דרוג של עובד - פגם בהחלטה של ממונה על שכר הסכמי עבודה משרד האוצר - 10+ 14+ הינו נושא בדיני עבודה אשר נדון בבית הדין לעבודה בבאר שבע, להלן תקציר נרחב של פסק דין שניתן ע"י השופט אילן סופר הקדמה : עניינה של התביעה המונחת בפנינו, היא לקבוע כי החלטת הנתבע 2 - הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר (להלן: "הממונה") מיום 21.8.06, לפיה יש לשנות את דרגת התובע מ- 14+ בדרוג מנהלי העבודה בסקטור בתי מלאכה לדרגה 10+ בדרוג הימאים, וכן להורות לנתבעת 1 להשיב את הסכומים שלא כדין לתובע - הינה בטלה (להלן: "החלטת הממונה"). התובע הינו יליד 1945, אשר החל לעבוד בנמל אשדוד ב-1968, בהיותו בן 23. התובע החל כסוואר, וב-1970 עבר למחלקת הים-כימאי ב-1979 התובע עבר קורס הגאים - משיטי ספינות מנוע. הנתבעת 1 הינה חברה ממשלתית אשר הוקמה מכוח חוק רשות הספנות והנמלים התשס"ד - 2004, לפיו כל עובדי רשות הנמלים, אשר עבדו בנמל אשדוד, ביניהם התובע, הפכו להיות עובדי הנתבעת 1 החל מיום 17.2.05. בשל תאונת עבודה שעבר התובע, שבעקבותיה הוגבל מבחינה רפואית, עבר התובע ב-1993 לתפקיד אחראי סירות בדרגה 8 בדרוג הימאים. העתק זכרון דברים שנחתם ביום 3.1.93 בעניין זה בין נציגי רשות הנמלים לבין נציגי מועצת פועלי אשדוד וועד מחלקת ים והתובע סומן כ-נ/1. בהמשך לזכ"ד הנ"ל, מונה התובע לאחראי סירות קבוע והחל מ-1.2.94 היה זכאי לדרגה 9 בדרוג הימאים. עוד צויין כי עם התפנות המשרה ע"י התובע, המשרה תבוטל. הסיכום בעניין זה אושר ע"י מר מירון ישעיהו, סגן מנהל למנהל ברשות הנמלים ביום 23.2.04 כעולה מ-נ/2. בהמשך אותה שנה תיקן מר ישעיהו את תנאי העבודה של התובע כעולה ממכתבו מיום 19.9.94 (נ/3), לפיו התובע יהיה צמוד לרע"ן מח' ים בנמל אשדוד בדרגה ובתוספות בכל ההסכמים בין השנים 97-98 נשלח התובע לקורס מנהלי עבודה, על חשבון נמל אשדוד; התובע סיים את הקורס כעולה מהתעודות והאישורים שצרף כנספחי ד' לכתב התביעה. החל מ- 21.1.98 התובע מונה לתפקיד רנ"ף רציף סירות והסירות, ותפקידו של התובע כאחראי סירות בוטל. המכתב בענין זה של מר שאול רותם, סגן מנהל למינהל וכ"א ברשות הנמלים, הוגש וסומן כ-נ/4. בתאריך 12.7.98 נחתם הסכם מיוחד בין הנהלת נמל אשדוד לתובע לפיו, התובע יעבור ב-1.7.98 לדרוג מנהלי עבודה בתי מלאכה (להלן: "דרוג מנ"ע") ויהיה צמוד לשכר רע"ן בבתי מלאכה בהסכמים ובכל התוספות (נספח ג' לכתב התביעה). בתאריך 4.1.99 התובע קיבל תפקיד נוסף של אחראי קבלנים, החל מ- 1.2.99 בהתאם לדרוג השכר של קודמו בתפקיד. הדרוג של התובע היה מנ"ע בתי מלאכה צמוד בדרגתו לכל ההסכמים והתוספות לרע"ן בתי מלאכה. מכתבו של מר רותם בעניין זה הוגש וסומן כ-נ/5. בתאריך 20.1.99 בוטלה הרחבת תפקידו של התובע כעולה ממכתבו של מר רותם (נ/8). בתאריך 7.2.99 הודיע רמ"ח כ"א בנמל לתובע כי בנוסף לתפקידו כרע"ן רציף וסירות, יהיה מפקח על קבלן ההסעדה וקבלן מיזוג אויר - נספח ו' לכתב התביעה ב-5.5.99 נחתם הסכם מיוחד נוסף בין הנהלת הנמל לתובע לפיו על התובע יחולו ההסכמים, השכר, והדרגה וכל התוספות של רע"ן בבתי מלאכה (כולל פרמיה) למעט השעות הנוספות (נספח ח' לכתב התביעה). הסכם זה בא במקום ההסכם מ-12.7.98. בתאריך 27.6.05 פנה לתובע מר שמואל נחמני, סגן בכיר (אכיפה) לממונה על השכר וביקש תגובתו לתנאי השכר הנוגדים לכאורה את הוראות סעיף 29א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985: במכתב נאמר, כי ב-1999 התובע הועבר מדרוג ימאים לדרוג מנהלי עבודה ללא שעבר הכשרה מתאימה לכך, ושלא על פי ההסכמים הקיבוציים והוא שובץ בדרגה 14 שהיא הדרגה הגבוהה ביותר - ת/2 התובע השיב למכתבו של מר נחמני ביום 25.7.05, וטען כי אינו מבין מדוע פנו אליו לאחר 7 שנים בתפקידו. הוא עבר קורס מנהלי עבודה ולכן יש לו הכשרה מתאימה לדרוג מנ"ע בו הוא נמצא. מאחר ולפני שעבר לדרוג זה היה בדרוג הכי בכיר כראש ענף, הוא הוצמד לדרוג ראש ענף בתי מלאכה שדרגתו היא 14. הוא מקבל את שכרו בהתאם למקבילים אליו בדרגה ת/3 כאמור, הממונה הודיע לתובע ביום 21.8.06 כי לאחר שעיין בתשובתו ובתשובת הנתבעת 1, מצא כי אין בין תפקידו של התובע כרע"ן סירות ומעגן סירות לסקטור מנהלי עבודה כל קשר. העסקת התובע לפי דרוג מנ"ע אינה תואמת את ההסכמים הקיבוציים. על כן יש לשבצו בדרגה 10+ בדרוג הימאים, והנתבעת 1 נדרשה לתבוע מהתובע הפרשי שכר החל מ-1.1.03 (המכתב צורף כנספח א לכתב התביעה). בתאריך 13.9.06 התובע פנה בבקשה לסעד זמני, אשר יעכב את החלטת הממונה מיום 21.8.06 (בש"א 2384/06). בתאריך 14.11.06 קבע בית הדין, כי לנוכח הדיון המזורז שנקבע לתיק, יעוכב ביצוע החלטת הממונה עד למתן פס"ד בתיק טענות התובע : החלטת הממונה התקבלה על בסיס עובדתי לקוי ושגוי, תוך שניתנה זכות טיעון רק מן הפה ולחוץ, בחוסר סבירות קיצוני, תוך הפלייה ודעה קדומה וכן בשיהוי. כאשר הממונה טען, כי לתובע אין הכשרה, התובע הראה, כי עבר קורס מנ"ע ואז טען הממונה ללא שיש לכך אסמכתא, כי יש צורך בהכשרה מתאימה של מנהל עבודה בתחום של פיקוח קבלנים והסעדה. בחקירתו הנגדית, הסביר מר אהרון עוזיאלי, סגן בכיר לממונה, כי ההכשרה היא לא לב העניין אלא המעבר ממנהל ימי למנהל עבודה בבתי מלאכה. דברים אלה מחזקים כי מדובר ברדיפה אחרי התובע. התובע קיבל התחייבות אישיות, כפי שנהוג ומקובל במקום העבודה. קידום של עובד בנמל אשדוד היה מאז ומתמיד פררוגטיבה של ההנהלה, תוך מפגש בין הנהלה, עובד ולעיתים הועד. כך קודמו אנשים במשך השנים מבלי שאונה להם כל רע. התערבות הממונה מבחינה זו, חורגת מהסמכות שהוקנתה לו בסעיף 29 לחוק יסודות התקציב האישור שנתן הממונה בהסכם המעבר, הכשיר הסדרים קיבוציים, נהלים, נוהגים מנהגים כאמור בסעיף 2 לאישור הממונה (נספח י' לכתב התביעה). לפי ההסכמים הקיימים אצל מנהלי עבודה, דרגת השיא בדרוג מנהלי עבודה היא דרגה 13, ודרגה 14 היא "דרגת הזליג" - דרגת אי קידום המוענקת לעובד שמיצה את מסלול הקידום, צבר 20 שנות עבודה וחלפה שנה מאז הוצב בדרגת השיא (ת/4, ת/5). הממונה הודה, כי אינו מכיר את ההסכמים, ואת השינויים שחלו במתח הדרגות התובע הינו חלק מהסכם ההתייעלות מ-2002, הקובע את מתן הדרגות למנהלי עבודה, כאשר שמו של התובע מופיע ברשימת 19 מנהלי העבודה המכהנים שעליהם חל ההסכם (נספח ה' לכתב- התביעה). דעת הממונה לפיה לא ניתן לעבור מדרגה מירבית בדרוג הישן לדרגה המירבית בדרוג החדש, מבלי לעבור את המסלול מראשיתו, נדחתה בעדותו של מר רותם, אשר שימש כמנהל הנמל. מה עוד שמר רותם ציין, כי בשלב המעבר מדרוג לדרוג שכר התובע לא עלה והממונה לא בדק זאת טענות הממונה : מעבר התובע ב-1999 מדרוג ימאים לדרוג מנ"ע נעשה באופן אישי, לא על פי הסכם קיבוצי, ומבלי שהתלווה לכך שינוי במשרת התובע, או בתקן שבו הועסק. התפקידים בהם שימש התובע כאחראי סירות ולימים ראש ענף רציף סירות והסירות, היו תפקידים שמראש נוצרו לתובע ולפני כן לא היו קיימים. גם לאחר התפנות התובע מתפקיד אחראי סירות צויין, כי המשרה תבוטל. התובע טען בכתב התביעה, כי דרוג מנ"ע ניתן לו בשל מינויו ותפקידו כאחראי ומפקח על קבלנים. אלא שהתובע לא משמש בתפקיד זה, ולפחות כאשר קודמו בתפקיד פרש נקבע, כי דרוג מנ"ע לתפקיד זה יבוטל - נספח נ/3 לכתב ההגנה התובע טען בתצהירו, כי דרוג מנ"ע ניתן לו בשל תפקידו כראש ענף סירות. אלא שטיעון זה מנוגד לקודמו, ומנוגד למכתבו של מר רותם מיום 4.1.99, לפיו המעבר לדרוג מנ"ע נעשה בשל תוספת התפקיד של אחראי קבלנים. עדות התובע ומר רותם, מלמדת על הסכמי עבודה חסויים, יצירת תפקידים יש מאין, סיכומים המתבטלים לאחר קבלתם בשל טעמים טקטיים ולחצים. כל אלה מובילים למסקנה, כי האישור הכללי של הממונה על השכר מיום 24.2.05 (נספח י"ג לכתב התביעה), אשר ניתן להסכמים שהיו בתוקף עד אותו מועד, אינו חל על התובע, בהיות המקור לתנאי שכרו - התחייבות אישית שניתנה לו. על כן, גם עצם הופעת שמו של התובע בהסכם ההתייעלות, אינה יכולה לשמש אישור לתנאי העסקת התובע, כאשר מקורם בהתחייבות אישית. עניין הכשרת התובע, הינו שולי, להליך שיבוצו הלא תקני בדרוג מנהלי עבודה כאשר אין קשר בין תפקיד התובע לדרוג מנ"ע. התובע לא קודם, אלא נותר באותו תפקיד בו שימש עובר לשיבוצו בדרוג מנ"ע גם אם היה זכאי התובע להיות בדרוג מנ"ע, לא היה זכאי לדרגה 14+, שהיא מעבר לדרגת השיא בדרוג מנ"ע. דרגת השיא היתה צריכה להיות 13, כאשר 14 היא דרגת "הזליג", ואילו הפלוס היה נובע משהייה של שנתיים באותה דרגה. אשר לטענה, כי סמכויות האכיפה הופעלו באפלייה ובחוסר שוויון, הממונה טוען כי גם במקום בו אין אכיפה מלאה, אין נובע מכך, כי מדובר באכיפה בררנית. הוכח, כי סמכויות הממונה הופעלו באופן ענייני, סביר ושוויוני. התובע לא הראה כי הממונה נהג באופן שונה במקרים דומים הכרעה : תפקידו של בית הדין בתיק שלפנינו הוא להעביר תחת שבט ביקורתו את החלטת הממונה, לפי הכללים המקובלים במשפט המנהלי. הביקורת השיפוטית בוחנת אם נפל פגם בהחלטה המנהלית - כמו חוסר סמכות, שיקולים זרים, אפלייה, חוסר סבירות, העדר מידתיות ועוד. ככלל, בית הדין לא יחליף את שיקול דעתו בשיקול הדעת של הרשות המוסמכת ויוציא החלטה אחרת במקומה (ע"ע 1420/04, מדינת ישראל - הממונה על השכר במשרד האוצר נ' אירית אורון, עו"ד ואח', פס"ד מיום 2.1.06, טרם פורסם). עוד נציין כי הלכה פסוקה וידועה היא, כי אין להעסיק עובדי גוף ציבורי ואין לשלם להם שכר חורג מבלי שהתבקש קודם לכן אישורו של הממונה על השכר ומבלי שניתנה הסכמת הממונה להסכם השכר שבכוונת הרשות לקשור עם עובדיה. (עס"ק (ארצי) 75/05, הסתדרות המעו"ף - עיריית רחובות, ניתן ביום 15.11.2005; ע"ע (ארצי) 1381/01 אורפז - עיריית בת ים, ניתן ביום 26.12.2004; ע"ע (ארצי) 1445/02, פרידמן - עיריית מגדל העמק, ניתן ביום 19.12.2004; ע"ע (ארצי) 1183/01, אהרון - המועצה האזורית מרחבים, ניתן ביום 24.6.2003; ע"ע 1260/01 (ארצי), היועץ המשפטי לממשלה - עו"ד שטוב, ניתן ביום 24.3.2003; ע"ע 1435/01, המועצה המקומית עראבה - יחיא סעיד עסאלה בטרם ניכנס לעובי הקורה, מבקשים אנו לפרוט לפרוטות את התיק ולהסביר מהי משמעותו הכלכלית לגבי התובע. לתצהירו של אהרון עוזיאלי, המשמש כסגן בכיר לממונה על השכר במשרד האוצר, צורף פרופיל שכר של התובע (נספח נ/2 לכתב ההגנה). לפי מסמך זה שכרו של התובע עומד היום על סך של 51,032.04 שקלים ברוטו. לאחר השינוי הנדרש בהחלטת הממונה יעמוד שכרו של התובע על סך 39,472.13 שקלים ברוטו. ועתה למצע ההסכמי שחל על עבודתו של התובע. ב- 1966 נחתם הסכם עבודה קיבוצי מיוחד המסדיר את תנאי עבודתם של עובדי רשות הנמלים ובכללם עובדי נמל אשדוד. הסכם זה נחתם בין ההסתדרות הכללית וועד העובדים בנמל אשדוד ובין רשות הנמלים סעיף 116 (א) להסכם קובע כדלקמן: "שכרו של עובד ישולם בהתאם לדרגה, ולסוג הדרוג שנועד למשרתו הקבועה בתקן." סעיף 93 להסכם קובע: לעובד קבוע תיקבע הדרגה בהתאם לדרגה שנקבעה למשרתו במסגרת התקן בכפיפות להוראות הסכם זה סעיף 92 להסכם קובע : "העברתו של עובד קבוע מתפקיד שלא באופן זמני תבוצע בהתאם לאמור בפרק ח'. הועבר עובד קבוע לתפקיד אחר ונמצא מתאים, יוענקו לו כל הזכויות הנובעות ממלוי תפקידו החדש למפרע, מיום העברתו, בכפיפות לכללי ההעברה מתפקיד לתפקיד וכללי העלאה הדרגה, המפורטים בהסכם זה. במקרה של חפיפת דרגות בין התפקיד הקודם והחדש, אשר לו נקבע מתח דרגות גבוה יותר, יחשב תאריך קביעת הדרגה בתפקיד הקודם לצורך חישוב פרקי זמן מינימליים של שרות בדרגה." העתקי הסעיפים הרלבנטיים בהסכם הקיבוצי, צורפו כ-נ/4 לכתב ההגנה של הממונה על השכר ונספח י-2 לכתב התביעה מלשונם של סעיפים אלו, עולה, כי שכרו של עובד משתלם בהתאם לדרוג ולדרגה בהם הוא מצוי. עוד עולה, כי לכל משרה הקבועה בתקן קיימים דרוג ודרגה שנועדו לה, וקיימת זיקה בין המשרה בתקן בה מועסק העובד לבין הדרגה והדרוג בהם הוא מצוי. ככלל, עצם דירוגו של עובד בדירוג מסויים אינו מקנה לו זכויות כלשהן. תוכן הדרוג ומשמעותו נקבעים, נובעים ונגזרים מההסכמים היוצרים אותו. מכאן, שגם העברה לתפקיד שהוא עם זכויות אחרות אפשרית כאמור לפי ההסכם כל עוד היא נעשית על פיו. התחקות אחר מסלול הקידום שהתובע עבר, מלמדת כי עד לשלב בו התובע שימש כראש ענף רציף סירות וסיירות היה בדרוג ימאים. כאשר נוסף לו התפקיד של אחראי קבלנים עבר לדרוג מנ"ע בתי מלאכה נפרט כעת את השלבים השונים בקידום התובע: מרבית שנות עבודתו, התובע שימש כהגאי במחלקת הים. עקב תאונת עבודה שארעה לתובע בשנת 1992 הועבר התובע לתפקיד אחראי סירות וזאת בשל הגעת סירות חדשות למחלקת ים. דרגתו של התובע בתפקיד זה היתה 8 בדרוג ימאים כעולה מזכרון הדברים מיום 3.1.93 (נ/1). תפקיד זה נוצר עבור התובע כפי שניתן לראות ממכתבו של מירון ישעיהו 23.2.94 (נ/ג), בו צויין כי עם התפנות המשרה היא תבוטל. באותו מכתב צויין, כי הדרגה בה יהיה התובע תהיה 9 בדרוג ימאים. אלא שבדרגה 9 לא עצרו הממונים על התובע, ו-7 חודשים לאחר מכן - 19.9.94 נקבע, כי התובע יהיה צמוד לרע"ן מח' ים בדרגה ובתוספות בכל ההסכמים - נ/3 השינוי בתפקיד התובע חל ב- 4.1.98, שאז הוא מתמנה לראש ענף רציף סירות והסירות (נ/4). כפי שניתן לראות מהגדרת התפקיד (נספח ז-2 לכתב התביעה), מדובר בתפקידו הקודם וסמכויות נוספות הקשורות לאחריות על רציף הסירות והגוררות, וכן תחזוקת בנין מחלקת ים. עד כאן לא חל שינוי בדרוג התובע. שכן, לא היה כל פסול בהצמדתו לרע"ן מח' ים בדרוג הימאים. השינוי שהביא למעבר דרוג מנ"ע היה תוספת התפקיד של מפקח נמלי לעבודות קבלניות. בהסכם המיוחד בין הנהלת הנמל לתובע מ-12.7.98 (נספח ג' לכתב התביעה), נקבע כי התובע יעבור ב-1.7.98 לדרוג מנ"ע בתי מלאכה ויהיה צמוד לשכר רע"ן בבתי המלאכה. בהתאם לסעיף 3 להסכם, העובד מיועד לתפקיד מפקח לעבודות קבלניות. בתזכיר ששולח מר רותם ב-4.1.99 לרמ"ח כ"א ורמ"ד שכר (נ/5) מצויין כי "לאור הרחבת התפקיד ו/או העברתו המלאה למחלקת כ"א כאחראי קבלנים אושר לבוחניק דוד שכר זהה לקודמו בתפקיד אחראי קבלנים החל מ- 1 ביולי 99." אלא שקודמו של התובע בתפקיד אחראי קבלנים היה מאיר גוזלן ובעניין זה נקבע עוד ב-1995 ע"י מנהל הנמל (נספח נ/3 לכתב ההגנה), כי עם פרישתו של מר גוזלן, בוטל דרוג מנ"ע לתפקידיהם בנוסף, אין חולק כי התובע לא קיבל את מלוא תפקידו של מר גוזלן אלא רק חלקו אם לא מיעוטו. לפי כתב המינוי של מ ר דדו זהבי, רמ"ח כ"א, התובע אחראי על קבלן ההסעדה וקבלן מיזוג האויר. כלומר, העברתו של התובע למחלקת כ"א כאחראי קבלנים נותרה ועודנה טפלה לתפקידו במחלקת ים. מכאן, שאם התובע תולה את יהבו על כך שהוא זכאי להיות בדרוג מנ"ע בשל תפקידו כמפקח על קבלנים אין לכך ביסוס, מכל אחד מהטעמים הבאים: הדרוג של מנ"ע הצמוד לתפקיד מפקח על קבלנים, בוטל עם פרישתו של מר גוזלן. עיקר תפקידו של התובע אינו פיקוח על קבלנים, אלא ראש ענף סירות ומעגן סירות כפי שניתן לראות מתאור תפקיד התובע בתצהירו בסעיף 29. לא הוכח, כי התפקיד של מפקח על קבלנים הוא בדרוג של מנהלי עבודה. ההיפך הוא הנכון. גם במקרה של מר גוזלן ושל התובע, נראה כי מדובר בהבטחות אישיות, שקשורות למעמדם של עובדים אלו בנמל. אין חולק על כך כי התובע שימש יו"ר ועד העובדים משך שנים רבות ותפקיד זה מעצם טבעו, דורש כי ההנהלה תרצה ותעתיר עליו כיבודים, ועל כך בהמשך משלא נמצא צידוק להעברתו של התובע לדרוג מנ"ע בשל תפקידו כמפקח על קבלנים, נותר לנו לבדוק אם תפקיד כראש ענף מצדיק זאת. העובדות מלמדות שבפועל לא היה תפקיד זה המניע להעברה לדרוג מנ"ע. שכן, עוד לפני כן כבר בתפקידו כאחראי סירות, התובע היה צמוד לתנאי שכר של רע"ן מח' ים (נ/3), ומבחינה זו לא היתה כל סיבה שלא להמשיך בהצמדה זו שהיא במקורה קשורה לדרוג הימאים. נכון הוא שהתובע סיים קורס מנהלי עבודה, שהוא תנאי בל יעבור למעבר לדרוג מנ"ע, אולם התובע לא שימש כמנהל עבודה בפועל בבתי המלאכה. התובע טוען כי דרגתו ודרוגו הוא בשל כל ראשי הענפים בנמל (סעיף 18 לתצהירו). אין לנו מידע לגבי שאר ראשי הענפים, לגבי איזה דרוג התקבלו, אך מכל מקום לפחות לפי ההסכם הקיבוצי מ-1966 (נספח נ/4 לכתב ההגנה), עולה כי בתחום הציוד, ההפעלה - בהם עובדים שאר ראשי הענפים - אכן קיים דרוג של מנהלי העבודה כפי שניתן לראות, ההסכם של התובע עם ההנהלה הוא הסכם חסוי - כך במילותיו של התובע, ואין ספק כי לשני הצדדים היו סיבות טובות מדוע אין לגלות את פרטיו. הדרוג של מנ"ע הוא הטוב ביותר מבחינה כלכלית לעובדים בנמל. מי שלא זכאי לו על-פי הסכם קיבוצי, יש לו סיבות טובות לדרוש לחסות תחתיו. גם מעדותו של מר רותם, אשר שימש כסגן מנהל למינהל וכ"א ולימים, מנהל הנמל עולה, כי עקרונות לחוד ומעשים לחוד. כאשר מר רותם כותב בעניינו של התובע תזכיר ב- 1.10.97 הוא מציין, כי התובע צמוד בשכרו לראש שרותי עגינה, ואין כל כוונה להצמיד שכר עובדים במח' ים לשכר עובדים במחלקות אחרות (נ/10). אלא שמר רותם סיפר בעדותו, כי לא היה ער לסיכומים של קודמו (עמ' 18 שורות 6-8) וכשידע זאת התאים את מדיניותו לכך גם כשמסתכלים על שני ההסכמים האישיים שנחתמו עם התובע, האחד ב- 12.7.98 (נספח ג' לכתב התביעה) והשני ב- 5.5.99 (נספח ח' לכתב התביעה), מגלים כי הקביעה בסעיף 1 לפיה התובע יעבור לדרוג מנ"ע הוחלפה בהסכם המאוחר בקבלת שכר לפי הדרגה והתוספות של רע"ן בבתי מלאכה. מר רותם הסביר בחקירתו הנגדית, כי מדובר בהיינו הך ושזה היה חשוב לממונה עליו (עמ' 16 שורות 1-9), אבל ברור כנראה כי המעבר לדרוג מנ"ע היה בלתי אפשרי בהתחשב בתפקיד התובע ומבחינת ההסכמים הקיימים ועל כן קל היה יותר לקבוע ששכרו יהיה צמוד לשכר של רע"ן בבית מלאכה, מאשר לקבוע מפורשות כי יהיה בדרוג מנ"ע באותו אופן, כאשר מר רותם נדרש להסביר מדוע ביטל את הרחבת תפקידו של התובע כאמור במכתב שהוצא ביום 20.1.99 (נ/8) הסביר כדלקמן: "ת. מטעמים טקטיים החלטתי לבטל את הסיכום, ולראיה, שלאחר מכן הוא מומש. ניסיתי להגיד ואני יודע שאדם מבחוץ מתקשה להבין, בנמל יש מערכת גדולה מאוד של לחצים, שאני חייב להגיד שרובם המכריע לא תמיד ענייניים. כנראה שהיה באותה עת אילוץ שהביא אותי להוציא את הביטול." (עמ' 13 שורות 22 - 19). נראה שדבריו של מר רותם במקום אחר "זה מקום הזוי עם נוהגים בעייתיים" (עמ' 12 שורה 18) מלמדים היטב על הדרך בה נהגו בתיק זה כמו גם במקרים אחרים טענה אחרת של התובע מבוססת על כך, כי בשנת 2002 נחתם הסכם קיבוצי בין רשות הנמלים - נמל אשדוד לבין ההסתדרות ונציגות עובדי סקטור מנ"ע ציוד ובינוי בנמל אשדוד, כאשר התובע מופיע ברשימה השמית של מנהלי העבודה עליהם חל ההסכם (נספח ה' לכתב התביעה) בנוסף, בתאריך 24.2.05 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד שהסדיר את תנאי המעבר של עובדי רשות הנמלים, אשר עברו לעבוד בחברת נמל אשדוד (ההסכם צורף כנספח י"ב/1 לכתב התביעה). בנספח לחוזה זה מופיע שמו של התובע בדרוג מנ"ע ובדרגה +14 (נספח י"ב-2 לכתב התביעה). הממונה אישר הסכם זה כאמור בנספח י"ג לכתב התביעה. נביא מתוך האישור על הסעיפים הרלבנטים לנו: "1. אישור הסכמים קיבוציים בתוקף סמכותי לפי סעיף 29(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 ובכפוף לאמור בסעיף 3 להלן, הריני לאשר את כל תנאי השכר, הפרישה או הגמלאות וההטבות הכספיות הקשורות בעבודה, שמקורם בהסכמים הקיבוציים שהיו קיימים ברשות הנמלים ערב יום 17.2.2005 (להלן: "הסכמים קיבוציים"), בכפוף לשינויים שפורטו בהסכמים המנויים בסעיף 5 להלן. אישור זה הינו בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים, כהגדרתם לעיל, לרבות הוראות התחולה שלהם. למען הסר ספק, האישור בסעיף זה אינו חל בכל הנוגע לתנאי שכר, פרישה או גמלאות והטבות כספיות הקשורות בעבודה אשר מקורם איננו בהסכמים קיבוציים כהגדרתם לעיל אלא בהתחייבות אישית לעובד/ים אישור הסדרים קיבוציים, נוהגים, נוהלים ומנהגים בתוקף סמכותי לפי סעיף 29(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה -1985, בכפוף לאמור בסעיף 3 להלן ובכפוף לשינויים שפורטו בהסכמים המנויים בסעיף 5 להלן, הריני לאשר את כל תנאי השכר, הפרישה או הגמלאות וההטבות הכספיות הקשורות בעבודה שמקורם בהסדרים קיבוציים, בנוהגים, בנוהלים ומנהגים, אשר היו מונהגים ברשות הנמלים ערב יום 14.7.2004 על בסיס קיבוצי, לרבות לקבוצת עובדים בדירוג מסוים, מעיסוק מסוים, מסקטור מסויים, תפקיד מסויים, יחידה מסויימת מחלקה מסויימת וכיוצ"ב, ואשר יש לגביהם תיעוד בכתב (להלן: "הסדרים קיבוציים, נוהגים, נוהלים ומנהגים"). לעניין זה "תיעוד בכתב" לרבות תיעוד בתלושי שכר. אישור זה הינו בהתאם להסדרים הקיבוציים, לנוהגים, לנוהלים ולמנהגים, כהגדרתם לעיל, לרבות לעניין תחולתם. למען הסר ספק, האישור בסעיף זה אינו חל בכל הנוגע לתנאי שכר, פרישה או גמלאות והטבות כספיות הקשורות בעבודה, אשר מקורם אינו בהסדרים קיבוציים, נוהגים, נוהלים ומנהגים, כהגדרתם לעיל, אלא בהתחייבות אישית לעובד/ים הממונה מדגיש, כי האישור שניתן, אינו חל על תנאי שכר והטבות כספיות, שמקורם בהתחייבות אישית ולא בהסכם קיבוצי, הסדר, נוהל או מנהג. התובע הועבר לדרוג מנ"ע מכוח התחייבות אישית ולא מכוח הסכם קיבוצי או נוהג ועל כן אין האישור שניתן חל עליו. עוד טען התובע, כי הממונה השתהה בהחלטתו וזאת לאחר שהוא נמצא בתפקיד שבע שנים. אלא שטענה זו עומדת בסתירה למכתבו של התובע בו הודה, כי ההסדר עימו היה חסוי. אם הסכם כזה הוא נעלם מהעין, כיצד ניתן לדרוש מהממונה שיפעיל את סמכויותיו. על כן, טענת שיהוי לא יכלה לבוא במקרה כזה טענה אחרונה של התובע, עניינה - אפלייה לעומת עובדים אחרים. הילוכה של טענה זו, מבוסס על כך שרק את התובע ושלושה עובדים נוספים, "דג" הממונה, ולא ערך בדיקה מקיפה בקרב כל מי שמכהן בדרוג מנ"ע. ייתכן והיה מקום לערוך בדיקה רוחבית מקיפה בקרב כל מי שנמצא בדרוג מנ"ע, אך אין בכך כדי ללמד כי החלטת הממונה נעשתה משיקולים פסולים או שרירותיים. לא הוכח בפנינו, כי קיימים עובדים נוספים הנמצאים בדרוג מנ"ע שאינם זכאים להיות בדרוג זה. מכל מקום, נחה דעתנו, כי במקרה של התובע הופעלו סמכויותיו של הממונה, באופן ענייני וסביר. גם אם יתכן וקיימים עובדים נוספים בנמל אשר אינם זכאים לתנאי שכר, אותם הם מקבלים, אין זה מעלה או מוריד מנכונותה של ההחלטה בעניינו של התובע. הרי גם אם היה מוכח כי ישנם עובדים נוספים כאלה, היה מקום לשאול, מדוע לא תופעל לגביהם האכיפה של הממונה, אך לא היה מקום להנות את התובע מכך בשולי הדברים, מבקשים אנו להבהיר, כי אין באמור בפסק דיננו משום ביקורת או חוסר הערכה לתובע, אשר נתן את מיטב שנות חייו לנמל, ויש להניח שבהתאם אף תוגמל. יחד עם זאת, ויתקו של התובע ומעמדו אינם הופכים אותו לחסין מפני ביקורת במקום בו התברר, כי קיבל דרוג ושכר שלא כדין סוף דבר : הוכח בפנינו, כי החלטת הממונה נעשתה משיקולים ענייניים, והעברתו של התובע לדרוג מנ"ע נעשתה לא בשל כך כי שימש כמנהל עבודה בפועל, או שהיה זכאי לדרוג כזה בשל התפקיד שהוא ממלא. אשר על כן - התביעה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאותחוזה עבודהחוזה