דמי לידה - יחסי עובד מעביד קירבה משפחתית


פסק דין

1. בפני תביעה לתשלום דמי לידה.

2. הנתבע דחה תביעת התובעת מיום 20.1.98 מהנימוק , כי לא נתקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת למעבידה הנטען כנדרש בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן - "החוק").

לאחר שבחנתי חומר הראיות, להלן החלטתי:

3. מתלושי השכר אשר הוצגו בפני בית הדין (ר' ת/ 1 ) עולה, כי התובעת קיבלה שכרה מ" בצרה , כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ" (להלן - "המעביד").

התובעת עבדה עבור המשק החקלאי של הוריה במושב בצרה בתקופה החל מיום 1/10/93 ועד למועד קרוב ליום הלידה ביום 9.1.98 (ר' נ/ 2 ; ר' ת/ 1).

התובעת ביצעה עבור הוריה עבודות גרפיקה וניהול חשבונות וזאת בבית ההורים בבני ברק, כאשר בזמני לחץ ובחגים הייתה נוסעת למושב לעבוד במשק עצמו בעבודתו אריזה (ר' נ/ 1).

4. קירבה משפחתית אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד - מעביד (ר' דב"ע נא/ 0-6 דורית שוורץ נ' המוסד פד"ע כג 202; דב"ע נו/ 2-267 המל"ל נ' אליהו אלחרר - לא פורסם).

יחד עם זאת, סעיף 1 לחוק קובע הגדרתו של עובד כדלקמן:

" 'עובד' - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד;

לעניין זה, 'בן משפחה' - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות;"

לעניין אישה העובדת בעסקו של בעלה נפסק, כי "הסיפא של הגדרת 'עובד' אינו חל על אישה . סעיף זה קובע, כי 'עובד' כולל בן משפחה, בתנאים מסוימים , אך בהגדרת 'בן משפחה' אינו מציין 'אישה' אלא 'הורים, ילד נכד, אח או אחות' (דב"ע נא/ 0-176 המוסד לביטוח לאומי נ' ציונה לוי - לא פורסם), בו נאמר: 'יושם אל לב - 'אחד ההורים' נמנה על בני משפחה לעניין ההגדרה, מה שאין כך לגבי בני זוג' " (ר' דב"ע נד/ 0-226 יהודית אבני נ' המוסד לביטוח לאומי - לא פורסם).

יחד עם זאת, מאחר ולא תיתכן קרבת משפחתית בין בשר ודם לבין חברה בע"מ ומאחר ונסיבות המקרה בו עסקינן מעלות חשש של מערכת יחסי עבודה מדומים הנובעים בשל קרבה משפחתית אזי יפים גם בעניינינו הדברים אשר נאמרו בדב"ע לג/ 0-108 המוסד לביטוח לאומי נ' כץ פד"ע ה 31 , 35-36 :

"כאשר הצדדים הם קרובי משפחה , יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו: יחסים וולונטריים , התנדבותיים, או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת , בין היתר, לסימני היכר כגון מסגרת שעות עבודה, שכר ריאלי או 'סמלי' וכד'."

(כן ר' דב"ע נג/ 0-87 חוה פייגלשטוק נ' המוסד פד"ע כו 283).

כמו כן, נקבע , כי "מי שטוען כי יחסים בינו לבין קרובו חורגים מגדר היחסים של עזרה משפחתית הדדית, ולבשו אופי של יחסי עובד - מעביד, עליו לשכנע כי קיימת מערכת חובות וזכויות מכח קשר חוזי " (ר' דב"ע לג/ 0-159 בטי מרקו נ' המוסד פד"ע ה 134, עמ' 137).

5. בנסיבות העניין, מצאתי, כי בדין דחה הנתבע תביעתה של התובעת מאחר ולא נתקיימו בינה לבין החברה יחסי עובד ומעביד, וזאת לאור התשתית העובדתית אשר נפרשה בפני, כמפורט להלן:

א. בחקירתה בפני חוקר הנתבע (ר' נ/ 1 ) ציינה התובעת, כי העבודה בוצעה בחלקה בבית הוריה בבני - ברק ובחלקה במשק המשפחתי אשר נמצא במושב בצרה.

תימוכין לכך נמצא הן בהודעת אמה של התובעת, הגב' שרה מן, בפני חוקר הנתבע (ר' נ/ 3 ) והן בהודעת אביה של התובעת, מר חנן מן, בפני החוקר (ר' נ/ 5 ).

עיקר עבודתה הייתה ביצוע עבודות גרפיות במחשב בפרטי של הוריה (ר' עמ' 3 לפרוטוקול) , כאשר בזמני לחץ נסעה למשק בבצרה לעזור בעבודות אריזה (ר' נ/ 1 ).

ב. בין הצדדים לא נערך כל הסכם העסקה אשר קבע את תנאי העסקתה והיקף משרתה של התובעת (ר' עמ' 2 לפרוטוקול).

הן מהודעתה בפני חוקר הנתבע והן מהודעותיהם של הוריה (ר' נ/ 1, נ/ 3, נ/ 5) עולה, כי התובעת לא הועסקה בימים קבועים וכך גם שעות עבודתה לא היו סדירות.

בהודעתו בפני חוקר הנתבע ציין אבי התובעת , כי "עבדה 3-5 ימים בשבוע לפי צורכי העבודה" (ר' נ/ 5 ).

בהודעתה בפני חוקר הנתבע ציינה אם התובעת, כי אין המדובר בעבודה יומיומית (ר' נ/ 3 ).

אף התובעת בחקירתה הנגדית ציינה, כי "היו שבועות שעבדתי 10 שעות והיה שעבדתי שעה" (ר' עמ' 3 לפרוטוקול).

ג. שכרה של התובעת, כעולה הן מתלושי השכר אשר הוצגו בפני בית הדין (ר' ת/ 1 ) הן מהודעתו של אבי התובעת בפני חוקר הנתבע (ר' נ/ 5 ) שולם לה באמצעות מזכירות המושב בו מחזיקה המשפחה את המשק החקלאי.

בהודעת התובעת בפני חוקר הנתבע ציינה, כי אינה יודעת בהתאם למה נקבע שכרה ומי אחראי לגובה שכרה (ר' נ/ 1 ).

אביה של התובעת ציין בהודעתו נ/ 5 , כי שכר החודשי נקבע על ידו.

כן, ציין אביה בהודעתו זו, כי שכרה החודשי של התובעת לא השתנה, אלא " קיבלה תמיד אותו משכורת ללא קשר למספר השעות שעבדה".

ד. כמו כן, מעיון בתלושי השכר ת/ 1 עולה, כי לתובעת לא שולמו זכויות סוציאליות במשך כל תקופת עבודתה.

ה. בהודעת התובעת לנתבע (ר' נ/ 1 ) ציינה, כי העבודה בבית הוריה נחלקה בינה לבין אחותה באופן כזה שהיא עסקה בעיקר בעבודה הגרפית ואחותה בהנהלת החשבונות.

בחקירתה הנגדית ציינה , כי "כאשר אחותי לא יכלה לעבוד אני ביצעתי במקומה את העבודה" (ר' עמ' 3 לפרוטוקול).

כמו כן , בהודעת התובעת לנתבע ציינה, כי לאחר הלידה אביה החליף אותה בעבודתה (ר' נ/ 2). כך ציינה גם אימה של התובעת בהודעתה (ר' נ/ 3).

יחד עם זאת, בחקירתה הנגדית ציינה התובעת, כי "זה נכון ולא נכון. כאשר היה צריך עבודה דחופה טיפלתי בזאת בעצמי. רוב העבודות סידרתי לפני יציאתי... לאבי אין ידע בגרפיקה" (ר' עמ' 3 לפרוטוקול).

משמעות הדבר , כי התובעת לא הועסקה במקום עובד קודם ועבד שכיר אחר לא החליפה לאחר הלידה, שכן מלכתחילה הייתה משרתה של התובעת מאוישת על ידה ו/או על ידי אחותה כאשר מעת לעת נעשים ביניהן חילופי תפקידים וזאת בהתאם לצורכי העבודה ועל פי הנחיות האב. אין זה מתקבל על הדעת, כי "עירוב" תפקידים שכזה יכונן במקום עבודה מסודר בו קיימים יחסי עובד ומעביד.

6. בנסיבות דנן ,לאור האמור לעיל וחרף התרשמותי לטובה מעדותה של התובעת ומעדותם של בני משפחתה, הרי שהמסקנה המתבקשת מעובדות המקרה היא, כי לא נתקיימו בין התובעת לבין מעבידה יחסי עובד ומעביד כמשמעותם בחוק ובפסיקה וניתן לראות בעבודתה עזרה משפחתית בלבד.

7. אשר על כן, התביעה נדחית.

8. משלא נתבקשו הוצאות - אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ד בטבת תש"ס, (2 בינואר 2000), בהעדר הצדדים.

ורדה סמט - שופטת





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק דמי לידה

  2. זכאות לדמי לידה

  3. מענק לידה

  4. חישוב מענק לידה

  5. דמי לידה - שלישייה

  6. דמי לידה לגבר

  7. זכאות גבר לדמי לידה

  8. תקופת אכשרה לדמי לידה

  9. דמי לידה בונוס

  10. חישוב דמי לידה - בסיס שכר

  11. הוכחת עבודה - דמי לידה

  12. תשלום דמי לידה ודמי אבטלה

  13. דמי לידה בגין חופשת הלידה

  14. זכאות דמי לידה למי שלא עבד

  15. דמי לידה בשנת שבתון

  16. עבודה של אישה בעסק של בעלה

  17. דמי לידה – תוספת דמי הבראה ?

  18. הענקות מטעמי צדק פסיקה

  19. תביעה לתשלום הפרשים לדמי לידה

  20. דמי לידה דחייה של ביטוח לאומי

  21. ערעור דמי לידה בית דין לעבודה

  22. דמי לידה לאחר שנת שבתון

  23. טעות ביטוח לאומי בחישוב דמי לידה

  24. שיהוי בהגשת תביעה לדמי לידה

  25. טפסים דמי לידה - הגשת טפסים באיחור

  26. תביעה לדמי לידה - עבדה שלא במשק ביתה

  27. עבודה עסק משפחתי - זכאות דמי לידה ?

  28. יחסי עובד מעביד במשפחה – זכאות דמי לידה

  29. הפסקת עבודה לפני הריון - זכאות דמי לידה

  30. דמי לידה - יחסי עובד מעביד קירבה משפחתית

  31. יציאה לחופשת לידה - חישוב דמי לידה

  32. החזרת דמי לידה בגלל עבודה בתקופת ההריון

  33. הכרה ביחסי עובד מעביד לצורך תשלום דמי לידה

  34. ניהלה חנות לדברי מאפה - הגישה תביעה לקבלת דמי לידה

  35. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי לידה

  36. ביטוח לאומי דחה את תביעתה של התובעת לדמי הלידה

  37. חישוב לא נכון של דמי לידה ע"י ביטוח לאומי – מה עושים ?

  38. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי לידה בגין עבודה אצל 2 מעסיקים שונים

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון