חוק מס בולים


חוק מס הבולים על מסמכים, תשכ"א-1961 (להלן:"חוק מס בולים")

1. הגדרות

בחוק מס בולים -

"בול" - כל סימן שקבע שר האוצר בצו לציון מס בולים לפי חוק מס בולים;

"ביול כדין" - ביול בשיעור, בדרך ובמועד שנקבע בחיקוק;

"המנהל" - מנהל המכס והבלו;

"מסמך" - מסמך בכתב;

"נכס" - מקרקעין, מטלטלין ולרבות זכויות וטובות הנאה מכל סוג אחר;

"שירות" - כל מלאכה, עבודה או פעולה אחרת הנעשית בתמורה.

2. הטלת המס

מסמך מהמסמכים המפורטים בתוספת א', שנחתם בישראל, או שנחתם מחוץ לישראל, והוא מתייחס לנכס או לדבר אחר שבישראל או למעשה שנעשה או עומד להיעשות בישראל, יהא חייב מס בולים (להלן - המס) בסכום או בשיעור שנקבעו בתוספת א'.

3. סמכות לשנות את תוספת א'

שר האוצר רשאי, בצו, לשנות את תוספת א', אלא ששינוי אשר כתוצאה ממנו מוגדל מס, או מוטל מס על מסמך שלא היה חייב מס, יהיה טעון אישור מוקדם של הכנסת.

4. פטור

המסמכים המנויים בתוספת ב' יהיו פטורים ממס על אף האמור בסעיף 2, אולם שר האוצר רשאי, בצו, להוסיף עליהם וכן רשאי הוא, באישור מוקדם של הכנסת, לגרוע מהם.

5. ביול נפרד

(א) מסמך המכיל יותר מענין אחד, או המתייחס ליותר מענין אחד, חייב במס החל על כל אחד מהם כאילו נערך לכל ענין מסמך נפרד.

(ב) נכתב יותר ממסמך אחד על גבי עצם אחד, חייב כל אחד מהם במס החל עליו.

(ג) מסמך שנקובה בו גם תמורה שעליה הוא חייב מס לפי ערך וגם תמורה אחרת, חייב מס על כל אחת מן התמורות כאילו היה מסמך נפרד לכל אחת מהן.

6. המס לפי השיעור הגבוה ביותר

מסמך שלפי ההגדרים וההוראות שבתוספת א' ניתן לסווגו גם כמסמך חייב מס וגם למסמך שאינו חייב מס, יהא חייב מס; ואם אפשר לסווגו באופן שיחולו עליו שיעורי מס שונים, יחול המס הגבוה יותר.

7. תמורה הנקובה במטבע-חוץ (תיקון: תש"ם)

מקום שנקבע מס לפי ערך והערך נקוב במטבע-חוץ, יחושב המס כאילו נקבע הערך במטבע ישראלי לפי כללים שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ולאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל.

8. דרכי הביול

שר האוצר רשאי להתקין תקנות, אם דרך כלל או לסוג של מסמכים טעוני-ביול בדבר -

(1) צורתו של הבול ואופן סימונו על המסמך;

(2) האופן שבו יבוטל הבול שעל המסמך;

(3) המועד בו יראו מסמך כחתום לענין חוק מס בולים;

(4) המועד בו יבוייל המסמך;

(5) ציון תאריך החתימה או תאריך אחר על המסמך.

9. גביה על ידי עובד המדינה

שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפיהן המס החל על מסמך הטעון רישום או אישור על ידי עובד המדינה, ייגבה על ידי אותו עובד בדרך שקבע.

10. דין מסמך שלא בוייל כדין

(א) מסמך החייב מס ולא בוייל כדין לא יקובל לראיה לפני בית-משפט, בית-דין, בורר, וגוף או אדם בעל סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית.

(ב) מסמך כאמור בסעיף-קטן (א) לא יקובל לשום צורך על ידי עובד ציבורי או משרד ציבורי.

(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על הליך או חקירה בפלילים.

11. רישום מסמך חייב במס

(א) אדם שמתפקידו לרשום, על יסוד מסמך חייב-מס, עסקה כלשהי בפנקס המתנהל על פי דין, ורשם את העיסקה כשהמסמך אינו מבוייל כדין, דינו - קנס 2000 לירות.

(ב) אדם שמתפקידו לרשום מסמך חייב-מס, ורשם אותו כשהמסמך אינו מבוייל כדין, דינו - 500 לירות.

(ג) תהיה זו הגנה טובה בהליכים לפי סעיף זה אם הנאשם הוכיח שפעל בתום-לב וללא-רשלנות.

12. הגשת מסמך לשומה

(א) רשאי אדם להגיש למנהל מסמך לשם שומת המס החל עליו, ובלבד שיוגש במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.

(ב) רשאי המנהל לדרוש ממגיש המסמך שימציא לו ידיעות והוכחות אשר, לדעתו, הן נוגעות למסמך וביולו, לרבות תרגום מסמך שאינו כתוב בשפה רשמית.

(ג) המנהל יודיע למבקש את החלטתו בדרך שנקבע בתקנות והמסמך יבוייל לפי השומה.

(ד) החליט המנהל שאין המסמך חייב מס, תצויין החלטתו על גבי המסמך.

13. ערעור

(א) הרואה עצמו מקופח בשומת המנהל לפי סעיף 12, רשאי לערער עליה לבית-המשפט המחוזי בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות על ידי שר המשפטים.

(ב) לא ייזקק בית-המשפט לערעור כל עוד לא שולם אותו חלק מסכום המס שאינו שנוי במחלוקת.

(ג) החליט בית-המשפט בערעור, ישולם או יוחזר המס, כולו או מקצתו, הכל לפי החלטת בית-המשפט.

14. ביול לאחר זמן5

(א) אדם שיש בידו מסמך שלא בוייל כדין רשאי לבקש מהמנהל, בדרך שנקבע בתקנות, לבייל את המסמך לאחר שישלם, בנוסף למס, דמי-פיגורים בשיעורים אלה:

(1) הוגש המסמך לביול תוך 30 יום לאחר המועד שנקבע לביולו - רבע מסכום המס החל עליו, ואם בוייל בחסר - רבע מסכום החסר, ובלבד שדמי-הפיגורים לא יפחתו מלירה אחת;

(2) הוגש המסמך לביול כעבור 30 יום לאחר המועד שנקבע לביולו - מחצית מסכום המס החל עליו, ואם בוייל בחסר - מחצית מסכום החסר, ובלבד שדמי-הפיגורים לא יפחתו מ-5 לירות;

(3) היה המסמך מבוייל בשיעור ובמועד שנקבעו בחוק מס בולים או על פיו, אך לא בדרך שנקבע - שמינית מסכום המס החל עליו, ובלבד שדמי-הפיגורים לא יפחתו מלירה אחת.

(ב) הוגש המסמך לביול ללא ציון תאריך החתימה עליו, יראוהו כמסמך שהוגש לביול כעבור 30 יום מהמועד שנקבע לביולו.

(ג) רשאי המנהל לוותר על תשלום דמי-הפיגורים, כולם או מקצתם, אם נוכח שהיתה סיבה סבירה לאי-ביול המסמך כדין.

(ד) אדם שביקש לבייל מסמך לפי סעיף זה, רשאי לבקש מהמנהל שישים את המס המוטל על המסמך כאמור בסעיף 12 והמסמך יבוייל לפי השומה בתוספת דמי-הפיגורים שנקבעו לפי סעיף זה.

(ה) מסמך שבוייל לפי סעיף זה דינו כדין מסמך שבוייל כדין, אך ביול כאמור לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם לפי חוק מס בולים או לפי חוק אחר.

15. הוראות מיוחדות לגבי מסמכים מסויימים (תיקון: תשס"ג)

(א) ואלה החייבים בביול המסמכים המנויים להלן:

(1) איגרת חוב - המוציא את איגרת החוב;

(2) הסכם ביטוח - המבטח;

(3) שטר משכון - הממשכן;

(4) דוח הקצאת מניות - החברה המקצה;

(5) מסמך אחר - הצדדים החתומים על המסמך, יחד או לחוד, או צד למסמך שהתחייב באותו המסמך לשלם את מס הבולים.

(ב) מסמך מהמסמכים המנויים בסעיף קטן (א) שלא בוייל כדין, החייב בביולו יהא חייב בתשלום המס החל עליו בתוספת דמי-פיגורים בשיעורים המפורטים בסעיף 14, ופקודת המסים (גבייה), למעט סעיף 12 שבה, תחול על גביית המס ודמי-הפיגורים מבלי לפגוע בזכות להגיש תביעה אזרחית על תשלום המס ודמי-הפיגורים.

(ג) שולמו המס ודמי-הפיגורים כאמור בסעיף-קטן (ב), יצויין על המסמך, על פי דרישת המחזיק בו, כי בוייל כדין.

(ד) מסמך מהמסמכים המנויים בסעיף-קטן (א) שנתפס כשאינו מבוייל כדין, יראוהו כאילו הוגש לביול ביום התפיסה.

16. סמכות לבדוק ולתפוס5

המנהל, או עובד אחר המועסק בביקורת שהוסמך לענין זה, רשאי, למען הבטיח מילוי הוראות סעיף 15, להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום, למעט מקום המשמש למגורים, כדי לבדוק פנקסים ומסמכים אחרים, ולתפוס כל דבר העשוי, לדעתו, לשמש ראיה, ובלבד שתקופת התפיסה לא תעלה על שלושה חדשים. המונע את כניסתו או מפריע במילוי תפקידו, דינו - מאסר ששה חדשים.

17. השתמטות ממס על קבלה

(א) אדם ששולם לו סכום כסף חייב ליתן קבלה מבויילת כדין על פי דרישת המשלם.

(ב) המסרב ליתן קבלה כאמור כסעיף-קטן (א) וכן החייב לתת קבלה על פי דין ולא נתן קבלה מבויילת כדין, דינו - קנס 50 לירות.

(ג) אדם ששולם לו סכום כסף והוא נותן קבלה על סכום פחות ממנו או שהוא מחלק את הסכום לקבלות אחדות והכל מתוך כוונה להשתמט מתשלום המס, דינו - קנס 50 לירות.

18. ביול חשבון

(א) אדם המוכר סחורה או הנותן שירות במהלך עסקו חייב ליתן לקונה הסחורה או למקבל השירות, חשבון מבוייל כדין אם החשבון חייב מס.

(ב) מי שלא נתן חשבון כאמור בסעיף-קטן (א), או הנותן חשבון על שירות שניתן או על סחורה שנמכרה והוא נוקב בחשבון סכום פחות משניתן, או שהוא מפריד או מחלק את הסכום לחשבונות אחדים, והכל מתוך כוונה להשתמט מתשלום המס, דינו - קנס 250 לירות.

19. מנהל מס הבולים5

המנהל ממונה על הנהלת עניני מס הבולים והוא רשאי להרשות בכתב אדם אחר, אם דרך כלל ואם לענין מסויים, לשמש בכל סמכות מסמכויותיו לפי חוק מס בולים ולמלא כל תפקיד מתפקידיו; על הרשאה כאמור תפורסם הודעה ברשומות.

20. ביצוע ותקנות

שר האוצר ממונה על ביצוע חוק מס בולים והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה -

(1) הוראות בדבר מכירת-בולים ודמי-עמלה שישולמו למוכרי-בולים;

(2) הוראות בדבר החזרת המס תמורתם של בולים.

21. הוראות מעבר

חוק מס בולים לא יחול על מסמכים שנחתמו ובויילו כדין לפי פקודת מס הבולים, או שהוגשו לחוות-דעתם של הממונים על מס-בולים לפי סעיף 13 לאותה פקודה, לפני תחילתו של חוק מס בולים, או שנחתמו לפני תחילתו של חוק מס בולים ויהיו פטורים ממס לפי אותה פקודה.

22. דין המדינה

הוראות חוק מס בולים יחולו גם על המדינה.

23. ביטול

בטלים -

(א) הסעיפים הבאים מפקודת מס הבולים - 17(2); 21 עד 66; 68 עד 72; 75, 75א;

(ב) התוספת לפקודת מס הבולים, למעט -

הכותרת והסיפא לפרט 23 המתחילה במלים "אם המניות הן מניות בחברה"; פרט 32(3ב); הכותרת לפרט 37 ופריט (ג) שבו; פרט 38.

(ג) תקנה 9 לתקנות ההגנה (כספים), 1941.

(ד) סעיף 15 לחוק בול-בטחון (תיקון והארכת תקופת ההיטל), תשי"ח-1958.

24. תחילה

תחילתו של חוק מס בולים הוא ביום ט"ו בניסן תשכ"א (1 באפריל 1961).



תוספת א'

(בוטלה) (תיקון: תשס"ה, תשס"ו-6)



תוספת ב'

(סעיף 4)

(תיקון: תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ז, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז, תשנ"ח, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ב, תשס"ג, תשס"ד, תשס"ה)



מסמכים פטורים ממס



1. הגדרות (תיקון: תש"ן, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ד)

בתוספת זו -

"אגודה שיתופית חקלאית" - אגודה שיתופית שסווגה כך בידי רשם האגודות השיתופיות לפי פקודת האגודות השיתופיות;

"איגרת חוב" - כאמור בסעיף 5 לתוספת א'.

"איגרת חוב מגובה בנכסים" - איגרת חוב שנתקיימו בה כל אלה:

(1) היא מונפקת על ידי חברה אורזת;

(2) התשלומים למחזיקיה, מקורם בתזרים המזומנים הנובע מן הנכסים או במנגנוני הבטחת התשלומים והסיכונים שנקבעו לצורך תשלום למחזיקי איגרת החוב;

(3) עורך דין או רואה חשבון אישר את קיום התנאים הנקובים בפסקאות (1) ו-(2).

"בורסה" ו"רשות ניירות ערך" - כמשמעותן בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן - חוק ניירות ערך);

"בית מלון" - לרבות פנסיון, בית מרגוע, אכסניה וכל מקום כיוצא באלה שבו מספקים בתמורה לינה לחמישה אנשים או יותר ליום;

"דו"ח על הקצאת מניות, שטר העברת מניות או שטר מניה למוכ"ז" - כאמור בסעיף 11 לתוספת א';

"החזרי הלוואה" - תשלומי הקרן, הריבית, ריבית הפיגורים והפרשי ההצמדה, לרבות הבטוחות שניתנו בשלהם;

"הערת אזהרה" - כמשמעותה בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;

"חברה אורזת" - חברה שנתקיימו בה כל אלה:

(1) מטרתה, על פי מסמכי ההתאגדות שלה, ועיסוקה היחיד בפועל הם אחד מאלה:

(א) רכישה או שכירות של נכסים בקשר עם הנפקת איגרות חוב מגובות בנכסים;

(ב) רכישה או שכירות של נכסים בקשר עם הנפקת איגרות חוב מגובות בנכסים באמצעות חברה אחרת, שמטרתה היחידה על פי מסמכי ההתאגדות שלה, ועיסוקה היחיד בפועל הם כאמור בפסקת משנה (א); לענין פסקה זו, "שכירות" - כמשמעותה בחוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971;

(2) אין לחברה נכסים זולת הנכסים המפורטים בפסקה (1);

(3) הנפקת איגרות חוב מגובות בנכסים תבוצע לא יאוחר מתום שנה מיום הרכישה או השכירות של כל נכס שבשלו מונפקות איגרות החוב;

(4) רואה חשבון אישר את קיום התנאים הקבועים בפסקאות (1) עד (3);

"מבטח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981 (להלן - חוק הפיקוח), וכן תאגיד שהואגד במדינת חוץ ונתון לפיקוח שלטונותיה, אשר אילו ניהל עסקים בישראל היה חייב ברישיון על פי חוק הפיקוח;

"מוסד מיישב" - מוסד ששר האוצר אישרו בצו כמוסד מיישב לצורך תוספת זו;

"מלווה" - תאגיד בנקאי או מבטח;

"נכסים" - נכסים שעורך דין או רואה חשבון אישר, כי תזרים המזומנים שינבע מהם מיועד להחזר התשלומים למחזיקי איגרות החוב או להבטחת תשלומם;

"נמל" - לרבות נמל תעופה;

"עסקת סחר חוץ" - יצוא טובין בתמורה המתקבלת בישראל מידי אדם שמחוץ לישראל או מתן שירותים מחוץ לישראל בתמורה המתקבלת כאמור;

"רואה חשבון" - כהגדרתו בחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955;

"רשות מקומית" - לרבות איגוד ערים כמשמעותו בחוק איגודי ערים, התשט"ו - 1955;

"שטר חוב, שטר חליפין" - כמשמעותם בפקודת השטרות;

"שטר נאמנות" - כמשמעותו בסעיף 10 לתוספת א';

"תאגיד בנקאי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות, למעט חברת שירותים משותפים, וכן תאגיד שהואגד במדינת חוץ והנתון לפיקוח שלטונותיה, אשר אילו ניהל את עסקיו בישראל היה חייב ברישיון על פי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

"תייר" - מי שנכנס לישראל ויושב בה על פי אשרה ורשיון לישיבת מעבר או על פי אשרה ורשיון לישיבת ביקור כמשמעותם בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;

"תעודת עניות" - כמשמעותה בפרק החמישי לתקנות לביצוע אמנת האג (הפרוצידורה האזרחית), התשי"ד-1954.

1א. סייגים למתן פטור

לא ינתן פטור על מסמך מן המסמכים האמורים בתוספת זו שניתן מאת אגודה שיתופית חקלאית או ניתן לה על ידי חבר מחבריה אם המסמך אינו נושא עליו הודעה חתומה על ידי האגודה המאשרת שהמסמך ניתן לה, על ידיה או ניתן על ידי חבר מחבריה וכי הוא פטור ממס על פי החוק.

2. הסכם ומסמך כללי (תיקון: תשמ"ה, תשמ"ו, תשנ"ב, תשנ"ז, תשנ"ט, תשס"ב-4, תשס"ד)

(א) הסכם עבודה בין מעביד לעובד.

(ב) הסכם בדבר מילווה הניתן לרשות מקומית בהתאם להוראה שבכל חוק.

(ג) הסכם בין רשות מקומית לבין המדינה או לבין רשות מקומית אחרת או לבין רשות ניקוז כמשמעותה בחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, התשי"ח1957.

(ד) שטר זכיון של מדינת ישראל או העברתו של שטר זכיון כאמור.

(ה) הסכם בין מוסד מיישב לבין אדם המתיישב על קרקע בנוגע לתנאי התיישבותו.

(ו) הסכם מטעם חבר לאגודה שיתופית לנהוג לפי תקנות האגודה ולפי הסכמים בענין שיווקים שנעשו על ידי האגודה.

(ז) הסכם במסגרת תכנית חסכון להבטחת שכר לימוד לפי חוק לעידוד החסכון (ערבות למילוות והנחות ממס הכנסה), התשט"ז-1956.

(ח) הסכם לפתיחת חשבון במוסד בנקאי.

(ט) מסמך המקנה זכות או המעיד על זכות לנסיעה בשירות הסעה ציבורי.

(י) הסכם על תשלום פיצויים עבור נכס שנרכש לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים), התשי"ג-1953, או פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943.

(יא) הסכם בענין רכישת מקרקעין או שכירותם אשר אחד הצדדים להסכם הוא נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת-חוץ, אלא אם מדינת החוץ אינה גומלת פטור כזה למדינת ישראל.

(יב) הסכם בין המדינה לבין תובע לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957, שבו מתחייב התובע להחזיר לאוצר המדינה תשלום על חשבון הגימלה לפי אותו חוק, כולו או מקצתו, אם יקבל פיצוי או גימלה על נכותו מכל מקור אחר.

(יג) הסכם לביטוח התמורה המגיעה מעסקת סחר-חוץ.

(יד) מסמך כאמור בסעיף 2 לתוספת א' הבא רק כדי להפחית מערך הנשוא או התמורה הנקובים במסמך אחר, שבוייל כדין.

(טו) הסכם פשרה שנעשה בין צדדים מתדיינים בבית משפט או בבית דין, וקיבל תוקף של פסק דין שבו צוינו, בין היתר, מספר התיק, שמות בעלי הדין ותיאורם.

(טז) מסמך שיש בו התחייבות לשמור על ידיעות או מסמכים ולא למסרם לאחר, לצורך הוראות חוק העונשין, התשל"ז-1977, או חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, ופקודות המטה הכללי של צבא-הגנה לישראל - שניתן למשרד הבטחון או לצבא-הגנה לישראל.

(יז) הסדר בכתב, בין החייב לבין הזוכה, כמשמעותם בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, שניתן לגביו צו של ראש ההוצאה לפועל כאמור בסעיף 69 לחוק האמור, ובלבד שצויינו בו, בין היתר, מספר התיק, שמות בעלי הדין ותיאורם.

(יח) טופס החוזה שבידי רשות מקומית לשכירת מקרקעין כשהיא השוכרת.

(יט) שטר בוררין.

(כ) הסכם למתן הלוואה לחברה עתירת השקעות חוץ למטרת מימון תכנית מאושרת, ובלבד שההסכם אושר לענין זה בידי מנהל מרכז ההשקעות או מי שהוא הסמיך. בסעיף קטן זה, "חברה עתירת השקעות חוץ", "תכנית מאושרת" ו"מנהל מרכז ההשקעות" - כמשמעותם בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959.

(כא) הסכם כמשמעותו בסעיף 2 לתוספת א' המתייחס כולו או חלקו למכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין שחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963, חל עליהם, לגבי אותו חלק מערך הנשוא המתייחס למקרקעין.

(כא41) (1) הסכם למכירת זכות ביחידה, ובתנאי שהומצא לגבי ההסכם
אישור של מנהל מס שבח או פקיד השומה, לפי הענין (להלן -
הגורם המוסמך), כי מכירת הזכות פטורה ממסים לפי פרק חמישי
4 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963
(להלן - חוק מיסוי מקרקעין), לגבי אותו חלק מערך ההסכם שאינו
עולה על תקרת השווי; למונחים המופיעים בסעיף זה תהא
המשמעות הנודעת להם בפרק חמישי 4 לחוק מיסוי מקרקעין;

(2) הוראות סעיף 49כט לחוק מיסוי מקרקעין יחולו לענין סעיף זה, בשינויים המחויבים.

(כב) הסכם בו שוכר אדם את כל הקיבולת של כלי טיס לשם מכירתה לאחרים או לשימוש עצמי, אך ורק לשם הטסתה של קבוצת תיירים לישראל.

(כג) הסכם לקבלת הלוואה לדיור בידי זכאי משרד הבינוי והשיכון על פי תעודת זכאות של המשרד האמור.

(כד) הסכם בין חברה שנקלעה לקשיים כספיים בדבר הסדר חובותיה לבין נושיה, שאושר ע"י המנהל.

(כה) (1) הסכם המסגרת שנחתם בין איחוד הפדרציות היהודיות של ארצות
הברית של אמריקה, הסוכנות ומוסדות בנקאיים בישראל בקשר למתן
ערבות להלוואות בין מוסדות בנקאיים לבין עולים, על פי הפניה של
הסוכנות היהודית או של ההסתדרות הציונית, לרבות הסכמי המחאה
שנעשו לטובת איחוד הפדרציות או הסוכנות היהודית בענין הלוואות
כאמור;

בתוספת זו -

"עולה" - כמשמעותו בפרט 7(י) לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשנ"ב-1991;

"הסוכנות היהודית" ו"ההסתדרות הציונית" - כמשמעותן באמנות לפי חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל, התשי"ג-1952.

(2) הסכם שנערך בין איחוד הפדרציות היהודיות של ארצות הברית של אמריקה לבין מדינת ישראל להפקדת כספים בקשר להסכם המסגרת כאמור בפסקה (1).

(כו) התחייבות הניתנת על ידי עמותת "תלמוד תורה" לתאגיד "מרכז החינוך העצמאי" להבטחת השימוש שייעשה בכספי תמיכה המוענקים מתקציב המדינה.

(כז) הסכם למכירת נכסים או השכרתם לחברה אורזת, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה.

(כח) (בוטל)

(כט) הסכם לניהול וגביה שנערך בין מלווה לבין חברה אורזת או נאמן, המתייחס אך ורק לתפעול וניהול של נכסים שנמכרו על ידי מלווה, ובלבד שרואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה.

(ל) הסכם שנערך בין חברה אורזת לבין מלווה בדבר מתן אשראי לחברה אורזת לשם מימון רכישת נכסים או שכירתם, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה.

(לא) הסכם שנערך בין חברה המנפיקה איגרות חוב לבין חברה שעיסוקה דירוג ניירות ערך לשם קביעת דירוג איגרות החוב האמורות, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה; לענין זה, "איגרת חוב" - איגרת חוב המגובה בנכסים ואיגרת חוב העומדת בתנאי סעיף 5(ט).

(לב) הסכם חיתום שנערך בקשר להנפקת איגרות חוב, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה; לענין זה, "איגרת חוב" - איגרת חוב המגובה בנכסים ואיגרת חוב העומדת בתנאי סעיף 5(ט).

3. שטר (תיקון: תשמ"א, תשנ"ב)

(א) שטר חליפין שנמשך בישראל עם אדם מחוץ לארץ, או על אדם בישראל שעסקו יצוא סחורות, או על מוסד בנקאי בישראל, לפקודת מוסד בנקאי בישראל או לפקודת אדם בישראל שעסקו יצוא סחורות ושהתמורה לקיבולו היא סחורה שיוצאה מישראל, אם פורש כך בשטר.

(ב) שטר חוב לפקודת מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954, אם המוסד הבנקאי אישר על גבי השטר כי הוא ניתן להבטיח החזרת כספים המשתלמים על ידי בנק מהקרן למימון היצוא או מהקרן למימון היבוא לשם יצוא.

(ג) שטר חוב שניתן מאת אגודה שיתופית חקלאית או שניתן לה מאת חבר מחבריה.

(ד) שטר חליפין, שניתן כאמור בסעיף קטן (ג).

(ה) שטר חוב שניתן מאת רשות מקומית.

(ו) שטר חוב לפקודת החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ, אם החברה האמורה אישרה שהשטר ניתן כבטוחה לערבות כאמור בסעיף 7(יא) לתוספת זו.

(ז) שטר חוב או שטר חליפין לפקודת מוסד בנקאי, אם הבנק אישר שהשטר ניתן כבטוחה להסכם הלוואה ממוסד בנקאי לעולה, שלגביו חל הסכם המסגרת כאמור בסעיף 2(כה)(1) לתוספת זו.

5. איגרת חוב (תיקון: תשנ"ב-2, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ד, תשס"ה)

(א) איגרת חוב כאמור בסעיף 5(ב) לתוספת א' שניתנה מאת רשות מקומית.

(ב) איגרת חוב כאמור בסעיף 5(ב) לתוספת א' שהוצאה בידי אגודה שיתופית חקלאית.

(ג) העברת איגרת חוב של חברה שאינה חברה פרטית כמשמעותה בפקודת החברות.

(ד) העברת איגרת חוב של רשות מקומית.

(ה) איגרת חוב שהוצאה כערובה נוספת למשכנתה על אניה.

(ו) (בוטל)

(ז) איגרת חוב שהוצאה כערובה להסכם הלוואה ממוסד בנקאי לעולה, שלגביו חל הסכם המסגרת כאמור בסעיף 2(כה)(1) לתוספת זו.

(ח) איגרת חוב מגובה בנכסים שמנפיקה חברה אורזת.

(ט) הנפקת איגרת חוב כחלק מסדרה, אם הומצא לגביה אישור הבורסה, כי היא נרשמה למסחר בה, או אם הונפקה למשקיע מוסדי; לענין זה "סדרה" - איגרות חוב המונפקות בתנאים זהים ואשר מספרן עולה על 10;

"משקיע מוסדי" - תאגיד שהמציא אישור מגורם מוסמך, כי הוא נמנה עם המשקיעים המפורטים בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך, ובלבד שבמקרים שנקבע בה כי הרכישה תהיה בעבור גורם מסוים, יינתן לכך אישור עורך דין או רואה חשבון של התאגיד, וכאשר התאגיד הוא מבטח, יאשר עורך הדין או רואה החשבון של התאגיד גם שהרכישה היא בעבור המבטח או כנגד התחייבויות הנובעות מעסקי ביטוח חיים משתתף ברווחים, כהגדרתו בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), התשנ"ח-1998;

"גורם מוסמך" - כל אחד מאלה:

(1) רשות ניירות ערך - לגבי -

(א) קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, או חברה לניהול קרן כאמור;

(ב) מנהל תיקים כמשמעותו בסעיף 8(ב) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995;

(ג) יועץ השקעות כמשמעותו בסעיף 7(ג) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995;

(ד) חתם;

(2) הממונה על שוק ההון במשרד האוצר - לגבי -

(א) חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.

(ב) מבטח כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981;

(3) בנק ישראל, כמשמעותו בחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954 - לגבי תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, למעט חברת שירותים משותפת;

(4) הבורסה - לגבי חבר בורסה;

(5) רואה חשבון - לגבי -

(א) קרן הון סיכון;

(ב) תאגיד שעיסוקו העיקרי בתחום שוק ההון;

(ג) תאגיד שההון העצמי שלו עולה על 250 מיליון שקלים חדשים.

6. הסכם משכון, והודעות מישכון (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ט, תשס"ד)

(א) הסכם או הודעה כאמור בסעיף 6 לתוספת א' שנעשו בידי רשות מקומית.

(ב) הסכם משכון שנעשה בידי אגודה שיתופית חקלאית.

(ג) הסכם משכון שנעשה לפקודת אגודה שיתופית חקלאית בידי חבר מחבריה.

(ד) הודעת מישכון כמשמעותה בסעיף 6 לתוספת א' אם נעשה לפניה מסמך לענין זהה שבוייל כדין לפי אותו סעיף, ובלבד שהפטור לפי סעיף קטן זה יחול עד כדי סכום המס החל על המסמך האמור.

(ה) הסכם משכון שנעשה לטובת מוסד בנקאי בידי עולה להבטחת הסכם הלוואה ממוסד בנקאי לעולה, שלגביו חל הסכם המסגרת כאמור
בסעיף 2(כה)(1) לתוספת זו.

(ו) מסמך שענינו הטלת שעבוד על נכסי חברה אורזת לטובת מחזיקי איגרות חוב מגובות בנכסים שהנפיקה חברה כאמור, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה;

(ז) מסמך שענינו רישום הערת אזהרה על נכסי החברה האורזת לטובת מחזיקי איגרות חוב מגובות בנכסים או לטובת הנאמן שנתמנה להם, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה; בסעיף קטן זה, "נאמן" - כמשמעותו בפרק ה1 לחוק ניירות ערך.

7. התחייבות או ערבות (תיקון: תש"ן, תשנ"ב, תשנ"ט, תשס"ד)

(א) התחייבות או ערבות שניתנו מאת רשות מקומית.

(ב) ערבות שניתנה להבטחת חוב של רשות מקומית.

(ג) התחייבות או ערבות שניתנו מאת אגודה שיתופית חקלאית או שניתנו לה מאת חבר מחבריה.

(ד) ערבות שניתנה להבטחת חוב של אגודה שיתופית חקלאית.

(ה) תלוש ריבית המחובר לבטוחה ומוצא יחד עמה או שהוא אחד מתוך סדרת תשלומים בין שהסדרה הוצאה בצירוף לבטוחה ובין לאחר מכן בגליון נפרד.

(ו) התחייבות או ערבות שנתן עובד המדינה או עובד רשות מקומית בקשר עם מילוי תפקידו.

(ז) ערבות כאמור בסעיף 57(א) לפקודת השטרות, שניתנה על פני שטר שבוייל כדין כשהשטר הוא שטר חליפין או שטר חוב.

(ח) התחייבות של יצואן לבנק ישראל להבטחת הפרשי ריבית על אשראי מכוון שניתן לו מקרנות למימון היצוא.

(ט) התחייבות הניתנת מאת מעביד, לשירות התעסוקה, על תשלום משכורת ותשלומים אחרים בעד עובדים תושבי יהודה והשומרון, חבל עזה, רמת הגולן, סיני ודרום סיני.

(י) התחייבות הניתנת לבנק ישראל להחזרת תעודות מילווה, שהוצהר עליהן כי אבדו, אם יימצאו.

(יא) ערבות הניתנת מאת החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ למוסד בנקאי כבטוחה לפרעון אשראי שנותן המוסד הבנקאי מקרן למימון היצוא או מקרן למימון היבוא לשם היצוא על-פי היתר בנק ישראל.

(יב) התחייבות או ערבות שנתן חייל כמשמעותו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי התשט"ו-1955, לצה"ל או למשרד הבטחון עקב מילוי תפקידו.

(יג) התחייבות או ערבות הניתנים לפי הוראות כל דין.

(יד) ערובה להבטחת הלוואה כאמור בסעיף 2(כ).

(טו) (בוטל)

(טז) התחייבויות או ערבויות להבטחת הסכם הלוואה ממוסד בנקאי לעולה, שלגביו חל הסכם המסגרת כאמור בסעיף 2(כה)(1) לתוספת זו.

(יז) בטוחות שניתנו לחברה אורזת לשם הבטחת תשלום תזרים המזומנים הנובע מן הנכסים שרכשה או שכרה החברה האורזת, או בטוחות שנתנה החברה האורזת לצורך הבטחת פירעון התשלומים שעליה לפרוע למחזיקי איגרות חוב מגובות בנכסים שהנפיקה החברה האורזת, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה.

(יח) התחייבות תאגיד בנקאי שבו הופקדה מלוא תמורת הנפקת איגרות חוב בהתאם לתקנה 51(ב) לתקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף, מבנהו וצורתו), התשכ"ט-1969, למלא את תנאי התשלום כמצוין באיגרות החוב, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה.

9. מסמך נוסף (תיקון תשנ"ו-2)

(א) מסמך נוסף כאמור בסעיף 9 לתוספת א' שניתן מאת אגודה שיתופית חקלאית או שניתן לה מאת חבר מחבריה.

(ב) מסמך נוסף כאמור בסעיף 9 לתוספת א', אם הוא חב בסכום המס שחב בו המסמך העיקרי או פחות ממנו.

10. שטר נאמנות (תיקון: תשנ"ט, תש"ס, תשס"ד)

(א) שטר נאמנות בדבר הנפקת איגרות חוב הפטורות ממס על פי הוראות חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט1959, ובלבד שהפטור לפי סעיף זה יחול עד כדי סכום המס שהיה חל על כל אותן איגרות חוב לולא היו פטורות ממס וכל עוד הן פטורות.

(ב) שטר נאמנות או הסכם נאמנות שנערך בין חברה אורזת לבין הנאמן לבין מחזיקי איגרות חוב מגובות בנכסים, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה; בפסקה זו, "נאמן" - כמשמעותו בפרק ה1 לחוק ניירות ערך.

(ג) הסכם נאמנות שנערך בין חברה אורזת לבין נאמן שלפיו הבטוחות להלוואות מוחזקות בידו בנאמנות לטובת החברה האורזת; בפסקה זו, "נאמן" - כמשמעות בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979.

(ד) שטר נאמנות בדבר הנפקת איגרות חוב ובלבד שאיגרות החוב בוילו כדין בהתאם להוראות סעיף 5 לתוספת א' ושהפטור לפי סעיף זה יחול עד לסכום המס ששולם בגין איגרות החוב.

(ה) שטר נאמנות בדבר הנפקת איגרות חוב העומדות בתנאי סעיף 5(ט), ובלבד שיונפק אישור לקיום תנאי זה; לגבי הנפקת איגרות חוב בבורסה - אישור רשות ניירות ערך, ולגבי הנפקת איגרות חוב שלא בבורסה למשקיע מוסדי - אישור עורך דין או רואה חשבון.

11. מניה ומסמך בענין מניה (תיקון: תשמ"ד, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ו, תשנ"ח, תש"ס)

(א) העברת מניה של חברה שאינה פרטית כמשמעותה בפקודת החברות.

(ב) דו"ח על הקצאת מניות תמורת איגרות חוב באותה חברה, אם איגרות החוב היו מבויילות כדין בהתאם להוראות סעיף 5 לתוספת א' ובלבד שהפטור לפי סעיף זה יחול עד לסכום המס ששולם בגין איגרות החוב.

(ג) שטר מניה למוכ"ז שהוצא במקום שטר מניה על שם אם הוצא שטר המניה על שם עקב המרת איגרת חוב למוכ"ז של אותה חברה, שבוייל כדין.

(ד) דו"ח על הקצאת מניות, או שטר העברת מניות, אם נתקיימו בהם כל אלה:

(1) החברה שהקצתה את המניות היא חברה שאינה פרטית כמשמעותה בפקודת החברות;

(2) שם החברה אינו נושא את המלים "בערבון מוגבל" בתוקף הרשאה שניתנה כאמור בסעיף 23 לאותה פקודה;

(3) נקבע בתקנותיה של החברה כי זכות ההשתתפות באסיפותיה או זכות ההצבעה בהן נתונה לבעלים הרשומים של מניות היסוד בלבד;

(4) מדינת ישראל היא הבעלים הרשום של מעל למחצית מסך כל מניות היסוד;

(5) נקבע בתזכיר ההתאגדות כי החברה לא תשלם דיבידנדה, וכן נקבע בו כי אם החברה תפורק, יועבר רכוש החברה למדינת ישראל או לפקודתה.

(ה) דו"ח על הקצאת מניות של החברה שניתן לה זכיון או זכיון משנה לפי חוק זכיון צינור הנפט, התשכ"ח-1968.

(ו) דו"ח על הקצאת מניות בידי חברה עתירת השקעות כנגד הון שאושר בתכנית מאושרת.

בסעיף קטן זה, "חברה עתירת השקעות חוץ" ו"תכנית מאושרת" - כמשמעותן בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959.

(ז) דו"ח על הקצאת מניות על שם תמורת מניות למוכ"ז של אותה חברה ללא כל תוספת בתמורה, אם המניות למוכ"ז היו מבוילות כדין.

(ח) דו"ח על הקצאת מניות הטבה אם נתקיימו כל אלה:

(1) החברה המקצה הינה מפעל מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, אשר חלות עליו תקנות איזור סחר חופשי באילת (קביעת מקום באיזור אילת), התשמ"ח-1987 (להלן - החברה);

(2) הקצאת מניות ההטבה נעשתה רק מתוך פרמיה ששולמה בעד מניות החברה שבגינה הוציאה החברה לפני ההקצאה האמורה דו"ח על הקצאת מניות בפרמיה אשר בויל כדין (להלן - הדו"ח בפרמיה).

(3) הקצאת מניות ההטבה בידי החברה הינה לאותם בעלי מניות שהיו בעלי מניותיה בעת הוצאת הדו"ח בפרמיה.

(4) סכום המס שהיה חל על דו"ח הקצאת מניות הטבה אלמלא הוראות סעיף זה אינו עולה על סכום מס הבולים ששולם על הדו"ח בפרמיה שממנה הוקצו מניות ההטבה הכלולות בדו"ח נשוא הפטור שבסעיף זה;

(5) רואה חשבון מוסמך של החברה אישר את קיום פסקאות (1) עד (4).

(ט) דו"ח על הקצאת מניות הטבה, שהקצתה אי די בי חברה לאחזקות בע"מ בשנת 1992 וכן דו"חות על הקצאת מניות הטבה, שהוציאו בנק לאומי לישראל בע"מ, בנק הפועלים בע"מ ובנק המזרחי המאוחד בע"מ עד יום י"א בתמוז התשנ"ג (30 ביוני 1993) וכל מסמך אחר הכרוך באותה הקצאה ובלבד שההקצאה אושרה בידי שר האוצר או בידי חברת נכסים מ"י בע"מ.

(י) הסכם חיתום, הסכם נאמנות, הסכם המשכון והשעבוד של מניות בהון המוצא של אי.די.בי. חברה לאחזקות בע"מ, בנק לאומי לישראל בע"מ, בנק הפועלים בע"מ (להלן - החברות), לרבות מניות הטבה שיחולקו בגינן, כל הזכויות בגין מניות כאמור, כל הזכויות בחשבון שבו יופקדו המניות וכל מסמך אחר הכרוך בהם, שנערכו בקשר לביצוע הצעות מכר על פי הוראת הממשלה של מניות החברות ושל אופציות לרכישת מניות כאמור.

(יא) דו"חות על הקצאת מניות הטבה שהוצאו בשנים 1996, 1998 או 1999 על ידי בנק דיסקונט לישראל בע"מ, בנק המזרחי המאוחד בע"מ ובנק איגוד לישראל בע"מ, וכל מסמך אחר הכרוך בהקצאות האמורות, ובלבד שההקצאות אושרו בידי שר האוצר או בידי חברת נכסים מ.י. בע"מ.

(יב) הסכם חיתום, הסכם נאמנות וכל מסמך אחר שהמדינה צד לו, בקשר לביצוע הצעות מכר על פי הוראת הממשלה של מניות בנק דיסקונט לישראל בע"מ, בנק המזרחי המאוחד בע"מ ובנק איגוד לישראל בע"מ, ושל אופציות לרכישת מניות כאמור.

(יג) דו"ח על הקצאת מניות הטבה שהוצא על ידי מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981, וכל מסמך אחר שהמפקח על עסקי ביטוח, אישר שהוא כרוך בו ובלבד שהפטור לא יחול לגבי סכום המס המתייחס לשיעור הגבוה מהיחס המזכה; בסעיף קטן זה, "יחס מזכה" - יחס שהמפקח על הביטוח אישר שאינו עולה על 50% בין ההון הבסיסי להון הראשוני כמשמעותם בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (הון עצמי מינימלי הנדרש ממבטח), התשנ"ח-1988.

12. הסכם ביטוח (תיקון: תשנ"ט, תשס"ד)

(א) הסכם לביטוח ימי על יצוא סחורות.

(ב) הסכם ביטוח שנערך בין חברה אורזת (להלן - החברה) לבין מבטח שענינו ביטוח הסיכונים הנובעים מרכישת נכסים או שכירתם על ידי החברה, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה.

13. (תיקון: תשנ"ה)

מסמך שאושר לענין סעיף זה בידי פקיד השומה, כקשור במישרין לשינוי מבנה העומד בתנאי חלק ה'2 לפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה), והכל אם שינוי המבנה כבר בוצע, או אם הוגשה לגביו בקשה לאישור מוקדם על פי סעיף 103ט לפקודה או על פי סעיף 105ח לפקודה, לפי הענין, ובתנאי שאם לא בוצע שינוי המבנה תוך זמן סביר מיום הגשת הבקשה לא יחול הפטור.

14. כפל והעתק (תיקון: תשנ"ו)

כפל וכן העתק מאושר על פי דין של מסמך החייב במס, אם נתקיימו לגביו תנאים אלה:

(1) המסמך המקורי בוייל כדין;

(2) על גבי הכפל או ההעתק המאושר על פי דין אושר בכתב, כי המסמך המקורי הוצג בפני המאשר וכן צויין סכום ביולו של המסמך המקורי, ובלבד שהמאשר הוא אחד מאלה:

(א) המנהל, רק אם באותו מעמד בויל המסמך המקורי;

(ב) נוטריון;

(ג) מזכיר ראשי של בית משפט;

(ד) רשות של המדינה שאליה מוגש מסמך לרישום על פי דין;

(ה) עורך דין;

(ו) רואה חשבון;

(ז) מורשה לחתום חתימת היסב על שטר חוב בשם מוסד בנקאי או מוסד כספי, כמשמעותם בחוק בנק ישראל, כמשמעותם בחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954, אף אם תוקף חתימתו מותנה בחתימת מורשה אחר, וכן כל עובד בנק שהוסמך לבייל מסמכים ובלבד שהמסמך המקורי -

(1) בויל בסימן ובמכונה של אותו מוסד או בסימן בלבד של אותו מוסד, אם ניתן לכך היתר מאת המנהל בהתאם לתקנות מס הבולים על מסמכים
(ביול בסימן), התשכ"ח-1967, ותקנות מס הבולים על מסמכים (סימנים שונים שישמשו כבולים), התשכ"ז-1967, או

(2) בויל כדין רק בבול דבק ואותו מוסד חתום על המסמך או קיבל את המסמך מלקוחו במהלך העסקים הרגיל.

21. מסמכים שונים (תיקון: תשמ"א, תשנ"ב-2)

(א) מסמך שנחתם בשם המדינה בלבד או מסמך שכל הצדדים החתומים עליו דינם, על פי דין, כדין המדינה לענין מס בולים, לרבות ערבויות הניתנות מאת המדינה למילוות פיתוח של רשות מקומית, וכן ערבות הניתנת מאת המדינה כבטחון להתחייבות שבמסמך כאמור בסעיף קטן (ט), אם אושרה לצורך זה בידי שר האוצר או מי שהוא הסמיך, ולמעט ערבות אחרת לכל אדם.

(ב) מכתב אשראי שניתן בישראל המרשה למשוך מחוץ לישראל המחאות שיהיו נפרעות בישראל.

(ג) מסמך המעביר לערב לחוב שפרע לפי ערבותו את הערובות של החייב הנמצאות בידי הנושה.

(ד) ערובה שניתנה כבטחון למילווה לפי פקודת המילוות לזמנים קצרים על יבול (בטחון), 1935.

(ה) מסמך המעיד על העברת נכס למדינה בדרך חובה.

(ו) שטר מטען.

(ז) מסמך שיש בו ויתור על נכס הנמצא מחוץ לישראל לטובת אדם שמקום מושבו במקום הימצאו של הנכס, אם הוכח, להנחת דעתו של המנהל, שאין ביכולתו של המוותר לממש את זכויותיו באותו נכס.

(ח) שטר הטעון רישום בפנקסי מקרקעין.

(ט) מסמך שמדינת ישראל התחייבה, בהסכם בינה לבין מדינת חוץ, לפטור אותו ממס.

(י) מסמך שענינו הקמת המפעל כמשמעותו בחוק זכיון צינור הנפט, התשכ"ח1968, או מילווה או אשראי שמקבל בעל הזכיון או בעל זכיון המשנה לפי החוק האמור או בעל רשיון של בעל הזכיון או כל חברה אחרת שבעל הזכיון קבע אותה ושר האוצר אישר אותה לענין סעיף 22 לתוספת א' לחוק האמור, או החברה שהוכח להנחת דעתו של שר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך שהיא בשליטת אחד מהם או יותר, או שענינו בטוחה למילווה או לאשראי כאמור, ובלבד ששר האוצר או מי שהסמיך לכך אישר את המסמך לענין סעיף קטן זה.

(יא) מסמך שנחתם בין מפקד אזור יהודה והשומרון (להלן - האזור) או מי שהוא הסמיכו לכך ובין אדם אחר שמקום מושבו באזור והמתייחס לנכס או לדבר אחר שבאזור או למעשה שנעשה או עומד להיעשות באזור ובלבד שהמסמך מבוייל כדין לפי המשפט החל באזור.

(יב) (1) מסמך שנחתם לאחר יום י"ז בניסן התשל"ב (1 באפריל 1972)
ועניינו כאחד ייסוד בנק כמשמעותו בפקודת הבנקאות, 1941, והקמת
החברה בעלת המניות, כמשמעותה בסעיף 107(5) לפקודת החברות, של
בנק כאמור;

(2) הסכם מיזוג שנחתם בין הבנק כאמור בפסקה (1) לבין בנק אחר או הסכם לרכישת נכסי בנק והתחייבויותיו עבור הבנק כאמור, ובצירוף הסכמי הלוואי;

(3) דו"ח על הקצאת מניות או מניות שנתחייבו לרכוש עם החתימה על התזכיר של הבנק והחברה כאמור בפסקה (1).

(יג) מסמך הקשור עם ביצוע חוק רכישת מקרקעין בנגב (חוזה השלום עם מצרים), התש"ם-1980, שאושר לענין סעיף קטן זה בידי ראש מינהל הביצוע שמונה על-פי סעיף 10 לחוק האמור.

(יד) הרשאה לבא-כוח להשתתף באסיפה כללית של בעלי דירות בבית משותף.

22. מסמכים הקשורים להפרטת חברה ממשלתית (תיקון: תשס"ג)

(א) מסמכים המפורטים בסעיף קטן (ב) הקשורים במישרין להפרטה של חברה ממשלתית שהיא חברה בהפרטה, אשר מניותיה מוצעות לראשונה לציבור, ובלבד ששר האוצר אישר, לפני שהחברה פרסמה לראשונה תשקיף, כי התקיימו כל אלה:

(1) החברה היא צד למסמך;

(2) המסמך קשור במישרין להפרטת החברה.

(ב) הסכם בדבר מכירה, לרבות העברה או ויתור, של נכסים, זכויות והתחייבויות שהמדינה או תאגיד שהוקם על פי חוק הם צד לו, מסמכי שעבוד, דוח על הקצאת מניות למדינה או למי שהורתה המדינה, הודעה על תיקון תזכיר החברה, דוח הקצאת מניות החברה עקב איחוד וחלוקה מחדש של הון החברה.

(ג) לענין סעיף זה -

"חברה ממשלתית" ו"חברה בהפרטה" - כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975;

"הצעה לציבור" - כהגדרתה בסעיף 1 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

23. מסמך הקשור במישרין לשינוי מבנה (תיקון: תשס"ה)

מסמך הקשור במישרין לביטול תאגיד שהוקם על פי חוק (להלן - התאגיד), ולהקמה של חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, במקומו (להלן - החברה) ובלבד שהמנהל, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר או מי שהוא הסמיך לכך אישר כי התקיימו כל אלה:

(1) החברה או התאגיד הוא צד למסמך;

(2) המסמך קשור במישרין לביטולו של התאגיד ולהקמתה של החברה במקומו.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אירוע מס

  2. הסבת הכנסה

  3. הטלת כפל מס

  4. התחמקות ממס

  5. כפל מס

  6. חוק מס מכירה

  7. חוק מס מקביל

  8. חוק מס בולים

  9. פטור מותנה ממס

  10. מהו מס בולים ?

  11. מס תשומות

  12. מלאי בסיסי

  13. ערכים נומינליים

  14. השתמטות ממס

  15. הסדר רולינג

  16. חיוב בכפל מס

  17. תשלום מס בגין מטוס

  18. בקשה להשבת עודף מס

  19. פקודת המיסים

  20. מס על עסקאות שבוטלו

  21. ניכוי הוצאות רכב

  22. מס על פיצויים

  23. חישוב מס בולים

  24. מפת אזורי מס למגורים

  25. פקודת מס הבולים

  26. מס על סחורה שנגנבה ?

  27. בחינת עסקה לצרכי מס

  28. חישוב מס לפי מחיר שוק

  29. גילום מס - החזר הוצאות

  30. סעיף 11א' לפקודת המסים

  31. תביעה נגד חברת החזרי מס

  32. חישוב מס לבני זוג

  33. מקדמות על הוצאות עודפות

  34. אחוזי ריווח בלתי סבירים

  35. דיווח מצטבר מזומן

  36. אי העברת מס שנוכה

  37. חובת תשלום מס על קרקע ?

  38. מס בולים על הסכמים

  39. מס על הכנסות בחו"ל

  40. מס על עבודה בחו''ל

  41. הסכם טיפול בנושא החזרי מס

  42. מס מעסיקים - שנה ראשונה ?

  43. סיווג הכנסה בעל עסק

  44. מהו המועד לחיוב במס

  45. אי תשלום מס עסקאות מקרקעין

  46. ביקורת מס - שיפוצניק

  47. עיכוב הליכי גביית מס

  48. דוח תיאום אינפלציוני

  49. תקנות ניכוי הוצאות רכב

  50. מענק לעובדים - הוצאה מוכרת ?

  51. האם חיסכון הכנסה חייבת מס ?

  52. חוק מס על בעלי הכנסות גבוהות

  53. חישוב מס נפרד לבני זוג

  54. כוונה להתחמק מתשלום מס

  55. הסתרת החזרי מס מהמעסיק

  56. גביית מס במקרים מיוחדים

  57. תביעת חוב של רשויות המס

  58. ערעור על חיוב במס עסקאות

  59. איך נבחנת עסקה לצרכי הטלת מס ?

  60. עיכוב כספים - רשות המיסים

  61. מס המגיע על מקרקעי הסרבן

  62. רשות המיסים בישראל - סודיות

  63. ניכוי פחת - מימון הקמת מבנה

  64. הטבות מס חברה תעשייתית בהשקעת חוץ

  65. גבולות המותר והאסור בתכנון מס

  66. אי רישום מלאי פתיחה בדו"ח רווח והפסד

  67. חוק מסים עקיפים מס ששולם ביתר או בחסר

  68. החזר מס על הוצאות טיפול בילדים

  69. הצעת חוק פטור ממסים לאקדמיה ללשון

  70. האם צריך לשלם מס על הכנסות ישראלים בחו"ל ?

  71. ערעור על סיווג דירה לפי צו המיסים של עירייה

  72. זכות הטיעון בהליכי השגה בפני רשויות המס

  73. חיוב מס מי שבפועל נהנה מזכות במקרקעין שהועברה לו

  74. גבייה ביתר של הוצאות גבייה/אכיפה, בניגוד לתקנות המיסים (גבייה)

  75. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון