טען ביניים או תביעה רגילה


החלטה

תובענה זו של המבקשת חברת "רדיו ללא הפסקה בע"מ (להלן: "המבקשת"), הוגשה כטען ביניים.

בית המשפט מתבקש להורות לה אם עליה לפעול בהתאם לדרישתה של הטוענת מס' 1, חב' "נכסים יזום ופיתוח" (ני"פ) בע"מ (להלן: "ני"פ") במכתבה מיום 20.8.00.

ני"פ רשומה כבעלת מניות במבקשת.

בין ני"פ לבין הטוענת מס' 2, חב' "קלאב הוטל אילת בע"מ" (להלן: "קלאב"), נחתם הסכם למכירת מניותה של ני"פ במבקשת.

כניסתו של ההסכם לתוקף הותלתה בקבלת אישור של הרשות השניה לטלויזיה (להלן: "האישור").
קבלת האישור למכירת המניות היתה מחוייבת על פי הוראות סעיף 36 (ב)(1) לחוק הרשות השניה לטלויזיה ולרדיו התש"ן-1990.


בהסכם נקבע מועד להשגת האישור.


לאחר שחלף המועד וחלפו גם הארכות שניתנו להשגת האישור והאישור לא הושג, הודיעה ני"פ למבקשת ולקלאב כי להסכם המכירה אין עוד תוקף .


במכתבה של ני"פ מיום 20.8.00 היא הודיעה למבקשת כי מכח מניותיה במבקשת ובהתאם לתקנונה של המבקשת היא מפטרת את שני הדירקטורים שמינתה לבקשתה של קלאב, ובמקומם היא מבקשת את מינויים של שני דירקטורים אחרים.

יצויין כי:

(1) עד לביטול הסכם המכירה ועד למישלוח המכתב הנזכר מיום 20.8.00 לא נמסר למבקשת שטר העברת מניות בגין המניות נשוא הסכם המכירה.

(2) לא נעשה כל שינוי רישום בפנקס בעלי המניות במבקשת ביחס למניותיה של ני"פ והיא עודנה רשומה כך.

(3) לאחר חתימת הסכם המכירה, ביצעו הצדדים להסכם מספר פעולות על פיו, קלאב שילמה לני"פ כספים ומונו כאמור במבקשת מכח מניותיה של ני"פ שני דירקטורים שקלאב רצתה במינויים.


ני"פ חולקת על טענתן של המבקשת ושל קלאב כי בדין הוגש הליך זה כטען ביניים.


ני"פ טוענת כי מאחר ולא הוצג למבקשת שטר העברת מניותיה לקלאב, והיא הרשומה כבעלת המניות, אין ולא היה למבקשת שיקול דעת בענין החלפת הדירקטורים מכח מניותיה של ני"פ. היה על המבקשת לקיים את הוראתה של ני"פ ללא כל עיכוב.


יתירה מזו, קלאב אפילו לא ביקשה מהמבקשת לרשום אותה כבעלת המניות. לפיכך לא היתה הצדקה לפנייתה של המבקשת בטען ביניים זה, שגרר עיכוב בביצוע דרישתן למימוש זכויותיה כבעלת מניות.


עוד טוענת ני"פ כי על ידי הגשת הליך זה, שרתה המבקשת את עניינה של קלאב וזיכתה אותה בעיכוב מימוש זכויותיה של ני"פ כאילו ניתן צו זמני לעיכוב כזה.


על כן מבקשת ני"פ לדחות על הסף את הבקשה.

השאלה הראשונה ולמעשה המקדמית הטעונה הכרעה היא אם מן הדין להכריע בסכסוך שבין קלאב לבין ני"פ בהליך טען ביניים או בתביעה רגילה.

המבקשת סומכת את צידקת פנייתה בטען ביניים זה על פי פסק הדין בע"א 63/78 (פ"ד לה'(1) עמ'337).

נראה כי המבקשת התעלמה מההבחנה שנעשתה באותו פסק דין בין הדרך לבירורו של סכסוך בענין נכונות הרישום בפנקס בעלי המניות, לבין הדרך לברורו של סכסוך בענין החובה להעביר מניות.


בעמ' 350 באותו פסק דין מסכם בית המשפט את הדברים כדלהלן: (שם מול האות ד'):


"תביעה לאכיפת התחייבות להעביר מניות בנסיבות נתונות מן הנכון שתוגש בדרך הרגילה, שהרי לא העדר הרישום הנכון הוא המחלוקת האמיתית, אלא זו נסבה על השאלה אם יש חובה חוזית להעביר מניות."



הוא הדין במקרה שבפנינו. המחלוקת האמיתית היא אם יש לאכוף על ני"פ ביצוע הסכם המכירה.


לפיכך, נכון לומר כדברי פסק הדין המצוטט מהאמור מול האות ה' (שם בעמ' 350).


"נכון היה לצעוד בדרך המלך ולבקש אכיפת התחייבות להעביר מניות".


כל עוד לא נקבע אחרת על ידי בית משפט מוסמך, היה על המבקשת לנהוג לפי תקנונה למימוש זכויות של בעלי מניות הרשומה בפנקס בעלי המניות שלה.


לא היתה הצדקה לפניה בהליך טען ביניים.


הבקשה נדחית.


המבקשת תשלם למשיבה מס' 1, נכסים יזום ופיתוח (ני"פ) בע"מ סך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כהוצאות כולל שכר טרחת עו"ד.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון