תביעה בגין החזר דמי נסיעות - שליח


פסק דין

1. התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה בגין החזר דמי נסיעות וגמול שעות נוספות.

2. בכתב ההגנה נאמר כי התובע התגורר במרחק הליכה מהנתבעת ובנוסף לכך מעת לעת הוא הוסע מביתו לעבודה וממנה ע"י עובדים אחרים בסניף בו עבד כך שלא נדרש לשלם כלל בגין נסיעות.

כן נאמר כי כל התשלומים שהגיעו לתובע בגין עבודתו שולמו לו.

3. התובע העיד בבית הדין כי עבד אצל הנתבעת מיולי 95' עד אוגוסט 98' כשתחילה החל לעבוד כשליח ולאחר שלושה חודשים הפך למנהל משמרת.

לדבריו ערך את הטבלאות ת3/ ות4/ תוך התבססות על דוחות הנוכחות ת2/ אותם הוציא מהמחשב של הנתבעת ובהתאם להם ערך את חישוב ההפרשים המגיעים לו לגבי נסיעות ושעות נוספות, כאשר ת2/ משקף את שעות נוכחותו ועבודתו.

העבודה התנהלה לפי סידור עבודה של משמרות כאשר לעיתים עובדים משמרת כפולה.

הוא הסביר כ משמרת בוקר של מנהל משמרת מתחילה בשעה 11.00 בבוקר ומסתיימת ב- 18.00 ומשמרת ערב מתחילה בשעה 18.00 ומסתיימת בתום העבודה כאשר הזמנות מלקוחות מפסיקים לקחת בשעה 24.00 ביום חול ו- 01.00 לפנות בוקר ביום שישי ואח"כ נשארת למנהל המשמרת עבודת סגירה.

סידור העבודה נעשה ע"י מנהל הסניף או מנהל משמרת.

הוא הסביר כי את חישוב השעות הנוספות עשה עפ"י חישוב יומי.

עוד מסר כי לא שולמו לו מלוא הוצאות הנסיעה בעוד שהובטח לו שווי כרטיס חופשי חודשי.

4. עד תביעה מס' 1 מר קובי אוחיון מסר כי שימש במועד הרלבנטי לתביעה כמנהל סניף גבעתיים בו עבד התובע ושימש כמנהלו.


הוא הסביר כי דו"ח הנוכחות ת2/ הינו דו"ח פירוט שעות והוא נהג לסכם את השעות לחודש כפי שהופיעו בדוחות הנוכחות ולהעביר לחשבת הלשכה.

לדבריו, לא דיווח על שעות נוספות וזאת לא משום שלא עבדו אותן בפועל, אלא שבדו"ח הנ"ל לא היה סעיף כזה, ולפיכך מה שהועבר לחשבת השכר היה סה"כ השעות שעבד אותו אדם בחודש ללא חלוקה לשעות רגילות ושעות נוספות וכי לא ידוע לו על עובדים ששולמו להם שעות נוספות.

כן מסר שאיש מהעובדים לא קיבל קטנוע רכב פרטי והיתה הוראה מפורשת שלא לעשות כן וגם השליחים היו מחזירים את הקטנועים לסניף בתום יום העבודה.

הוא אישר את הנתונים שמסר התובע לגבי שעות המשמרות ומשמרת כפולה.

5. עד הגנה מס' 1 מר אלדר מנדיל העיד בבית הדין מטעם הנתבעת ומסר כי במועד הרלבנטי שימש כמנהל האיזור של סניף גבעתיים.

לדבריו אין מצב שמשמרת ערב מסתיימת בשעה 4.00 לפנות בוקר כפי שמסר התובע בעדותו אלא לכל היותר בשעה 1.00.

לגבי שעות שעובדים בשבת משלמים 150% וכך גם לגבי שעות עבודה בשבת מעבר ל- 8 שעות.


עוד מסר כי חישוב השעות של העובד נעשה פר חודש עפ"י מספר השעות שנרשם סה"כ כשעות העבודה בחודש, ובמענה לשאלה אם מעבר להיקף מסויים חודשי משולמות שעות נוספות, השיב, כי הוא משער שכן, אך אין לו מושג וכי אינו חשב השכר של החברה ולא התעסק עם שכר העובדים.

באשר לנסיעות מסר כי התשלום שולם לפי תעריף כרטיס חופשי חודשי באופן יחסי לימי העבודה בכל חודש.

6. לאחר שעיינתי בכל מסמכי התיק, לרבות הסיכומים שהוגשו ע"י כל אחד מהצדדים בתום פרשת הראיות, והתרשמתי מהעדים כפי שהופיעו ונחקרו בפני, החלטתי הינה כדלקמן:

ראשית דבר, לא היתה מחלוקת עובדתית בין הצדדים לגבי השכר ששולם לתובע כעולה מתלושי השכר ת1/ ובתחילת הדיון ביום 21.12.99 הודיע ב"כ הנתבעת כי לאחר דיון הקודם שנתקיים נבדק דו"ח הנוכחות שהוגש ע"י התובע וסומן ת2/ לעומת ריכוז תלושי שכר והנתונים שברשות הנתבעת והנתבעת מקבלת את הנתונים.

7. באשר לעבודת התובע בשעות נוספות, אין באפשרותי לקבל פרשנות הנתבעת לפיה יש לערוך את החישוב על בסיס חישוב חודשי, זאת מאחר ועלה במפורש מעדות התובע ועד תביעה מס' 1 והן מת2/ - דוחות הנוכחות של התובע כי התובע עבד עפ"י משמרות וכך היה אופן ביצוע העבודה בסניף, והוא לא הופיע לעבודה מידי יום ביומו, כך שדינו כעובד המועסק במשרה חלקית ולענין זה נאמר כי מקום בו מדובר בעובד שהועסק במשרה חלקית, מס' ימים בשבוע, וברוב המקרים למעלה מ- 8 שעות ביום, לא יכול להיות ספק כי "שעות נוספות" הן אלה העולות על 8 ביום (או 7 שעות בערב יום המנוחה או במשמרת לילה) אף כי העובד לא הגיע למלוא המכסה השבועית של שעות העבודה שנקבעה בחוק, או המכסה החודשית.

ראה לענין זה דב"ע נב/ 3-242 אוריינט קולור בע"מ נ' מיכל ממן פד"ע כ"ה 542.

ובהקשר זה יש להעיר, כי בכל מקרה הכלל הוא שיום עבודה לא יעלה על שמונה שעות עבודה, ושעות נוספות הינן אלה העולות על מספר שעות העבודה שנקבעו בחוק שעות עבודה ומנוחה, וכך עולה מפורשות מסעיף 1 לחוק זה.

לפיכך, בכל מקרה יש לבחון האם התובע עבד ביום מסויים מעבר ל- 8 שעות ואם התשובה חיובית, הרי שהוא זכאי לתשלום גמול שעות נוספות בשל כך.

יתר על כן, הזכות לקבל גמול שעות נוספות המוקנות לעובד מכח חוק שעות עבודה ומנוחה הינה זכות מגן אשר אף איננה ניתנת לויתור.

(ראה ספרו של לובוצקי עמ' 203-206).

לפיכך אני דוחה את עמדת הנתבעת לענין זה.

8. מחומר העדויות עלה במפורש כי חישוב התשלום נעשה עפ"י דו"ח הנוכחות דוגמת ת2/, במקרה של התובע, ללא כל הפרדה לשעות נוספות, כך העיד באופן ברור עד תביעה מס' 1 , ששימש במועד הרלבנטי כמנהל הסניף בו עבד התובע כמנהל משמרת, ובתוקף תפקידו זה היה גם מי שהעביר את ריכוז הדוחות לחשבת השכר לצורך עריכת המשכורת.

ראה עמ' 17 לעדותו:

"ש: איזה נתונים היית מעביר לחשבת, רק את הדו"ח הסופי?

ת: את סך הכל השעות עם דיווח יחיד שצויין גם בתלוש של שעות שבת זה הדבר היחיד שהוגש ונסיעות.

ש: על שעות נוספות דיווחת?

ת: לא. לא היה דבר כזה.

ש: לא היה דבר כזה אתה מתכוון כי לא עבדו שעות נוספות?

ת: לא, כי לא היה סעיף כזה בדו"ח הגשת משכורות.

ש: בסניף שהיית מנהל עובדים עבדו שעות נוספות?

ת: כן.

ש: אבל לא היתה התייחסות לחשבת השכר בדיווח?

ת: היא לא קיבלה את החלוקה לפי שעות רגילות ושעות נוספות, היא ביקשה את סך הכל השעות" (שורות 7-18).

ובעמ' 19 במענה לחקירתו הנגדית הוא משיב:

"ש: את הריכוז אתה היית עושה בסוף החודש?

ת: כן.

ש: אם מישהו עבד ביותר מ- 200 שעות בחודש היית מדווח על שעות נוספות?

ת: לא היה סעיף כזה". (שורות 17-20).

9. עד הגנה מס' 1 התחמק מתשובה ישירה לענין השעות הנוספות והשיב כשנשאל על כך בעמ' 25 שורות 3-4 במענה לשאלה אם משלמים שעות נוספות "אני משער שכן. אין לי מושג", ובהמשך עדותו וחקירתו הנגדית טען כי אינו יודע איך שילמו כי אינו חשב השכר של החברה אולם אישר כי התשלום שולם אך ורק לפי שעות עבודה בפועל וכי החישוב נעשה עפ"י החישוב המצטבר של כל השעות שעבד העובד באותו חודש.

לפיכך, יש גם בעדותו שלו כדי לתמוך בעדויות התובע והעד מטעמו לפיהן החישוב נעשה לפי סיכום סה"כ השעות בדו"ח הנוכחות ללא אבחנה בין שעות נוספות, היינו שעות עבודה שעלו על 8 שעות ביום, ומי שהעיד מטעם הנתבעת אף לא העיד פוזיטיבית כי שולמו שעות נוספות כלשהן אף לא מעבר למכסת השעות החודשית כשיטת הנתבעת.

אשר על כן עולה מהדברים כי הוכח בפני כי אכן הנתבעת כמדיניות לא שילמה כלל שעות נוספות (למעט עבור שעות שבת ששולם עבורן תעריף 150% כעדות התובע עצמו).

10. עם זאת באשר לתביעת התובע בגין שעות נוספות בגין שעות לילה, טענת ב"כ התובע כי הזכאות לכך קמה מכח צו ההרחבה בענף האפיה. טענה זו הועלתה לראשונה רק בסיכומים שהוגשו מטעם התובע בתום ההוכחות, מבלי שניתנה לצד השני כל הזדמנות להתייחס אליה ומבלי שהובאה כל ראיה במהלך הבאת הראיות כי אכן צו ההרחבה חל כלפי התובע.

משמדובר במי שעבד כמנהל משמרת בסניף דומינוס פיצה בגבעתיים ומשאין כל מחלוקת כי עבודת התובע היתה כולה בתחום זה, והוא לא עסק בפועל בכל פעולה של אפיה, הרי שאין אף צורך להכנס לשאלה אם צו ההרחבה חל גם בסניף של פיצריה לגבי מי שעוסק באפית פיצה בפועל, ומכל מקום אין כל מקום להרחיבו כך שיחול גם על התובע ואני מקבלת טענת הנתבעת בסיכומיה לענין זה.

לפיכך משתביעת התובע לשעות לילה כעולה מסכומיו נסמכת על החלת צו ההרחבה אני דוחה רכיב זה לתביעתו.

11. באשר לתביעת התובע בגין נסיעות, עולה מהסיכומים שהוגשו, כי תביעתו ככל שהיא מתייחסת לרכיב זה, אינה מתייחסת עוד להשלמת דמי נסיעות לגבי כל תקופת העבודה כפי שניתן להבין מכתב התביעה ומהטבלאות שהכין התובע עצמו ת3/ ות4/ אלא רק לשלושת חודשי עבודתו הראשונים.


עם זאת, עיון בת2/ דוחות הנוכחות מלמד כי לגבי חודש יולי לא הוצג כל דו"ח נוכחות כך שלא ניתן לדעת כמה ימים הופיע התובע לעבודה בחודש זה וכל נתון לענין זה לא נמסר על ידו במהלך עדותו בבית הדין, ואילו לגבי חודש אוגוסט 95' עולה כי התובע הופיע במשך 5 ימים בלבד כך שהוא זכאי רק לחלק היחסי לחודש זה ומשמדובר בשבוע מתוך חודש מדובר על סך 30.5 ש"ח.

בגין חודש ספטמבר 95' שעפ"י ת2/ עבד באופן מלא זכאי התובע לתשלום מלא של כרטיס חופשי חודשי כפי ששולם לו בחודש שלאחריו, היינו 122.- ש"ח.

12. באשר לפיצויי ההלנה אני קובעת כי היתה מחלוקת של ממש ו/או טעות כנה באופן פירוש חוק שעות עבודה ומנוחה שהביאה לתשלום השכר באופן בו שולם אם כי ראוי לציין כי המדיניות בה נקטה הנתבעת מנוגדת לרוחו ולשונו של חוק זה .

אשר על כן אני עושה שימוש בסמכותי עפ"י סעיף 18 לחוק הגנת השכר ומפחיתה פיצויי ההלנה כך שיעמדו על 5% לחודש.

13. התוצאה, איפוא, כי תביעת התובע מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלום לתובע את הסכומים הבאים:

א. את הסך 5,251.77 ש"ח גמול שעות נוספות בצירוף פיצויי הלנת שכר בשיעור 5% לחודש מיום 1.9.98 ועד התשלום המלא בפועל.

ב. את הסך 152.50 דמי נסיעות בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.98 ועד התשלום המלא בפועל.

ג. הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,500.- ש"ח בתוספת מע"מ.

בבקשת רשות ערעור ניתן לפנות לנשיא בית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

פסק הדין ישלח לצדדים בדואר.

ניתן היום כ"ד בשבט תש"ס, 31 בינואר 2000 בהעדר הצדדים.

ש. ולך, רשמת





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי נסיעה לעבודה

  2. חוק הוצאות נסיעה

  3. החזר הוצאות נסיעות

  4. הכללת הוצאות נסיעה בשכר

  5. תשלום החזר הוצאות נסיעה

  6. תביעה בגין החזר דמי נסיעות - שליח

  7. תשלום בגין אחזקת רכב 350 ק"מ

  8. האם החזר הוצאות נסיעה הינו בגדר הכנסה

  9. תשלום הוצאות לנסיעה ברכב פרטי לצרכי עבודה

  10. תביעה לשכר עבודה, פדיון חופשה, הודעה מוקדמת, ודמי נסיעות

  11. צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה

  12. עבודה מעבר הקו הירוק - זכאות שירותי הסעה מהבית - החזר נסיעות

  13. צו הרחבה בדבר בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה

  14. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון