בית הדין הנכבד מתבקש בזאת להורות למשיבה, חברת "אורות הצפון בע"מ" ח.פ. _________, לגלות למבקש, מר _________ ת.ז. _________, את הדוחות החודשיים לגבי מכירת מוצריהן של שלוש חברות ספציפיות, כפי שיפורט להלן, במהלך שנת 1997, וזאת לאלתר. ##ואלו נימוקי הבקשה:## ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקש, מר _________ ת.ז. _________, הינו עובד לשעבר של המשיבה, חברת "אורות הצפון בע"מ" ח.פ. _________, אשר תובע ממנה עמלות בגין מכירות שביצע לכאורה עבורה. 2. המשיבה, חברת "אורות הצפון בע"מ" ח.פ. _________, הינה חברה העוסקת במכירת מוצרים שונים, והיא הנתבעת בהליך העיקרי שבמסגרתו מוגשת בקשה זו. ## ב. מסכת העובדות ## 3. ביום 17.6.1999, ניתנה החלטה על ידי כב' הרשמת _________, אשר קיבלה את בקשת המבקש לגילוי מסמכים ספציפיים והורתה למשיבה לגלות דוחות חודשיים לגבי מכירת מוצריהן של שלוש חברות: "שמש העולה בע"מ", "כוכב הצפון בע"מ" ו"ירח כסוף בע"מ", במהלך שנת 1997. 4. המשיבה הגישה ערעור על החלטה זו, בטענה כי גילוי המסמכים יחשוף את סודותיה המקצועיים ויגרום לה נזק קשה, וכן כי המבקש אינו זכאי לעמלות ממכירות של אותן חברות. 5. במהלך הדיון בערעור, המשיבה הבהירה כי היא "תגלה את האינפורמציה המבוקשת על ידי המשיב", אך זאת רק לאחר שיוכח כי הוא זכאי לעמלות בגין מכירות אלה. 6. ב"כ המשיבה אף השיב לשאלת בית הדין כי "המסמכים רלוונטיים, אך לא בשלב הזה", ובכך אישר את רלוונטיות המסמכים לסכסוך. 7. ביום 9.1.2000, דחה בית הדין את ערעור המשיבה וקבע כי החלטת כב' הרשמת ניתנה כדין, תוך בחינת כל השיקולים הרלוונטיים, וכי המסמכים המבוקשים רלוונטיים לסכסוך. 8. בית הדין קבע מפורשות כי עניין הזכאות לעמלות ושיעורן הוא פלוגתא מרכזית בסכסוך, וכי אין מקום לפיצול הדיון באופן שהגילוי יידחה לשלב מאוחר יותר. 9. בית הדין אף ציין כי המשיבה לא הציגה כל ראיה לעניין גילוי סודותיה המסחריים או הנזק שייגרם לה עקב גילוי המסמכים, וכי טענותיה בעניין זה לא הוכחו. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## רלוונטיות המסמכים לסכסוך ## 10. המסמכים המבוקשים, דוחות מכירות חודשיים של שלוש החברות הספציפיות לשנת 1997, הינם בעלי רלוונטיות מכרעת להוכחת זכאותו של המבקש לעמלות ולקביעת שיעורן, שהן פלוגתאות מרכזיות בסכסוך בין הצדדים. 11. בית הדין הנכבד כבר קבע בפסק דינו מיום 9.1.2000 כי המסמכים רלוונטיים לסכסוך, וכי עניין הזכאות לעמלות ושיעורן מהווה פלוגתא מרכזית, ולכן יש לגלותם. 12. אי גילוי המסמכים בשלב זה יפגע באופן מהותי ביכולתו של המבקש להוכיח את תביעתו, שכן ללא נתונים אלו, לא ניתן יהיה לכמת את היקף המכירות שעליהן הוא זכאי לעמלה. 13. טענת המשיבה כי המסמכים רלוונטיים אך "לא בשלב הזה" נדחתה מפורשות על ידי בית הדין, אשר קבע כי אין מקום לפיצול הדיון וכי הגילוי צריך להתבצע כעת. 14. גילוי המסמכים יאפשר למבקש לבחון את היקף המכירות בפועל, להשוות אותן לנתונים שבידיו, ולבסס את תביעתו באופן מדויק ומבוסס, ובכך לקדם את יעילות הדיון. ## עקרון הגילוי הרחב במשפט הישראלי ## 15. עקרון הגילוי הרחב, המנחה את דיני סדר הדין האזרחי בישראל, מחייב את הצדדים לחשוף את כל המסמכים הרלוונטיים שברשותם, על מנת לאפשר בירור עובדתי מלא והוגן של המחלוקת. 16. מטרת הגילוי הרחב היא למנוע הפתעות במהלך המשפט, לקדם את יישוב הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט, ולאפשר לצדדים להתכונן כראוי לדיון, תוך חשיפת כלל הראיות. 17. הפסיקה קבעה כי יש לפרש את חובת הגילוי באופן רחב, וכי רק במקרים חריגים ומוצדקים ניתן להגביל את היקף הגילוי, כאשר הנטל להוכיח חריג כזה מוטל על הצד המבקש להגביל את הגילוי. 18. אי גילוי המסמכים המבוקשים מהווה הפרה של עקרון הגילוי הרחב, שכן הוא מונע מהמבקש גישה למידע חיוני הנמצא בידי המשיבה, ופוגע ביכולתו לנהל את תביעתו באופן יעיל והוגן. 19. בית הדין הנכבד כבר בחן את טענות המשיבה לעניין הגבלת הגילוי ודחה אותן, ובכך אישר את עקרון הגילוי הרחב במקרה דנן ואת הצורך בחשיפת המסמכים. ## דחיית טענת סודות מסחריים ## 20. טענת המשיבה בדבר גילוי סודות מסחריים נדחתה מפורשות על ידי בית הדין הנכבד בפסק דינו, אשר קבע כי המשיבה לא הציגה כל ראיה התומכת בטענה זו. 21. המשיבה לא הוכיחה כי גילוי דוחות המכירות החודשיים של מוצריה לשנת 1997 יפגע בה באופן ממשי או יחשוף סודות מסחריים, וטענותיה בעניין זה נותרו בגדר השערות בלבד. 22. הפסיקה קבעה כי הנטל להוכיח קיומו של סוד מסחרי והנזק שייגרם מגילויו מוטל על הטוען זאת, וכי יש להציג ראיות קונקרטיות ולא להסתפק בטענות כלליות. 23. במקרה דנן, המשיבה לא עמדה בנטל זה, ולא הציגה כל ראיה, לא בפני כב' הרשמת ולא בפני בית הדין בערעור, שתתמוך בטענתה בדבר גילוי סודות מסחריים. 24. יתרה מכך, המשיבה עצמה הסכימה לגלות את המסמכים בשלב מאוחר יותר, מה שמחליש את טענתה בדבר סודות מסחריים, שכן אם מדובר בסוד, הוא יישאר סוד בכל שלב של הדיון. ## איזון אינטרסים בין הצדדים ## 25. בית הדין הנכבד כבר ביצע איזון אינטרסים בין הצדדים וקבע כי האינטרס של המבקש בגילוי המסמכים, לצורך הוכחת תביעתו, גובר על טענות המשיבה בדבר נזק או סודות מסחריים. 26. האיזון הראוי בין האינטרס של המבקש לבירור זכויותיו לבין האינטרס של המשיבה לשמירה על סודותיה המסחריים, מחייב את גילוי המסמכים במקרה זה, במיוחד לאור העובדה שהמשיבה לא הוכיחה נזק. 27. הפסיקה קבעה כי כאשר מדובר במסמכים חיוניים לבירור המחלוקת, יש להעדיף את עקרון הגילוי, אלא אם כן הוכח נזק ממשי ובלתי הפיך שייגרם כתוצאה מהגילוי. 28. במקרה דנן, המשיבה לא הצליחה להוכיח נזק ממשי, ואף הודתה ברלוונטיות המסמכים, מה שמחזק את הצורך באיזון לטובת גילוי המסמכים. 29. דחיית הבקשה לגילוי מסמכים תפגע באופן בלתי מידתי בזכותו של המבקש לגישה לערכאות ולבירור תביעתו, ותעניק יתרון בלתי הוגן למשיבה. ## סמכות הערכאה הדיונית ואי התערבות ערעורית ## 30. הפסיקה קבעה כי מתן או סירוב ליתן צו לגילוי מסמכים, וכן היקף הגילוי, נתון לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, וכי ערכאת הערעור תתערב רק במקרים חריגים. 31. בית הדין הנכבד, בדונו בערעור, קבע מפורשות כי החלטת כב' הרשמת ניתנה כדין ותוך בחינת כל השיקולים הרלוונטיים, ולא מצא בה כל פגם או טעות המצדיקים התערבות. 32. קביעה זו של בית הדין מחזקת את תוקפה של ההחלטה המקורית לגילוי מסמכים, ומעידה על כך שהיא התקבלה לאחר בחינה מעמיקה ושקולה של כלל הנסיבות. 33. משנדחה הערעור על ההחלטה, הרי שההחלטה המקורית לגילוי מסמכים הפכה חלוטה ומחייבת, ואין כל עילה חוקית או עובדתית שלא ליישם אותה. 34. התערבות בהחלטה חלוטה של ערכאה דיונית, שאושרה על ידי ערכאת הערעור, תפגע בעקרון סופיות הדיון וביציבות המשפטית, ותפתח פתח לדיונים חוזרים ונשנים באותה סוגיה. ## חובת תום הלב הדיוני ## 35. חובת תום הלב הדיוני מחייבת את הצדדים לנהל את ההליך המשפטי ביושר, בהגינות ובשקיפות, ולשתף פעולה עם בית המשפט ועם הצד שכנגד. 36. סירוב המשיבה לגלות את המסמכים, למרות החלטה שיפוטית חלוטה המחייבת אותה לעשות כן, מהווה הפרה בוטה של חובת תום הלב הדיוני ופוגע באמון הציבור במערכת המשפט. 37. התנהלות המשיבה, אשר מחד מודה ברלוונטיות המסמכים ומאידך מסרבת לגלותם, אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות תום הלב ומטרות סדר הדין האזרחי. 38. הפסיקה קבעה כי צד המסרב לקיים צו גילוי מסמכים ללא הצדקה, עלול להיחשב כמי שפועל בחוסר תום לב, וכי בית המשפט רשאי לנקוט נגדו בסנקציות שונות. 39. קיום חובת תום הלב הדיוני מחייב את המשיבה לקיים את החלטת בית הדין ולגלות את המסמכים המבוקשים לאלתר, ללא דיחוי נוסף. ## מניעת פיצול דיון ## 40. בית הדין הנכבד קבע מפורשות כי אין מקום לפיצול הדיון באופן שהגילוי יידחה לשלב מאוחר יותר, וכי יש לגלות את המסמכים כעת. 41. פיצול הדיון, כפי שהציעה המשיבה, יגרום להתמשכות מיותרת של ההליך, לבזבוז זמן שיפוטי ומשאבים של הצדדים, ויפגע ביעילות הדיון. 42. מטרת סדר הדין האזרחי היא לקדם בירור מהיר ויעיל של המחלוקות, ופיצול דיון ללא הצדקה עניינית סותר מטרה זו. 43. דחיית הגילוי לשלב מאוחר יותר תאלץ את המבקש להמתין זמן רב עד שיוכל לבסס את תביעתו באופן מלא, ובכך תפגע בזכותו לגישה מהירה ויעילה לצדק. 44. קיום החלטת בית הדין, אשר דחתה את טענת הפיצול, מחייב את גילוי המסמכים באופן מיידי, על מנת למנוע עיכובים נוספים בהליך. ## השתק פלוגתא והשתק עילה ## 45. משנדחה ערעור המשיבה על החלטת הגילוי, הרי שקיימים השתק פלוגתא והשתק עילה ביחס לסוגיית גילוי המסמכים, ואין מקום לדון בה מחדש. 46. בית הדין כבר הכריע בסוגיה זו באופן סופי ומחייב, ואין לאפשר למשיבה לנסות ולהעלות טענות שכבר נדחו בפני ערכאות קודמות. 47. עקרון סופיות הדיון מחייב כי החלטות שיפוטיות חלוטות יכובדו ויבוצעו, וכי לא יינתן לצדדים לנסות ולפתוח מחדש סוגיות שכבר הוכרעו. 48. מתן אפשרות למשיבה להתחמק מגילוי המסמכים, למרות ההחלטה החלוטה, יפגע בעקרון סופיות הדיון וביציבות המשפטית. 49. המבקש זכאי לסמוך על החלטות בית הדין, ועל כך שהן יבוצעו במלואן, ללא צורך בהליכים נוספים לאכיפתן. ## חשיבות גילוי האמת ## 50. מערכת המשפט שואפת לחשיפת האמת העובדתית, וגילוי מסמכים הוא כלי חיוני להשגת מטרה זו. 51. המסמכים המבוקשים מכילים מידע עובדתי קונקרטי ומהותי, אשר נחוץ לבירור המחלוקת ולהכרעה צודקת בתביעת המבקש. 52. אי גילוי המסמכים ימנע מבית הדין להגיע לחקר האמת, ויאלץ אותו להכריע בסכסוך על בסיס מידע חלקי וחסר. 53. הפסיקה הדגישה את חשיבות גילוי האמת כערך עליון בהליך המשפטי, וקבעה כי יש לנקוט בכל האמצעים הנדרשים על מנת להשיג מטרה זו. 54. גילוי המסמכים יאפשר לבית הדין לקבל תמונה מלאה ומדויקת של העובדות, ובכך להגיע להכרעה צודקת ומבוססת. ## סנקציות בגין אי קיום צו גילוי ## 55. אי קיום צו גילוי מסמכים עלול לגרור סנקציות שונות, לרבות מחיקת כתבי טענות, הטלת הוצאות, ואף ביזיון בית המשפט. 56. המשיבה מודעת היטב לחובתה לגלות את המסמכים, שכן הדבר נקבע בהחלטה חלוטה של בית הדין, וסירובה מהווה הפרה של חובה זו. 57. הפסיקה קבעה כי יש לנקוט ביד קשה כלפי צדדים המסרבים לקיים צווי גילוי, על מנת להבטיח את יעילות ההליך המשפטי ואת כבוד בית המשפט. 58. הטלת סנקציות על המשיבה, במקרה של אי גילוי המסמכים, תהווה מסר ברור לצדדים כי יש לכבד את החלטות בית המשפט ולפעול בתום לב דיוני. 59. המבקש זכאי לכך שבית הדין יאכוף את החלטותיו וינקוט בצעדים הנדרשים על מנת להבטיח את קיום צו הגילוי. ## ד. סיכום הסעד ## לאור האמור לעיל, בית הדין הנכבד מתבקש להורות על גילוי מיידי של הדוחות החודשיים לגבי מכירת מוצריהן של שלוש החברות: "שמש העולה בע"מ", "כוכב הצפון בע"מ" ו"ירח כסוף בע"מ", במהלך שנת 1997, וזאת על ידי המשיבה, חברת "אורות הצפון בע"מ" ח.פ. _________, למבקש, מר _________ ת.ז. _________. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.גילוי מסמכיםמסמכיםמוצר