חוק דיני עבודה


חוק בית דין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן:"חוק דיני עבודה")

1. בית-דין לעבודה

בית-דין לעבודה (להלן - בית הדין) יהיה של שתי ערכאות: בית-דין אזורי ובית-דין ארצי.

2. שופטים ונציגי ציבור

לבית הדין יתמנו שופטים ונציגי-ציבור.

3. הכשירות להיות שופט (תיקון: תשנ"ב)

מי שכשיר להתמנות שופט בית-משפט מחוזי, לפי חוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט), כשיר להתמנות שופט בית הדין (להלן - שופט).

3א. סייג למינוי שופט (תיקון: תשנ"א, תשנ"ב)

על מועמד להתמנות שופט בית הדין יחולו הוראות סעיף 7א לחוק בתי המשפט.

4. מינוי שופטים (תיקון: תשמ"ד)

(א) שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של הועדה לבחירת שופטים לפי סעיף 4(ב) לחוק יסוד: השפיטה, אלא שחברי הממשלה בועדת הבחירה יהיו שר המשפטים ושר העבודה והרווחה.

(ב) שופט יצהיר הצהרת אמונים כאמור בסעיף 6 לחוק יסוד: השפיטה.

(ג) היו שר המשפטים ושר העבודה סבורים, שלתקופה מסויימת קיים צורך ששופט משופטי בתי המשפט יכהן כשופט בית הדין, יודיעו על כך לנשיא בית המשפט העליון, והוא רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט משופטי בית המשפט העליון או שופט משופטי בית-משפט מחוזי להיות שופט בית הדין לאותה תקופה; שופט שנתמנה על פי סעיף זה והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום תקופת מינויו.

5. נשיא בית הדין הארצי וסגנו (תיקון: תש"ן, תשס"ז) 8

(א) בבית הדין הארצי יהיו נשיא וסגן-נשיא שיתמנו בדרך שנקבעה למינוי שופט.

(ב) נתפנה מקומו של נשיא בית הדין הארצי וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא סגן הנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.

(ג) תקופת כהונתם של נשיא בית הדין הארצי וסגן נשיא בית הדין הארצי תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.

(ד) לא יתמנה לנשיא בית הדין הארצי או לסגן נשיא בית הדין הארצי מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות עקב יציאתו לקבצה לפי הוראות סעיף 13(א)(1) לחוק בתי המשפט כפי שהוא מוחל
בסעיף 8(ב).

6. נשיא בית הדין האזורי וסגנו (תיקון: תש"ן, תשס"ז) 8

(א) נשיאים וסגני נשיאים של בתי דין אזוריים יתמנו בידי שר המשפטים ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת נשיא בית הדין הארצי לעבודה, מקרב השופטים של בית הדין האזורי.

(ב) תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים של בתי דין אזוריים תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד בבית דין אזורי.

(ג) לא יתמנה לנשיא בית דין אזורי או לסגן נשיא בית דין אזורי מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות סעיף 13(א)(1) לחוק בתי המשפט כפי שהוא מוחל בסעיף 8(ב).

7. שופט בפועל (תיקון: תשמ"ד, תשנ"ב, תשס"ז) 8

שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה ובהסכמת נשיא בית הדין הארצי, רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט בית הדין הארצי לכהן בפועל כנשיא בית דין אזורי או כשופט בית-דין אזורי, ושופט בית-דין אזורי לכהן בפועל כשופט בית הדין הארצי; כהונה בפועל, ברציפות או לסירוגין, לא תארך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.

8. מעמדו של שופט בית הדין (תיקון: תשמ"ד, תשנ"ב)

(א) על שופט יחולו הוראות סעיפים 5, 7, 8, 9, 10, 12, 13 ו-14 לחוק יסוד: השפיטה.

(ב) סעיף 5, וסעיפים 11 עד 24 לחוק בתי המשפט, יחולו על שופט בבית הדין.

9. ייחוד הכהונה

שופט לא יהיה חבר הכנסת, המועצה של רשות מקומית או כל גוף נבחר של ארגון עובדים או ארגון מעבידים או חבר הנהלת ארגון כאמור ולא יהיה מועמד לחברות כאמור; אולם רשאי הוא, בהסכמתו ובהסכמת שר המשפטים ושר העבודה, למלא באורח זמני תפקיד אחר מטעם המדינה או למלא תפקיד ציבורי אחר, אם, לדעתם ולדעת נשיא בית הדין הארצי, אין הדבר פוגע במעמדו כשופט.

10. נציגי ציבור (תיקון: תשמ"ה, תשנ"ב)2

נציגי הציבור בבית הדין יהיו נציגי עובדים ומעבידים שימנו שר המשפטים ושר העבודה, לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובלבד שנתמלא בהם אחד מאלה:

(1) הם בעלי נסיון בתפקיד או בפעילות הקשורים ביחסי-עבודה;

(2) הם בעלי נסיון, בהוראה או במחקר, במשפט, בכלכלה, ביחסי-עבודה או במינהל ציבורי;

(3) הם חברים או זכאים להיות חברים בלשכת עורכי הדין בישראל ועסקו, ברציפות או לסירוגין, בישראל או בחוץ-לארץ, חמש שנים לפחות, בעריכת-דין, בתפקיד משפטי בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שאושרו על ידי שר המשפטים לענין סעיף 2(2)(ב) לחוק בתי משפט.

11. תקופת כהונה של נציג ציבור

מינויו של נציג-ציבור הוא לשלוש שנים, אך מותר לחזור ולמנותו.

12. פרסום מינוי

נציג-ציבור שמינויו פורסם ברשומות אין עוררין על מינויו.

13. התפטרות נציג ציבור

נציג-ציבור רשאי להתפטר מתפקידו במתן הודעה בכתב לשר המשפטים; כהונתו תופסק כתום שלושים יום מהגשת כתב ההתפטרות, אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.

14. סיום משפטים

נציג-ציבור שהתחיל בדיון יסיימו גם אם תמה תקופת כהונתו, זולת אם הועבר מתפקידו כאמור בסעיף 15.

15. העברת נציג ציבור מתפקידו

(א) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר העבודה ועם נשיא בית-הדין הארצי, רשאי להעביר נציג-ציבור מתפקידו, אם נוכח לדעת שהתנהג בצורה שאינה הולמת תפקיד של נציג-ציבור בבית-הדין.

(ב) לפני קיום התייעצות כאמור בסעיף-קטן (א) יתן שר המשפטים לנציג הציבור הזדמנות להשמיע דברו.

16. אי-תלות של נציגי ציבור

(א) אין על נציג-ציבור מרות בעניני שפיטה, אלא מרותו של הדין.

(ב) בפעולתו בבית-הדין יפעל נציג-ציבור לפי מצפונו ולא יראה עצמו חייב בנאמנות לארגון שבהתייעצות עמו נתמנה או לציבור שהוא מייצג.

17. מינוי רשם (תיקון: תשמ"ו)

(א) נשיא בית-הדין הארצי, לאחר התייעצות עם שר העבודה ובאישור שר המשפטים, רשאי למנות שופט בית דין אזורי או אדם הכשיר להתמנות שופט בית-משפט שלום להיות רשם של בית דין.

(ב) רשם שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.

18. הרכב בית דין אזורי (תיקון: תש"ם, תשמ"ה)

(א) בית-דין אזורי ידון בשלושה, שהם השופט - והוא יהיה אב בית הדין - ושני נציגי ציבור, האחד מנציגי העובדים והאחד מנציגי המעבידים.

(ב) על אף האמור בסעיף-קטן (א) יכול שהשופט יהיה דן יחיד, אם שופט של בית דין אזורי החליט כך בהחלטה מנומקת, על פי בקשת אחד הצדדים. הוראה זו לא תחול בתובענה לפי סעיף 24(א)(2).

(ג) ההחלטה בדבר הרכב בית-הדין תינתן לפני שנקבע מותב בית הדין, ואין אחריה ולא כלום.

(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאים שר המשפטים ושר העבודה והרווחה לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, סוגי הליכים שהמוסד לביטוח לאומי צד בהם, שבהם יהיה השופט דן יחיד.

(ד) במשפטים שבית-הדין דן בהם בשלושה תהיה לשופט לבדו סמכות -

(1) לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין;

(2) להתיר תיקון כתבי-טענות או להורות על כך;

(3) לערוך רשימת הפלוגתות;

(4) לקבוע את שלבי הדיון בתובענה ואת הסדר שבו יתבררו שאלות שבעובדה ושבמשפט וכן את הענינים שיתבררו;

(5) ליתן צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ;

(6) להורות על הוראה לסדר הדין שיש בה כדי לפשט את הדיון או להקל עליו.

19. מותב בית הדין האזורי (תיקון: תש"ן, תשס"ז) 8

מותב של בית-דין אזורי ייקבע על ידי שופט אותו בית-דין, ואם היו בו יותר משופט אחד - על ידי נשיא בית הדין האזורי או סגנו, ויכול שייקבע לתקופה מסויימת או לדיון בענין פלוני, או לדיון בענינים שבתחום ענף עבודה או מקצוע פלוני; מותב שנקבע לתקופה מסויימת והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום אותה תקופה.

20. הרכב בית הדין הארצי (תיקון: תשמ"ה)

(א) בית-הדין הארצי ידון -

(1) בענינים שהוא דן בהם לפי סעיף 25(1) - בשבעה, שהם שלושה שופטים, שני נציגי-עובדים ושני נציגי-מעבידים;

(2) בערעור על פסק-דין של בית-דין אזורי לפי סעיף 24(ב) - בשלושה, כאמור בסעיף 26(ב);

(3) בענינים אחרים - בחמישה, שהם שלושה שופטים, נציג-עובדים ונציג-מעבידים, זולת אם החליט נשיא בית-הדין, לפני תחילת הדיון, על הרכב של שבעה, אם על פי בקשת בעל-דין ואם מיזמת עצמו, ולאחר שראה כי יש בענין שאלה כללית של כלכלה או של יחסי-עבודה; אין אחר החלטתו זו ולא כלום.

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(3), רשאים שר המשפטים ושר העבודה והרווחה לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, סוגי הליכים שהמוסד לביטוח לאומי צד בהם, שבהם ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד.

(ב) בבית-הדין הארצי יהיו לאב בית-הדין או לשופט שהוא מינה לכך הסמכויות הנתונות לשופט בית-דין אזורי על פי סעיף 18(ד).

21. מותב בית הדין הארצי (תיקון: תשס"ז) 8

מותב של בית-הדין הארצי ייקבע על ידי נשיא בית-הדין; אב בית הדין יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:

(1) נשיא בית הדין;

(2) סגן נשיא בית הדין;

(3) נשיא לשעבר של בית הדין, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שביניהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם;

(4) סגן לשעבר לנשיא בית הדין, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שביניהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם;

(5) הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.

במותב, יהיה הוא אב בית-הדין; לא משתתף הנשיא במותב, יהיה סגנו אב בית-הדין, ואם לא משתתף גם הסגן, יהיה הותיק שבשופטים אב בית-הדין, ומבין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.

22. העדר נציג ציבור (תיקון: תשמ"ה)

(א) נציג ציבור שהוזמן ולא בא, רשאי בית הדין, מנימוקים שיירשמו, לקיים את הדיון ללא השתתפותו, והוא רשאי, בשים לב לשלב שבו נמצא הדיון, להורות על הפסקת השתתפותו של אותו נציג ציבור באותו הליך ולקבוע כי יש להמשיך את ההליך עם נציג ציבור אחר.

(ב) נשאר המותב במספר זוגי והיו הדעות שקולות, תכריע דעתו של אב בית-הדין.

23. מקום מושב ואיזור שיפוט (תיקון: תשנ"ב)

שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר העבודה, יקים, בצו, את בתי-הדין האזוריים ויקבע בו את מקום-מושבם, אזור שיפוטם ומספר השופטים בכל אחד מהם; סעיפים 34 ו-36 לחוק בתי-המשפט, יחולו על בית-דין אזורי, בשינויים המחוייבים.

24. סמכות בית-דין אזורי (תיקון: תשל"א, תשל"ב, תשל"ה, תשל"ו, תשמ"א, תש"ן, תשנ"ו, תשס"ט)

(א) לבית-דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון -

(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין (נוסח חדש);

(1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו;

(1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) בקשר לסכסוך עבודה;

(1ג) תובענה שבין מעביד לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16 או 17 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;

(1ד) בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדיםנגד מעביד או נושא משרה אצלו, או של מעביד או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים".

(2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, תשי"ז-1957 (להלן - חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר, או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;

(3) תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות-גמל, כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות-הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי הענין, וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד;

(4) תובענות שבין עובד לארגון-עובדים הקשורות בחברות או בתחום-פעילותו של הארגון בעניני עבודה;

(5) בכל ענין שמוענקת לבית-הדין האזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח-1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה או בכל חוק אחר.

(א1) האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מהוראת כל דין לענין השיפוט בהליכי פשיטת-רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית.

(ב) לבית-דין אזורי תהא הסמכות לדון בעבירות על החיקוקים המפורשים בתוספת השניה והתקנות על פיהן; שר המשפטים ושר העבודה רשאים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לתקן, בצו, את התוספת השניה, להוסיף עליה ולגרוע ממנה; בהליכים לפי סעיף קטן זה ידון שופט יחיד ויחולו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בהליכים פליליים בבתי-המשפט.

25. סמכות בית הדין הארצי (תיקון: תשל"ו, תש"ן)

לבית-הדין הארצי תהא הסמכות הייחודית לדון -

(1) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי כללי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר, או בכל ענין אחר הנובע מהם, או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;

(2) בתובענות בין ארגון-עובדים לארגון-עובדים אחר ותובענות בין ארגון-מעבידים לארגון-מעבידים אחר, הכל אם התובענות נובעות מענינים שביחסי-עבודה.



26. ערעור לפני בית הדין הארצי (תיקון: תש"ן)

(א) פסק-דין של בית-משפט אזורי לפי סעיף 24(א) ניתן לערעור לפני בית-הדין הארצי; כל החלטה אחרת של בית-דין אזורי ניתנת לערעור אם נתקבלה רשות לכך מנשיא בית-הדין הארצי או סגנו, או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא.

(ב) פסק-דין של בית-דין אזורי לפי סעיף 24(ב) ניתן לערעור לפני בית-הדין הארצי; בערעור כאמור ידון בית-הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד, ויחולו בו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בערעורים פליליים בבית-משפט.

(ג) פסק-דין בערעור לפי סעיף קטן (ב) דינו לענין ערעור נוסף כדין פסק-דין של בית-משפט מחוזי בערעור פלילי.

27. סמכויות הרשם (תיקון: תשל"א, תשל"ג, תשל"ה, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ג, תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ח, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז, תשנ"ח, תש"ס, תשס"א, תשס"ז, תשס"ח)

(א) סמכויותיו ותפקידיו של הרשם וערעור על החלטותיו יהיו בהתאם לסעיפים 86, 87, 88, 89, 90(1) עד 90(11), 91, 95, 96, 98, 99, 100, 101, 102, 103, 105א ו-105ג לחוק בתי המשפט, בתיאומים ובשינויים המחוייבים לפי הענין.

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית-דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 37,900 שקלים חדשים והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

(ב-1) שר המשפטים ושר העבודה והרווחה, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאים בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב); תובענה לשכר עבודה או לקצבה שהגדלת הסכום כאמור הוסיפה לסמכותו של רשם, וערב תחילתו של הצו היתה תלויה ועומדת לפני בית דין אזורי לעבודה, ולא החלו בשמיעת עדים, רשאי שופט של בית הדין להעבירה לדיון לפני רשם.

(ב-2) תובענה לשכר עבודה הכוללת פיצוי הלנת שכר כמשמעותו בסעיף 17 לחוק הגנת השכר, תשי"ח1958 וכן תובענה לקצבה הכוללת פיצוי הלנת קצבה כמשמעותו בסעיף 16(ג) לחוק האמור, יראו לענין הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) כאילו לא כלול בה פיצוי כאמור.

(ג) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה, לקבוע בתקנות סמכויות ששופט בית דין אזורי יהיה רשאי להעביר לרשם.

28. בוררות (תיקון: תש"ן)

שום דבר בחוק דיני עבודה לא יתפרש כאילו הוא בא למנוע מסירת ענין פלוני לבוררות; אולם אם נושא הבוררות היחיד היה ענין שיש בו לבית הדין סמכות ייחודית, יהיו לבית הדין סמכויות בית המשפט בבוררות וכן תהא לבית הדין סמכות ייחודית לדון בתובענה שעילתה בפסק של בוררות כאמור.

29. סמכות למתן סעד

(א) בית דין אזורי, או בית הדין הארצי כשאינו דן בערעור, מוסמכים ליתן כל סעד שבית משפט מחוזי מוסמך לתיתו, ובתחום סמכותם כוחם ככוחו של בית המשפט המחוזי.

(ב) בית הדין הארצי הדן בערעור מוסמך לתת כל סעד שבית המשפט העליון כבית משפט לערעורים מוסמך לתיתו, ובתחום סמכותו כוחו ככוחו של בית המשפט העליון.

30. זכות התערבות בהליכים

(א) ראה היועץ המשפטי לממשלה, שבהליך פלוני שלפני בית הדין כרוכים או נפגעים, או עלולים להיות כרוכים או נפגעים, זכות של מדינת ישראל, או זכות ציבורית או ענין ציבורי, רשאי הוא, לפי ראות עיניו, להתייצב באותו הליך ולהשמיע דברו, או להסמיך במיוחד את נציגו לעשות זאת מטעמו.

(ב) ארגון עובדים או ארגון מעבידים שהוא צד להסכם קיבוצי רשאי להתייצב בכל הליך שלפני בית הדין שבו נתון אותו הסכם קיבוצי לפירוש, להשמיע את טענותיו.

31. דיון מהיר (תיקון: תש"ן, תשס"ז) 8

(א) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) או (3) לתשלום סכום שלא יעלה על הסכום שקבעו שר העבודה והרווחה ושר המשפטים ידון בית דין אזורי בדרך של דיון מהיר עלפי הוראות סעיף זה; הסכום האמור ייקבע על-ידי השרים בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

(ב) בדיון מהיר לא יהיה בית הדין כפוף לסדרי הדין, והוא יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

(ג) בדיון מהיר תהיה לבית הדין האזורי סמכות לפסוק לדין או בהסכמת בעלי הדין - לפשרה.

(ד) פסק דין של בית דין אזורי בדיון מהיר אינו נתון לערעור, אלא אם כן נשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא נתנו לכך רשות.

(ה) בית דין אזורי רשאי, בין מיזמתו ובין לבקשת צד, להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו, אם מצא כי נושא הדיון, הבעיות השנויות במחלוקת, או היקף הראיות הדרושות לבירור הענין אינן מאפשרות דיון מהיר או שמן הצדק להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו. הופסק הדיון המהיר כאמור - ימשיך בית הדין האזורי לדון בתובענה בדרך הרגילה.

(ו) בית דין אזורי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר את הדיון בתובענה כאמור בסעיף קטן (א) לבורר שהסכים לדון בענין בלי לקבל שכר; שופט או נשיא בית דין אזורי או סגנו, או רשם, הכל לפי הענין, רשאים לעשות כן אף בטרם החל הדיון לפני בית הדין האזורי; הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, למעט סעיפים 23 עד 29 ו-31 עד 35 יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם -

(1) כל מקום שנאמר בו "בית המשפט" ייקרא כאילו נאמר "בית דין אזורי לעבודה";

(2) דין פסק בורר לפי סעיף קטן זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית דין אזורי.

(ז) שר המשפטים, בהסכמת שר העבודה והרווחה ונשיא בית הדין הארצי, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט של בית דין לעבודה שיצא לקיצבה, שימלא תפקיד של שופט בית הדין האזורי בדיון מהיר; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט של בית הדין לעבודה.

(ח) לענין סעיף זה, "בית דין אזורי" - לרבות רשם של בית הדין בענין שבתחום סמכותו.

32. ראיות

בית הדין לא יהיה קשור בדיני הראיות אלא בדיון על פי סעיפים 24(ב) ו-26 (ב).

33. סדרי-הדין

בכל ענין של סדר-דין שאין עליו הוראה אחרת בחוק דיני עבודה או בתקנות לפיו, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק.

34. ייצוג

בבית הדין רשאי בעל-דין להיות מיוצג על ידי מי שקבע לכך ארגון עובדים או מעבידים שהמיוצג חבר בו; הייצוג יהיה על פי הרשאה מיוחדת בלבד, ואולם הודעה של המיוצג שנרשמה בפרוטוקול, והאומרת שהוא חבר בארגון עובדים או מעבידים, לפי הענין, והוא מסכים להיות מיוצג על ידי מי שקבע לכך הארגון, דינה - לענין סעיף זה, כדין הרשאה מיוחדת.

35. פטור ממס בולים

הרשאה, הן לעורך-דין והן לאדם אחר, לייצג בעל-דין בהליך לפני בית הדין - פטורה ממס בולים ומכל תשלום חובה אחר.

36. החלטת בית הדין (תיקון: תשנ"ז)

החלטה של בית הדין, ופסק הדין בכלל זה, תינתן בכתב בידי כל אחד מחברי המותב שישבו לדין, ובדן יחיד - בידי השופט שישב לדין.

37. הוצאה לפעול

פסק-דין של בית הדין דינו, בכל הנוגע להוצאה לפועל, כדין פסק-דין של בית משפט, והוראות חוק הוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, והתקנות לפיו, יחולו בשינויים המחוייבים.

38. בזיון בית הדין

לשופט יהיו כל הסמכויות על פי סעיפים 5 עד 8 לפקודת בזיון בית המשפט, בשינויים המחוייבים, ולענין סעיף 8 לפקודה יהיו לבית הדין הארצי, במותב של שלושה שופטים, הסמכויות של בית המשפט העליון.

39. תחילה והוראות (תיקון: תשל"ג, תשמ"ה, תשנ"ב, תשס"א)

סעיפים 68 עד 81 רישה ו-82א לחוק בתי המשפט, ותקנות שהותקנו לפי סעיף 73 לחוק האמור, יחולו על בית הדין בשינויים המחוייבים, אלא שסמכות נשיא בית המשפט העליון לפי הסעיפים האמורים, למעט הסמכות לפי סעיף 72, תהיה מסורה לנשיא בית הדין הארצי, ולעניין סעיף 77 לאותו חוק יהיה בית הדין מוסמך לדון רק בתובענות שבתחום סמכותו העניינית.

39א. טענת פסלות (תיקון: תשנ"ב)

הוראת סעיף 77א לחוק בתי המשפט תחול בשינויים המחוייבים על השופטים, הרשמים ונציגי הציבור של בית הדין; ערעור כאמור בסעיף 77א(ג) יהיה לפני בית הדין הארצי, וידון בו נשיא בית הדין הארצי, או מותב של שופטי בית הדין הארצי, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא.

40. תחילה

תחילתו של חוק דיני עבודה היא ביום י"ח באלול תשכ"ט (1 בספטמבר 1969).

41. הוראות מעבר

הליכים שערב תחילתו של חוק דיני עבודה היו תלויים ועומדים לפני בית-משפט, בית הדין לביטוח לאומי, או רשות אחרת שבית הדין בא במקומה מכוח התיקונים שבתוספת הראשונה, ינהגו בהם כאילו לא נכנס חוק דיני עבודה לתקפו.

42. דין המדינה (תיקון: תש"ם)

לענין חוק דיני עבודה דין המדינה כדין כל מעביד אחר ובית הדין רשאי ליתן סעד נגד המדינה גם בדרך צו מניעה או ביצוע בעין.

43. ביצוע ותקנות (תיקון: תש"ם, תשמ"ט)

(א) שר המשפטים ושר העבודה ממונים על ביצוע חוק דיני עבודה והם רשאים להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

(ב) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה, להתקין תקנות בדבר סדר הדין בבית הדין, לרבות תקנות בדבר ערעורים וכן תקנות בדבר -

(1) מועדים לישיבות הרגילות של בית הדין;

(2) פרסום פסקי-דין;

(3) אגרות בית-דין ופטור מהן;

(4) הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת שכר-טרחה של עורכי הדין ששופט או רשם רשאים להקציב להם בעד פעולותיהם לפני בית הדין;

(5) סעד משפטי;

(6) תשלום לנציגי-ציבור;

(7) דמי נסיעה, אוכל ולינה ושכר-בטלה של עדים;

(8) הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או שבנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק;

(9) קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית דין או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים אחרים (להלן - התשלומים), לרבות -

(1) סוגי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים;

(2) דרכי גביית התשלומים;

(3) מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה;

(4) התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין;

(5) קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (9), ותשולם על-ידי בעל דין בדרך שתיקבע בתקנות.

(ג) תקנות לפי סעיף קטן (ב)(9) ו-(10) טעונות אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

תוספת ראשונה

(סעיף 24 (א) (5))



1. תיקון חוק הביטוח הלאומי

בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח-1968 -

(1) בסעיף 1 במקום ההגדרה "בית הדין לביטוח לאומי" קרי "בית הדין לעבודה - כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט-1969";

(2) בכל מקום שמדובר בו ב"בית הדין" קרי "בית הדין לעבודה";

(3) בכל מקום שמדובר בו ב"בית-דין מקומי" קרי "בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969";

(4) בסעיף 127, בסעיף קטן (א), במקום "לפני בית המשפט ובבקשה לצו-תשלום בנוגע לקיצבה לפני הממונה על גביית השכר, כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958" יבוא "לפני בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969";

(5) בסעיף 127, סעיף קטן (ב), במקום "בית-משפט או בפני הממונה" יבוא "בית הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969";

(6) סעיפים 224 עד 229 ו-233 עד 238 - בטלים;

(7) במקום סעיף 232 יבוא:

"232. השתתפות בתקציב בית הדין לעבודה

המוסד לביטוח לאומי ישתתף בתקציב בית הדין לעבודה על ידי ניכוי מהקצבת האוצר האמורה בסעיף 217 בשיעור שיקבעו שרי האוצר, המשפטים והעבודה, לאחר התייעצות עם המוסד";

(8) בסעיף 243, במקום "223, 225, 227 (ב) ו-229" יבוא "ו-223".

2. תיקון חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)

בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949 -

(1) סעיף 22 - בטל;

(2) בסעיף 23, בסעיף קטן (א), במקום "ועדת-ערעור" יבוא "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן - בית-דין אזורי)";

(3) בסעיף 23, בסעיף קטן (ג), במקום "ועדת-ערעור" יבוא "בית-דין אזורי";

(4) בסעיף 23, בסעיף קטן (ד), במקום "ועדת-ערעור צריכה" יבוא "בית-דין אזורי צריך";

(5) בסעיף 24, במקום "ועדת-ערעור רשאית" יבוא "בית דין אזורי רשאי";

(6) בסעיף 25, בסעיף קטן (א), יימחקו המלים "ולכל ועדת-ערעור";

(7) בסעיף 25, בסעיף קטן (ג), יימחקו המלים "או לועדת-ערעור";

(8) בסעיף 26, בסעיף קטן (א), יימחקו המלים "ולועדת הערעור";

(9) בסעיף 26, בסעיף קטן (ב), יימחקו המלים "וועדת-ערעור";

(10) בסעיף 26, בסעיף קטן (ג), ובסעיף קטן (ד), יימחקו המלים "וכל ועדת - ערעור" בכל מקום שהן;

(11) בסעיפים 27, 28 ו-29, במקום המלים "ועדת-ערעור" בכל מקום שהן יבוא "של בית-דין אזורי";

(12) בסעיף 42, בסעיף קטן (ה), יימחקו המלים "או של ועדת-ערעור";

(13) בסעיף 42, בסעיף קטן (ו), במקום "של ועדת-ערעור" יבוא "של בית-דין אזורי בערעור לפי חוק דיני עבודה".

3. תיקון חוק שירות המדינה (גימלאות)

בחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט"ו-1955 -

(1) סעיף 7 - בטל;

(2) בסעיף 8 יימחקו המלים "לועדת-ערעור";

(3) בסעיף 36, בסעיף קטן (א), במקום "ועדת-ערעור (להלן - הועדה)" יבוא "בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן - בית-דין אזורי)";

(4) בסעיף 36, בסעיף קטן (ב), יימחקו המלים "סדרי-הגשתו וסדרי-הדין בערעור";

(5) בסעיף 36, סעיפים קטנים (ג), (ה) ו-(ו) - בטלים;

(6) בסעיף 36, בסעיף קטן (ד), במקום "הועדה רשאית" יבוא "בית-הדין האזורי רשאי";

(7) סעיף 37 - בטל;

(8) בסעיף 38, במקום "סעיפים 36 או 37" יבוא "סעיף 36" ובמקום "שהועדה תורה" יבוא "שבית-הדין האזורי יורה";

(9) בסעיף 42, בסעיף קטן (ג), במקום "סעיפים 36 או 37" יבוא "סעיף 36";

(10) סעיף 56 - בטל.

4. תיקון חוק שירות התעסוקה

בחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959 -

(1) בסעיף 35, במקום הסיפא המתחילה במלים "לבקש את הכרעת שר העבודה" יבוא "לבקש את הכרעת בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן - בית-דין אזורי)";

(2) בסעיף 43, במקום הסיפא המתחילה במלים "לפני ועדת-עררים עליונה" יבוא "לפני בית-דין אזורי, הכל במועדים שייקבעו בתקנות; דרכי הערר בפני ועדת-הערר יקבעו בתקנות".

5. תיקון חוק הגנת השכר (תיקון: תשל"א)

בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 -

(1) בסעיף 14(א) במקום "אך רשאי ממונה על גביית השכר" יבוא "אך רשאי בית-הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט-1969" ובמקום "שנקבע על ידי הממונה על גביית השכר" יבוא "שנקבע על ידי בית-הדין האזורי";

(1א) סעיף 16 - בטל;

(2) בסעיף 17א, במקום "לבית המשפט או לממונה על גביית השכר" יבוא "לבית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן - בית דין אזורי)", ובמקום "בית המשפט או הממונה" יבוא "בית-הדין האזורי";

(3) בסעיף 18, במקום "בית-משפט וממונה על גביית שכר רשאים" יבוא "בית-דין אזורי רשאי", במקום "נוכחו" יבוא "נוכח" ובמקום "בית המשפט או הממונה על גביית השכר, לפי הענין", יבוא "בית-הדין האזורי";

(4) סעיף 19 - בטל;

(5) בסעיף 19א, בסעיף קטן (א) יימחקו המלים "לענין סעיף 19" וסעיף קטן (ב) - בטל;

(5א) בסעיף 19ב, סעיף קטן (ב) בטל;

(6) סעיפים 20, 21, 21א, 23 ו-29 - בטלים;

(7) בסעיף 31 תימחק הסיפא המתחילה במלים "וכן רשאי הוא בהתייעצות עם שר המשפטים להתקין תקנות".

6. תיקון חוק ארגון הפיקוח על העבודה

בסעיף 7 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954, בסעיף קטן (א), במקום "שופט בית-משפט מחוזי על פי בקשה בדרך המרצה" יבוא "בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, על פי בקשה".

7. תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה

בסעיף 30(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, במקום הסיפא המתחילה במלים "לבקש את הכרעת שר העבודה" יבוא "לבקש את הכרעת בית-הדין לעבודה, כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט-1969; בית הדין יתן לועד העובדים הזדמנות להשמיע את דברו בדרך שיורה אף אם לא הועד הוא שביקש את ההכרעה".

8. תיקון חוק שכר שווה לעובדת ולעובד

בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשכ"ד-1964 -

(1) בסעיף 2, בסעיף קטן (א), במקום הסיפא המתחילה במלים "לבקש את הכרעת הממונה על גביית השכר", יבוא "לבקש את הכרעת בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן - בית-דין אזורי)";

(2) בסעיף 2, בסעיף קטן (ב), במקום "שר העבודה רשאי, לאחר התייעצות עם שר המשפטים" יבוא "שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה" ובמקום "הממונה על גביית השכר" יבוא "בית-דין אזורי";

(3) בסעיף 3, במקום "הממונה על גביית השכר" ו"הממונה" יבוא "בית-הדין האזורי".

9. תיקון חוק הגימלאות לנפגעי ספר

בסעיף 10 לחוק הגימלאות לנפגעי-ספר, תשי"ז-1956 -

(1) במקום "בית הדין לביטוח לאומי המוקם לפי חוק הביטוח הלאומי" יבוא "בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט-1969";

(2) במקום "הסעיפים 105, 106, 107, 108 ו-111 לחוק הביטוח הלאומי והתקנות לפיהם" יבוא "והסעיף 231 לחוק הביטוח הלאומי והתקנות לפיו".

10. תיקון חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש

במקום סעיף 6 לחוק התגמולים לנפגעים בהצלת-נפש, תשכ"ה-1965, יבוא:

"6. הסמכות הייחודית לדון ולפסוק בכל תביעה לגימלה לפי חוק דיני עבודה תהא בידי בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט-1969".

11. תיקון חוק חופשה שנתית

בסעיף 14(ב) לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951, במקום הסיפא המתחילה במלים "יכריע שר העבודה הכרעה סופית" יבוא "יכריע בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט-1969".

12. תיקון חוק שירותי הכבאות

בחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959 -

(1) בסעיף 29, במקום "בית הדין לביטוח לאומי שהוקם לפי חוק הביטוח הלאומי" יבוא "בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969", ובמקום כותרת השוליים יבוא "סמכות בית הדין לעבודה";

(2) בסעיף 30, במקום כותרת השוליים יבוא "ייצוג בפני בית הדין לעבודה".






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק עבודה

  2. חוק עבודת נוער

  3. חוק בגדי עבודה

  4. חוק דיני עבודה

  5. חוק עבודה בגובה

  6. חוק ישיבה בעבודה

  7. חוק עבודה בישיבה

  8. החלקה במקום עבודה

  9. הכחשת הזמנת עבודה

  10. אי הצעת עבודה אחרת

  11. חוק בית דין לעבודה

  12. החלקה בעבודה

  13. הפסקת עבודה בגיל 65

  14. עבודה מעל 8 שעות

  15. תקנות עבודת נוער

  16. התייבשות בעבודה

  17. תקנות דיני עבודה

  18. ניצול יחסי מרות בעבודה

  19. התדרדרות ביחסי העבודה

  20. הפסקות בזמן העבודה

  21. תקנות נפגעי עבודה

  22. הפסקת עבודה בגלל הפרטה

  23. תקנות עבודה בגובה

  24. איפוס ותק בעבודה

  25. יחס משפיל בעבודה

  26. שתי תביעות בית דין לעבודה

  27. מקום ביצוע העבודה

  28. סביבת עבודה לחוצה

  29. חוק ציוד מגן אישי בעבודה

  30. הכנת מפות - עבודות תשתית

  31. פקודת מחלקת העבודה

  32. האם טיול נחשב ליום עבודה ?

  33. תקנות עבודה סוציאלית

  34. קורס הכשרה - עבודה חודש אחד

  35. כימות תביעה בית דין לעבודה

  36. שיקולים זרים - הפסקת עבודה

  37. חוק ארגון ופיקוח על העבודה

  38. חוק שירות עבודה בשעת-חירום

  39. שינוי ארגוני בעבודה

  40. השהייה של יחסי העבודה

  41. עבודה באסבסט שלא כדין

  42. עבודה צמיתה – תקנות התקשי"ר

  43. חוק זמן הפסקה בעבודה

  44. בית דין לעבודה – תביעה למוסד

  45. צמצום כוח עבודה במפעל

  46. דחיית בקשה לחזרה לעבודה

  47. הרמת דברים כבדים בעבודה

  48. דרישה ללבוש חצאית בעבודה

  49. הפרעה למפקח משרד העבודה והרווחה

  50. סחיבת משאות כבדים בעבודה

  51. האם הקלטה קבילה בבית דין לעבודה

  52. תביעה בגין אי קבלה לעבודה

  53. מה אורכה של תקופת העבודה ?

  54. גרסאות סותרות - נסיבות סיום העבודה

  55. כושר עבודה פחות מ- 50 אחוז - שיקום

  56. חושפי שחיתויות במקום העבודה

  57. תביעה בגין הזמנת עבודות תשתית

  58. אי החתמת כרטיס נוכחות בעבודה

  59. אובדן מוחלט של כושר העבודה - מזכירה

  60. הפסקות של חודש חודשיים בעבודה

  61. עזיבת מקום עבודה לפני סיום יום עבודה

  62. תחולת הדין הירדני בדיני עבודה

  63. עבודה ללא ציוד מיגון מתאים ללא הדרכה

  64. תביעה נגד מקום עבודה לאחר סיום העבודה

  65. תקופת עבודה מעל 35 שנים - ותק פנסיוני

  66. אילו חוקים חלים בבית דין לעבודה

  67. הגבלה קלה עד בינונית בכושר העבודה

  68. חיוב רטרואקטיבי בגין עבודות תיעול

  69. החתמת כרטיס נוכחות בעבודה ע"י אחרים

  70. הגבלת ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה

  71. הפסקת עבודה בנסיבות הקשורות למצב הבריאותי

  72. סטיה של ממש מהדרך המקובלת על התובע מביתו לעבודתו

  73. האם יש לראות את עבודתה של התובעת כעזרה משפחתית ?

  74. פסק בוררין - הממונה האזורי על יחסי העבודה במשרד העבודה והרווחה

  75. הפסקת עבודה שאינה עולה על 6 חודשים אינה פוגעת ברציפות העבודה

  76. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון