חוק דיינים


חוק הדיינים, תשט"ו-1955 (להלן:"חוק דיינים")

1. הגדרות (תיקון: תשס"ב, תשס"ד)

בחוק דיינים -

"דיין" - חבר בית-דין רבני כמשמעותו בדבר-המלך-במועצתו, 1947-1922, בחוק בתי-הדין הרבניים (אישור מינויים), תשי"ב-1952, ובחוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג-1953;

"מועצת הרבנות הראשית" - כמשמעותה בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980 (בחוק דיינים - חוק הרבנות הראשית).

"השר" - שר המשפטים.

"הנציב" - נציב תלונות הציבור על שופטים שמונה לפי סעיף 3 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002.

2. נושא החוק

חוק דיינים דן בדיינים של בית-הדין הרבני הגדול, המשמש בית-דין לערעורים, ושל בתי-הדין הרבניים האזוריים.

3. כשירותם של דיינים (תיקון: תשס"ד)

מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית תוך שנתיים לפני המינוי כשיר להתמנות דיין. תנאי ההסמכה וסדריה ייקבעו בתקנות שיתקין השר בהסכמת מועצת הרבנות הראשית.

3א. אזרחות (תיקון: תשכ"ד)

(א) לא יתמנה דיין מי שאינו אזרח ישראלי.

(ב) היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות אחרת ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.

4. הרבנים הראשיים, רבנים מקומיים (תיקון: תשמ"ד)

הרבנים הראשיים לישראל, וכן רבנים מקומיים המכהנים בבתי-דין המנויים בתוספת הראשונה לחוק בתי-הדין הרבניים (אישור מינויים), תשי"ב-1952, יהיו דיינים בתוקף תפקידם ללא מינוי נוסף.

5. דרך המינוי (תיקון: תשס"ד)

הדיינים יתמנו על ידי נשיא המדינה לפי הצעת ועדת מינויים שתובא לפני הנשיא על ידי השר.

6. ועדת המינויים (תיקון: תשמ"ד, תשנ"ח, תשס"ד)

(א)2 ועדת המינויים (להלן - הועדה) תהיה של 10 חברים; שני הרבנים הראשיים לישראל; שני דיינים של בית הדין הרבני הגדול שיבחר חבר דייניו לשלוש שנים; השר וחבר אחד של הממשלה שייבחר על ידיה; שני חברי-כנסת שייבחרו על ידיה בבחירה חשאית ויכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת - עד שתבחר הכנסת החדשה חברים אחרים במקומם והכל בכפוף להוראות חוק הכנסת, התשנ"ד-1994; שני עורכי-דין העובדים במקצועם, שייבחרו על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לשלוש שנים.

(ב) הרכב הועדה יפורסם ברשומות.

(ג) השר ישמש יושב-ראש הועדה.

(ד) הועדה תוכל לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מששה ובהם שני הרבנים הראשיים לישראל.

(ה) לענין סעיפים קטנים (א) ו-(ד), התפנה מקומו של רב ראשי לישראל או של שני הרבנים הראשיים לישראל כאמור בסעיף 20(ד) לחוק הרבנות הראשית, יהיו חברי הועדה במקום שני הרבנים הראשיים לישראל, הרב הראשי לישראל הנותר או מי שקיבל את סמכויותיהם לפי אותו סעיף, בהתאמה.

6א. סייג למינוי דיין (תיקון: תשנ"א)

הועדה לא תציע מינוי של דיין, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.

6ב. הצבעה בועדה (תיקון: תשס"ד)

חבר הועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה.

7. סדרי עבודת הועדה (תיקון: תשס"ד)

(א) השר, בהודעה ברשומות, יודיע שיש למנות דיין, ויכנס את הועדה אם התקיים אחד מאלה:

(1) השר ראה שיש למנות דיין במקום דיין שהתפנה מקומו או בנוסף על הדיינים המכהנים;

(2) התפנה מקומו של דיין ונשיא בית הדין הרבני הגדול ראה שיש למנות דיין אחר במקומו וביקש מהשר לעשות כן.

(ב) אלה רשאים להציע מועמדים: השר; שני הרבנים הראשיים לישראל; שלושה חברי הועדה כאחד.

(ג) הצעת הועדה על מינויו של דיין תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה.

(ג1) (1) התקבלה בועדה החלטה בהעדר שני הרבנים הראשיים לישראל,
רשאי כל אחד מהם לבקש מהשר לכנס את הועדה כדי לקיים דיון
חוזר בענין שלגביו התקבלה ההחלטה;

(2) בקשה כאמור בפסקה (1) תוגש לא יאוחר מתום 10 ימים ממועד קבלת ההחלטה;

(3) השר יכנס את הועדה לשם קיום דיון חוזר בהחלטה בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה;

(4) על החלטה שהתקבלה בדיון חוזר לא ניתן לקיים דיון חוזר.

(ד) שאר סדרי דיוניה ועבודתה של הועדה ייקבעו על ידיה.

8. נשיאים, אבות בתי-דין והרכב בתי הדין (תיקון: תשכ"ו, תשכ"ט, תש"ם, תשמ"ט, תשנ"א, תשס"ד3, תשס"ו-5)

(א) נשיא בית הדין הרבני הגדול יהיה הרב הראשי לישראל שנקבע לכך לפי חוק הרבנות הראשית;

חדל אחד הרבנים הראשיים לכהן כדיין או שנבצר ממנו למלא תפקידיו, ישמש השני לבדו נשיא ביתהדין הרבני הגדול; חדלו שני הרבנים הראשיים לישראל לכהן כדיינים או שנבצר מהם למלא תפקידיהם, יהיו סמכויות נשיא בית-הדין הרבני הגדול נתונות לוותיק שבדייני בית-הדין הרבני הגדול, ובין בעלי ותק שווה - לקשיש שבהם.

(ב) בית-הדין הרבני הגדול ידון בלא פחות משלושה; החל הדיון בעניין מסויים לפני שלושה דיינים. רשאים הם להורות שהמשך הדיון יהיה לפני מספר בלתי-זוגי גדול יותר של דיינים, ובהם הדיינים שהחלו לדון.

(ג) יושב בדין נשיא בית-הדין הרבני הגדול, ישב הוא בראש בית-הדין; יושב בדין הרב הראשי לישראל שאינו מכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול, ישב הוא בראש בית הדין, ובלבד שבאותו הרכב אינו יושב בדין נשיא בית הדין הרבני הגדול; בהרכב אחר ישב בראש הוותיק שבדייני אותו ההרכב, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.

(ד) (1) נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי למנות להרכב קבוע של
שלושה דיינים בבית דין רבני אזורי ומקרב אותם דיינים, אב בית דין
אחד, אשר יכהן דרך קבע כראש ההרכב; אב בית דין שעבר לכהן דרך
קבע בהרכב אחר ואינו מכהן בו כראש הרכב - יפקע מינויו כאב בית
דין.

(2) נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי למנות לבית דין רבני אזורי שבו קיימים לפחות שלושה הרכבים קבועים של שלושה דיינים, ראש אבות בית דין אחד מקרב אבות בית הדין של אותו בית דין, ואולם אם נבחר דיין, ששימש כדיין לפחות שנתיים, לכהונת רב ראשי לעיר שיש בה בית דין רבני אזורי כאמור יהיה הוא ראש אבות בית הדין באותו בית דין.

(3) מינוי של אב בית דין או ראש אבות בית דין לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, ורשאי נשיא בית הדין הרבני הגדול להאריך את תקופת הכהונה לתקופות כהונה נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על ארבע שנים.

(ה) בית דין רבני אזורי ידון בשלושה; ואולם בענין מהענינים הבאים, שקבע השר בתקנות בהסכמת נשיא בית-הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוא ידון בדיין אחד, אם לא הורה נשיא בית הדין הרבני הגדול הוראה אחרת לענין מסויים:

(1) ענינים שלא על ריב;

(2) צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ;

(3) כל ענין שבעלי הדין הסכימו עליו שיידון בדיין אחד;

(4) ענייני סדר ומינהל;

(5) עניינים הנדונים במעמד צד אחד.

(ה1) בבית הדין הרבני הגדול ובבית הדין הרבני האזורי, במשפטים בהם הוא דן בשלושה, תהא ליושב ראש בית הדין, על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ה), הסמכות לדון לבדו בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בענייני סדר ומינהל, ורשאי הוא להסמיך לדון בעניינים כאמור חבר אחר של בית-הדין.

(ו) יושב בדין ראש אבות בית דין, ישב הוא בראש ההרכב; לא יושב בדין ראש אבות בית דין ויושב בו אב בית דין, ישב הוא בראש ההרכב; בהרכב אחר ישב בראש הותיק שבדייני אותו ההרכב, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.

(ז) לענין סעיף זה רואים את הוותק לפי תאריך מינויו של הדיין לבית-הדין הרבני הגדול או לבית-דין רבני אזורי, הכל לפי הענין.

בתקופה שמיום התחילה עד תום ארבע שנים מיום התחילה יחולו החוק העיקרי, חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, וחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, בשינויים אלה: (תחילתו של חוק דיינים ביום 12.4.2006).

בחוק הדיינים, התשט"ו - 1955 בסעיף 8, אחרי סעיף קטן (ז) יבוא:

"(ח) על אף האמור בסעיף קטן (ו), דיין עמית לא יהיה אב בית דין, אלא אם כן קבע נשיא בית הדין הרבני הגדול אחרת לענין הרכב מסוים".

8א. קביעת הרכבים, מועדים ומקום כהונה (תיקון: תשס"ד)

(א) נשיא בית הדין הרבני הגדול יקבע כללים לענין -

(1) הרכבי הדיינים בבתי הדין הרבניים וחלוקת הענינים שיידונו לפני כל הרכב;

(2) קביעת מועדי הדיון בבתי הדין הרבניים.

(ב) נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי לקבוע לענין מסוים את הרכב הדיינים ואת המועד לתחילת הדיון.

(ג) נשיא בית הדין הרבני הגדול יקבע את מקום כהונתו של דיין בבית דין רבני אזורי עם מינויו.

9. מינוי לכהונה בפועל בבית הדין הרבני הגדול (תיקון: תש"ם, תש"ס, תשס"ד)

(א) נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי, בהסכמת המועמד ובהסכמת השר, למנות דיין של בית-דין רבני להיות בבית-הדין הרבני הגדול לתקופה מסויימת.

(ב) מינוי לתקופה מסויימת לפי סעיף זה ברציפות או לסירוגין, לא יהיה לתקופה של יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.

(ג) (בוטל)

בתקופה שמיום התחילה עד תום ארבע שנים מיום התחילה יחולו החוק העיקרי, חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, וחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, בשינויים אלה: (תחילתו של חוק דיינים ביום 12.4.2006).

בחוק הדיינים, התשט"ו -– 1955, אחרי סעיף 9 יבוא:

"9א. דיין עמית (תיקון: תשס"ו5, תשס"ט)

(א) השר ימנה, לפי בחירת הוועדה, דיין בית דין רבני אזורי שיצא לקיצבה לפי סעיף 16(א)(1), (ב)(1) או (ב)(2), לכהן כדיין עמית בבית דין רבני אזורי, לתקופה אחת שלא תעלה על ארבע שנים (בחוק דיינים דיין עמית), ובלבד שלא יכהן כדיין עמית מי שגילו עולה על שבעים וחמש.

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי למנות, לפי בחירת הוועדה, דיין שיצא לקצבה כאמור, לכהן כדיין עמית בבית דין רבני אזורי, אף אם גילו עולה על שבעים וחמש, אם שוכנעו כי אין מניעה שימלא תפקיד של דיין עמית כאמור, שידון בעניינים המנויים בתוספת, ובלבד שמדובר בעניין שלא על ריב, ובכפוף להוראות לפי חוק לעניין מספר הדיינים בהרכב.

(ב) דיין עמית יראו אותו כדיין לכל דבר וענין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית.

(ג) מספר הדיינים העמיתים שיכהנו לא יעלה על עשרה אחוזים ממספר התקנים המאוישים של דיינים בבתי הדין הרבניים האזוריים".

10. הצהרת אמונים

מי שנתמנה דיין חייב, בטרם ישב בדין, להצהיר בפני נשיא המדינה ובמעמד הרבנים הראשיים לישראל, הצהרה זו:

"אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל, לשפוט את העם משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים".

11. כוחו של מינוי

דיין שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.

12. אי תלותם של דיינים

אין על דיין מרות בעניני שפיטה זולת מרותו של הדין לפיו הוא דן.

13. סדרי מינהל (תיקון: תש"ם, תשמ"ט, תשס"ד)

(א) השר, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, יקבע, בתקנות או בהוראות מינהל, לפי הענין, את סדרי המינהל של בתי הדין הרבניים וימנה על ביצועם את אחד הדיינים או אדם הכשיר להיבחר רב עיר, שיהיה אחראי בפניהם; מינוי לפי סעיף קטן זה של מי שכשיר להיבחר רב עיר טעון אישור ועדת המינויים.

(ב) מנהל בתי הדין הרבניים שאיננו דיין, מינוייו אינו טעון מכרז פומבי ודינו, לענין סעיף 17 ולענין חוק גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969, כדין דיין.

14. תקופת כהונתם של דיינים (תיקון: תשנ"א)

כהונת דיין תתחיל ביום שהצהיר הצהרת אמונים ולא תסתיים אלא באחת מאלה:

(1) בצאתו לקיצבה;

(2) בהתפטרותו;

(3) בהיבחרו או במינויו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלהיות מועמדים לכנסת;

(4) על-פי החלטת הועדה למינוי דיינים כאמור בסעיף 16א;

(5) על-פי החלטת בית הדין המשמעתי.

15. התפטרות (תיקון: תשס"ד)

דיין רשאי להתפטר על ידי הגשת כתב-התפטרות לשר, וכהונתו תיפסק בתום שלושה חדשים מהגשת כתב ההתפטרות, אם לא הסכים השר למועד קצר יותר.

16. קיצבה (תיקון: תשי"ט, תשל"ב)

(א) דיין יצא לקיצבה -

(1) בהגיעו לגיל שבעים, ואם היה ראש אבות בתי-דין - בהגיעו לגיל שבעים וחמש. הוראה זו לא תחול על רב ראשי לישראל;

(2) משקבעה ועדת המינויים, על יסוד חוות-דעת רפואית לפי כללים שקבעה הועדה, שמחמת מצב-בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו.

(ב) דיין רשאי לצאת לקיצבה -

(1) לאחר שכיהן עשרים שנה, אם הגיע לגיל ששים;

(2) לאחר שכיהן חמש-עשרה שנה, אם הגיע לגיל ששים וחמש;

(3) אם ביקש זאת ובקשתו אושרה על ידי ועדת המינויים.

(ג) בחישוב תקופת-כהונתו של דיין לענין סעיף קטן (ב) תצורף אל תקופת-כהונתו כדיין כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה אותו לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים.

16א. סיום כהונת דיין (תיקון: תשנ"א, תשס"ב)

(א) ועדת המינויים רשאית, על פי הצעת יושב ראש הועדה או רב ראשי לישראל המכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול או הנציב, להחליט ברוב של שבעה חברים לפחות, על סיום כהונתו של דיין.

(ב) הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של דיין, רשאית היא למנות מבין חבריה ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה.

(ג) הועדה וכן ועדת המשנה, אם נתמנתה, יאפשרו לדיין לעיין בחומר שלפניהן ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו.

(ד) החליטה הועדה על סיום כהונתו של דיין, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן, לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל.

(ה) דיין שנפתחה נגדו חקירה בעבירה שבנסיבות הענין יש עמה קלון, לא תקבע הועדה את שיעור הגימלה שיקבל עד לסיום החקירה נגדו והחלטה שלא להעמידו לדין, או עד למתן פסק הדין בענינו, לפי הענין.

(ו) דיין שנפתחה נגדו חקירה בעבירה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאית הועדה ברוב של שבעה חברים לפחות, להשעותו לתקופה שתמצא לנכון.

16ב. סמכות דיין לסיים דיון (תיקון: תש"ס)

(א) דיין שהחל בדיון ויצא לקצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון בתוך שלושה חודשים מיום היציאה לקצבה או הפרישה.

(ב) דיין שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת או מחמת שנתמנה לתקופה מסוימת, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.

(ג) לענין סעיף זה, "תחילת דיון" - שמיעת עדות או טענות בעל דין.

17. משכורת ותשלומים אחרים (תיקון: תשי"ט)

משכורתו של דיין והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו, ייקבעו על ידי החלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים. החלטות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.

18. ייחוד הכהונה (תיקון: תש"ם, תשס"ד)

דיין לא יהיה חבר בכנסת או במועצה של רשות מקומית או במועצה דתית; אולם רשאי הוא, בהסכמתו ובהסכמת השר ונשיא בית הדין הרבני הגדול, למלא באורח זמני תפקיד אחר מטעם המדינה או למלא תפקיד ציבורי אחר, אם לדעתם אין הדבר פוגע במעמדו כדיין.

19. העברת דיין למקום אחר (תיקון: תש"ם, תשס"ד)

ראה השר צורך, מסיבות מינהליות, להעביר דיין דרך קבע לבית-דין רבני שבמקום אחר, יקבל תחילה את הסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול לאותה העברה.

19א. עילות פסלות (תיקון: תשס"ד4)

(א) דיין לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), דיין לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:

(1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של הדיין או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;

(2) יש לדיין ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של הדיין יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;

(3) בטרם התמנה לדיין היה הדיין מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת;

לענין סעיף קטן זה -

"בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הדיין או שהדיין היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;

"בן משפחה מדרגה ראשונה" - בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הדיין או שהדיין היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;

"עד מרכזי" - עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצירך הכרעה בהליך.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) דיין רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני דיין אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), דיין רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל דיין אחר לא תשנה את עילת הפסלות.

(ה) נטענה טענת פסלות נגד דיין, יחליט בה אותו דיין לאלתר ולפני שייתן כל החלטה אחרת.

(ו) התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (ב)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (בחוק דיינים - חוק לשכת עורכי הדין), רשאי בית הדין להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת דיין; התיר בית הדין את הייצוג כאמור, לא ישב בדין הדיין שלגביו התקיימה עילת הפסלות.

(ז) החלטת דיין או בית דין לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית הדין הרבני הגדול; בערעור ידון נשיא בית הדין הרבני הגדול, או מותב של דיינים של בית הדין הרבני הגדול, או אחד הדיינים של בית הדין הרבני הגדול, הכל כפי שיקבע הנשיא.

(ח) בעל דין שבדעתו לערער על החלטת דיין או בית דין לפי סעיף זה יודיע על כך לבית הדין, ומשהודיע כך, יופסק הדיון עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט הדיין או בית הדין, לפי הענין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך בהליך; הוחלט להמשיך בדיון והוגש הערעור, רשאי נשיא בית הדין הרבני הגדול או מי שדן בערעור להורות, לבקשת המערער בכתב הערעור, על הפסקת ההליך עד להחלטה בערעור.

19ב. כללי אתיקה לדיינים (תיקון: תשס"ז)

נשיא בית הדין הרבני הגדול, בהסכמת חבר דייני בית הדין הרבני הגדול ולאחר התייעצות עם השר, רשאי לקבוע כללי אתיקה לדיינים.

19ג. ועדת אתיקה (תיקון: תשס"ז)

(א) נשיא בית הדין הרבני הגדול, לאחר התייעצות עם השר, ימנה ועדת אתיקה בת שלושה חברים, והם: דיין של בית הדן הרבני הגדול, והוא יהיה היושב ראש, ושני דיינים של בית דין רבני אזורי.

(ב) ועדת האתיקה תיתן חוות דעת מקדימה בעניני אתיקה של דיינים, לפי פניה של דיין שכללי האתיקה לדיינים שנקבעו לפי סעיף 19ב חלים עליו - בענין הנוגע אליו.

(ג) חבר ועדת האתיקה ימונה לתקופה אחת של שש שנים.

(ד) ועדת האתיקה תפרסם חוות דעת מקדימה שנתנה, בלא ציון שמו של מי שלגביו ניתנה חוות הדעת ופרטים מזהים אחרים, אלא אם כן החליטה אחרת.

(ה) ועדת האתיקה תקבע את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק דיינים.

20. בית דין משמעתי (תיקון: תש"ם, תשס"ד)

(א) כל דיין יהיה נתון לשיפוטו של בית-דין משמעתי.

(ב) בית-הדין המשמעתי יהיה של חמישה ובהם שלושה דיינים, או של שלושה ובהם שני דיינים, הכל לפי שנשיא בית הדין הרבני הגדול יקבע לכל ענין.

(ג) חברי בית-הדין המשמעתי יתמנו לכל ענין על ידי חבר הדיינים של בית-הדין הרבני הגדול. לא מינה חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול את חברי בית הדין המשמעתי תוך 30 יום מיום שהוגשה קובלנה בידי השר, ימנה נשיא בית הדין הרבני הגדול, את חברי בית הדין המשמעתי.

(ד) אב בית-הדין המשמעתי יהיה נשיא בית הדין הרבני הגדול או הותיק שבין שאר הדיינים, הכל לפי ההרכב, ומבין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.

(ה) השר, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, רשאי להתקין תקנות לענין סדרי הדין בבית הדין המשמעתי.

21. קובלנה על דיין (תיקון: תשס"ד, תשס"ז6)

(א) השר, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי להגיש לבית-הדין המשמעתי קובלנה על דיין על יסוד אחד מאלה:

(1) הדיין נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;

(2) הדיין התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של דיין בישראל;

(3) הדיין הורשע על עבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון;

(4) ועדת המינויים מצאה שהדיין השיג את מינויו שלא כדין;

(5) הדיין הפר כלל מכללי האתיקה לדיינים שנקבעו לפי סעיף 19ב.

(ב) מגיש הקובלנה רשאי להיות מיוצג בפני בית-הדין המשמעתי על ידי בא-כוחו.

22. מסקנות בית הדין המשמעתי (תיקון: תשס"ד)

(א) בית-הדין המשמעתי יביא את מסקנותיו, לזכות או לחובה, בפני השר.

(ב) מצא בית-הדין המשמעתי שאין הדיין ראוי להמשיך בתפקידו, יביא השר את מסקנות בית-הדין המשמעתי לפני נשיא המדינה, והנשיא יעביר את הדיין מכהונתו.

22א. גימלאות של דיין שהועבר מכהונתו (תיקון: תשי"ט)

מצא בית-הדין המשמעתי שאין הדיין ראוי להמשיך בתפקידו, לא יהא הדיין זכאי לגימלה; ואולם אם נמצא הדיין אשם בהתנהגות בניגוד לפסקאות (1) או (2) לסעיף 21(א), ובית-הדין המשמעתי הגיע, מטעמים מיוחדים שיפרט, לידי מסקנה כי, אף על פי שהדיין אינו ראוי להמשיך

בתפקידו, מן הראוי שתשולם לו גימלה, רשאי הוא לקבוע את שיעור הגימלה שתשולם לדיין, ובלבד שלא תעלה על הסכום שהיה משתלם לו על פי החלטת הכנסת או ועדת הכספים לפי סעיף 17, אילו חדל מכהן מרצונו ביום בו הועבר מכהונתו.

23. השעיית דיין (תיקון: תש"ם)

(א) הוגשה על דיין קובלנה על פי סעיף 21, או הוגשה נגדו תביעה פלילית, רשאים נשיא בית הדין הרבני הגדול להשעות את הדיין לתקופה שימצאו לנכון.

(ב) בית-הדין המשמעתי רשאי, על פי בקשת הדיין, לבטל את השעייתו.

24. פרסום ברשומות (תיקון: תשס"ח)

הודעה על מינוי דיין ועל גמר כהונתו של דיין וכן הודעה על קביעת נשיא בין הדין הרבני הגדול כאמור בסעיף 8 תפורסם ברשומות.

25. תביעה פלילית (תיקון: תשמ"א, תשמ"ו, תש"ן)

(א) לא תיפתח חקירה פלילית נגד דיין אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ולא יוגש כתב אישום נגד דיין, אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק ועל עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.

26. הוראות מעבר

(א) מי שכיהן כדיין ערב תחילתו של חוק דיינים -

(1) רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק דיינים;

(2) יצהיר אמונים לפי סעיף 10 תוך שני חדשים מיום תחילתו של חוק דיינים.

(ב) מי שכיהן כמנהל המחלקה לרבנות ושיפוט רבני במשרד הדתות ערב תחילתו של חוק דיינים, כשיר להיות ממונה על ביצוע סדרי המינהל של בתי-הדין הרבניים כאמור בסעיף 13.

27. ביצוע ותקנות (תיקון: תשכ"ו, תש"ם, תשס"ד3)

(א) השר ממונה על ביצוע חוק דיינים והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות קביעת אגרות שישולמו בבתי-דין רבניים; השר, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, רשאי לקבוע בתקנות -

(1) את סדרי הדין בבתי הדין הרבניים;

(2) את סדרי ייצוגם של בעלי דין לפני בתי-דין רבניים על ידי מי שאינו עורך-דין;

(3) את הסמכויות המינהליות של ראשי אבות בית דין.

(ב) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

28. ביטולים

(א) תקנות כנסת ישראל ותקנות הבחירות שהותקנו על פיהן, לא יחולו על מינוי דיינים.

(ב) החוק לקביעת משכורתם של נשיא המדינה, חברי הממשלה, שופטי המדינה ומבקר המדינה, תשי"א-1950 - לא יחולו על משכורתם של דיינים שחוק דיינים דן בהם.

29. (בוטל) (תיקון: תשל"ב)

בתקופה שמיום התחילה עד תום ארבע שנים מיום התחילה (תחילתו של חוק דיינים ביום 12.4.2006).בחוק הדיינים, התשט"ו - 1955, בסוף החוק יבוא:

תוספת (תיקון: תשס"ט)

(1) סידור גט ואישור גירושין שסודרו;

(2) אישור צוואה בפני רשות, לפי חוק הירושה , התשכ"ה-1965;

(3) מתן צו ירושה וצו קיום צוואה , בהסכמה, לפי חוק הירושה , התשכ"ה-1965;

(4) קבלת הצהרת אבהות מפי האיש והאישה;

(5) אישור תצהיר לפי חוק.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק גל

  2. חוק בכר

  3. חוק שבס

  4. חוק נהרי

  5. חוק דרעי

  6. חוק כנרת

  7. חוק הנפט

  8. חוק נוער

  9. חוק בגידה

  10. חוק בצורת

  11. חוק אסבסט

  12. חוק אמהות

  13. חוק המעבר

  14. חוק ליסינג

  15. חוק ט' באב

  16. חוק דיינים

  17. חוק ערוץ 2

  18. חוק הקאדים

  19. חוק התקנים

  20. חוק התקציב

  21. חוק הייעוץ

  22. חוק לישראל

  23. חוק הגמלאות

  24. חוק העתיקות

  25. חוק השוויון

  26. חוק אנג'לים

  27. חוק השמדת עם

  28. חוק ויקיפדיה

  29. חוק הקייטנות

  30. חוק בדר עופר

  31. חוק סל קליטה

  32. חוק מעבר חציה

  33. חוק קרן היסוד

  34. חוק מוגבלויות

  35. חוק גיל ההסכמה

  36. חוק בשורת איוב

  37. חוק קביעת הזמן

  38. חוק אסון ורסאי

  39. חוק הקלות לחרש

  40. חוק השבת אבידה

  41. חוק הגנת סמלים

  42. חוק בית התפוצות

  43. חוק חותם המדינה

  44. מטרת החוק

  45. חוק ההמרה לאירו

  46. חוק מבקר המדינה

  47. חוק עדכון כתובת

  48. חוק עיגול סכומים

  49. חוק ייעוץ השקעות

  50. חוק בתי יד לבנים

  51. חוק מאגר ביומטרי

  52. חוק תרומת איברים

  53. חוק גנים לאומיים

  54. חוק מירשם מילגות

  55. חוק גני רמת הנדיב

  56. חוק השב''כ

  57. חוק שירות התעסוקה

  58. חוק פעוטות בסיכון

  59. חוק פיקדון בקבוקים

  60. חוק גופים ציבוריים

  61. חוק הכשרות המשפטית

  62. חוק יד יצחק בן צבי

  63. חוק רשות נאות מרפא

  64. חוק התייעלות כלכלית

  65. חוק המדינה כבעל דין

  66. חוק שמירה על הירקון

  67. חוק רשות שדות התעופה

  68. חוק בתי הדין השרעיים

  69. חוק קרן קיימת לישראל

  70. חוק רישום ציוד הנדסי

  71. חוק להגנת רכוש מופקד

  72. חוק ההתגוננות האזרחית

  73. חוק התקנים - ביטול תקן

  74. חוק ההסדרים 2003

  75. חוק לא תעמוד על דם רעך

  76. חוק כתוביות ושפת סימנים

  77. חוק קרן המדע הדו לאומית

  78. חוק עזר לרשות הניקוז תמר

  79. חוק תכנון משק החלב בישראל

  80. חוק העלאת עצמותיו של הרצל

  81. חוק עזר לרשות הניקוז בשור

  82. התערבות בהליך חקיקה

  83. חוק עזר לרשות הניקוז כנרת

  84. חוק יום הזיכרון ליצחק רבין

  85. חוק עזרה משפטית בין מדינות

  86. חוק עזר שמירה על רשת ניקוז

  87. חוק עזר לרשות הניקוז גלבוע

  88. חוק הסדרים בעקבות ניוד המטבע

  89. חוק עזר לרשות הניקוז חבל אשר

  90. חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה

  91. חוק בתי דין דתיים מניעת הפרעה

  92. חוק עזר לרשות הניקוז נחל פולג

  93. חוק מכוני כושר - חוק חדר כושר

  94. חוק המוסד העליון ללשון העברית

  95. ניתוק ממכונת הנשמה באופן חוקי

  96. חוק עזר לרשות הניקוז נחל לכיש

  97. חוק עזר לרשות הניקוז נחל קישון

  98. חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות

  99. חוק הפיקדון על מכלי משקה

  100. חוק עזר לרשות הניקוז אילון שורק

  101. חוק עזר לרשות הניקוז עמק זבולון

  102. חוק התגמולים לחסידי אומות העולם

  103. חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל

  104. חוק עזר לרשות הניקוז נחל אלכסנדר

  105. חוק עזר לרשות הניקוז נחל התנינים

  106. חוק חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי

  107. חוק שמות רחובות לוחיות מספר לבנינים

  108. חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

  109. חוק המרכז הישראלי לקידום תרבות האדם

  110. חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור

  111. חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי

  112. תיקון 4 לחוק הנזיקים האזרחיים

  113. חוק קרן גרמניה ישראל למחקר ולפיתוח מדעי

  114. חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים

  115. חוק הפרוצדורה של בתי הדין המוסלמים הדתיים

  116. סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומאנית

  117. חוק בנינים ציבוריים מיתקני שתיה למים צוננים

  118. חוק לעידוד סילוקם של בנינים בעלי חזות מוזנחת

  119. חוק למניעת הונאה בספרי תורה ובמגילות בתפילין ובמזוזות

  120. חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית

  121. סעיף 9 [ב][2] לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)

  122. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון