פסק דין א. העובדות א.1 בתאריך 13/5/96 רכשו התובעים דירה הידועה כמגרש 12 בגוש 2020 חלקה 28 באשדוד (להלן: "הדירה") מהנתבעות, חברות קבלניות לבנייה, אשר בנו את הדירה ואחראיות לתקינותה. א.2 בתאריך 4/1/98 קבלו התובעים את החזקה בדירה לידיהם. א.3 בתביעה זו, עותרים התובעים לפצותם בגין נזקים שנגרמו להם, עקב ליקויים שהתגלו בדירה. בכתב התביעה פירט התובעים את נזקים כדלקמן: א.3.1 אומדן עלות תיקון הליקויים בדירה, בהתאם לחוות דעת מומחה מטעמם של התובעים 39,476 ש"ח א.3.2 פיצוי בגין הפסד ימי עבודה והוצאות נסיעה 20,000 ש"ח א.3.3 צער, סבל ועגמת נפש 15,000 ש"ח א.3.4 הפסד ימי עבודה בגין ביצוע תיקונים בעתיד 2,500 ש"ח סה"כ 65,776 .4 התובעים טוענים כי הליקויים בדירה נגרמו עקב עבודתן הרשלנית והבלתי מקצועית של הנתבעות. לטענתם, עקב הוצאת אריחים מרצפת הדירה, מעדה התובעת מס' 2, נפלה וכתוצאה, נגרמו לה חבלות. הפיצוי הנתבע, כולל את נזקה של התובעת מס' 2 בגין חבלותיה. א.5 הנתבעות כפרו בכל העובדות שיוחסו להן בכתב התביעה. לטענתן, בעת מסירתה לידי התובעים, היתה הדירה במצב תקין וראוי לשימוש, דא עקא, קבלן מיזוג מטעמם של התובעים, אשר התקין מזגן בדירה, התרשל בביצוע תפקידו וגרם לליקוי הנטען מתחת לרצפת הדירה. א.6 הנתבעות טוענות כי, הן ניאותו לתקן את הליקוי, לפנים משורת הדין וחרף העובדה שזה לא נגרם בעטיין. הנתבעות טוענות כי לאחר שניאותו להסיר מספר אריחים ממקומם, על מנת לבחון את מקור הליקוי הנטען בריצוף, סירבו התובעים לאפשר להן להחזיר את האריחים למקומם ובנסיבות אלו, אם התובעת מס' 2 מעדה ונפלה - כטענתה - הרי שאין לה להלין אלא על עצמה. א.7 הנתבעות טוענות כי לא התגלו בדירה ליקויים, אשר נגרמו, לכאורה, כתוצאה מעבודתן. א.8 נוכח הפער שנפער בין עמדותיהם של התובעים והנתבעות, בכל הנוגע לטיבם של הנזקים שהתגלו, לכאורה, בדירה ואומדן עלות תיקונם, מינה בית המשפט את המהנדס עופר גלעד, כמומחה מטעמו, בהסכמת באי כוח הצדדים, לשם בחינת הדירה על הליקויים שהתגלו בה. א.9 המהנדס גלעד, קבע בחוות דעתו כי, מרבית ממצאיו ומסקנותיו של המהנדס קצור, מטעמם של התובעים - אינם מבוססים. כך, באשר לליקויי שלד, קבע המהנדס גלעד, כי אין עדות לקיומם של ליקויים אלו, בניגוד לקביעתו של המהנדס קצור וכי מדובר בסדיקה בטיח בלבד. באשר לריצוף - אשר לגביו, קבע המהנדס קצור כי יש להחליפו - נקבע ע"י המהנדס גלעד, כי "הריצוף בדירה בוצע בהתאם לכללי המקצוע וכי רטיבות חול הריצוף אינה עולה על הערך המותר על פי התקן". המהנדס קצור אמד את כלל הנזקים בדירה בסך של 39,476 ש"ח, כולל מע"מ. האומדן, על פי חוות דעתו של המהנדס גלעד מגיע לסך של 7,371 ש"ח בלבד, כולל מע"מ. א.10 על יסוד חוות דעתו של המהנדס גלעד ובהתאם להסדר שהושג בין הצדדים, אפשרו התובעים לנתבעות לבצע את תיקוני הליקויים בדירה. בתום ביצוע עבודות התיקונים, הגיש המהנדס גלעד חוות דעת משלימה, אשר בה פירט את הליקויים שנותרו בדירה, לרבות אומדן עלות תיקונם, אשר מגיע לסך של 1,170 ש"ח, כולל מע"מ. המהנדס גלעד העריך כי נחוץ יום עבודה אחד, לבצוע התיקונים שנותרו. א.11 על יסוד עובדות אלו, הסכימו הצדדים כי בית המשפט יכריע בשאלות שנותרו במחלוקת, על בסיס סיכומים בכתב, שהוגשו מטעם באי כוח הצדדים. ב. דיון והכרעה ב.1 הליקויים בדירה התובעים טוענים כי הליקויים שהתגלו בדירה, נגרמו כתוצאה מעבודתן הרשלנית של הנתבעות וכי בעטיים, נגרמו להם נזקים כבדים, אשר חובת פיצויים חלה על הנתבעות. ב.2 הנתבעות כופרות באחריות המיוחסת להן, בגרימת הליקויים. לטענתן, מקור הליקויים שנמצאו בריצוף הדירה - ראש הנזק העיקרי - בעבודתו הכושלת והרשלנית של קבלן מיזוג אויר, מטעמם של התובעים, אשר התקין בדירה מזגן. ב.3 הנתבעות טוענות, כי התובעים מנעו מבעדן לבצע את תיקוני הבדק ובכך הפרו את התחייבותם על פי הדין ומכוח הסכם המכר. ב.4 הנתבעות טוענות, כי לטענות התובעים אין כל אחיזה במציאות וכי התביעה על פניה, טורדנית וקנטרנית. ב.5 הפער שנפער, בין חוות דעתו של המהנדס קצור מטעמם של התובעים, לבין חוות דעתו של המהנדס גלעד, מטעמו של בית המשפט - תומך בטענת הנתבעות, בדבר המגמה הברורה העולה מכתב התביעה - להפריז ולהגזים בתיאור הליקויים, אשר נמצאו בדירה, לשם האדרת סכום התביעה. ב.6 המהנדס גלעד דחה את מסקנותיו של המהנדס קצור, בציינו, בנימה ביקורתית, כי אין להן יסוד והן אינן נסמכות על הוראות החוק, מה גם, שאין זיקה בין הליקויים שפורטו בחוות דעתו של המהנדס קצור לבין הליקויים אשר נמצאו בפועל בדירה. ב.7 להלן התייחסותו של המהנדס גלעד, כפי שמופיעה בחוות דעתו, לליקויים שצויינו בחוות דעתו של המהנדס קצור: ליקויי טיח וצבע: "המהנדס קצור לא ציין בחוות דעתו מאילו תת סעיפים הוא למד כי בדירה הנבדקת קיים ליקוי בטיח הפנים ואילו בדיקות ביצע על מנת לתמוך בהנחה זו. מהנדס קצור אף לא ציין היכן על פני שטח הפנים של הדירה הבחין בליקויים המצויינים בחוות הדעת... לא ניתן ללמוד מחוות דעתו של מומחה א' (המהנדס קצור - ו.מ.) מדוע לדעתו אופן הביצוע בדירה אינו עומד בדרישות המופיעות בסעיפים הנ"ל... התקן קובע בטבלה מס' 1 כיצד יש לערוך את הבדיקות לפרמטרים הנ"ל ומאחר ומומחה א' לא הציג בחוות דעתו מרשם בדיקות עפ"י דרישות התקן, נראה כי אלו לא בוצעו". ליקויי צבע: "המומחה (מטעם התובעים - ו.מ.) לא ציין אילו בדיקות ערך לצורך קביעת מס' שכבות הצבע במוצרי הנגרות והיכן מצא את הליקויים שציין בחוות דעתו. בבדיקה לא נמצאו ליקויים בצביעת משקופי הדלתות". עבודות המסגרות: "לצורך ביסוס טענותיו, מפנה מומחה א' בחוות דעתו לת"י 23 סעיף 201.4. ת"י 23 'מכללי דלתות עץ' הוא סדרה של 7 תקנים החלים על דלתות עץ מסוגים שונים. לא ברור מה הקשר בין התקן הנדון לליקוי המיוחס לדלת פלדה". ב.8 בית המשפט ער לעובדה, שאיש מהמהנדסים לא נחקר בפניו. חרף זאת, מקובלת על בית המשפט חוות דעתו של המהנדס גלעד, אשר מונה בהסכמת הצדדים ואין הוא צד לסכסוך - על פני חוות הדעת של המהנדס קצור, אשר הוגשה מטעמם של התובעים, ואשר ניכר עליה כי הינה מגמתית, מופרזת ואינה מבוססת כדבעי. ב.9 אומדן הליקויים, בחוות דעתו של המהנדס גלעד מגיע לכ20%- מאומדנו של המהנדס קצור ודי בכך, כדי לעמוד על המגמה המאפיינת את חוות דעתו של המהנדס קצור. ב.10 באשר לתקופת התיקונים - קבע המהנדס גלעד, כי לשם תיקון הליקויים במלואם, דרושים 5 ימי עבודה. בתום ביצוע התיקונים, על ידי הנתבעות - העריך המהנדס גלעד, כי דרוש יום אחד נוסף, להשלמת התיקונים שנותרו. ב.11 קיומם של ליקויים כאלה ואחרים, בדירות אשר בנייתן אך הסתיימה - הינה תופעה שכיחה, המהווה חלק בלתי נפרד מבנייתן של דירות . מהטעם הזה, קבע המחוקק תקופת בדק, אשר במהלכה, קנויה זכות לחברה הקבלנית הבונה, לתקן את הליקויים. בנסיבות אלו, בהתחשב בכמות הליקויים שנמצאו בדירה, ע"י המהנדס גלעד, בטיבם ומהותם - אין לקבל את הטענה כי, מדובר בליקויים חמורים המצביעים על עבודה רשלנית וכושלת של הנתבעות. ב.12 האם זכאים התובעים לפיצוי בגין הליקויים שנמצאו בדירה? התובעים טוענים כי כתוצאה מהליקויים, נגרמו להם נזקים כבדים, הן בגין הפסדי ימי עבודה, בשל הזמן הרב שנאלצו לשהות בדירה, על מנת לאפשר לבעלי המלאכה לבצע את עבודות התיקונים, הן בשל הוצאות נסיעה מוגדלות והן בגין עגמת נפש. ב.13 התובעת מס' 2 טוענת כי, כתוצאה מחשיפתם של חלק מהאריחים, היא מעדה לתוך חלל שנפער באריחי המרצפות ונפלה. בגין החבלות שנחבלה, עותרת התובעת לפצותה, על הכאב והסבל שנגרמו לה. ב.14 ב"כ התובעים פירט בסיכומיו את נזקיהם של התובעים וטען, כי יש לפצותם בסכום כולל, אשר לא יפחת מהסך של 20,000 ש"ח. ב.15 הנתבעות טוענות מנגד, כי אין לחייבן בפיצויים של התובעים. לטענתן, התובעים לא אפשרו להן לממש את זכותן, על פי הדין, לבצע את תיקוני הליקויים, במהלך תקופת הבדק. ב.16 יתירה מזאת, הנתבעות טוענות כי הליקויים שנמצאו בדירה הינם מזעריים ואין בהם, כדי להקים עילה לפיצוי. באשר למעידתה ונפילתה של התובעת - טוענות הנתבעות כי זו נגרמה בשל סרבנותם של התובעים, אשר דחו את הצעתן להשיב את האריחים למקומם, לאחר שהוסרו. זאת ועוד, הנתבעות טוענות כי נזקה של התובעת כלל לא הוכח ובכל מקרה, יש לזקוף לחובתה תרומת רשלנות בשיעור של 100%. בנוסף, לטענתן, התובעת לא השכילה להוכיח את הקשר הסיבתי, בין אירוע נפילתה לכאורה, לבין הנזק הנטען. ב.17 לאחר שבחנתי את טיבם ומהותם של הליקויים נחה דעתי, כי הם לא פגעו פגיעה של ממש באורח חייהם התקין של התובעים. תיאור הליקויים, בחוות דעתו של המהנדס גלעד מלמד, כי מדובר בליקויים מזעריים, בעיקרם אסטטיים, אשר אין בהם כדי להשפיע על נוחותם ואיכות חייהם של התובעים. ב.18 באשר לחבלות אשר נגרמו לתובעת - אף כי צודקות הנתבעות בטענותיהן, כי אלו לא הוכחו וכי על פניה, לתובעת תרומת רשלנות גבוהה בגרימתן - מן הראוי לפצותה פיצוי אשר יהלום את הנסיבות כפי שפורטו להלן ובהתחשב בעובדות הבאות: ב.18.1 האריחים בדירה היו חשופים לאורך תקופה ארוכה, בת חודשים רבים, בהם שהתה התובעת בדירתה וחזקה עליה כי הייתה ערה למפגע הקיים בדירה. בנסיבות אלו, שומא היה על התובעת לנקוט באמצעי הזהירות הדרושים, למניעת התאונה. משלא עשתה כן - היא נושאת באחריות ניכרת בגרימת התאונה. ב.18.2 אין להתעלם מטענת הנתבעות, אף כי זו לא התבררה עד תום - כי התובעים סירבו לאפשר לנתבעות להשיב את האריחים למקומם, חרף נכונותן לעשות כן. ב.18.3 כלל לא ברור באם הוצאתם של האריחים ממקומם, נגרמה כתוצאה מעבודתן הרשלנית לכאורה, של הנתבעות או שמא, מעבודתו הכושלת של קבלן המזוג. ב.19 בהתחשב בכל הגורמים המפורטים לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי הפיצוי הראוי וההולם, בנסיבות העניין, בגין עגמת נפש, שנגרמה לתובעים בכלל ובשל סבלה של התובעת בפרט - יעמוד על סך 3,000 ש"ח. ב.20 באשר להוצאות נסיעה והפסד ימי עבודה - ראש נזק זה, כלל לא הוכח. חרף הקביעה לפיה, לשם ביצוע התיקונים דרושים 5 ימי עבודה וכן, דרוש יום אחד לשם השלמת התיקונים - התובעים נמנעו מלהציג ראיות להוכחת טענותיהם בדבר הפסדי השכר שנגרמו להם, לכאורה, קל וחומר שלא הובאו ראיות באשר לגובה ההפסדים. שכרם של התובעים, לא הוכח וכלל לא ברור, אם נדרשו התובעים לימי חופשה ובאם אלו נוכו משכרם. אשר על כן, אין לקבל את תביעתם בגין ראש נזק זה. ב.21 באשר להוצאות שכרו של המומחה מטעמם של התובעים - נוכח הפער שנפער בין חוות דעתו של המומחה מטעמם של התובעים לבין חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ונוכח הקביעה, כי חוות דעתו של המומחה מטעמם של התובעים - מגמתית ובלתי מבוססת, אינני רואה לנכון להשיב לתובעים את מלוא שכר טרחתו של המומחה. לפיכך, הנתבעות ישאו בשליש שכרו של המומחה בסך - 600 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. ב.22 באר לתיקונים שלא הושלמו - זכאים התובעים לפיצוי בגין עלות תיקונים אלו. המהנדס גלעד קבע כי מדובר בעלות בסך 1,000 ש"ח. לפיכך, הנתבעת תשלם לתובעים את הסך של 1,000 ש"ח בצירוף מע"מ, ובסה"כ 1,170 ש"ח, לרבות הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. ב.23 סיכום אשר על כן, הנתבעות, ביחד ולחוד, תשלמנה לתובעים סך כולל של 4,770 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה כפי שנקבעו לעיל. כמו כן, הנתבעות, ביחד ולחוד, תשלמנה לתובעים חלק יחסי מהאגרה, על פי הסכום שנפסק בפועל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל בסך 2,000 ש"ח, בצירוף מע"מ. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע. קבלן