועדה, להתיר את השימוש באותו סכום בשנת הכספים שלאחריה, לתכנית שבה נכלל או לתכנית אחרת בתקציב הבטחון.

(ח) הודעה לועדה לפי סעיף זה תימסר בהקדם האפשרי ולא יאוחר מאשר המועד הקרוב להעברה או להגדלה מבין אלה: 1 ביולי, 1 באוקטובר, 1 בינואר ו-31 במרס של שנת הכספים.

20. (בוטל) (תיקון: תשנ"ה)

פרק ד': הוראות בקשר לתאגידים ורשויות מקומיות

21. הגדרות לענין תאגידים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ח)5

בפרק זה -

"תאגיד" -

(1) תאגיד שהוקם בחוק או מכוח סמכותו של שר שניתנה בחוק, והוא מוסד של המדינה או שנתקיים בו אחד מאלה:

(א) הממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין;

(ב) חבריו או חברי הנהלתו, כולם או מקצתם, מתמנים בידי הממשלה או בידי שר;

למעט בנק ישראל, רשות מקומית וחברה ממשלתית;

(2) חברה מוגבלת בערבות או הקדש, אשר שר או ראש רשות מקומית ממנה להם דירקטור או נאמן, לפי הענין ואשר שר האוצר קבע שהוראות פרק זה, כולן או מקצתן, יחולו עליהם;

"תאגיד בריאות" - עמותה, אגודה שיתופית, חברה או כל גוף משפטי אחר הכשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות, המוכר שירותי בריאות בתוך בית חולים ממשלתי או תוך שימוש במתקני בית חולים כאמור;

"גוף מתוקצב" - תאגיד, רשות מקומית, מועצה דתית, בנק ישראל, חברה ממשלתית וחברה עירונית;

"גוף נתמך" - כהגדרתו בסעיף 32;

"שנה" - שנת כספים, לרבות שנים עשר החדשים המתחילים בתאריך כלשהוא בשנה פלונית לגבי תאגידים המנהלים את תקציבם על בסיס של תקופה כאמור;

"סכום החריגה" - סכום שבו חרגו תאגיד או רשות מקומית מתקציבם המאושר, או משיא כוח אדם, או סכום ההלוואה שלקחו ללא אישור; לענין זה אין נפקא מינה אם הסכומים הוצאו או נתקבלו למעשה או שהתאגיד או הרשות המקומית התחייבו או הסכימו להוציאם או לקבלם;

"חברה ממשלתית" - כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, לרבות חברת בת ממשלתית וחברה מעורבת כמשמעותן בחוק האמור;

"חברה עירונית" - חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי רשות מקומית או בידי רשות מקומית יחד עם המדינה או עם חברה עירונית אחרת או חברת בת עירונית;

"חברת בת עירונית" - חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי חברה עירונית, או בידי חברת בת עירונית או בידי חברת בת עירונית יחד עם חברת בת עירונית אחרת;

"שר הנוגע בדבר"; לענין תאגיד - השר הממונה על ביצוע החוק שלפיו הוקם אותו תאגיד, ולענין חברה ממשלתית - השר שנקבע כאחראי לעניני החברה.

22. תקציב של תאגיד (תיקון: תשנ"ג)

(א) התקציב של תאגיד טעון אישור של שר האוצר; אין בכך כדי לגרוע מהיותו טעון אישור אחר לפי כל דין.

(ב) תקציבו של תאגיד יוגש לאישור שר האוצר לא יאוחר מאשר 30 ימים לפני תחילתה של השנה.

(ג) מקום שנקבעו בחוק הוראות בדבר תקציב של תאגיד פלוני משמעו שתקופת התקציב תהיה לשנת כספים ושהתאגיד לא יהיה רשאי להוציא כספים בתקופת התקציב אלא אם כן קויימו ההוראות שנקבעו כאמור.

(ד) החלה שנת כספים ותקציבו של תאגיד לא אושר מסיבה כלשהי בידי אחת מן הרשויות שהתקציב טעון אישורן על פי כל דין, לרבות לפי סעיף קטן (א), יהא התאגיד רשאי להוציא בכל חודש, כל עוד לא אושר התקציב כאמור, סכום השווה לחלק השנים עשר מן התקציב השנתי שאושר לשנת הכספים הקודמת, וזאת לגבי אותם סעיפים שפורטו בתקציב הקודם.

(ה) שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים ובאישור הועדה, לקבוע בצו הוראות לתקציב ביניים, בין דרך כלל ובין לתאגיד פלוני, לשנת כספים מסויימת, שיחולו על אף האמור בסעיף קטן (ד).

(ו) הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ה) יחולו אם אין בחוק שעל פיו פועל אותו תאגיד הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם ההוראות.

23. שינויים ושימוש בעודפים בתקציבי תאגידים

מי שמוסמך לפי כל דין לאשר תקציב של תאגיד פלוני מוסמך גם לאשר, בהודעה לשר האוצר -

(1) העברת סכומים ומשרות מפריט אחד שבתקציב לפריט אחר;

(2) שימוש בסכום עודף שנותר בתקציב של תאגיד משנה פלונית לשנה הבאה;

ובלבד שלא יועברו בדרך זו סכומים מתקציב פעולות שוטפות לתקציב פיתוח או להיפך.

24. הפחתת תקציב או שיא כוח אדם

(א) שר האוצר והשר הנוגע בדבר רשאים לקבוע לתאגיד את שיא כוח האדם שלו וכן, על פי החלטת הממשלה, להורות לו להפחית את תקציבו או את שיא כוח האדם שלו בסכום או בשיעור שיקבעו.

(ב) שר הפנים רשאי לקבוע לרשות מקומית את שיא כוח האדם שלה וכן, על פי החלטת הממשלה, להורות לה להפחית את תקציבה או את שיא כוח האדם שלה בסכום או בשיעור שיקבע.

(ג) החלטה כללית של הממשלה בענין הפחתת תקציב ושיא כוח אדם ומדיניות השכר שלה, יחולו על בנק ישראל, בשינויים המחוייבים.

(ד) הוראה על פי סעיף זה יכול שתהיה כללית, לסוגים, או לתאגיד פלוני או לרשות מקומית פלונית.

25. סמכויות בקשר לתאגיד

(א) ראה שר האוצר שתאגיד עושה אחד מאלה:

(1) מבצע עבודה או פעולה ללא הקצבה בתקציבו המאושר או חורג מתקציבו המאושר בדרך אחרת;

(2) מבצע עבודה או פעולה שחוזה לעשייתם טעון אישור על כל דין, כשאישור כאמור לא ניתן;

(3) מעסיק עובדים במספר משרות החורג משיא כוח האדם שלו או במשרות שאין עליהן הקצבה בתקציבו המאושר;

(4) לווה כספים כשהדבר טעון אישור על פי כל דין, כשאישור כאמור לא ניתן;

רשאי הוא, בהסכמת השר הנוגע בדבר, לנקוט צעדים הדרושים לדעתו לתיקון הליקויים האמורים.

(ב) צעדים כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיכללו:

(1) הוראה להפסיק את העבודה או הפעולה;

(2) הוראה להפסיק את העסקתם של עובדים המועסקים בחריגה מהתקציב או משיא כוח האדם כאמור בסעיף קטן (א)(3);

(ג) ראה שר האוצר כי חריגות שחרג תאגיד מתקציבו או משיא כוח האדם שלו לא תוקנו, רשאי הוא להפחית את סכום החריגה מסכומים שיש להעבירם מאוצר המדינה לפי כל דין, או מסכום המענק או השתתפות שהתאגיד היה מקבל מהממשלה אלמלא החריגה.

(ד) הוראות סעיפים קטנים (ב)(1) ו-(ג) לא יחולו על חריגה בתשלום גימלאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968, או לפי חיקוק אחר.

26. סמכויות בקשר לרשות מקומית

(א) ראה שר הפנים שרשות מקומית עושה אחד מהדברים המפורטים בסעיף 25(א), רשאי הוא להפחית את סכום החריגה מסכום המענק שקבע לאותה רשות מקומית וכן לנקוט צעדים כאמור בסעיף 25(ב)(1) ו-(2).

(ב) ראה שר הפנים כי חריגות שחרגה רשות מקומית מתקציבה או משיא כוח האדם שלה לא תוקנו, רשאי הוא, יחד עם שר האוצר, להפחית את סכום החריגה מכל סכום המועבר אליה מהממשלה, ורשאי שר האוצר, בהסכמת שר הפנים, להפחית את סכום החריגה מכספי מסים או אגרות שיש להעבירם מאוצר המדינה לרשות המקומית לפי כל דין.

27. חוזה של תאגיד או רשות מקומית (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז, תשנ"ח, תשנ"ט)

(א) בחוזה של תאגיד או של רשות מקומית שהתמורה הכרוכה בו עולה על 89,000 שקלים חדשים יציין החותם עליו בשם התאגיד או בשם הרשות המקומית -

(1) כי נתקיימו בו כל התנאים וניתנו לגביו כל האישורים הדרושים לפי כל דין;

(2) כי ההוצאה הכספית לביצועו מתוקצבת, ויצויין סעיף ההקצבה.

(ב) חוזה של תאגיד או של רשות מקומית שהתמורה הכרוכה בו עולה על 460,000 שקלים חדשים ולא נתקיימו בו כל התנאים או לא ניתנו לגביו כל האישורים הדרושים לפי כל דין, או שההוצאה הכספית לביצועו לא תוקצבה - בטל.

28. פטור

שר האוצר רשאי, באישור הועדה, לפטור תאגיד מתחולת הוראות סעיפים 21 עד 27, כולן או מקצתן.

29. שינויים בשכר ובתנאי שירות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ה, תשנ"ח)

(א) גוף מתוקצב או גוף נתמך, לא יסכים על שינויים בשכר, בתנאי פרישה או מגימלאות, או על הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, ולא ינהיג שינויים או הטבות כאמור, אלא בהתאם למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה או באישורו של שר האוצר. ואולם רשאי שר האוצר, באישור הועדה, לפטור מהוראות סעיף זה, חברה מעורבת כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 אם ראה שטעמים של מכירת מניותיה, לרבות הנפקתן לציבור או למשקיעים, מחייבים זאת, ונחה דעתו שלא תהיה למתן הפטור ולשינויים שיונהגו בעקבותיו, השפעה בלתי רצויה על מדיניות השכר הכוללת במגזר הציבורי; הפטור יכנס לתוקפו עם ביצוע המכירה או במועד מאוחר יותר שיקבע השר.

(ב) על אף האמור בכל דין, כל הסכם או הסדר בטל במידה שהוא נוגד את הוראות סעיף קטן (א).

(ג) ראה שר האוצר כי גוף מתוקצב או גוף נתמך לא קיים את הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא להפחית סכום השווה לסכום ששולם עקב כך מן הסכומים שיש להעבירם לאותו גוף מתקציב המדינה לפי כל דין, ורשאי הוא להפסיק או להפחית כל מענק או השתתפות שהגוף היה מקבל מהממשלה אלמלא החריגה, כל עוד מבצע הגוף תשלומים בניגוד להוראות סעיף זה.

(ד) (1) לענין סעיף 22(א)(6) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975,
יראו דירקטור שהסכים ביודעין על שינויים או הטבות בניגוד להוראות
סעיף קטן (א), כדירקטור שאינו ממלא תפקידו כראוי.

(2) לענין סעיף 42(א)(2) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, יראו הסכמה של מנהל כללי לשינויים או להטבות בניגוד להוראות סעיף קטן (א), עילה מספקת לממשלה להעבירו מכהונתו.

29א. בדיקת הסכם חורג (תיקון: תשנ"ח)

(א) ראה שר האוצר כי הסכם או הסדר בגוף מתוקצב או בגוף נתמך נוגד לכאורה את הוראות סעיף 29(א), רשאי הוא -

(1) להודיע לצדדים להסכם או להסדר כי החליט לבדוק אותו, וכי קיים חשש שההסכם או ההסדר בטל, כאמור בסעיף 29(ב), במידה שהוא נוגד את הוראות סעיף 29(א) (להלן - הסכם בבדיקה);

(2) ליתן לצדדים להסכם בבדיקה, לאחר ההודעה כאמור בפסקה (1), ולמשך תקופה שלא תעלה על חודש ימים, הזדמנות להביא את טענותיהם בכתב וכן כל מידע כתוב שימצאו לנכון.

(ב) ראה שר האוצר, על יסוד ראיות שבפניו, לרבות הטיעונים והמידע שהביאו הצדדים לפניו, כי ההסכם שבבדיקה נוגד לכאורה את הוראות
סעיף 29(א) וכי נחוצה תקופה לבדיקתו רשאי הוא -

(1) לקבוע תקופה, שלא תעלה על 4 חודשים מיום סיום התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א)(2), לבדיקת ההסכם בבדיקה (להלן - תקופת בדיקה); בנסיבות המצדיקות זאת רשאי שר האוצר להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(2) ואת תקופת הבדיקה, לצורך השלמת הבדיקה;

(2) להורות על גובה התשלום המותר בשל ההטבות הכספיות הקשורות לעבודה, כמשמעותן בסעיף 29, לפי ההסכם בבדיקה, שרשאי הגוף הנתמך או המתוקצב לשלם בתקופת הבדיקה (להלן - התשלום המותר);

(3) לקבוע, על אף האמור בכל דין, הוראות בדבר הסדרי הפקדה של תשלומים מעבר לגובה התשלום המותר ואשר בהם התחייב גוף מתוקצב או גוף נתמך על פי ההסכם בבדיקה, וכן לקבוע דרכים לשמירת ערכם של הסכומים שהופקדו למשך תקופת הבדיקה;

(4) הוראות חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, לא יחולו על תשלום שכר, שהוא מעבר לתשלום המותר בתקופת הבדיקה.

29ב. תוצאות בטלות ההסכם החורג (תיקון: תשנ"ח)

(א) הסכם או הסדר ששר האוצר ראה לגביו כי הוא נוגד את הוראות
סעיף 29(א) וכי חלות עליו הוראות סעיף 29(ב), לא יחולו עליו הוראות
סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.

(ב) שר האוצר רשאי לפעול לגבי הסכם או הסדר כאמור בסעיף קטן (א) גם לפי כל אחד מאלה:

(1) להודיע לצדדים להסכם על בטלות ההסכם או ההסדר כאמור
בסעיף 29(ב) (להלן - ההסכם הנוגד), ועל החובה של הגוף המתוקצב או הגוף הנתמך להפסיק לאלתר כל הטבה כספית הקשורה לעבודה שמקורה בהסכם הנוגד;

(2) בהתחשב במדיניות השכר הכוללת במגזר הציבורי, במידת החריגה של ההסכם הנוגד מן הנהוג לגבי כלל עובדי המדינה, ומטעמים שבצדק -

(א) לקבוע מהו ההסכם או ההסדר אשר יכול לחול על הצדדים במקום ההסכם הנוגד, לרבות בדרך של אישור הוראה מהוראות ההסכם הנוגד;

(ב) לקבוע הוראות אשר יחולו על הגוף המתוקצב או הנתמך אשר הינו צד להסכם הנוגד, בדבר חובתו לתבוע השבה של הטבה שהוענקה על
פי ההסכם הנוגד, היקפה של ההשבה ומועדיה; פעולה לפי פסקה זו תינקט לאחר שניתנה לצדדים להסכם הנוגד הזדמנות להשמיע את טענותיהם, ואולם אם צד הביא את טענותיו לפי סעיף 29א(א)(2) תינתן לו הזדמנות להוסיף עליהן בלבד;

(3) להורות על העברת הכספים שהופקדו לפי סעיף 29א(ב)(3) לגוף המתוקצב או הנתמך, או לעובד, לפי הענין, ובהתאם להודעתו.

30. אגרות המשתלמות לתאגיד

הטלת מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים המשתלמים לתאגיד ושינוי שיעורם טעונים אישורו של שר האוצר בנוסף לאישורים הדרושים לפי כל דין אחר.

31. מסים המשתלמים לרשויות מקומיות

שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, יקבע כללים לענין הטלת מסים, אגרות ותשלומי חובה המשתלמים לרשות מקומית ושינוי שיעורם.

31א. חישוב עלויות של נותן שירות לציבור (תיקון: תשמ"ח)

(א) בסעיף זה, "נותן שירות לציבור" - תאגיד, חברה ממשלתית או גוף אחר שהממשלה משתתפת בתקציבו במישרין או בעקיפין, המרכז יותר ממחצית אספקת טובין או שירותים בכל המדינה או באזור מסויים, ואשר הממשלה קבעה לגביו בהודעה ברשומות כי הינו נותן שירות לציבור לענין חוק התקציב.

(ב) נותן שירות לציבור יערוך אחת לשנה דין וחשבון של עלות הפקת מוצר או מתן שירות שהוא מספק (להלן - דו"ח עלות) יגישו לשר האוצר ולשר הממונה על תחום הפעולה של אותו נותן שירות.

(ג) שר האוצר, באישור הממשלה, רשאי לקבוע בתקנות את הפרטים שייכללו בדו"ח עלות, את דרכי עריכתו, את התקופה אשר לה ייערך ואת מועד הגשתו.

(ד) שר האוצר, באישור הממשלה, רשאי לקבוע הוראות בדבר הנתונים הכספיים והחשבונאיים שלפיהם ייערך דו"ח עלות; ההוראות יכול שיהיו כלליות, לסוג של נותני שירות לציבור או לנותן שירות לציבור מסויים.

31ב. המחאה, שעבוד או עיקול (תיקון: תשנ"א, תשס"ד)

(א) תאגיד, או גוף אחר שהממשלה משתתפת בתקציבו, לא ישעבד ולא ימחה לאחר את זכותו לקבלת תמיכה, מענק או השתתפות אחרת מתקציב המדינה (בחוק התקציב - הקצבה), אלא אם כן הותר הדבר מראש בהתאם לתקנות שיתקין שר האוצר; רשות מקומית לא תשעבד ולא תמחה זכות כאמור אלא אם כן הותר הדבר מראש בהתאם לתקנות שיתקין שר האוצר בהסכמת שר הפנים.

(ב) זכות כאמור בסעיף זה אינה ניתנת לעיקול.

31ג. הוראות לענין תאגיד בריאות (תיקון: תשנ"ח, תשס"ב)

(א) תאגיד בריאות לא יפעל אלא באישור שר הבריאות ושר האוצר ובהתאם לכללים שייקבעו לפי סעיף קטן (ב).

(ב) שר הבריאות, באישור שר האוצר ובהתייעצות עם נציב שירות המדינה, יקבע כללים לפעולת תאגיד בריאות; בכללים כאמור רשאי שר הבריאות לקבוע, בין השאר, כי הוראות מחוק התקציב, הוראות חוק חובת מכרזים, התשנ"ב-1992, וכן הוראות מחוקים, מתקנות ומהוראות פנימיות אחרות החלות על המדינה או על עובדיה - יחולו לגבי כלל תאגידי הבריאות ועובדיהם או לגבי סוגים או מי מהם, בשינויים המחויבים.

31ד. ייעוד כספי הקצבות לפיתוח ברשות מקומית (תיקון: תשס"ד, תש"ע) 7

(א)בסעיף זה -

"הקצבות לפיתוח" - הקצבות שמעבירה המדינה לרשות מקומית, המיועדות לעבודות פיתוח, למעט הקצבות כהגדרתן בסעיף 2 לחוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך), התש"ס-2000;

"עבודות פיתוח" - כל אחד מאלה:

(1) הקמה או רכישה של תשתיות, מבני ציבור או שטחים לצורכי ציבור;

(2) ביצוע עבודות מסוימות במסגרת תכנון, הקמה, רכישה, שיפוץ או הרחבה של תשתיות, מבני ציבור או שטחים לצורכי ציבור;

(3) מימון החזר הלוואה שנלקחה לביצוע פעולות כאמור בפסקאות (1)
ו-(2);

"תאגיד בנקאי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 שאליו מועברות ההקצבות מאת המדינה לרשות המקומית;

(ב) רשות מקומית לא תשתמש בהקצבה לפיתוח אלא למטרה שלשמה נועדה;

(ג) (1) על אף האמור בסעיף 213א לפקודת העיריות 4, (ג) ובסעיף 34
לפקודת המועצות המקומיות 5, רשות מקומית תנהל את ההקצבות
לפיתוח בחשבון בנק נפרד שייפתח בתאגיד בנקאי, המיועד אך ורק
למטרה זו (בסעיף זה - חשבון הפיתוח);

(2) בחשבון הפיתוח יופקדו כספי ההקצבות לפיתוח בלבד, והוא ישמש את הרשות המקומית רק למטרות שלשמן יועדו ההקצבות; חשבון הפיתוח ינוהל באופן שיאפשר מעקב אחרי תקבוליו מכל מקור וההוצאות אשר הוצאו למטרות השונות;

(ד) המדינה לא תעביר לרשות מקומית הקצבות לפיתוח, אלא במישרין לחשבון הפיתוח שנפתח לפי הוראות סעיף זה והמנוהל לפיהן;

(ה) המדינה רשאית שלא להעביר הקצבות לפיתוח לרשות מקומית שאינה פועלת על פי הוראות סעיף זה;

(ו) הכספים שבחשבון הפיתוח לא יהיו ניתנים לשעבוד או להמחאה, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:

(1) השעבוד או ההמחאה נעשו לטובת מי שהרשות המקומית התקשרה עמו כדין בהסכם לעבודות פיתוח;

(2) לצורך מימון אותה עבודת פיתוח הועברה הקצבה לפיתוח לחשבון הפיתוח של הרשות המקומית;

(3) השעבוד או ההמחאה הם להבטחת סכום כסף שאינו עולה על ההקצבה לפיתוח שהועברה כאמור בפסקה (2)

(ז) (1) הכספים שבחשבון הפיתוח לא יהיו ניתנים לעיקול, אלא אם כן
מתקיימים כל אלה:

(א) העיקול הוטל על ידי מי שהרשות המקומית התקשרה עמו כדין בהסכם לעבודות פיתוח בשל אי-תשלום כספים בעד אותן עבודות פיתוח;

(ב) עבודות הפיתוח בוצעו על פי הסכם שבין הרשות המקומית לבין מטיל העיקול, ובהתאם לדרישות המדינה;

(ג) המדינה אישרה, לאחר ביצוען, כי עבודות הפיתוח בוצעו;

(ד) לצורך מימון אותה עבודת פיתוח הועברה הקצבה לפיתוח לחשבון הפיתוח של הרשות המקומית;

(2) העיקול על כספים בחשבון הפיתוח על פי הוראות פסקה (1) לא יוטל על כספים שסכומם עולה על ההקצבה לפיתוח שהועברה כאמור
בפסקה(1)(ד);

(ח) בלי לגרוע מהוראות כל דין, אין בהוראות סעיף זה כדי להטיל על המדינה חובה לתקצב כספים בסכום כלשהו בסעיפי תקציב הפיתוח שבחוק התקציב השנתי, לרשויות מקומיות ככלל או לרשות מקומית מסוימת, או להעביר כספים כלשהם לרשות מקומית מסוימת, לרבות בשל קיומו של חוב קודם של הרשות המקומית שלא נפרע;

(ט) מי שעשה שימוש בהקצבות לפיתוח בניגוד להוראות סעיף זה או הורה לאחר לעשות שימוש כאמור, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין).

פרק ד'1: הוראות שעה בקשר לרשויות מקומיות

שאושרה לגביהן תכנית הבראה (תיקון: תשס"ד)

31ה. הגדרות (תיקון: תשס"ד)

בפרק זה -

"גירעון מוכר" - גירעון מצטבר בתוספת הגירעון שצפוי להצטבר בתקציב

הרגיל של הרשות המקומית עד סוף השנה שבה אושרה תכנית ההבראה, כולו או חלקו, ככל שהוכר על ידי שר הפנים במסגרת תכנית הבראה שאושרה על ידו;

"גירעון מצטבר" - עודף התחייבויות על נכסים כאמור בדוח השנתי המבוקר האחרון של הרשות המקומית;

"הוצאות חיוניות" - כל אחד מאלה:

(1) הוצאות של הרשות המקומית בעבור מים, ביוב, חשמל, שירותי כבאות, שירותים לשעת חירום, שירותי רווחה, פינוי אשפה ושירותי תברואה, והכל בעבור שירותים המסופקים בתקופה הראשונה או בתקופה השניה, לפי הענין;

(2) סכומים שהרשות המקומית חייבת בתשלומם לפי דין לתאגיד שהוקם בחוק או על פיו, המספק שירותים לציבור לפי דין, לרבות מועצה דתית כמשמעותה בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 (להלן - מועצה דתית), שאינם עולים על הסכום הנדרש לכיסוי ההוצאות ההכרחיות של התאגיד לצורך אספקת השירותים כאמור, בתקופה הראשונה או בתקופה השניה לפי הענין, בתוספת הסכום הנדרש לתשלום שכר לעובדיו ולתשלום קצבה חודשית המשולמת מקופתו לעובדיו שיצאו לגמלאות או לשאיריהם, עד לגובה השכר הממוצע, כאמור בסעיף 31ח(ד)(3) בגין התקופה הראשונה או בגין התקופה השניה, לפי הענין;

(3) כל הוצאה אחרת של הרשות המקומית שקבעו שר הפנים ושר האוצר, אם נוכחו שהיא חיונית לפעילות השוטפת של הרשות המקומית, ולמעט הוצאות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) שלגביהן קבעו השרים שאינן חיוניות לפעילות השוטפת של הרשות המקומית;

"המועד הקובע" - המועד שבו אישר שר הפנים את תכנית ההבראה, ובלבד שאישור כאמור ניתן לאחר תחילתו של תיקון מס' 31; מונה לרשות מקומית חשב מלווה לפי סעיף 142ב לפקודת העיריות או סעיף 34א לפקודת המועצות המקומיות, לאחר אישור תכנית ההבראה - יום מינויו של החשב המלווה;

"הכנסה" - לרבות הקצבות, תקבולים ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה, ולמעט כספי הבראה, הקצבות לפיתוח כמשמעותן בסעיף 31ד, הקצבות כהגדרתן בחוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות חינוך), התש"ס-2000, היטל השבחה כמשמעותו בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, והיטלים לפיתוח המוטלים על פי חוקי עזר של רשות מקומית;

"הלוואת שעה" - הלוואת שעה כמשמעותה בסעיף 202 לפקודת העיריות והלוואה זמנית כמשמעותה בסעיף 13(2) לפקודת המועצות המקומיות, אשר שר הפנים אישר שהיא דרושה לרשות המקומית לצורך תשלומים על פי סעיף 31ח(ד);

"התקופה הראשונה" - תקופה של שלושה חודשים שלאחר המועד הקובע;

"התקופה השניה" - תקופה של שלושה חודשים שלאחר תום התקופה הראשונה;

"חשבון הבראה" - חשבון מיוחד המיועד אך ורק לניהול כספי ההבראה;

"חשבון מיוחד" - חשבון בנק נפרד שייפתח בתאגיד בנקאי;

"כספי הבראה" - כל אחד מאלה:

(1) הקצבות, אשראי או כל תקבול או זכות אחרים המיועדים לכיסוי הגירעון המוכר או לצמצומו;

(2) הקצבות, אשראי או כל תקבול או זכות אחרים המיועדים לתשלום פיצויי פיטורים ותשלומים אחרים בקשר לסיום יחסי עובד ומעביד ולמעט קצבה חודשית, המשולמת מקופת רשות מקומית בהבראה, לעובדיה שפרשו לגמלאות או לשאיריהם;

"עובד" - לרבות נושא משרה ברשות המקומית;

"תאגיד בנקאי" - תאגיד כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, שאליו מועברות ההקצבות מאת המדינה לרשות המקומית;

"תיקון מס' 31" - חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 31 והוראת שעה), התשס"ד-2004;

"תכנית הבראה" - כמשמעותה בפקודת העיריות או בפקודת המועצות המקומיות, לפי הענין;

"תקופת ההבראה" - תקופה שתחילתה במועד הקובע וסיומה בתום התקופה שנקבעה לביצועה של תכנית ההבראה, על פי הוראותיה.

31ו. תחולה (תיקון: תשס"ד)

(א) הוראות פרק זה, למעט סעיפים 31יד ו-31טו, יחולו על רשות מקומית בהבראה; לענין זה, "רשות מקומית בהבראה" - רשות מקומית שמתקיימים בה כל אלה:

(1) שר הפנים אישר לגביה תכנית הבראה לאחר יום תחילתו של תיקון מס 31 ולא יאוחר מיום ו' בתמוז התשס"ז (1 ביולי 2007), או ששר הפנים אישר לגביה תכנית הבראה לאחר יום ט"ז בשבט התשס"ד (8 בפברואר 2004), ובלבד שאישר את תכנית ההבראה מחדש לאחר תחילתו של תיקון מס' 31 ולא יאוחר מיום ו' בתמוז התשס"ז (1 ביולי 2007);

(2) מונה לה חשב מלווה;

(3) היא הודיעה לשר הפנים על רצונה שיחולו עליה ההוראות כאמור.

(ב) לא יחולו על רשות מקומית הוראות סעיפים 31ח ו-31ט אלא פעם אחת.

31ז. ייעוד כספי הבראה (תיקון: תשס"ד)

(א) רשות מקומית בהבראה לא תשתמש בכספי ההבראה אלא בהתאם להוראות תכנית ההבראה.

(ב) רשות מקומית בהבראה תפקיד ותנהל את כספי ההבראה בחשבון ההבראה; בחשבון זה לא יופקדו אלא כספי הבראה והוא ישמש את הרשות המקומית רק למטרות שלשמן יועדו כספים אלה.

(ג) (1) המדינה ונותן אשראי, המעבירים לרשות מקומית בהבראה כספי הבראה, לא
יעבירו את כספי ההבראה אלא במישרין לחשבון הבראה שנפתח לפי הוראות סעיף זה.

(2) הרשות המקומית לא תפקיד כל תקבול אחר שהוא כספי הבראה אלא לחשבון ההבראה.

(ד) העברת הקצבות שהן כספי ההבראה מהמדינה לרשות מקומית בהבראה, תהיה מותנית בביצוע פעולות על ידי הרשות המקומית במועדן, הכל בהתאם להוראות תכנית ההבראה.

(ה) המדינה לא תעביר לרשות מקומית בהבראה כספי הבראה, אלא מסעיף התקציב המיועד לכך בחוק התקציב השנתי.

(ו) (1) הכספים שבחשבון ההבראה לא יהיו ניתנים לשעבוד, להמחאה או לעיקול,
במהלך תקופת תכנית ההבראה, ועיקול שהוטל לפני המועד הקובע, אף אם הוטל
לפני תחילתו של תיקון מס' 31, לא יחול על כספים אלו.

(2) במהלך תקופת תכנית ההבראה לא ניתן יהיה לפתוח או להמשיך בהליך למימוש שעבוד, המחאה או עיקול, שנוצרו, שהומחו או שהוטלו לפני המועד הקובע, אף אם נוצרו, הומחו או הוטלו לפני תחילתו של תיקון מס' 31, וזאת בנוגע לכספים שבחשבון ההבראה.

(3) אין באמור בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בתוקפם של שעבוד, המחאה או עיקול, שנוצרו, שהומחו או שהוטלו כדין לפני המועד הקובע, ובלבד שלא יהיה בהם כדי למנוע מהרשות המקומית בהבראה להשתמש בכספי ההבראה לייעודם בהתאם לתכנית ההבראה.

(ז) (1) גזבר רשות מקומית בהבראה יגיש לראש הרשות המקומית ולשר הפנים, בתום
כל חודש, החל במועד הקובע, דוח על ביצוע תכנית ההבראה.

(2) ראש רשות מקומית בהבראה יגיש לשר הפנים, בתום כל שישה חודשים, החל במועד הקובע, דוח מבוקר בידי רואה חשבון שמינה שר הפנים לענין זה, על ביצוע תכנית ההבראה.

(3) דוח לפי סעיף קטן זה יתייחס, בין השאר, לביצוע הפעולות והשגת היעדים שהיה על הרשות המקומית לבצע או להשיג על פי תכנית ההבראה, במהלך תקופת הדוח.

31ח. ייעוד הכנסות רשות מקומית בהבראה (תיקון: תשס"ד)

(א) עם תחילת התקופה הראשונה יפתח גזבר הרשות המקומית בהבראה חשבון מיוחד.

(ב) כל הכנסות הרשות המקומית בהבראה שהתקבלו בתקופה הראשונה יופקדו בחשבון המיוחד.

(ג) (1) הכספים שבחשבון המיוחד לא יהיו ניתנים לשעבוד, להמחאה או לעיקול במהלך
התקופה הראשונה והתקופה השניה, ועיקול שהוטל לפני תקופות אלה, אף אם
הוטל לפני תחילתו של תיקון מס' 31, לא יחול על כספים אלו; אין בהוראות
סעיף קטן זה כדי למנוע שעבוד או המחאה של כספים אלו לצורך הבטחת החזר
אשראי, שהוא כספי הבראה או לצורך הבטחת החזר הלוואת שעה, אשר ניתנה
לאחר אישור תכנית ההבראה, ובלבד שניתן אישור שר הפנים לשעבוד או
להמחאה כאמור.

(2) במהלך התקופה הראשונה והתקופה השניה לא ניתן יהיה לפתוח או להמשיך בהליך למימוש שעבוד או המחאה שנוצרו או הומחו להבטחת אשראי כאמור בסעיף קטן (ג)(1), וכן לא ניתן יהיה לפתוח או להמשיך בהליך למימוש שעבוד, המחאה או עיקול, שנוצרו הומחו או הוטלו לפני המועד הקובע, אף אם נוצרו, הומחו או הוטלו לפני תחילתו של תיקון מס' 31, וזאת בנוגע לכספים שבחשבון המיוחד.

(3) אין באמור בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בתוקפם של עיקול, שעבוד או המחאה, שנוצרו, שהוטלו או שהומחו כדין על כספי הרשות המקומית לפני המועד הקובע, ובלבד שלא יהיה בהם כדי למנוע מהרשות המקומית בהבראה כדי להשתמש בכספי החשבון המיוחד על פי הוראות סעיף קטן (ד).

(ד) הכספים בחשבון המיוחד ישמשו לאלה בלבד:

(1) לתשלום הוצאות חיוניות, ובלבד שהוצאות חיוניות כאמור בפסקה (2) להגדרה "הוצאות חיוניות" שבסעיף 31ה לא ישולמו אלא אם כן התאגיד האמור באותה פסקה דרש מהרשות המקומית בהבראה את המימון האמור מתוך כספי החשבון המיוחד;

(2) להחזר האשראי שהוא כספי ההבראה ולהחזר הלוואת שעה, אשר ניתנה לאחר אישור תכנית ההבראה, ובלבד שניתן אישור שר הפנים להחזר הלוואת השעה מתוך כספי החשבון המיוחד, והכל בין אם נלקחו לאחר תחילתו של תיקון מס' 31 ובין אם נלקחו טרם תחילתו על ידי רשות מקומית, אשר שר הפנים אישר את תכנית ההבראה שלה מחדש כאמור בסעיף 31ו;

(3) לתשלום שכר לעובדי הרשות המקומית ולתשלום קצבה חודשית המשולמת מקופת הרשות המקומית לעובדיה שיצאו לגמלאות או לשאיריהם, והכל בגין התקופה הראשונה או התקופה השניה, לפי הענין, ובלבד שלא ישולמו שכר או קצבה העולים על השכר הממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ה) בתום כל חודש מחודשי התקופה הראשונה והתקופה השניה יבדוק גזבר הרשות המקומית בהבראה האם נותרו בחשבון המיוחד כספים שאינם נחוצים לצורך תשלומים על פי סעיף קטן (ד) (בפרק זה - כספים עודפים); נותרו כספים עודפים כאמור, יורה לתאגיד הבנקאי, להעבירם לחשבון הרשות המקומית בהבראה שנפתח לפי סעיף 193 לפקודת העיריות, סעיף 181 לצו המועצות המקומיות (א) התשי"א-1950, וצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958, לפי הענין.

31ט. ייעוד הכנסות רשות מקומית בהבראה בתקופה השניה (תיקון: תשס"ד)

(א) בתקופה השניה יופקדו בחשבון המיוחד, מדי חודש, הכנסות הרשות המקומית בהבראה, בסכום השווה לחלק ה24- מסך כל ההכנסות הצפויות של הרשות המקומית לאותה שנה, על פי התקציב הרגיל המאושר של הרשות המקומית.

(ב) בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצאת הרשות המקומית בהבראה רשאי לקבוע, לבקשת הרשות המקומית או לבקשת שר הפנים בהתייעצות עם שר האוצר, כי הסכום שיש להפקיד בחשבון המיוחד יהיה גבוה מהסכום האמור בסעיף קטן (א), ובלבד ששוכנע כי הגדלת הסכום האמור נדרשת לצורך מימון ההוצאות, כאמור בסעיף 31ח(ד).

(ג) בתחילת התקופה השניה, יודיע גזבר הרשות המקומית בהבראה לתאגיד הבנקאי מהו גובה הסכום האמור בסעיף קטן (א), ואם החליט בית המשפט על הגדלת הסכום לפי הוראות סעיף קטן (ב) - יודיע על כך הגזבר לתאגיד הבנקאי מיד עם קבלת ההחלטה; הודיע הגזבר כאמור, יפקיד התאגיד הבנקאי את הכנסות הרשות המקומית בהבראה שיתקבלו בתקופה השניה, בחשבון המיוחד, וזאת עד גובה הסכום שעליו נמסרה לו הודעה; כל סכום מעבר לסכום האמור יופקד על ידי התאגיד הבנקאי בחשבון אחר של הרשות המקומית בהבראה שנפתח לפי הוראות סעיף 193 לפקודת העיריות, סעיף 181 לצו המועצות המקומיות (א), התשי"א-1950, או סעיף 77 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958, לפי הענין, כפי שהורה לו גזבר הרשות המקומית.

31י. עונשין (תיקון: תשס"ד)

מי שעשה שימוש בכספי הבראה או בהכנסות רשות מקומית בהבראה, בניגוד להוראות סעיפים 31ז, 31ח או 31ט, או שעשה שימוש בהכנסות רשות מקומית בקשיים בניגוד להוראות סעיף 31יד, או שהורה לאחר לעשות שימוש כאמור, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

31יא. אי חיוב המדינה לתקצב ולהעביר כספים (תיקון: תשס"ד)

בלי לגרוע מהוראות כל דין, אין באמור בפרק זה כדי להטיל על המדינה חובה לתקצב כספים בסכום כלשהו בחוק התקציב השנתי, או להעביר כספים כלשהם לרשות מקומית.

31יב. שימוש בכספי המימון להוצאות חיוניות על ידי תאגיד (תיקון: תשס"ד)

(א) תאגיד כאמור בפסקה (2) להגדרה "הוצאות חיוניות" שבסעיף 31ה, שקיבל מרשות מקומית בהבראה כספים מהחשבון המיוחד, לא יעשה שימוש בכספים אלה, אלא לשם כיסוי ההוצאות ההכרחיות לצורך אספקת שירותים לציבור על פי דין ותשלום שכר וקצבה, כאמור בפסקה (2) להגדרה האמורה.

(ב) נותרו בידי התאגיד כספים כאמור בסעיף קטן (א), שאינם נחוצים לו לשם ביצוע הפעולות כאמור באותו סעיף קטן, יוחזרו הכספים לחשבון המיוחד.

31יג. תוקף (תיקון: תשס"ד)

פרק זה יעמוד בתוקפו לגבי רשות מקומית בהבראה, עד תום תקופת תכנית ההבראה שהוכנה לגביה.

31יד. הוצאות דחופות של רשות מקומית בקשיים (תיקון: תשס"ד)

(א) רשות מקומית בקשיים, אשר הודיעה לשר הפנים על החלת סעיף זה עליה, והתחייבה להגיש תכנית הבראה בתוך שלושים ימים מיום מתן ההודעה כאמור, יחולו עליה הוראות סעיף זה, ובלבד שמונה לה חשב מלווה; להודעה כאמור יצורף תצהיר מאת גזבר הרשות המקומית, ולפיו מתקיימים ברשות המקומית התנאים הקבועים בסעיף זה; לענין סעיף זה, "רשות מקומית בקשיים" - רשות מקומית שהגירעון המצטבר שלה הוא 17.5 אחוז לפחות ואשר לא שילמה במשך חודשיים לפחות שכר לרוב עובדיה, וכן לא שילמה קצבה לרוב עובדיה שיצאו לגמלאות או לשאיריהם, אשר זכאים לקצבה מקופתה.

(ב) הגישה רשות מקומית בקשיים לשר הפנים הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יפתח גזבר הרשות המקומית חשבון בנק נפרד בתאגיד בנקאי (להלן - חשבון הוצאות דחופות).

(ג) בחשבון ההוצאות הדחופות יופקדו כל הכנסות הרשות המקומית בקשיים, החל במועד פתיחת החשבון ולמשך כל תקופת תחולתו של סעיף זה עליה, כאמור בסעיפים קטנים (ו) ו-(ז) (להלן - תקופת תחולתו של סעיף זה).

(ד) כספי חשבון ההוצאות הדחופות ישמשו אך ורק לצורך תשלום ההוצאות כאמור בסעיף 31ח(ד) הדרושות למשך תקופת תחולתו של סעיף זה.

(ה) (1) הכספים שבחשבון ההוצאות הדחופות לא יהיו ניתנים לשעבוד,
להמחאה או לעיקול, ועיקול שהוטל לפני תקופת תחולתו של סעיף זה, אף אם
הוטל לפני תחילתו של תיקון מס' 31, לא יחול על כספים שבחשבון זה; אין
בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע שעבוד או המחאה של הכנסות הרשות המקומית
בקשיים בתקופת תחולתו של סעיף זה לצורך הבטחת הלוואת שעה, ובלבד שניתן
אישור שר הפנים לשעבוד או להמחאה כאמור.

(2) במהלך תקופת תחולתו של סעיף זה, לא ניתן יהיה לפתוח או להמשיך בהליך למימוש שעבוד, המחאה או עיקול שנוצרו, שהומחו או שהוטלו על כספי רשות מקומית בקשיים בתקופה זו; כמו כן לא ניתן יהיה בתקופה זו לפתוח או להמשיך בהליך למימוש שעבוד, המחאה או עיקול, שנוצרו, שהומחו או שהוטלו לפני תחילת תחולתו של סעיף זה, אף אם נוצרו, הומחו או הוטלו לפני תחילתו של תיקון מס' 31, והכל בנוגע לכספים שבחשבון ההוצאות הדחופות.

(3) אין באמור בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בתוקפם של עיקול, שעבוד או המחאה, שהוטלו, שנוצרו או שהומחו כדין, ובלבד שלא יהיה בהם כדי למנוע מהרשות המקומית בקשיים להשתמש בכספים שבחשבון ההוצאות הדחופות על פי הוראות סעיף קטן (ד).

(ו) הוראות סעיף זה יחולו לתקופה של שלושים ימים החל במועד פתיחתו של חשבון ההוצאות הדחופות לפי סעיף קטן (ב); הוגשה הצעה לתכנית הבראה על ידי הרשות המקומית בקשיים בתקופה זו, יחולו הוראות הסעיף לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים ימים, ואשר תחל במועד הגשת ההצעה לתכנית ההבראה.

(ז) מהמועד הקובע לא יחולו על רשות מקומית בקשיים הוראות סעיף זה, אלא הוראות סעיפים 31ה עד 31יג, ובלבד שהתקופה הראשונה תקוצר כך שסך התקופה הראשונה בצירוף התקופות שבהן חלות הוראות סעיף זה לא יעלו על שלושה חודשים.

(ח) בתום שלושים ימים ממועד פתיחת חשבון ההוצאות הדחופות ועם סיום תקופת תחולתן של הוראות סעיף זה על הרשות המקומית בקשיים, יבדוק גזבר הרשות המקומית בקשיים, אם נותרו בחשבון ההוצאות הדחופות כספים עודפים; נותרו כספים כאמור, יורה לתאגיד הבנקאי להעבירם לחשבון אחר של הרשות המקומית בקשיים שנפתח לפי הוראות סעיף 193 לפקודת העיריות, סעיף 181 לצו המועצות המקומיות (א), התשי"א-1950, או סעיף 77 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958, לפי הענין.

31טו. תחולה (תיקון: תשס"ד)

הוראות סעיף 31יד יחולו על רשות מקומית בקשיים אשר הודיעה לשר הפנים כאמור בסעיף 31יד(א) לא יאוחר משלושים ימים מיום תחילתו של תיקון מס' 31, ובלבד ששר הפנים אישר כי גירעונה המצטבר של הרשות המקומית הוא 17.5 אחוז לפחות.

פרק ד'2: הוראות שעה בקשר למועצות דתיות (תיקון: תשס"ד)

31טז. כספים למועצות דתיות (תיקון: תשס"ד)

(א) מועצה דתית תפתח בתוך 7 ימים מתחילתו של תיקון מס' 31 כהגדרתו בסעיף 31ה, חשבון בנק נפרד (להלן - חשבון לשעה).

(ב) הכנסות המועצה הדתית שיתקבלו במהלך 60 ימים שתחילתם במועד פתיחת החשבון לשעה יופקדו בחשבון זה (להלן - תקופת ההעברה); לענין זה, "הכנסות המועצה הדתית" - הכספים המועברים למועצה הדתית על ידי הממשלה והרשויות המקומיות לפי סעיף 11 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971, וכן כל תקבול אחר המתקבל בידיה.





(ג) הכספים שבחשבון לשעה ישמשו לאלה בלבד:

(1) תשלום שכר לעובדי המועצה הדתית ותשלום קצבה חודשית המשולמת מקופת המועצה הדתית לעובדיה שיצאו לגמלאות או לשאיריהם, ובלבד שלא ישולמו שכר או קצבה חודשיים העולים על השכר הממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(2) תשלום הוצאות המועצה הדתית למים, לחשמל, לסולר ולדלק;

(ד) הכספים שבחשבון לשעה לא יהיו ניתנים לעיקול, לשעבוד או להמחאה, במהלך תקופת ההעברה, ועיקול שהוטל לפני תקופה זו, אף אם הוטל לפני תחילתו של תיקון מס' 31, לא יחול על כספים אלו.

(ה) במהלך תקופת ההעברה לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בהליך למימוש שעבוד, המחאה או עיקול, שנוצר, שהומחה או שהוטל לפני תקופת ההעברה, אף אם נוצר, הומחה או הוטל לפני תחילתו של תיקון מס' 31, וזאת בנוגע לכספים שבחשבון לשעה.

(ו) אין באמור בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בתוקפם של שעבוד, המחאה או עיקול, שנוצר, שהומחה או שהוטל כדין לפני תקופת ההעברה, ובלבד שלא יהיה בהם כדי למנוע מהמועצה הדתית להשתמש בכספי החשבון לשעה כאמור בסעיף קטן (ג).

(ז) מי שעשה שימוש בכספים שבחשבון לשעה בניגוד להוראות סעיף זה, או שהורה לאחר לעשות שימוש כאמור, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

(ח) הוראות סעיף זה לא יחולו על מועצה דתית אשר שילמה את מלוא השכר המגיע לרוב עובדיה בעד 6 החודשים הקודמים לתחילתו של תיקון מס' 31, וכן שילמה את מלוא הקצבה המגיעה לרוב עובדיה שיצאו לגמלאות או לשאיריהם אשר זכאים לקצבה מקופתה, בעד התקופה האמורה; לענין סעיף זה, "עובד" - לרבות נושא משרה.

פרק ה': עדיפות התקציב ואכיפתו

32. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז, תשנ"ח, תשנ"ט)

בפרק זה -

"גוף מתוקצב" - כהגדרתו בסעיף 21;

"גוף נתמך"2 - תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציבו במישרין או בעקיפין, ושר האוצר קבע לגביו בהודעה ברשומות כי הינו גוף נתמך לענין חוק התקציב;

"חוק המשמעת" - חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1962;

"מנהל כללי", "משרד", ו"יחידת סמך" - כהגדרתם בחוק המשמעת;

"עובד המדינה" - מי שמקבל שכר מן המדינה;

"עובד גוף מתוקצב" - מי שמקבל שכר מגוף מתוקצב.

"עובד גוף נתמך" - מי שמקבל שכר מגוף נתמך.

"הפחתה של הכנסות המדינה" - הגדלה של הטבות המסים או הקטנה במישרין של הכנסות המדינה בדרך אחרת;

"דרך מימון" - אחת מאלה:

(1) הקטנה של סכום ההוצאה בסעיף פלוני אחד או יותר בחוק התקציב השנתי; הקטנה כאמור שלא נקבעה בחוק תיעשה, על פי בקשת השר הנוגע בדבר, בהודעה של שר האוצר לועדה, ובלבד שלא יופחת בדרך זו מתקציב ההוצאה סכום העולה על 2,044,000 שקלים חדשים אלא באישורה המוקדם של הועדה;

(2) הטלת מס, אגרה או תשלום חובה אחר, או הגדלת שיעורם, או הגדלת הכנסות המדינה בדרך אחרת ממקור שאינו מילווה.

33. חובה למסור מידע

(א) גוף מתוקצב וגוף נתמך חייבים למסור למנהל הכללי של משרד האוצר לפי דרישתו, בדרך ובמועדים שקבע בדרישה, כל מידע שיש בו צורך למטרות מעקב אחר ביצוע חוק התקציב או חוק תקציב שנתי; המידע יימסר בהסכמת השר הנוגע בדבר; לענין זה, "מידע" - לרבות כל ידיעה, נתון או רישום, בין על גבי מסמך ובין בתצלום, הקלטה או מאגר מידע אלקטרוני.

(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לחייב את בנק ישראל למסור מידע שחלים עליו הכללים המקובלים של סודיות בנקאית.

(ג) נמסר לפי סעיף זה מידע כמשמעותו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, יחולו עליו הוראות החוק האמור.

(ד) לא יגלה אדם כל מידע שנמסר לפי סעיף זה ושהגיע אליו בתוקף תפקידו אלא לצורך ביצוע עבודתו ובקשר לחוק התקציב או על פי צו של בית משפט בקשר להליך משפטי.

33א. חובת דיווח של גופים בשירות הציבורי (תיקון: תשנ"ג, תשנ"ח, תשס"ט)

(א) גופים ימסרו לממונה אחת לשנה, במועד ובאופן שייקבעו בתקנות, דין וחשבון ובו פירוט מלא על תנאי העסקתו של כל בעל תפקיד שהם מעסיקים.

(ב) גופים ימסרו לממונה לפי דרישתו, במועד ובאופן שייקבעו בתקנות, דין וחשבון ובו פירוט מלא על תנאי העסקתו של כל עובד שהם מעסיקים, כמפורט בדרישה.

(ב1) גופים ימסרו לממונה, לפי דרישתו ובדרך ובמועדים שקבע בדרישה, מידע על תנאי העסקתו של כל עובד או בעל תפקיד שהם מעסיקים, והכל כמפורט בדרישה.

(ג) הממונה יגיש לכנסת, מדי שנה במועד שייקבע בתקנות, דין וחשבון שיכיל את אלה:

(1) סקירה וממצאים לגבי הדו"חות שנמסרו לו על פי סעיפים קטנים (א) ו (ב);

(2) נתונים בדבר תנאי שכר של עובדים ובעלי תפקידים בגופים; נתונים אלה יכול שיכללו מידע מפורט על תנאי השכר של בעל תפקיד מסוים, כפי שיחליט הממונה;

(2א) נתונים בדבר מספר העובדים המועסקים בגופים במשרה מלאה ובמשרה חלקית, וכן שיעור העובדים המועסקים בכל היקף משרה, לפי פירוט כפי שיחליט הממונה;

(2ב) נתונים בדבר מספר העובדים המועסקים בגופים ששכרם נמוך מהשכר הממוצע, נתונים בדבר מספר העובדים שמשולמת להם השלמה לשכר מינימום מכוח הסכם או הסדר, וכן שיעור העובדים כאמור מתוך כלל העובדים באותו גוף ונתונים בדבר השכר החציוני בכל גוף;

(2ג) לצד כל נתון הנכלל בדוח יוצג הנתון המקביל לו לגבי שנת הכספים שקדמה לתקופת הדוח; לא צוין נתון כאמור, יציין הממונה את הנימוקים לכך;

(3) רשימת הגופים שלא דיווחו בהתאם לחוק;

(4) רשימת הגופים המתוקצבים והגופים הנתמכים שבהם רמת השכר או השכר המשולם לבעל תפקיד או לעובד מסוים, חורגים באופן מהותי מן הנדרש לפי סעיף 29(א), תוך פירוט תנאי השכר של אותו בעל תפקיד או עובד.

(ג1)(1) שר האוצר יגיש לכנסת יחד עם הדין וחשבון המוגש לפי סעיף קטן (ג),
ולצד הנתונים כאמור באותו סעיף קטן לגבי כל גוף, נתונים בדבר
העובדים המועסקים בגופים באמצעות קבלן כוח אדם, כמפורט
בפסקאות שלהלן:

(א)מספר העובדים, תנאי העסקתם, לרבות מידע בדבר היקף משרות אלה, וסוגי התפקידים שהעובדים ממלאים;

(ב)נתונים בדבר מספר העובדים ששכרם נמוך מהשכר הממוצע ונתונים בדבר מספר העובדים שמשולמת להם השלמה לשכר מינימום מכוח הסכם או הסדר, וכן שיעור העובדים כאמור מתוך כלל העובדים באותו גוף.

(2) הוראות סעיף קטן (ג)(2ג) יחולו על דיווח לפי פסקה (1), בשינויים
המחויבים.

(3) הוראות פסקה (1) לא יחולו לגבי עובד של קבלן כוח אדם המועסק
אצל גוף שהוא מעסיק בפועל בתפקידי מחשוב, או לגבי עובד של קבלן
כוח אדם המועסק אצל גוף שהוא מעסיק בפועל לתקופה שאינה עולה
על חודשיים.

(ד) בסעיף זה -

"בעל תפקיד" - יו"ר וחבר דירקטוריון, מועצה, או הנהלת הגוף המתוקצב או הגוף הנתמך, לפי הענין, וכן מנהל כללי, משנה או סגן מנהל כללי; מנהל ענייני כספים, מזכיר, מהנדס עיר, מבקר פנימי, יועץ משפטי וכל מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי וכל הממלא תפקיד כאמור, אף אם תארו שונה; וכן כל בעל תפקיד אחר שייקבע בתקנות;

"גוף" - גוף מתוקצב, גוף נתמך, משרד ממשלתי, יחידת סמך ותאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21, ולמעט כוחות הביטחון;

"כוחות הביטחון" - צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, ויחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

"הממונה" - הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר;

"מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" - כהגדרתם בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו1996 (בסעיף זה - חוק העסקת עובדים);

"שכר מינימום" - כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;

"שכר ממוצע" - כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה1995;

"תנאי העסקה" - שכר לרבות תנאי פרישה, גימלאות או הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, היקף המשרה, ולרבות התחייבות למתן כל אחד מאלה.

"תפקידי מיחשוב" - כהגדרתם בסעיף 13א לחוק העסקת עובדים;

"מידע" - כהגדרתו בסעיף 33(א) לרבות הסדרים, הסכמים והסכמי שכר קיבוציים ואישיים.

(ה) ראה שר האוצר כי גוף מתוקצב או גוף נתמך לא קיים הוראה מהוראות סעיף זה, רשאי הוא לעכב סכומים שיש להעבירם לאותו גוף מתקציב המדינה, לרבות לפי כל דין.

(ו) גוף נתמך או גוף מתוקצב ידווח לממונה על קיום הליך בערכאה שיפוטית או בפני בורר בענין תנאי העסקה של עובד בגוף כאמור; דיווח כאמור יהיה בכתב ותוך 7 ימים מיום שנודע לגוף על פתיחת הליך כאמור.

(ז) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), למעט סעיף קטן (ג)(4), יחולו לגבי כוחות הביטחון, בשינויים המחויבים כפי שיחליט הממונה ובכלל זה לשם מניעת פגיעה בביטחון המדינה או בביטחון הציבור, בהתייעצות עם ראש הגוף, לפי העניין.

(ח) תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור הוועדה.

33א1. חובת דיווח של גוף מתוקצב וגוף נתמך שנקבעו על ידי הממשלה (תיקון: תשס"ד)

(1) גוף מתוקצב וגוף נתמך שנקבעו על ידי הממשלה בקופה ציבורית לענין סעיפי החוקים המפורטים בפסקה (2), ימסרו לממונה כמשמעותו בפסקה (3), במועד ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, דין וחשבון ובו פירוט מלא על תנאי שכרו של כל עובד או בעל תפקיד שהם מעסיקים הזכאי לקצבת פרישה לפי הוראות אחד החוקים האמורים בפסקה (2) החל לגביו.

(2) ואלה החוקים לענין פסקה (1):

סעיף 35 בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן - חוק הגמלאות);

סעיף 33 בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985 (להלן - חוק הגמלאות למשרתי קבע);

סעיף 7 בחוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב-2003 (להלן - חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים).

(3) בסעיף זה -

"ממונה" - כל אחד מאלה:

לענין חוק הגמלאות - מי שמונה להיות ממונה על תשלום הגמלאות לפי סעיף 5 לחוק האמור;

לענין חוק הגמלאות למשרתי קבע - מי שמונה לממונה על תשלום גמלאות לפי סעיף 43 לחוק האמור;

לענין חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים - מי שמונה כממונה על תשלום הקצבאות לפי סעיף 10(א) לחוק האמור.

33ב. סייג לפרסום (תיקון: תשנ"ג)

דין וחשבון לפי סעיף 33א(ג) לא יפורסם לפני הנחתו על שולחן הכנסת.

33ג. סייג לפגיעה בפרטיות (תיקון: תשנ"ח, תשס"ט)

למען הסר ספק, פרסום מידע על ידי הממונה על השכר בדבר תנאי העסקה של עובדים ובעלי תפקידים בגופים כהגדרתם בסעיף 33א(ד) וכן בגופים כאמור בסעיף 33א(ז), שנמסרו לו לפי חוק התקציב, לא יהווה הפרה של הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

34. עבירות משמעת

(א) עובד המדינה שעשה ביודעין אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:

(1) לא קיים הוראה מהוראות חוק התקציב או תקנה או הוראת מינהל לפיו;

(2) התחייב למטרה פלונית, בעצמו או יחד עם אחר, מעבר לסכום שבו מותר להתחייב לאותה מטרה על פי חוק התקציב השנתי, כאמור בסעיף 6;

(3) קיבל לעבודה עובדים למטרה פלונית מעבר למספר המשרות הקבוע לאותה מטרה בשיא כוח אדם בחוק התקציב השנתי;

(4) שילם כספים למטרה פלונית, שלגביה נקבע בחוק התקציב השנתי סכום הוצאה מותנית בהכנסה -

(א) מעבר לסכום התקבול שנתקבל למעשה באותה שנה לאותה מטרה;

(ב) מעבר לסכום ההוצאה המותנית בהכנסה שנקבע כאמור, אף אם התקבול למעשה עלה על אותו סכום, אלא אם כן הסכום הוגדל על פי סעיף 11(א)(3) ובמידה שהוגדל;

(5) חתם או התיימר לייצג את המדינה או התחייב בשמה לגבי עסקה שמדובר בה בסעיפים 4 או 5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, ללא הרשאה לפי סעיף 6 לאותו חוק, או שלא בהתאם להרשאה.

(ב) עובד המדינה שנתן הוראה לבצע פעולה כאמור בסעיף קטן (א) או אישר עשיית פעולה כאמור, אשם בעבירת משמעת.

(ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו בשינויים המחוייבים, גם לגבי פעולה כאמור בהם מעבר למנת המימון שנקבעה לפי סעיף 9.

35. עבירות משמעת בגוף מתוקצב (תיקון: תשנ"א, תשנ"ח)

עובד גוף מתוקצב שעשה ביודעין אחת מאלה, אשם בעבירת משמעת:

(1) לא קיים הוראה מהוראות חוק התקציב או תקנה או הוראת מינהל שניתנה לפיו או הוראה שניתנה על ידי שר האוצר לפי סעיפים 29א או 29ב;

(2) שילם כספים מעבר לסכום הקבוע לאותה מטרה בתקציבו המאושר;

(3) חתם או התיימר לייצג את הגוף המתוקצב או להתחייב בשמו בחוזה שכריתתו טעונה אישור על פי כל דין ואישור כאמור לא ניתן;

(4) קיבל לעבודה עובדים למטרה פלונית מעבר למספר המשרות הקבוע בשיא כוח האדם שלו או במשרות שאין עליהן הקצבה בתקציבו המאושר.

(5) הנהיג או הורה להנהיג שינויים או הטבות בניגוד להוראות סעיף 29.

35א. עבירת משמעת (תיקון: תשנ"א, תשנ"ג, תשנ"ח)

עובד גוף נתמך שביודעין הנהיג או הורה להנהיג שינויים או הטבות בניגוד להוראות סעיף 29, או שלא קיים הוראה מהוראות סעיף 33א או תקנה שתוקנה לפיהם או הוראת מינהל שניתנה לפיהן או הוראה מהוראות שר האוצר לפי סעיפים 29א או 29ב, אשם בעבירת משמעת.

36. אחריות ממונה (תיקון: תשנ"ב)

נעברה עבירת משמעת כאמור בפרק זה אשם בה גם כל מי שבשעת ביצוע העבירה היה מנהל כללי, חשב, גזבר, מנהל חשבונות או פקיד של המשרד או של יחידת הסמך או של הגוף המתוקצב או של הגוף הנתמך האחראי לאותו תחום, אם לא הוכיח אחת מאלה:

(1) העבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2) הוא נקט אמצעים סבירים להבטחת מניעת העבירה.

37. הוראת שר או ראש רשות מקומית (תיקון: תשנ"א)

(א) הורה שר לעובד המדינה לבצע פעולה כלשהיא או נתן הסכמתו לביצועה, יחולו הוראות אלה:

(1) עובד המדינה יוודא אם ההוצאה או ההתחייבות הכרוכים באותה פעולה מתוקצבים בחוק התקציב השנתי; מצא כי אינם מתוקצבים - יודיע על כך בכתב לשר ולחשב האחראי על סעיף התקציב;

(2) שר המעונין בביצוע פעולה שהודע לו לגביה כאמור בפסקה (1) יעכב את ביצועה ויביא את הענין להחלטת הממשלה תוך 30 ימים.

(ב) - (ג) (בוטלו)

(ד) התברר לשר האוצר כי עבירת משמעת לפי פרק זה נעברה לפי הוראה של שר או בהסכמתו, כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך שר האוצר לממשלה ולועדה תוך שלושים ימים.

(ה) התברר לשר הפנים כי עבירת משמעת לפי פרק זה נעברה לפי הוראה של ראש רשות מקומית או בהסכמתו, יודיע על כך לשר האוצר, ותוך שלושים ימים מיום הודעתו יודיעו על כך שר האוצר ושר הפנים לועדה.

(ו) לענין סעיף תקציב "הכנסת", ייקרא סעיף זה כאילו במקום "שר" או "השר הממונה" נאמר "יושב ראש הכנסת" ובמקום "הממשלה" נאמר "הועדה".

38. הפחתת שיא כוח-אדם

העסקת עובדים מעבר למספר העובדים הקבוע בשיא כוח אדם בחוק התקציב השנתי לשנת כספים פלונית (להלן - חריגה משיא כוח אדם) לא תהיה עבירת משמעת לפי פרק זה באותה שנה, אם החריגה נובעת מכך ששיא כוח האדם למטרה פלונית הופחת בחוק התקציב השנתי לאותה שנה לעומת חוק התקציב השנתי של השנה הקודמת וכל עוד לא הופחת למעשה מספר העובדים המועסקים לאותה מטרה.

39. שיפוט משמעתי (תיקון: תשנ"א)

(א) מוקם בזה בית דין למשמעת לשיפוט עובדי המדינה ועובדי גופים מתוקצבים ונתמכים בשל עבירות משמעת לפי פרק זה; לענין זה יחולו הוראות חוק המשמעת והתקנות לפיו בשינויים ובתיאומים שיקבע שר המשפטים בתקנות, ורשאי הוא לקבוע בהן הוראות מיוחדות לסוגים של עובדים; לא יהיה שיפוט משמעתי בשל עבירות משמעת לפי פרק זה אלא לפי סעיף זה.

(ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף זה ובסעיף 32 לחוק המשמעת, מוסמכים אלה להגיש לתובע קובלנה בשל עבירת משמעת לפי פרק זה:

(1) לגבי עובד המדינה - השר הממונה;

(2) לגבי עובד רשות מקומית - שר הפנים;

(3) לגבי עובד בנק ישראל - הממשלה;

(4) לגבי עובד גוף מתוקצב אחר או גוף נתמך - שר האוצר והשר הנוגע בדבר.

39א. חקיקה הצריכה תקציב (תיקון: תשמ"ח)

הצעת חוק המוגשת לכנסת שבביצועה כרוכה הוצאה או התחייבות להוצאה מתקציב המדינה, או שבביצועה כרוכה הפחתה של הכנסות המדינה, תצויין, בנוסח החוק המוצע או בדברי ההסבר לו, דרך המימון להוצאה או להפחתה.

39ב. הטלת מסים ואגרות (תיקון: תשנ"א)

הטלת מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים המשתלמים לאוצר המדינה ושינוי שיעוריהם טעונים אישורו של שר האוצר, בנוסף לאישורים הדרושים לפי כל דין אחר.

(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א)(1) כדי לפגוע בתקפן של המחאות חוב שהוסכם עליהן לפני תחילתו של חוק התקציב.

40. תקנות והוראות מינהל הצריכות תקציב (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ב, תשס"ה, תשס"ט6) בתוקף עד יום 31.12.2009

(א) תקנות או הוראות מינהל שבביצוען כרוכה הוצאה או התחייבות להוצאה מתקציב המדינה לא יותקנו אלא אם כן ההוצאה או ההתחייבות תוקצבו בחוק התקציב השנתי לשנת הפעלתן הראשונה.

(ב) תקנות או הוראות מינהל שבביצוען כרוכה הפחתה של הכנסות המדינה לעומת התחזית שצורפה כאמור בסעיף 2(ב) לחוק התקציב לשנת הפעלתן הראשונה, לא יותקנו אלא אם כן הופעלה במקביל דרך מימון, בסכום האמדן של הפחתת הכנסות המדינה כאמור.

(ג) החלטות של מועצת מקרקעי ישראל בדבר הדרך והשיטה לקביעת דמי חכירה או בדבר מועדי תשלום דמי חכירה, שבביצוען כרוכות הפחתה של דמי החכירה או דחיית מועדי תשלומם, וכתוצאה מכך הפחתה של הכנסות המדינה לכל תקופה שהיא, טעונות אישור שר האוצר; נחלקו דעותיהם של יושב ראש המועצה ושר האוצר בשאלה האם בביצועה של החלטה מוצעת כרוכה הפחתה של הכנסות המדינה, יכריע בדבר ראש הממשלה או, לפי החלטתו - הממשלה.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), יינתן פטור מכל תשלום בעבור דמי חכירה הנגבים לפי חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, למבנה או לחלק ממבנה, ששימושו העיקרי דרך קבע הוא לתפילה של הציבור, והוא אחד מאלה:

(1) בית כנסת;

(2) ח'ילווה;

(3) כנסיה;

(4) מסגד.

40. תקנות והוראות מינהל הצריכות תקציב (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ב, תשס"ה, תשס"ט6) בתוקף מיום 1.1.2010

(א) תקנות או הוראות מינהל שבביצוען כרוכה הוצאה או התחייבות להוצאה מתקציב המדינה לא יותקנו אלא אם כן ההוצאה או ההתחייבות תוקצבו בחוק התקציב השנתי לשנת הפעלתן הראשונה.

(ב) תקנות או הוראות מינהל שבביצוען כרוכה הפחתה של הכנסות המדינה לעומת התחזית שצורפה כאמור בסעיף 2(ב) לחוק התקציב לשנת הפעלתן הראשונה, לא יותקנו אלא אם כן הופעלה במקביל דרך מימון, בסכום האמדן של הפחתת הכנסות המדינה כאמור.

(ג) החלטות של מועצת מקרקעי ישראל בדבר הדרך והשיטה לקביעת דמי חכירה או בדבר מועדי תשלום דמי חכירה, שבביצוען כרוכות הפחתה של דמי החכירה או דחיית מועדי תשלומם, וכתוצאה מכך הפחתה של הכנסות המדינה לכל תקופה שהיא, טעונות אישור שר האוצר; נחלקו דעותיהם של יושב ראש המועצה ושר האוצר בשאלה האם בביצועה של החלטה מוצעת כרוכה הפחתה של הכנסות המדינה, יכריע בדבר ראש הממשלה או, לפי החלטתו - הממשלה.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), יינתן פטור מכל תשלום בעבור דמי חכירה הנגבים לפי חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, למבנה או לחלק ממבנה, ששימושו העיקרי דרך קבע הוא לתפילה של הציבור, והוא אחד מאלה:

(1) בית כנסת;

(2) ח'ילווה;

(3) כנסיה;

(4) מסגד.

41. הקפאת פעולות באין תקציב (תיקון: תשנ"ה)

(א) ראתה הממשלה, במהלך שנת כספים פלונית, כי ההוצאה או ההתחייבות הכרוכות בביצועו של חיקוק באותה שנה יעלו על הסכומים שנקבעו לענין זה בסעיף בחוק התקציב השנתי, לרבות השינויים שחלו בו לפי סעיפים 4, 10, 11, 12 ו-13, רשאית היא -

(1) להציע לועדה לאשר העברה של סכום הוצאה או הרשאה להתחייב מסעיף תקציב אחר לסעיף התקציב האמור;

(2) להציע לכנסת להקפיא את ביצועו של החיקוק או של חלק ממנו (בסעיף זה - הקפאה).

(ב) הציעה הממשלה הקפאה והכנסת אישרה את הצעתה, יוקפא בהתאם ביצועו של החיקוק או של חלק ממנו; שר האוצר יפרסם הודעה ברשומות על ההקפאה והיקפה; ההקפאה תהיה מן המועד שייקבע בהחלטת הכנסת עד תום שנת הכספים, אולם רשאי שר האוצר להקדים את מועד סיומה של ההקפאה אם ראה כי הדבר ניתן במסגרת התקציב.

(ג) הציעה הממשלה הקפאה והכנסת לא קיבלה את הצעתה - תעביר הממשלה, באישור הועדה, סכום מתאים מסעיף תקציב אחר לסעיף התקציב האמור.

(ד) הוקפא ביצועו של חיקוק לפי סעיף קטן (ב), לא תהיה לאדם הזכאי לתשלום או להטבה על פי אותו חיקוק כל עילת תביעה נגד המדינה או עובד מעובדיה, או נגד גוף אחר האחראי לביצועו של החיקוק או עובד מעובדיו, בשל אי ביצוע תשלום או הטבה שעליהם חלה ההקפאה, ובלבד שלא תיפגע זכותו של אדם אשר לפני יום החלטת הכנסת פעל בהתאם לאישור שניתן לו על פי חיקוק ופעולתו מזכה אותו בתשלום או בהטבה על פי החיקוק שביצועו הוקפא.

(ה) הוצאה שהוציא המוסד לביטוח לאומי בעקבות הוראה לתשלום כאמור בסעיף 127פא1(א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968, תיחשב, לענין סעיף 25(ד), בגימלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי, וסעיפים קטנים (א)(2), (ב) ו-(ד) לא יחולו על הוצאה כאמור.

42. פיטורי עובד שנתקבל לעבודה בחריגה

שר האוצר, בהסכמת השר הנוגע בדבר, רשאי להורות להפסיק את העסקתו של עובד המדינה או עובד גוף מתוקצב המועסק בחריגה מתקציב או משיא כוח האדם.





43. ביטול חוזה שנכרת בחריגה מתקציב (תיקון: תשמ"ה, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז, תשנ"ח, תשנ"ט)

(א) בחוזה של המדינה שההוצאה הכרוכה בו עולה על 96,000 שקלים חדשים יציין החותם עליו בשם המדינה כי ההוצאה וההרשאה להתחייב הכרוכים בו תוקצבו בחוק התקציב השנתי לשנת הכספים שבה נחתם, ואת התכנית שבה תוקצבו.

(ב) חוזה של המדינה שההוצאה הכרוכה בו עולה על 960,000 שקלים חדשים, וההוצאה או ההרשאה להתחייב לא תוקצבו בחוק התקציב השנתי לשנה שבה נחתם - בטל.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל דין אחר ומכל תרופה אחרת שיש למדינה נגד האדם שחתם על החוזה או נגד הצד השני או שיש לצד השני נגד המדינה.

(ד) סעיף זה לא יחול על התחייבויות כאמור בסעיף 6(ג).

43א. קיזוז וגביה (תיקון: תשס"ג)

(א) החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות על קיזוז חיוב כספי קצוב שגוף מתוקצב, גוף נתמך וכל אדם אחר שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, או שהממשלה חייבת לו כספים מכל סיבה שהיא, חב לממשלה, לרבות בשל סכומים ששולמו לו ביתר אך למעט חוב מס; קיזוז כאמור לא ייעשה אלא לאחר שניתנה הודעה בכתב לחייב כאמור על הכוונה לקזז את הסכום והחוב לא סולק בתוך 30 ימים.

(ב) קיזוז חיוב כספי קצוב לפי הוראות סעיף קטן (א) ייעשה בדרך של ביצוע התקציב הנוגע לענין לפי חוק התקציב השנתי, והעברת הסכום שקוזז לאוצר המדינה.

(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף זה רשאי החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוסמך על ידו כאמור בסעיף קטן (א), לגבות את החוב כאמור באותו סעיף קטן (א) לפי הוראות פקודת המסים (גביה), כאילו היה מס.

(ד) בסעיף זה -

"הממשלה" - הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;

"חוב מס" - כמשמעותו בחוק קיזוז מסים, התש"ם-1980.

פרק ו': הגבלות על לקיחת אשראי בידי רשויות מקומיות וגופים נתמכים



44. הגדרות (תיקון: תשס"ה)

בפרק זה -

"אשראי" - לרבות הלוואה מכל סוג שהוא, פקדון כספי, משיכת יתר, ערבות, קיבול שטרות או ניכיון שטרות, מימון באמצעות השכרת נכסים והתחייבות לשלם כסף על חשבון הזולת;

"גוף נתמך" - כהגדרתו בסעיף 32;

"גירעון מצטבר" - עודף התחייבויות על נכסים כפי שמופיע בדוח השנתי המבוקר האחרון של הרשות המקומית;

"גירעון מצטבר מיוחד" - הגירעון המצטבר בניכוי הקרנות לעבודות פיתוח כפי שמופיעות בדוח השנתי המבוקר האחרון של הרשות המקומית;

"גירעון שוטף" - עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף, כפי שהופיע בדוח השנתי המבוקר האחרון של הרשות המקומית;

"הדוח המבוקר" - הדוח המבוקר שהוגש לממונה על החשבונות לפי הוראות סעיף 216(א) לפקודת העיריות וסעיף 34 לפקודת המועצות המקומיות, לפי הענין;

"הכנסות עצמיות" - כל הכנסה שהיא של הרשות המקומית, למעט הקצבות;

"הלוואת שעה" - הלוואת שעה כמשמעותה בסעיף 202 לפקודת העיריות והלוואה זמנית כמשמעותה בסעיף 13(2) לפקודת המועצות המקומיות;

"חברה מוגבלת בערבות" - חברה מוגבלת בערבות אשר שר או ראש רשות מקומית ממנה לה חבר, ושר האוצר קבע לגביה בהודעה ברשומות כי הוראות פרק זה יחולו עליה;

"לווה" - גוף נתמך, חברה מוגבלת בערבות ותאגיד נשלט בידי גוף נתמך;

"קרן לעבודות פיתוח" - כספים שהרשות המקומית גובה על פי דין לביצוע עבודות פיתוח וטרם יועדו לכיסוי הוצאה מסוימת, לרבות התמורה שנתקבלה ממכירת מקרקעין של הרשות המקומית כפי שמופיע בדוח השנתי המבוקר האחרון של הרשות המקומית;

"שיעור גירעון מצטבר" - היחס שבין הגירעון המצטבר לבין הכנסות הרשות המקומית בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר השנתי האחרון של הרשות המקומית, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר;

"שיעור גירעון מצטבר מיוחד" - היחס שבין הגירעון המצטבר המיוחד לבין הכנסות הרשות המקומית בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר השנתי האחרון של הרשות המקומית, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר;

"שיעור גירעון שוטף" - היחס שבין הגירעון השוטף לבין הכנסות הרשות המקומית בתקציב השוטף המפורטות בדוח השנתי המבוקר האחרון של הרשות המקומית למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר;

"תאגיד בנקאי" - כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

"תאגיד נשלט בידי גוף נתמך" - תאגיד שגוף נתמך מחזיק במחצית או יותר מכוח ההצבעה או בזכות למנות מחצית או יותר ממספר הדירקטורים שלו ובתאגיד שאיננו חברה - בזכות למנות מחצית או יותר ממספר מנהליו או בכוח לכוון את פעילותו בדרך כלשהיא.

"תאגיד נשלט בידי רשות מקומית" - תאגיד שרשות מקומית מחזיקה במחצית או יותר מכוח ההצבעה או בזכות למנות מחצית או יותר ממספר הדירקטורים שלו ובתאגיד שאיננו חברה - בזכות למנות מחצית או יותר ממספר מנהליו או בכוח לכוון את פעילותו בדרך כלשהי.

45. הגבלת האשראי לגוף נתמך, לחברה מוגבלת בערבות ולתאגיד נשלט בידי גוף נתמך (תיקון: תשנ"ב, תשס"ה, תשס"ח)

(א) גוף נתמך, מועצה דתית, חברה מוגבלת בערבות ותאגיד נשלט בידי גוף נתמך, לא יקבלו אשראי במישרין או בעקיפין מתאגיד בנקאי או מאדם אחר שעיסוקו, כולו או מקצתו, במתן אשראי, אלא על פי היתר לפי
סעיף 46.

(ב) תאגיד בנקאי או אדם אחר שעיסוקו, כולו או מקצתו, במתן אשראי, לא יתנו אשראי ללווה, אלא אם כן הלווה קיבל היתר לפי סעיף 46.

45א. הגבלת מיזמים (תיקון: תשס"ג)

רשות מקומית ותאגיד נשלט בידי רשות מקומית, לא יתקשרו עם מי שאינו גוף מתוקצב או גוף נתמך, בהתקשרות ארוכת טווח לביצוע מיזם, אלא על פי היתר של שר הפנים ושר האוצר; לענין זה -

"גוף מתוקצב" - כהגדרתו בסעיף 21;

"התקשרות" - לרבות התקשרות נוספת המהווה המשך להתקשרות ראשונה;

"התקשרות ארוכת טווח" - התקשרות אשר פרק הזמן לביצוע ההתחייבויות על פיה הוא 3 שנים או יותר.

45ב. הגבלת אשראי לרשות מקומית ולתאגיד נשלט בידי רשות מקומית (תיקון: תשס"ה)

(א) רשות מקומית שמתקיים לגביה תנאי מהתנאים המפורטים להלן, וכן תאגיד נשלט בידי רשות מקומית שמתקיים לגבי הרשות המקומית שהוא נשלט בידיה תנאי מהתנאים כאמור, לא יקבלו אשראי, במישרין או בעקיפין, מתאגיד בנקאי או מאדם אחר שעיסוקו, כולו או מקצתו, במתן אשראי (בסעיף זה - נותן אשראי), אלא על פי היתר לפי סעיף 46(ב):

(1) שיעור הגירעון השוטף של הרשות המקומית, עולה על חמישה אחוזים;

(2) שיעור הגירעון המצטבר של הרשות המקומית, עולה על שנים עשר וחצי אחוזים;

(3) אושרה לרשות המקומית תכנית הבראה לפי סעיף 140ד לפקודת העיריות או לפי סעיף 35ד לפקודת המועצות המקומיות, לפי הענין - כל עוד תכנית ההבראה עומדת בתוקפה;

(4) יתרת האשראי שקיבלה הרשות המקומית, כפי שהופיעה בדוח השנתי המבוקר האחרון של הרשות המקומית, עולה על חמישים אחוזים משיעור הכנסות הרשות המקומית בתקציב השוטף המפורטות באותו דוח למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של הרשות המקומית;

(5) יתרת האשראי שקיבלה הרשות המקומית, למעט הלוואת שעה, שמועד פרעונה חל בתוך תקופה שאינה עולה על שנה, כפי שהופיעה בדוח השנתי המבוקר האחרון של הרשות המקומית, עולה על שמונה אחוזים משיעור הכנסות הרשות המקומית בתקציב השוטף המפורטות באותו דוח למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של הרשות המקומית;

(6) תנאים נוספים שיקבעו שר האוצר ושר הפנים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, דרך כלל או לסוגים של רשויות מקומיות או של תאגידים נשלטים בידי רשויות מקומיות.

(ב) בסעיף קטן (ג) -

"רשות מקומית" - רשות מקומית שלא מתקיים לגביה אחד או יותר מהתנאים המפורטים בסעיף קטן (א) בפסקאות (1), (3) או (6);

"תאגיד נשלט בידי רשות מקומית" - תאגיד נשלט בידי רשות מקומית שלא מתקיים לגבי הרשות המקומית שהוא נשלט בידיה אחד או יותר מהתנאים המפורטים בסעיף קטן (א) פסקאות (1), (3) או (6).

(ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על רשות מקומית שמתקיימים לגביה כל התנאים המפורטים להלן וכן על תאגיד נשלט בידי רשות מקומית שמתקיימים לגבי הרשות המקומית שהוא נשלט בידיה כל התנאים המפורטים להלן:

(1) שעור הגירעון המצטבר המיוחד של הרשות המקומית אינו עולה על חמישה עשר אחוזים;

(2) היחס שבין ההכנסות העצמיות של הרשות המקומית לבין כלל הכנסותיה המפורטות בדוח השנתי המבוקר האחרון למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר עולה על שישים וחמישה אחוזים;

(3) יתרת האשראי שקיבלה הרשות המקומית, כפי שהופיעה בדוח השנתי המבוקר האחרון של הרשות המקומית, אינה עולה על שישים וחמישה אחוזים מסכום הכנסות הרשות המקומית בתקציב השוטף המפורטות באותו דוח למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של הרשות המקומית;

(4) יתרת האשראי, שקיבלה הרשות המקומית, למעט הלוואת שעה, שמועד פרעונו חל בתוך תקופה שאינה עולה על שנה, כפי שהופיעה בדוח השנתי המבוקר האחרון של הרשות המקומית, אינה עולה על חמישה עשר אחוזים משיעור הכנסות הרשות המקומית בתקציב השוטף המפורטות באותו דוח למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של הרשות המקומית.

(ד) רשות מקומית שלא מתקיים לגביה אחד או יותר מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (6) בסעיף קטן (א) ותאגיד נשלט בידי רשות מקומית שלא מתקיים לגביו אחד או יותר מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (6) בסעיף קטן (א), וכן רשות מקומית שמתקיים בה האמור בסעיף קטן (ג) ותאגיד נשלט בידי רשות מקומית שמתקיים לגביה האמור בסעיף קטן (ג), לא יקבלו, במישרין או בעקיפין, מנותן אשראי, אשראי שאינו מיועד למטרה מהמטרות המפורטות להלן, אלא על פי היתר לפי סעיף 46(ב):

(1) תכנון, הקמה, רכישה, שיפוץ או הרחבה של תשתית מבנה ציבור ושטחים ציבוריים או רכישה והצטיידות של מערכות מיחשוב לצרכי גבייה, תיכנון, פיקוח ובקרה;

(2) כיסוי או צמצום הגירעון המצטבר של הרשות המקומית;

(3) מטרות נוספות שיקבעו שר האוצר ושר הפנים, דרך כלל או לסוגים של רשויות מקומיות או של תאגידים נשלטים בידי רשויות מקומיות.

(ה) נותן אשראי לא ייתן אשראי לרשות מקומית שמתקיים לגביה תנאי מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (6) של סעיף קטן (א) ולא מתקיים בה האמור בסעיף קטן (ג) או לתאגיד נשלט בידי רשות מקומית שמתקיים לגבי הרשות המקומית שהוא נשלט בידיה תנאי מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (6) של סעיף קטן (א), ולא מתקיים בה האמור בסעיף קטן (ג), וכן לא ייתן לרשות מקומית או לתאגיד נשלט בידי רשות מקומית אשראי המיועד למטרה שאינה מהמטרות המפורטות בסעיף קטן (ד), אלא אם כן ניתן לרשות המקומית או לתאגיד הנשלט בידי הרשות המקומית, לפי הענין, היתר לפי סעיף 46(ב).

46. היתרים3 (תיקון: תשמ"ז, תשס"ה, תשס"ח)

(א) שר האוצר, או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לתת היתר לקבלת אשראי לגוף נתמך, למועצה דתית, לחברה מוגבלת בערבות או לתאגיד הנשלט בידי גוף נתמך.

(ב) מי ששר הפנים ושר האוצר הסמיכו לכך, רשאי לתת היתר לקבלת אשראי לרשות מקומית או לתאגיד הנשלט בידי רשות מקומית.

(ג) היתר יכול שיהיה כללי, לסוג אשראי, לסוג של לווים, של רשויות מקומיות או של תאגידים נשלטים בידי רשויות מקומיות, או ללווה מסוים, לרשות מקומית מסוימת או תאגיד מסוים הנשלט בידי רשות מקומית; בהיתר ייקבע סכום האשראי המרבי וניתן להתנותו בתנאים.

46א. הגבלת הנפקה של איגרות חוב (תיקון: תש"ן)

(א) גוף נתמך, חברה מוגבלת בערבות ותאגיד הנשלט בידי גוף נתמך, לא ינפיקו איגרות חוב אלא על פי היתר של שר האוצר.

(ב) רשות מקומית ותאגיד הנשלט בידי רשות מקומית לא ינפיקו איגרות חוב אלא על פי היתר של שר הפנים ושר האוצר.

46ב. הודעה (תיקון: תש"ן)

הודעה לועדת הכספים של הכנסת תינתן אחת לשלושה חדשים -

(1) מאת שר האוצר - על היתרים שניתנו לפי סעיפים 46(א) או 46א(א);

(2) מאת שר הפנים - על היתרים שניתנו לפי סעיפים 46(ב) או 46א(ב);

47. עונשין (תיקון: תש"ן, תשס"ה)

(א) המקבל או נותן אשראי בניגוד להוראות סעיפים 45 או 45ב, דינו - קנס 5,000,000 שקלים או כפל סכום האשראי, לפי הגבוה.

(ב) האחראי למתן אשראי בניגוד להוראות סעיפים 45 או 45ב, דינו קנס 3,000,000 שקלים.

(ב-1) המנפיק איגרות חוב בניגוד להוראות סעיף 46א, דינו קנס כפל סכום ההנפקה;

(ג) עובד של גוף נתמך, של חברה מוגבלת בערבות או של תאגיד נשלט על ידי גוף נתמך, האחראי לכך שהם קיבלו אשראי בניגוד להוראות סעיף 45, או שהם הנפיקו איגרות חוב בניגוד להוראות סעיף 46א. דינו - קנס 3,000,000 שקלים.

(ד) עובד של רשות מקומית או של תאגיד נשלט על ידי רשות מקומית, האחראי לכך שהם קיבלו אשראי בניגוד להוראות סעיף 45 או שהם הנפיקו איגרות חוב בניגוד להוראות סעיף 46א, יאשם בעבירת משמעת.

(ה) האחראי לעבירה לפי סעיף זה לא יאשם בה אם הוכיח אחת מאלה:

(1) העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייבו לדעת על ביצועה;

(2) הוא נקט אמצעים סבירים למניעת העבירה.

פרק ז': הוראות שונות

48. הלוואות מבנק ישראל (תיקון: תשמ"ה, תשנ"ה)

(א) הממשלה מורשית לקבל מבנק ישראל הלוואות בסכום שלא יעלה בשנת כספים פלונית על הסכום שנקבע לענין זה בחוק התקציב השנתי לאותה שנה.

(ב) הממשלה מורשית לקבל מבנק ישראל הלוואה לשם החזר חובות הממשלה לבנק בסכום שלא יעלה על הסכום שנקבע בחוק התקציב השנתי לאותה שנה.

(ג) אין בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 45 לחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954.

48א. הגבלות על הלוואות מתאגיד בנקאי (תיקון: תשמ"ה, תשס"ה)

הממשלה לא תקבל הלוואה בשקלים מתאגיד בנקאי, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:

(1) ההלוואה היא למטרת ביצוע פעולות עסקיות;

(2) ההלוואה ניתנה בדרך של רכישה בידי התאגיד הבנקאי של איגרות חוב הרשומות למסחר בבורסה שהנפיקה הממשלה;

(3) מקור כספי ההלוואה הוא אחד מאלה:

(א) כספים שהופקדו בתאגיד הבנקאי בתכנית חסכון שאושרה לפי חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט"ז-1956;

(ב) כספים שהפקידו קופות גמל בתאגיד הבנקאי; בפסקת משנה זו, קופת גמל - כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005;

(ג) מקור אחר שקבע שר האוצר לענין זה באישור ועדת הכספים של הכנסת.

49. דין וחשבון (תיקון: תשנ"ג)

(א) תוך ששה חדשים לאחר תום שנת כספים פלונית יגיש שר האוצר לכנסת דו"חות -

(1) על התקבולים שנתקבלו;

(2) על ההוצאות שהוצאו, לרבות הוצאה מותנית בהכנסה;

(3) על מספר המשרות שמולאו;

(4) על התחייבויות שניתנו לפי סעיף 17;

(5) על העבירות שנעשו לפי סעיף 11(א)(6) ו-(ג)(3).

(ב) הדו"חות ייערכו בצורה שתאפשר השוואת סכומי ההוצאה שהוצאו ומספרי המשרות שמולאו לעומת הסכומים ומספרי המשרות שבסעיפי התקציב, תחומי הפעולה והתכניות שבחוק התקציב השנתי לאותה שנת כספים.

(ג) סמוך לאחר תום כל רבעון יגיש שר האוצר לועדה אומדן של ביצוע הגרעון ומימונו לתום הרבעון, המבוסס על נתוני קופה.

49א. תיקון טעות (תיקון: ח"ת תשנ"א, תשס"א)

על תיקון טעות בנוסח של חוק תקציב כפי שנתקבל בכנסת יחולו הוראות סעיף 10א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, ובלבד שהצעת יושב ראש הכנסת לפי סעיף קטן (ב) לסעיף האמור תהיה נחוצה לענין זה רק לגבי טעות שנפלה כבר בהצעת החוק.

50. ביצוע, תקנות ואצילת סמכויות 4

(א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק התקציב והוא רשאי להתקין תקנות והוראות מינהל בכל הנוגע לביצועו, לרבות בדבר -

(1) סדרי ניהול הכספים והחשבונות של המדינה;

(2) פירוט נוסף של תכניות למעט תכניות בסעיף תקציב "הכנסת";

(3) ביצוע החלטות הממשלה בדבר המדיניות הכלכלית ומדיניות השכר וכוח האדם שלה, ככל שיש להן השלכה על התקציב;

(4) דרכי ההכנה של חוק התקציב השנתי, ובכלל זה הוראות ומבחנים לפירוט סעיפי התקציב לתחומי פעולה ולתכניות, וכללים והוראות לגבי סוגי פעילויות שלגביהן תתוקצב הרשאה להתחייב והתנאים לכך;

(5) דרכי הביצוע של תכניות שלגביהן נקוב סכום הוצאה מותנית בהכנסה, ובכלל זה הוראות בדבר ניהול כספים הנובעים מתקבולים בתכנית פלונית שעלו על הסכום הנקוב כאמור וכן תנאים לגבי השימוש במנת המימון שנקבעה לפי סעיף 9 לתכניות שמופיע בהן סכום הוצאה מותנית בהכנסה;

(6) המידע שיש למסור לצורך ביצוע חוק התקציב ודרכי מסירתו.

(ב) תקנות לענין סעיף קטן (א)(3) ו-(6) טעונות אישור הועדה.

(ג) יושב ראש הכנסת רשאי להתקין תקנות בדבר פירוט נוסף של תכניות בסעיף תקציב "הכנסת".

(ד)4 שר האוצר רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק התקציב, לרבות הסמכות להתקין הוראות מינהל אך למעט הסמכות להתקין תקנות.

51. (בוטל) (תיקון: תשמ"ח)






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק גל

  2. חוק בכר

  3. חוק שבס

  4. חוק נהרי

  5. חוק דרעי

  6. חוק כנרת

  7. חוק הנפט

  8. חוק נוער

  9. חוק בגידה

  10. חוק בצורת

  11. חוק אסבסט

  12. חוק אמהות

  13. חוק המעבר

  14. חוק ליסינג

  15. חוק ט' באב

  16. חוק דיינים

  17. חוק ערוץ 2

  18. חוק הקאדים

  19. חוק התקנים

  20. חוק התקציב

  21. חוק הייעוץ

  22. חוק לישראל

  23. חוק הגמלאות

  24. חוק העתיקות

  25. חוק השוויון

  26. חוק אנג'לים

  27. חוק השמדת עם

  28. חוק ויקיפדיה

  29. חוק הקייטנות

  30. חוק בדר עופר

  31. חוק סל קליטה

  32. חוק מעבר חציה

  33. חוק קרן היסוד

  34. חוק מוגבלויות

  35. חוק גיל ההסכמה

  36. חוק בשורת איוב

  37. חוק קביעת הזמן

  38. חוק אסון ורסאי

  39. חוק הקלות לחרש

  40. חוק השבת אבידה

  41. חוק הגנת סמלים

  42. חוק בית התפוצות

  43. חוק חותם המדינה

  44. מטרת החוק

  45. חוק ההמרה לאירו

  46. חוק מבקר המדינה

  47. חוק עדכון כתובת

  48. חוק עיגול סכומים

  49. חוק ייעוץ השקעות

  50. חוק בתי יד לבנים

  51. חוק מאגר ביומטרי

  52. חוק תרומת איברים

  53. חוק גנים לאומיים

  54. חוק מירשם מילגות

  55. חוק גני רמת הנדיב

  56. חוק השב''כ

  57. חוק שירות התעסוקה

  58. חוק פעוטות בסיכון

  59. חוק פיקדון בקבוקים

  60. חוק גופים ציבוריים

  61. חוק הכשרות המשפטית

  62. חוק יד יצחק בן צבי

  63. חוק רשות נאות מרפא

  64. חוק התייעלות כלכלית

  65. חוק המדינה כבעל דין

  66. חוק שמירה על הירקון

  67. חוק רשות שדות התעופה

  68. חוק בתי הדין השרעיים

  69. חוק קרן קיימת לישראל

  70. חוק רישום ציוד הנדסי

  71. חוק להגנת רכוש מופקד

  72. חוק ההתגוננות האזרחית

  73. חוק התקנים - ביטול תקן

  74. חוק ההסדרים 2003

  75. חוק לא תעמוד על דם רעך

  76. חוק כתוביות ושפת סימנים

  77. חוק קרן המדע הדו לאומית

  78. חוק עזר לרשות הניקוז תמר

  79. חוק תכנון משק החלב בישראל

  80. חוק העלאת עצמותיו של הרצל

  81. חוק עזר לרשות הניקוז בשור

  82. התערבות בהליך חקיקה

  83. חוק עזר לרשות הניקוז כנרת

  84. חוק יום הזיכרון ליצחק רבין

  85. חוק עזרה משפטית בין מדינות

  86. חוק עזר שמירה על רשת ניקוז

  87. חוק עזר לרשות הניקוז גלבוע

  88. חוק הסדרים בעקבות ניוד המטבע

  89. חוק עזר לרשות הניקוז חבל אשר

  90. חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה

  91. חוק בתי דין דתיים מניעת הפרעה

  92. חוק עזר לרשות הניקוז נחל פולג

  93. חוק מכוני כושר - חוק חדר כושר

  94. חוק המוסד העליון ללשון העברית

  95. ניתוק ממכונת הנשמה באופן חוקי

  96. חוק עזר לרשות הניקוז נחל לכיש

  97. חוק עזר לרשות הניקוז נחל קישון

  98. חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות

  99. חוק הפיקדון על מכלי משקה

  100. חוק עזר לרשות הניקוז אילון שורק

  101. חוק עזר לרשות הניקוז עמק זבולון

  102. חוק התגמולים לחסידי אומות העולם

  103. חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל

  104. חוק עזר לרשות הניקוז נחל אלכסנדר

  105. חוק עזר לרשות הניקוז נחל התנינים

  106. חוק חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי

  107. חוק שמות רחובות לוחיות מספר לבנינים

  108. חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

  109. חוק המרכז הישראלי לקידום תרבות האדם

  110. חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור

  111. חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי

  112. תיקון 4 לחוק הנזיקים האזרחיים

  113. חוק קרן גרמניה ישראל למחקר ולפיתוח מדעי

  114. חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים

  115. חוק הפרוצדורה של בתי הדין המוסלמים הדתיים

  116. סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומאנית

  117. חוק בנינים ציבוריים מיתקני שתיה למים צוננים

  118. חוק לעידוד סילוקם של בנינים בעלי חזות מוזנחת

  119. חוק למניעת הונאה בספרי תורה ובמגילות בתפילין ובמזוזות

  120. חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית

  121. סעיף 9 [ב][2] לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)

  122. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון