פסק דין 1. לפני תביעה לגימלת הבטחה הכנסה על פי חוק הבטחת הכנסה תשמ"א - 1981 (להלן - החוק). 2. התובעת מקבלת קיצבת שאירים מאז 89'. והיתה בעלת קופת גמל "גדיש" בבנק הפועלים. לפי חישובו של הנתבע, נשאה קופת הגמל תשואה רעיונית של 8% לשנה אשר העניקה בשלב מסויים לתובעת הכנסה שאיפשרה לה לקבל השלמת הכנסה חלקית וזיכתה אותה בביטוח רפואי ובהנחות שונות. 3. במרץ 99', פנתה בתה של התובעת אל הנתבע, והודיעה כי בכוונת האם לפדות את הקופה. לדבריה - היא נענתה כי במקרה כזה תהיה התובעת זכאית להשלמת הכנסה מלאה. 4. בפועל, הסתבר כי הבת נקלעה למשבר גירושים, אשר טמן בחובו גם סבך כספי. במסגרת הסדר הגירושים, הסכימה הבת לקחת על עצמה את תשלום המשכנתא בגין דירת מגוריה, ובכך - לסיים את פרשת הגירושים. 5. כדי לעזור לבתה, העבירה התובעת את קופת הגמל במלואה וללא תמורה לידי הבת. סכום הקופה בסך 138,00 ש"ח ניתן למעשה בצ'ק בנקאי לפקודת מגדל חברה לביטוח לצורך פירעון המשכנתא. 6. הנתבע ראה בפעולה שביצעה התובעת "העברת נכס ללא תמורה", ולפיכך הודיע הנתבע לתובעת כי אינה זכאית להשלמת הכנסה כלשהי, וכי היא ממשיכה להיות בעלת הקופה אשר תשואתה (בצירוף גימלת השאירים) עולה על ההכנסה המינימלית המותרת לפי החוק. 7. בתה של התובעת מלאה טרוניות כרימון אל הנתבע, אשר כביכול מסר לה אינפורמציה שאינה נכונה. אך ממכתביה של הבת עולה כי לא הודיעה לפקיד המוסד מראש שקופת הגמל עוברת לידיה ללא תמורה, אלא שאלה אותו מה יקרה אם התובעת תפדה את הקופה. 8. ובאשר ללשון החוק - ס' 9 (ב) (2) לחוק מקנה לשר סמכות לקבוע תקנות בהן יקבענה "נסיבות שבהן יראה נכס שהועבר לאחר כשייך למעביר הנכס, ודרכי חישוב מהכנסה מהנכס, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה". ת' 11 לתקנות הבטחת הכנסה תשמ"ב - 1982 קובעת: " הועבר נכס,שהיה בבעלותו או בחכירתו של התובע גימלה או של בן זוגו,לאדם אחר ללא תמורה או בתמורה סמלית, יראו את הנכס כשייך למעביר הנכס - (1) אם הנכס הועבר תוך חמש שנים שלפני מועד הגשת התביעה לגימלה; (2) אם הנכס הועבר לילדו, וכל עוד הוא ילד הנמצא בהחזקתו, אף אם חלפו יותר מחמש השנים האמורות בפסקה (1)". 9. קופת הגמל היא בגדר "נכס" כמשמעותו בחוק הבטחת הכנסה. הקופה הועברה על ידי התובעת לבתה ללא תמורה, בסמוך למועד הגשת התביעה לגימלת הבטחת הכנסה מלאה. בנסיבות אלה יראו את התובעת כאילו המשיכה להיות בעלת הנכס, מה גם שהנכס (כספי הקופה) שימשו לקניית חלק מדירת המגורים של הבת. 10. על פי דברי ב"כ הנתבע עולה התשואה המעודכנת של הקופה לפי ת' 10 (א) לתקנות הבטחת הכנסה, ובצירוף לקיצבת השאירים שהתובעת מקבלת - על גובה ההכנסה המותרת לתובעת, ולפיכך אין היא זכאית להשלמת הכנסה. 11. ב"כ הנתבע אף הודיעה כי בעת בדיקת התביעה הסתבר כי מזה שנים רבות אין התובעת זכאית להשלמת הכנסה, כיוון שסכום התשואה של הקופה לא עודכן, אך הנתבע החליט שלא לגבות את החוב במקרה זה. התביעה - נדחית. אין צו להוצאות. ניתן היום ט"ו ב אדר א תש"ס, 21 בפברואר 2000 בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים. מותר לפרסום מיום 21/02/2000 ע. פוגל - שופטתסגנית שופט ראשי קצבת שארים