מהי סמכות כונס נכסים


החלטה

מונחת בפני בקשתה של חברת טיטן בנץ בע"מ (להלן: "החברה"), כי אבהיר את גדר סמכותו של עו"ד אמיתי ארליך, אשר מונה ככונס נכסיה. בין היתר, מבוקש כי אבהיר, האם סמכותו כוללת את ניהול ענייני החברה השוטפים בנוסף למימוש הנכסים המשועבדים. כמו כן, מבוקש כי אורה על מתן אחד הסעדים החליפיים הבאים:

א. אם אין כונס הנכסים ממונה אלא על מימוש הנכסים המשועבדים, מבוקשת הקצבת סכום חודשי לקופת החברה עבור הוצאות ניהול שוטפות.

ב. אם כונס הנכסים ממונה אף על הניהול השוטף, מבקשת החברה כי אורה לו ליטול על עצמו גם את הטיפול בתביעות המשפטיות התלויות ועומדות כנגד החברה.

כונס הנכסים מתנגד לבקשה, על שתי חלופותיה השונות. לאחר שהונחו בפני הבקשה, תגובת כונס הנכסים (להלן: "המשיב") וכונס הנכסים הרשמי, וכן תגובה לתגובות אלו, מצאתי כי בנסיבות המקרה ראוי כי אעשה שימוש בסמכותי לפי תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, ליתן החלטה שלא במעמד הצדדים - וכך אני עושה.

עובדות המקרה;

1. עסקיה של החברה לא צלחו, והיא נכנסה להליכי כינוס. ביום 28.5.00 מונה המשיב ככונס לנכסיה מטעם הנושה המובטח.


2. לשיטתו של הכונס, עומד חובה של החברה לנושה המובטח על כ-19.8 מיליון ש"ח. כמו כן, היא ערבה לחובות צד ג' בסך כ 7.7 מיליון ש"ח. מנגד, אין בקופת הכינוס כרגע אלא 720,000 ש"ח לערך, ומימוש נכסה העיקרי של החברה לא יניב אלא 2.5 מיליון דולר במימוש מהיר, סכום אשר רובו עשוי להבלע בידי מס שבח.


3. כנגד החברה עומדות כ-11 תביעות שונות הנמצאות בהליכים משפטיים.


טענות המבקשת;

4. מאז מינוי המשיב לתפקידו, אין הוא מטפל אלא במימוש זכויות החברה בנכסיה, בלא לנקוט כל פעילות הקשורה לניהול החברה. מסיבה זו, נופלת מלאכה זו, הכוללת טיפול מול הרשויות ועריכת מאזנים, אך ורק על הנהלתה המקורית של החברה.
למרות זאת, שלח המשיב מכתב להנהלת החברה, המורה לה שלא לבצע פעולה כלשהי מטעם החברה, אלא אך ורק באישורו בכתב ומראש.


5. נוצר מצב בלתי ברור המצריך הבהרה:
מחד, המשיב אינו פועל כמנהל החברה, ומאידך, הוא דורש כי הנהלת החברה תפסיק למעשה את פעולתה. מסיבה זו, יש להבהיר את גדר סמכויותיו.


6. בבקשת כינוס הנכסים מטעם הנושה המובטח נאמר כי מינוי הכונס נדרש לשם:


"על מנת לייעל את הליכי מימוש הנכסים המשועבדים, תפיסתם ומכירתם".


מכך עולה, לשיטת המבקשת, כי אין סמכותו של הכונס חלה אלא על עניינים אלו בלבד. כמו כן, מונה המשיב אך ורק לכונס, ולא למנהל של החברה.


7. בהחלטת בית המשפט מיום 26.2.01 נקבע כי:


"כאמור, החברה שבכינוס מצויה בכינוס נכסים משמע, שכונס הנכסים מטעם הנושה המובטח תפס אך ורק את הנכסים ששועבדו באיגרת החוב.
כונס הנכסים לא תפס את אישיותה המשפטית של החברה ולחברה אישיות משפטית עצמאית שרירה וקיימת"

(ההדגשות במקור - ו.א).


גם זאת, לדעת המשיבים, מוביל לכך כי סמכותו של הכונס מוגבלת, כאמור בחלופה הראשונה המוצעת בבקשתה.


טענות המשיב;



8. הגדרת הנכסים המשועבדים שעל מימושם מונה הכונס כללה, בהתאם לתנאי איגרת החוב, את כל אלו:


א. כל רכושה ונכסיה של החברה, וכן הון המניות, המוניטין והזכויות.


ב. כל הזכויות מכל סוג ומין הקשורות לחוזי חכירה ושכירות ספציפיים של החברה, וכל הכספים המגיעים מעיריית בני ברק.


ג. שטרות ומסמכים סחירים.


9. מכך עולה, כי מדובר בכינוס נכסים של החברה עצמה ולא רק של נכסים ספציפיים. כמו כן, במסגרת הבקשה שהתקבלה צוין במפורש כי בין סמכויות הכונס יהיה לנהל את עסקי החברה או להשתתף בניהולם, לפי ראות עיניו.


10. פעילותה של החברה מסתכמת מניה וביה בהשכרת השטחים שנותרו בבעלותה, ובנסיונות להסדיר את חוב המס הכבד המוטל עליהם לצורך מכירתם. מטבע הדברים, בנושא זה התמקדה גם פעילות המשיב.


11. המשיב מסכים, כי עצם אישיותה המשפטית של החברה לא נתפסה על ידיו, והיא מוסיפה להתקיים. לכן, קיימת אי בהירות אשר יש לפתור אותה, בין היתר בנושאים הבאים:


א. האם חובה על החברה לציין את דבר מינויו של הכונס בכל המסמכים היוצאים ממנה, והאם כל מסמך כזה חייב להיות על דעת הכונס?



ב. האם רשאית החברה להעסיק עובדים על דעתה ולא על דעת הכונס? לדעת המשיב, דבר זה עשוי לחבל בקופת הכינוס, שכן כך עשויים להצבר חובות חדשים בדין קדימה.


ג. האם רשאית החברה לנקוט בפעולות שונות, כגון פתיחה בהליכים משפטיים או התגוננות בהליכים תלויים ועומדים בלא אישור הכונס?



12. החברה הינה חדלת פרעון. לאור זאת, סבור המשיב כי אין להעמיס על קופת הכינוס הוצאות משפטיות לצורך התגוננות בתביעות, זאת באשר



א. זכות התובעים בדין קדימה קודמת מניה וביה לנושה המובטח.


ב. שאר התובעים יבוא לאחר הנושה המובטח, ולא יפגעו בקופת הכינוס גם אם יזכו בתביעתם במלואה.


13. לחליפין, אם יש מקום להעמיס הוצאות אלו על קופת הכינוס, הרי מן הראוי שהכונס הוא שיטפל בתביעות, ולא הנהלת החברה.


14. המשיב מתנגד נחרצות להקצבת סכום חודשי לפעולות החברה ו/או להתגוננות בהליכים המשפטיים, סכום שהוא מופרז ואינו נחוץ. כמו כן, אין כל הוראה בדין המאלצת את קופת הכינוס לממן את פעולתה השוטפת של חברה חדלת פרעון, דבר אשר יכול אך ורק לגרוע מהקופה ומהנושה המובטח. זאת גם לאור העובדה כי כל נכסיה של החברה מנוהלים מניה וביה על ידי כונס הנכסים. אין כל סיבה לתת למר יצחקי, מנהל החברה, "משכורת חודשית" מקופת הכינוס.


עמדת כונס הנכסים הרשמי;



15. מלשון איגרת החוב עולה כי הכונס מוסמך לנהל את ענייני החברה, ככל שהם נוגעים למימוש השעבוד. התגוננות בשם החברה מתביעות של נושים אחרים אינה כלולה במסגרת זו, ולכן דין עמדת המשיב בעניין זה להתקבל - זאת באשר אין לתביעות אלו השלכה על קופת הכינוס.


16. אין סיבה לחייב את קופת הכינוס לממן הוצאות פעילות שוטפת לחברה חדלת פרעון.


17. מסיבות אלו, דין הבקשה להדחות.


תגובת המבקשת לתגובת המשיב;

18. המבקשת נטלה על עצמה את הטיפול בתביעות, היות והמשיב הודיע כי לא יטפל בכך. כמו כן, למבקשת יש מלוא הידע בכל הנוגע הן לתביעות והן לניהול שוטף. לכן, רצוי כי דברים אלו ישארו בידיה, ויוקצה לה לשם כך תקציב. מאידך גיסא, אי התגוננות כנגד תביעות גורם נזק לחברה, כולל פסיקת הוצאות נגדה בשל אי הגשת תצהירים, אי התייצבות וכיוצא באלו. זאת, בעוד שאין ביכולתה הכספית של החברה להתגונן בלא תקציב חודשי לשם כך.


19. המבקשת אינה חדלת פרעון. אמנם, מצבה קשה, אולם היא פועלת למימוש זכויות בניה עתידיות בנכסיה ולקבלת מענקים המגיעים לה ממרכז ההשקעות, בגין השכרת חלק מהנכס למפעל מאושר.


20. התנהגותו של המשיב, אשר רוצה לחסוך הוצאות לקופת הכינוס, פוגעת במבקשת וכן בנושים אחרים, וזאת שלא כדין.


עד כאן העובדות וטענות הצדדים, ולהלן החלטתי;

21. עסקינן בחברה אשר מונה לה כונס נכסים קבוע, ולא הוגשה נגדה עדיין בקשת פירוק. יוצא מכך, כי בעוד כונס הנכסים שולט בנכסיה נשוא איגרת החוב אשר מכוחה מונה, נותרה ישותה המשפטית של החברה עצמאית, שרירה וקיימת, בלא שעצם קיומה יושפע מהליך הכינוס.
החברה מבקשת לערוך פעולות מסויימות, אשר לשיטתה יטיבו הן עמה והן עם נושיה. כונס הנכסים, בשם הנושה המובטח מתנגד לכך. דומה, כי לא ניתן להכריע במקרה זה בלא לסקור ראשית מספר מושכלות יסוד הנוגעות לדיני כינוס וליחסים בין כונס נכסים קבוע לחברה שבכינוס.


22. מערך היחסים בין כונס הנכסים לבין החברה שבכינוס נקבע למעשה בידי שני אלו:


א. מהות וסוג הנכסים עליהם מונה כונס הנכסים יחסית לכלל נכסי החברה.
ב. גובה חובו של הנושה המובטח יחסית למסת נכסי החברה.


23. כאשר בדיון בסמכויות כונס נכסים עסקינן, יש לבדוק ראשית כל אלו נכסים תפס במינויו, ואילו נכסים נותרו מחוץ לאגרת החוב. ככל שבנסיבות המקרה ימצא בית המשפט כי מינוי הכונס מוגבל יותר למסגרתם של נכסים ספציפיים, אשר מותירים נכסים אחרים ופעילות אפשרית של החברה מחוצה לו, כך יטה יותר לפסוק כי על הכונס להצטמצם במסגרת הנכסים עליהם מונה, ולא להתערב בפעילות החברה.


מאידך גיסא, ככל שיראה בית המשפט כי הכונס תפס, מכח איגרת החוב את עיקר נכסי החברה ופעילותה, כשהוא מותיר מחוץ לאיגרת החוב אך ורק ישות משפטית ערטילאית לחלוטין ונטולת נכסים או יכולת פעולה עצמאית, כך יטה בית המשפט לקבוע כי "הנכסים הספציפיים" עליהם מונה הכונס כוללים בתוכם גם את ניהול החברה עצמה, משל "השלם שווה לסכום חלקיו", וזאת במקום האורגנים המוסמכים שפעלו קודם להליך הכינוס. זאת, שכן הישות הנפרדת של החברה הפכה, בנסיבות המקרה, למושכלה משפטית תאורטית גרידא.


24. המקרה דנן הינו דוגמא מובהקת לסוג המקרים השני. עיון באיגרת החוב יתקשה מאד למצוא נכס אפשרי כלשהו, מכל סוג ומין, קיים או עתידי, אשר יכול לחמוק מתחת לידו של השעבוד הצף דנן. לכן, החלטה מהסוג שמבקשת החברה, לפיה לא קיבל הכונס את היכולת לנהלה בפועל, אלא רק לממש את הנכסים המשועבדים, תהיה מלאכותית ומנותקת מהמציאות. זאת, משום שבמקרה דנן, השלם אכן שווה לסכום חלקיו, קרי, מלאכת מימוש הנכסים המשועבדים, שהם כל נכסי החברה, דורשת ניהול של כל החברה.


דומה כי עיקר טרונייתם של המבקשים הינה על דרך ניהול החברה בה נוקט כונס הנכסים. קרי, הזנחת פעילות הנראית להם חשובה, כגון עריכת מגעים עם רשויות ובעיקר התגוננות בתביעות התלויות ועומדות מול החברה. לעניין זה אדרש בהמשך החלטתי.


25. אין חולק, כי כאשר נכנסה חברה לכינוס נכסים קבוע, להבדיל מהקפאת הליכים, הרי מטרת פעילותה משתנה (זאת בסייג כי כונס הנכסים אכן תפס את כל ניהולה, כפי שפרטתי קודם לכן). מכאן ואילך, אין החברה פועלת עוד למקסום רווחי פעילותה עבור משתתפיה, אלא בעיקר וקודם כל בכדי למקסם את פירעון החובות לטובת הנושה המובטח מכוחו התמנה כונס הנכסים. זאת, כמובן, בסייגים של חובות שבדין, תום-לב וחובות אמון וזהירות המוטלות על הכונס, במידה שהן מוטלות, לטובת גורמים אחרים כגון נושיה הבלתי מובטחים של החברה.


מכאן, כי לחברה ולבעליה אין עוד זכות מוקנית לטעון כנגד הכונס כי ניהולו את החברה אינו מיטבי וגורם להם נזקים. זאת, בשל המושכלה הבסיסית כי אינטרס הנושה המובטח למקסם את גביית חובו ואינטרס המשתתפים למקסם את רווחי החברה אינם עולים לעיתים בקנה אחד, ולא פעם הם מגיעים לכדי ניגוד. במקרים אלו, גובר אינטרס הנושה המובטח, גם אם כרוך בדבר זה נזק לחברה ולמשתתפיה. זאת, כמובן, בסייגים של ניהול בתום-לב ובדרך מקובלת, תוך המנעות מגרימת נזק מיותר לצדדים שלישיים שאינו דרוש למען פרעון החוב לנושה המובטח. זהו מחירה, הכבד מאד לעיתים, של חדלות פרעון עבור משתתפי החברה.


מושכלה בסיסית המשתמעת מכל האמור לעיל הוא כי הנושה המובטח אינו חייב בדרך-כלל לתקצב פעילות כלשהי של החברה, אלא אם הוא מעוניין בכך. זאת, אלא אם כן החליט בית משפט בהחלטה מפורשת לחייבו לכך, וזאת מטעמים מפורשים ומנומקים, ובדרך-כלל לזמן מוגבל. תהיינה חובות האמון אשר מוטלות על נושה מובטח, בנסיבותיהם של מקרים שונים כאשר תהיינה, אין בכך בכדי לשנות את העובדה כי בסופו של יום, נושה מובטח אינו משקיע או רוכש הנכנסים לחברה, ותפקיד באי-כוחו הינו להוציא כספים מהחברה, ולא להכניסם אליה.


26. בהעדר הוראה מטעם בית המשפט לנהל את החברה כ"עסק חי", ובהעדר רצון מטעם הנושה המובטח לעשות כן, יגעתי ולא מצאתי מהיכן באה טענת החברה כי יש להורות לכונס להקציב לה תקציב קבוע לפעולותיה השוטפות. דומה, כי נתבלבלו היוצרות אצל המבקשת, ונשתכח ממנה כי אין היא מצויה בהקפאת הליכים, אלא בכינוס.


לא זאת, אלא אף זאת; בניגוד לנטען בכתבי בית-דין של המבקשת, הרי לאחר שעיינתי בתגובות ובצרופותיהן, נחה דעתי כי החברה דנן הינה חדלת פרעון במובהק, באשר חובה לנושה המובטח עולה באופן ניכר על סכום נכסיה, זאת גם אם יבוטל היטל מס השבח על נכסה העיקרי. כלום סבורה המבקשת, באמת ובתמים, כי הנושה המובטח הינו משקיע או מבטח, אשר מוטל עליו לממן את פעולתן השוטפת של חברות חדלות-פרעון?



27. כעת, לא נותר אלא לדון בגורלן של התביעות המשפטיות, והאם לאור כל האמור לעיל מוטלת על הכונס חובה כלשהי לטפל בהן, או להניח לחברה לעשות כן.


אין חולק, והמבקשת מודה בכך בעצמה, כי אין ביכולתה לממן את המשך הטיפול בתביעות אלא אם יסייע בידה הכונס. לכן, אין המדובר במקרה בו מכשיל כונס הנכסים בשל נוקשות גרידא את החברה, אלא נשאלת השאלה האם מוטלת על הכונס חובה, ממקור כלשהו, לטפל בתביעות או לתקצב את הטיפול בהן. משהוברר, כי אין על הכונס כל חובה להפעיל את החברה עצמה, נותרה לבירור השאלה האם אין להטיל על הכונס לעשות כן מכח חובת אמון לטובת נושיה הלא מובטחים של החברה.


28. פסיקתו של בית משפט זה, החל בפש"ר 466/93 גרבש נ' שלף, הכירה בקיומה של חובת אמון, במקרים מסויימים, של הנושה המובטח כלפי הנושים הבלתי מובטחים, הכפופים לכוחו העדיף. מאידך גיסא, הוכרה גם העובדה כי חובת אמון זו אינה חסרת גבולות, תלויה בנסיבות המקרה, ואין בה בכדי לאלץ את הנושה המובטח להזיק באופן מהותי לעניינו הוא.


וכך נאמר בעניין זה בהחלטתי בפש"ר 1717/00 בש"א 13215/01 בעניין אולמי דוד:


"יוצא, כי "הפקעת הכוחות" מהנושה המובטח שקבעה הלכת גרבש רחוקה מלהיות מוחלטת. נהפוך הוא. כל כולה נועדה אך ורק להבטיח כי הנכס נשוא השעבוד ימכר במחיר סביר, לתועלת הנושים הבלתי-מובטחים. מעבר, לכך, חל הרציונל הרגיל שצוטט לעיל לעניינו של נושה מובטח: הותרת הכח להיות אדון להליך המימוש בידיו, כאילו אין הליך של פירוק או פשיטת רגל. קרי, את הפגיעה אשר נפגע הנושה המובטח מניה וביה יש לצמצם ככל הניתן, ובשום פנים ואופן לא להרחיבה מעבר להכרחי לשמירת האינטרס של הנושים הבלתי מובטחים.


יוצא מכך, כי הלכת גרבש אינה פוגעת בעדיפותו המוחלטת של הנושה המובטח לעניינם של התקבולים שהתקבלו ממכירת הנכס המשועבד"

(ההדגשות אינן במקור - ו.א).

יוצא, כי קיום חובת האמון ומימדיה תלויים תמיד בנסיבות המקרה, ובמאזן הנזקים והנוחות העולה מתוכו, המבקשים לאזן בין זכות הנושה המובטח להיות אדון לגורל חובו, לבין זכותם של הנושים הבלתי מובטחים להמנע מפגיעה, שאינה כדין ואינה מתחייבת מעצם גביית חובו של הנושה המובטח לפני שיפרעו הם כדי חובם.


29. שלב ראשון ובסיסי בקביעת מימדיה של חובת האמון המוטלת על הנושה המובטח לטובת הנושים הבלתי מובטחים הוא בדיקת היחס בין גודל חובו לכלל נכסי החברה, במידה ובשעבוד צף עסקינן, או ביחס לערך הנכס המשועבד, אם בשעבוד ספציפי עסקינן.
הבחנה זו, היתה בין היתר, גם הבסיס להלכת גרבש, אשר קבעה כי הנושה המובטח בשעבוד ספציפי יוכפף להליך פשיטת הרגל או הפירוק אך ורק אם ערך הבטוחה שבידו עולה על ערך החוב כלפיו, ויש חשש כי יתרשל וימכור אותה במחיר נמוך מדי, אשר יקפח את הנושים הבלתי מובטחים. מאידך, כאשר ערך הבטוחה נופל מערך החוב לנושה המובטח, אזי עניינם של הנושים הבלתי-מובטחים בגורל הבטוחה הינו חלש ביותר, ומנגד, הנושה המובטח הינו בעל אינטרס חזק למקסם את שווי הבטוחה עד כמה שניתן.


דומה, כי ניתן לגזור מכך גזירה שווה גם לעניינה של הבקשה דנן. כאשר שווי החוב המובטח בשעבוד צף גבוה באופן ניכר מערך נכסי החברה (כבנסיבות המקרה דנן), אזי סביר להניח כי לא יוותרו, בלווא-הכי, נכסים מהם יוכלו הנושים הבלתי-מובטחים להפרע. במקרה זה, קטן האינטרס לפקח ולהגביל את הנושה המובטח בכדי לשמור על עניינם, וגדל האינטרס של הנושה המובטח לפעול למקסום המטבי של מימוש נכסי החברה וזאת לטובתו הוא.


30. במקרה דנן, עסקינן בתביעות משפטיות אשר לדעת כונס הנכסים, אין בהן חשיבות, באשר יפלו בלוא-הכי אל מסגרת הנשיה הבלתי-מובטחת, אשר לא יהיה לה מהיכן להפרע בנסיבות המקרה, ואין בה בכדי להשפיע על קופת הכינוס.
בנסיבות אלו, משקלו של האינטרס לאלץ את הכונס להשקיע זמן ומשאבים לטיפול בתביעות אלו הינו קטן ביותר, זאת באשר נזקן המהותי כלפי הנושים הבלתי מובטחים אינו גדול.


לא זאת, אלא אף זאת; גם ישארו בסופו של יום כספים בקופה עבור הנושים הבלתי מובטחים, ויפתח הליך של בדיקת תביעות חוב מטעמם, אין בכך בכדי להעלות או להוריד במידה ניכרת. מן המפורסמות הוא כי סמכותו של מפרק או מנהל מיוחד הבודקים תביעות חוב כוללת, בין היתר סמכות לבחון לגופם פסקי דין אשר ניתנו במעמד צד אחד ובהעדר הגנה, ובמידת הצורך אף לדחות את תביעת החוב הכרוכה בהן. גם מסיבה זו, הנזק אשר צפוי לנושים הבלתי מובטחים מהעדר התגוננות של החברה חדלת הפרעון בתביעות דנן אינו מצדיק הטלת נטל ההתגוננות, על כל המשתמע ממנו, על קופת הכינוס.


31. בשולי הדברים יוער כי במקרה דנן לא נטען על ידי המבקשת כי בין התביעות התלויות ועומדות כנגד החברה מצויות גם תביעות בדין קדימה. אלא, שגם עובדה זו, לכשעצמה, לא היתה מקנה לה מעמד כלשהו כלשהו לטיעון כנגד התנהגות הכונס. זאת, שהרי העדר התגוננות בלתי מוצדק כנגד תביעה בדין קדימה לא תפגע אלא בקופת הכינוס, ולא בנושים הבלתי מובטחים, אשר קלושים מאד סיכוייהם לקבל דיבידנד כלשהו בנסיבות המקרה דנן, בין כך ובין כך. קל וחומר, שאין צפויה לחברה כל פגיעה נוספת מעניין זה, ואין לה (להבדיל, למשל, מלנושה המובטח) כל מעמד במסגרתו.


32. מכל האמור לעיל, יוצא כי דין הבקשה להדחות. בנסיבות המקרה, באשר החברה חדלת פרעון וכל נכסיה משועבדים למשיב בכל מקרה, אינני עושה צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק כינוס נכסים

  2. מהי סמכות כונס נכסים ?

  3. הסכם עם כונס נכסים

  4. מינוי כונס נכסים זמני

  5. טופס צו כינוס

  6. בש"א של כונס נכסים

  7. כונס נכסים משק חקלאי

  8. תקנות כונסי נכסים

  9. החלפת כונס נכסים

  10. הרשאה מפורשת

  11. בקשה למתן הוראות

  12. בקשה לשלם לקופת הכינוס

  13. מס תשומות - כונס נכסים

  14. סעד של מינוי כונס נכסים

  15. ערעור מע"מ של כונס נכסים

  16. בקשה למתן צו כינוס

  17. ארנונה - כונס נכסים

  18. תשלום לקופת הכינוס

  19. תלונה על כונס נכסים

  20. טופס מינוי כונס נכסים

  21. דו"ח כספי חברה בכינוס נכסים

  22. תביעה נגד כונס נכסים

  23. מינוי כונס נכסים נוסף

  24. בקשה למתן הוראות לכונס

  25. ערעור על שכר טרחת כונס נכסים

  26. מתי מגישים בקשה למתן הוראות ?

  27. טענת רשלנות כונס נכסים

  28. טופס צו מינוי כונס נכסים

  29. תקנות שכר טרחת כונס נכסים

  30. מחלוקת בין כונס נכסים של חברות

  31. צו כינוס נכסים של שותפות רשומה

  32. טופס ערובה של כונס נכסים

  33. שיתוף פעולה עם כונס נכסים

  34. זכויות יורשים - כונס נכסים

  35. עיכוב ביצוע צו כינוס נכסים

  36. בקשה לחייב כונס נכסים להעביר כסף

  37. עובדים לשעבר של חברה בכינוס נכסים

  38. ביטול מינוי כונס נכסים זמני

  39. טופס התנגדות לבקשת צו כינוס

  40. בקשת כונס נכסים לאישור מכר

  41. מינוי כונס נכסים זמני על תוכנת מחשב

  42. שכר טרחת כונס נכסים לפי שעות

  43. ערבות כונס נכסים בהוצאה לפועל

  44. האם כונס נכסים יכול להעסיק עובדים ?

  45. מסמכים המעידים על תשלום - צו כינוס

  46. חלוקת חניות על ידי כונס נכסים

  47. בקשה להורות לכונס נכסים להתקשר בחוזה

  48. קופת כינוס נכסים - תשלום ארנונה

  49. קניית רכב מכונס נכסים - סיכונים

  50. בקשה למינוי כונס נכסים על מקרקעין

  51. מינוי כונס נכסים למכירת נכס שאינו משועבד

  52. אישור לכונס נכסים למכור נכס מקרקעין

  53. בקשה למינוי כונס נכסים זמני (במעמד צד אחד)

  54. טופס מינוי כונס נכסים ע''י בית משפט

  55. מכירה על ידי כונס נכסים – רשלנות מציע הצעה

  56. טענת קיזוז חוב של חברה בכינוס נכסים

  57. בקשה לדחייה על הסף - העברת כספים לקופת הכינוס

  58. בקשה למכור דירה באופן עצמאי בכינוס נכסים

  59. בקשת כונס נכסים למכור את זכויות החייב בנכס

  60. פיצויים בגין עוגת נפש עקב רשלנות כונס נכסים

  61. תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי - בקשה למינוי כונס נכסים

  62. בקשה למתן הוראות - סעיפים 373 ו- 374 לפקודת החברות

  63. לטענת התובע הנכס בסופו של יום נמכר בהליך של כינוס נכסים

  64. מינוי כונס נכסים על זכויות במשק החקלאי במסגרת תיק הוצאה לפועל

  65. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון