הצעת חוק הכנסת (תיקון - הסדרת פעולתם של שדלנים (לוביסטים)), התשס"ח-2007 (להלן:"חוק הלוביסטים") הוספת פרק י"א 1. בחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, אחרי סעיף 63 יבוא: "פרק י"א: שדלנים הגדרות 64. בפרק זה - "טובת הנאה" - לרבות כסף, שווה כסף, נכס, מוצר או שירות; "לקוח" - מי שמשלם לאחר, בכסף או בטובת הנאה אחרת, על מנת לנהל שדלנות מטעמו, ובלבד שאם המשלם הוא תאגיד, לא יראו אותו כלקוח של עובד התאגיד; "ענייני חקיקה" - ניסוח, הגשה, אישור, הנחה, דיון או הצבעה בקשר להצעת חוק בכנסת או בוועדה של הכנסת, או בקשר לתקנות הנדונות בכנסת או בוועדה כאמור; "שדלן" - מי שנוקט דרך עיסוק או למען לקוח, בפעולות לשכנוע חבר הכנסת בענייני חקיקה והחלטות הכנסת וועדותיה ובעניינים הקשורים למינוי או לבחירה של אדם לתפקיד על ידי הכנסת או על ידי גוף שחבר בו נציג הכנסת ולמעט אלה: (1) עובד המדינה או עובד רשות מקומית, במסגרת תפקידו; (2) מי שמוסר מידע, בכתב או בעל פה, לחבר הכנסת או לוועדה של הכנסת, לפי בקשתם. היתר לשדלן 65. (א) לא יפעל שדלן בכנסת אלא בהיתר מאת יושב ראש הכנסת. (ב) המבקש לפעול בכנסת כשדלן יגיש ליושב ראש הכנסת בקשה שבה מפורטים כל אלה: (1) פרטיו האישיים, ואם המבקש פועל במסגרת תאגיד - סוג התאגיד, שמו, מספרו ופרטי העובדים המיועדים לפעול מטעמו בכנסת; (2) שמות הלקוחות, ותחום עיסוקם, שאותם הוא מבקש לייצג בכנסת, בין בקביעות ובין באופן חד פעמי, וכן שמו ותחומי עיסוקו של כל גוף שנתן לו תשלום או טובת הנאה אחרת בקשר לעניין שלמענו השדלן מבקש לפעול בכנסת. (ג) חל שינוי בפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), ימסור על כך השדלן, או המבקש לפעול כשדלן בכנסת, הודעה בכתב ליושב ראש הכנסת מיד לאחר השינוי. (ד) לפני קבלת היתר לפעול כשדלן בכנסת כאמור בסעיף קטן (א), יצהיר המבקש בכתב כי הוא מתחייב לפעול לפי הוראות פרק זה. סייג למתן היתר 66. לא יינתן היתר לאדם לפעול כשדלן בכנסת ולא יפעל אדם כשדלן בכנסת בהתקיים אחד מאלה: (1) הוא כיהן כחבר הכנסת או כשר בשנה שקדמה להגשת הבקשה; (2) הוא עובד של חבר הכנסת או חבר בצוות הפרלמנטרי כהגדרתו בחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973. פרסום פרטים באתר הכנסת 67. הכנסת תפרסם באתר האינטרנט שלה את שמות השדלנים שקיבלו היתר לפעול בכנסת לפי סעיף 65, ואת כל הפרטים שמסרו לפי אותו סעיף. תג זיהוי השדלן 68. (א) בעת שהותו במשכן הכנסת, יישא שדלן, במקום גלוי על גופו, תג זיהוי ייחודי שקיבל מהכנסת הכולל את הפרטים הבאים: (1) שמו; (2) אם פעל במסגרת תאגיד - שם התאגיד; (3) ציון היותו שדלן. (ב) שדלן יציין לפני חבר הכנסת, עובד של חבר הכנסת או עובד הכנסת, שאיתו הוא משוחח בקשר לפעולותיו כשדלן, האם בידיו היתר לפעול כשדלן בכנסת ומי הלקוח שעבורו הוא פועל; פנה השדלן בכתב כאמור, יציין במכתבו את הפרטים האמורים. איסורים 69. (א) אסור לשדלן - (1) להביא את חבר הכנסת למחויבות אישית כלפי השדלן או שולחיו כי יצביע בדרך מסוימת; (2) להטעות את חבר הכנסת ביחס לעובדה מהותית כלשהי בקשר לענייני חקיקה או החלטה של הכנסת; (3) להעניק לחבר הכנסת טובת הנאה במסגרת מאמציו לקדם את ענייניהם של שולחיו; (4) לפעול כאמור בפסקאות (1) עד (3) גם ביחס לעובד של חבר הכנסת ולעובד הכנסת. (ב) הפר שדלן את אחד האיסורים המנויים בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הכנסת, לאחר שניתנה לשדלן הזדמנות להשמיע את דברו, לשלול, לתקופה שיקבע, את ההיתר שנתן לאותו שדלן או לאסור, לתקופה שיקבע, את כניסתו למשכן הכנסת, ואם פעל השדלן במסגרת תאגיד רשאי יושב ראש הכנסת לפעול כאמור ביחס לשדלנים נוספים הפועלים במסגרת אותו תאגיד. איסור קבלת טובת הנאה על ידי חבר הכנסת 70. מבלי לגרוע מהוראות חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979 לא יקבל חבר הכנסת וכן עובד של חבר הכנסת כל טובת הנאה משדלן הניתנת במסגרת מאמציו של השדלן לקדם את ענייניהם של שולחיו. ביצוע ותקנות 71. (א) יושב ראש הכנסת ממונה על ביצוע פרק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכנסת, להתקין תקנות בכל הנודע לביצועו. (ב) יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת רשאי לתת הוראות בנוגע לפעילותם של שדלנים במשכן הכנסת." תיקון חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת 2. בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968, סעיף 29ב - בטל. תחילה ותחולה 3. תחילתו של חוק הלוביסטים ביום והוא יחול גם על מי שפעל כשדלן בכנסת לפני תחילתו. דברי הסבר - חוק הלוביסטים פעולת השדלנים (לוביסטים) הפכה לחלק משפיע ומרכזי בעבודת הכנסת, מבלי שהדבר יעוגן, באופן ראוי, בחקיקה. מקובל על הכל כי מסדרונות הכנסת, דיוני ועדותיה ודיוני המליאה שלה צריכים להיות פתוחים לפני הציבור הרחב. בית הנבחרים שייך לציבור, וזכאי הציבור להשקיף על אופן קבלת ההחלטות, להשמיע את דברו, ואף להיות פעיל בענייני החקיקה. מתוקף כך באות הקבוצות השונות העשויות להיפגע או לחלופין לצאת נשכרות מחקיקה מסויימת - ומשמיעות את קולן. בין אם במפגשים אישיים וקבוצתיים עם חברי הכנסת ובין אם במהלך דיוני הועדות. תהליך זה נחוץ, חשוב, ולעיתים הכרחי כדי להאיר את כל צדדיו של מהלך פרלמנטרי. לכאורה פתוחות דלתות הכנסת לפני הציבור כולו. בפועל נהנים בעלי ההון מנגישות גבוהה לפוליטיקאים באופן שאזרח מן השורה אינו נהנה ממנו. בנוסף לכך, בשל התמקצעות שרותי השדלנות, מנוצלים שעריה הפתוחים של הכנסת עד תום בידי מי שיש לו ממון רב לשכור את שרותי השדלנים. השדלנים מכירים היטב את עבודת הכנסת, לעיתים מתוקף היותם בעבר עיתונאים, עובדי מדינה, עוזרים פרלמנטריים או אפילו חברי כנסת. כל זאת שעה שהציבור הרחב ברובו המכריע אינו מסוגל לייצר לעצמו נגישות דומה אל המחוקק. בין אם מהיעדר ממון לשכור שירות יוקרתי זה, בין אם כתוצאה מהיעדר ידיעה באשר לאופי התהליכים בכנסת, ובין אם מהיעדר יכולת לאבד ימי עבודה ולשהות בכנסת בעצמו. יוצא אפוא שכאשר מתכנסת ועדה מוועדות הכנסת לדון בעניין שיש בו צורך להכריע בין טובת הכלל לבין טובתם של מעטים, מתברר על פי רוב כי למיעוט החזק יש נציגים מיומנים ואילו דווקא הציבור הרחב אינו משמיע את קולו. בפועל קורה שבדיוני הוועדות, בגלל הכורח של חברי הכנסת לחלק את זמנם בין כמה ועדות, נמצאים לפרקים יותר שדלנים מאשר חברי כנסת. לכך כמה תופעות נלוות: לעיתים חברי הכנסת אינם יודעים כי מדובר בשדלנים כיוון שאלה לא קיימו גילוי נאות של האינטרסים אשר הם מקדמים; לעיתים, ברגע ההצבעה, מביאים השדלנים, פיסית, את חברי הכנסת אשר הם יודעים כי הצבעתם תשרת את ענייני שולחיהם; לעיתים מזינים השדלנים את חברי הכנסת במידע חד צדדי וחסר; לעיתים הם מביאים אותם לידי התחייבות שאינה תקינה ועוד. מצב זה יוצר חוסר שוויון גדל והולך בין בעלי הממון לבין הציבור הרחב, אשר הכנסת אמורה לייצגו נאמנה. הצעת חוק זו אינה מונעת את עבודתם של השדלנים בכנסת, אלא מסדירה אותה ומייצרת את השקיפות הנדרשת לפעילותם. הצעות חוקכנסת ישראל