מחלת גב פגיעה בעבודה - תאונת עבודה

פסק דין 1. לפני תביעה לפסק דין הצהרתי בה נדרשתי לקבוע כי מחלת הגב של התובע היא בגדר פגיעה בעבודה על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה- 1995 (להלן- החוק). 2. התובע עובד משנת 91' בחברת אליהו צבאן בע"מ אשר עוסקת ביבוא צעצועים, מוצרי דיסקית ועוד. התובע אינו הבעלים של החברה, אלא עובד בה כשכיר. 3. התובע טען כי הוא סובל מכאבי גב אשר נגרמו לו עקב עבודתו. בהודעה שמסר התובע לחוקר המוסד (מוצג נ/ 1 ) אמר כי סבל ממיחושים בגב כל פעם שפרק סחורה ובסוף שנת 96', בערך בחודשים נובמבר- דצמבר התחילו כאבים חזקים.לפיכך- הוא מבקש לקבוע כי כאבי הגב הנ"ל הם בגדר פגיעה בעבודה. 4. בבית הדין תבע התובע בתחילה גמולים בגין פגיעה חד פעמית. כאשר הסתבר כי הוא טוען לפגיעות זעירות, הופנה מחדש לפקיד התביעות ותביעתו נדחתה. עלי לדון איפוא בשאלה אם הוכיח התובע קיומם של אירועים זעירים בעבודתו כמשמעותם בפסיקה. 5. בעדותו טען התובע כי עבודתו היתה מגוונת: אריזה, סבלות, הובלת סחורה בעגלה, מכירה וסידור במחסנים. משקל הקרטונים שנדרש להרים היה שונה (בין 2-3 ק"ג ל- 40-50 ק"ג) ואף דרך הרמתם היתה שונה. ואלו דבריו: "... משקל ארגז 5-40 ק"ג. 40 ק"ג זה קלפי משחק. כל קרטון הוא בגודל אחר ובצורה אחרת. כל קרטון אני מרים בצורה אחרת..." 6. התובע תיאר את עבודתו בצורה מפורטת בעדותו: עבודתו כללה פריקת סחורה, מכירה וסידור מחסנים. התובע אף היה מקבל הזמנה מלקוח והולך ומביא מהמחסן את הפריט, אורז בחבילות ומעמיס אותו על המשאית. גם באשר לפריקה העיד התובע כי על המשאית היה עומד עובד ומגיש לתובע את הקרטונים, והתובע היה לוקח אותם ביד ועולה למחסן. התובע והעובד היו מתחלפים בתפקידים באופן שהתובע לעיתים עמד על המשאית ומסר את הקרטונים לעובד, ולפעמים הנהג הוא זה שהיה עומד על המשאית ומוסר את הקרטונים לתובע שעמד למטה. 7. גם בעת שעמד התובע על המשאית נהג לסדר את הקרטונים על הדופן כדי להקל על הפריקה, לפרוק את הקרטון ולאחר מכן לקחת את הקרטון ולעלות ולרדת במדרגות. התובע העיד בעמ' 2 ש' 26: "העבודה שלי לא אחידה, היא מגוונת ואני עושה עבודה מכל מיני סוגים". 8. ב"כ הנתבע טענה כי התובע לא הוכיח תשתית עובדתית למיקרוטראומה. התובע ביצע עבודות רבות ומגוונות , הקרטונים שנשא היו בגדלים שונים וטכניקות הסחיבה היו שונות. כמו כן, לא מדובר בתנועות אחידות או דומות אלא בעבודה פיזית מגוונת שאין בה די כדי לקבוע קיומה של מיקרוטראומה. 9. כבר נפסק כי "בתורת המיקרוטאומה עומדים על האבחנה בין 'רצף של אירועים זעירים ומאותרים בזמן' (זמן העבודה). אשר כל אחד פועל את פועלו הוא לבין התפתחות רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שפעולתו נמשכת ללא הפסקה (דב"ע לה0-60/). לשון אחר - לשון הדימוי - יש להוכיח שהנזק התהווה בגוף על דרך טפטוף טיפות מים על סלע עד להיווצרות נקב, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף. את הנזק מהסוג הראשון יראו כתוצאה של מיקרוטראומה - תאונה; את השני יראו כתוצאה של הליך תחלואתי - לאו תאונה". 10. עוד נפסק כי "על מנת ליישם את תורת המיקרוטראומה להוכחת קיומה של תאונת עבודה, על המבוטח להוכיח שהיתה סדרה של פגיעות זעירות החוזרות ונשנות, שכל אחת מהן תרמה נזק זעיר משלה, עד שהתהווה במצטבר, נזק רבתי (המחלה עצמה) (דב"ענו0-137/ יום טוב כהן נ' המוסד לא פורסם) שמנע מן העובד להמשיך לעבוד (דב"ע נא0-116/ המוסד נ' כמיליה חורי פד"ע כה' 25)". 11. עצם העובדה שעבודתו של התובע היתה כרוכה במאמצים קשים, אין בה כדי להצביע על אלמנט של פגיעות זעירות מוגדרות, החוזרות ונישנות אין ספור פעמים. התנאי היסודי להוכחת מיקרוטראומה הוא שהוכח קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן גורמת לנזק זעיר שלא ניתן לאבחון, אך ההצטברות שלהן מביאה לפגיעה בכושר העבודה. 12. עוד נקבע בפסיקה כי אין מכירים במחלת גב שהתפתחה באופן הדרגתי כתאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה פרט למיקרים של תנועות גב זהות ונישנות (דב"ע מז/ 0-128 פלדמן נ' המוסד לבטוח לאומי פד"ע כ 225 ). 13. במקרה דנן, טען התובע כי יש לייחס את כאבי הגב שלו לעבודה הקשה אשר ביצע מזה שנים רבות, אך מאחר שלא הוכיח כי במשך השנים ביצע תנועות חוזרות ונישנות אלא ביצע פעולות רבות ,שונות ומגוונות- לא הוכיח את התשתית העובדתית לצורך הוכחת תורת המיקרוטראומה ועל כן יש לדחות את התביעה. התביעה - נדחית. אין צו להוצאות. עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גברפואהתאונת עבודה