זכויות גרושה גמלת שאירים ביטוח לאומי


פסק דין

1. תביעת התובעת לתשלום גמלת שאירים, ע"ש זיו שאול ז"ל (להלן: "המנוח") נדחתה ע"י פקיד התביעות בנימוק כדלהלן: "בת הזוג היתה נפרדת מהמנוח יותר מ- 3 שנים בכללן 12 חודשים שלפני הפטירה", לפיכך, הוגשה התביעה בה נטען שמכח העובדות שפורטו בכתב התביעה יש בידי התובעת להוכיח כי ביחסיה עם המנוח לא התקיים יסוד הפרידה, לא על פי אמת מידה רגשית, משפחתית או מעשית.


2. בכתב ההגנה הוכחשו טענות התובעת, נטען שהתביעה לגמלת שאירים נדחתה בדין.


המנוח עזב את הבית עוד ב- 1980 ועבר להתגורר בעין שריד, שם חי בנפרד מהתובעת, כן נטען שבמשך 20 השנים בטרם הפטירה המנוח והתובעת לא נהלו משק בית משותף, לפיכך התובעת אינה בגדר אלמנה כמשמעותה בסעיף 38(ב) לחוק הביטוח הלאומי תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").


3. להלן העובדות הנוגעות לענין:
א) התובעת הינה אלמנת המנוח.


ב) התובעת והמנוח נשאו ב- 1960, נולדו להם 3 ילדים מנישואיהם.


ג) התובעת הינה חברת קיבוץ ניר דוד.


ד) המנוח היה איש צבא קבע, שירת בקומנדו הימי בחיל הים עד לשחרורו מצה"ל ב- 1980 בדרגת סגן אלוף.


ה) כאיש צבא קבע שהה המנוח במרבית ימי השבוע מחוץ לקיבוץ בבסיסים צבאיים או בדיור שהעמיד לרשות המנוח הצבא, כאשר התובעת נותרה בקיבוץ ניר דוד.
בד"כ המנוח היה מגיע לקיבוץ ניר דוד בסופי שבוע וכן בהזדמנויות במהלך השבוע.


ו) עד לשחרורו מצה"ל היה המנוח חבר קיבוץ ניר דוד, עם שחרורו הפסיק חברותו בקיבוץ וכתוצאה מכך הכנסותיו נותרו ברשותו.


ז) המנוח עסק בהוראה בוינגייט, כמו כן הדריך טיולים וגם הקים חברה לצורך כך.
הדירות בהן התגורר שמשו לו גם מחסן ומשרד לעסק הטיולים.
אופיו היה כזה שהוא המשיך להתגורר מחוץ לניר דוד גם לאחר השחרור מצה"ל.


ח) התובעת היתה נוהגת להגיע לדירות המנוח בסופי שבוע ולא פעם גם לנה בדירות, כך נהגה נהגה עד שהשתחרר מצ.ה.ל ולאחר השחרור.


ט) בשלב מסוים של חייו החליט המנוח לבנות בית בעין שריד שנחנך בשנת 1997.


י) לגרסת התובעת היא סייעה למנוח כספית בעתות מצוקה, ונתנה לו 40,000 ₪.


י"א) במהלך חיי בני הזוגי חי המנוח באופן זמני עם אשה אחרת ממנה נולדה לו בת. בהתאם לגרסה שהוצגה בפנינו מדובר באשה שלא היה לה היכן לגור והוא המנוח, הסכים שתתגורר בדירה שהיתה לו בבצרה ובתמורה תנקה ותבשל, עקב מערכת יחסים זאת האשה הרתה, המנוח בקש ממנה לבצע הפלה היא סירבה, ובשלב זה הורה המנוח לאותה אשה לעזוב את הבית.


יב) למרות אורח חייו של המנוח, כאמור, והקשר שיצר עם האשה האחרת, התובעת והמנוח לא נפרדו באופן חוקי ואף צד לא נקט כלפי משנהו בהליך של גירושין.
לגרסת התובעת היא הבינה לרוחו של המנוח כאדם שלא נתן לכלא אותו בד' אמותיו, והותירה לו את החופש הרצוי.


יג) תכניותיו של המנוח היו, לכשיסתיים הליך הבניה בעין שריד התובעת תבוא להתגורר עמו, דבר שהיה אפשרי בנסיבות הענין, הואיל וילדיהם גדלו.


יד) בשלב זה של סיום הבניה, בשנת 1998, התגלתה אצל המנוח מחלת הסרטן וכל התוכניות נבלמו ולא יצאו לפועל.
למרות זאת הבית בעין שריד שימש למגורי המנוח עד יום מותו.
בתו שנולדה מחוץ לנישואין לא הוכנסה לבית זה.


טו) לגרסת התובעת היא ליוותה את המנוח בכל הטיפול במחלת הסרטן החל מהשלבים הראשונים עד מותו.
לצורך כך התגוררה בעין שריד, בסופי שבוע, מיום חמישי עד יום ראשון, וכן הגיעה גם באמצע השבוע.
בזמן זה טיפלה במנוח, בשלה, כבסה, נקתה את הבית וארחה חברים משותפים.


טז) הביקורים של שהתובעת לא היו חד צדדיים, גם המנוח הגיע כל השנים (עד שהתגלתה מחלת הסרטן) לקיבוץ ניר דוד, וכאן לן בדירת התובעת.


יז) המנוח עשה צוואה שבה בטא את רצונו האחרון (ראה נספחים לתצהיר התובעת) .


יח) המנוח הגיש גמלה לשרותים מיוחדים בה צויין בקטע 1 (נ/3) כדלהלן: "כי נעזר בבני המשפחה – ילדים".


יט) המנוח הגיש תביעה לנכות כללית בה צויין בסעיף מצב משפחתי "נפרד" (ראה נ/4).


כ) למנוח ולתובעת היו חשבונות נפרדים, מהטעם, שהתובעת נותרה חברת קיבוץ וקבלה מידי חודש דמי קיום חודשיים מהקיבוץ.


כא) המדינה הכירה בתובעת כרעיה ולצורך קבלת גמלה.(ראה ת/3)



4.(א) סעיף 238 (ב) לחוק קובע כלדקמן:
"מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בבתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו;פסקה זו לא תחול על אשה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי סעיפים 200או 244;

(ב) כעולה מהעובדות שפורטו במרבית שנות חיי בני הזוג (התובעת והמנוח), המנוח התגורר מחוץ לביתו בקיבוץ ניר דוד, לפיכך, מגורים משותפים הינם חריג לכלל, לכן אין בנסיבות הענין כדי להגיע למסקנה כי מדובר בבני זוג פרודים.
המסקנה היתה אחרת, אם במרבית חיי בני הזוג הם גרו ביחד, ובשנים האחרונות לחיי המנוח גרו בנפרד.


(ג) למרות האמור לעיל בני הזוג לא התגרשו ולא נקטו בהליך גירושין אחד כלפי משנהו, דבר המצביע על חיים משותפים.


(ד) גם לאחר שנולדה למנוח בת מחוץ לנישואין, גם אז בני הזוג לא נפרדו והמשיכו לנהל את חייהם כמקודם הואיל והתובעת כיבדה את אורחות חייו המיוחדים של המנוח שהיו חריגים לכלל, דברים שהוסברו בתצהירו ובעדותו של ד"ר ראובן גל, וכן בגירסת התובעת.
האמור לעיל אין בו כדי להגיע למסקנה כי מדובר בבני זוג שנפרדו.


(ה) כעולה מהעדויות בפנינו, התובעת סעדה את המנוח עם גילוי מחלת הסרטן (ראה הפירוט בסעיף 13 לתצהירה), כמו כן תמכה בו כספית, דברים שלא הופרכו.
משקל יתר יש לתת, לאותו נוסח צוואה המביע יותר מכל, הקשר של המנוח עם התובעת.


(ו) ב"כ הנתבע הפנה תשומת לבנו לנ/3 ו-נ/4, שם ציין המנוח עובדות מסויימות.
לצערנו המנוח אינו יכול להסביר פשר אותן עובדות שפורטו על ידו וגם התובעת אינה יכולה להסביר פשר הדברים אם כי לגרסתה האמור שם אינו נכון (ראה עמוד 17 שורות 11-16). יתכן והדברים נרשמו כפי שנרשמו הואיל וכך סבר המנוח שיקבל אותה עזרה שהוא זכאי לה.
באשר לנ/4 שם ציין המנוח כי מדובר במצב משפחתי "פרוד", זאת בעצם המשבצת המתאימה היחידה הקרובה ביותר למצב העובדתי, לפיה, הצדדים התגוררו בנפרד, אך שוב אין בכך כדי לסתור הראיות שהוצגו בפנינו.


(ז) גם נ/5 מכתב מזכיר הקיבוץ למל"ל אין בו כדי להפוך את הקערה על פיה, מאחר והמזכיר תאר מצב עובדתי ולא משפטי, בכל מקרה במכתב צויין שהצדדים גרו בנפרד "לאחרונה", ביטוי זה אינו מוסיף ואינו גורע מהעובדות שהוצגו בפנינו.


(ח) בסיכום הראיות שהוצגו בפנינו, הוצגו עובדות המצביעות על קשר רציף בין בני הזוג לפחות פעמיים בשבוע, קשר שלווה גם בקיום יחסי אישות, סיוע כספי וקשר נישואין שלא הופר.


5. המסקנה מכל האמור לעיל, שיש להכיר בתובעת כאלמנה לצורך מענק גמלת שאירים.


6. ניתן היום י"ג בתשרי תשס"א, 30 ספטמבר 2001. בהעדר.
לשלוח לב"כ הצדדים פסק הדין בדואר.


בנסיבות הענין על הנתבע לשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק קצבת שארים

  2. קצבת שארים זכאות

  3. דמי מחיה ליתומים

  4. שאירים - קרן פנסיה

  5. זכות קצבת שארים אלמנה

  6. דמי מחיה ליתום נצרך

  7. זכאות יתומים - קיצבת שאירים

  8. קצבת שאירים אלמן ביטוח לאומי

  9. גמלת שאירים אלמן ביטוח לאומי

  10. קצבת שארים תאונת דרכים

  11. גמלאי משטרת ישראל - גמלת שאירים

  12. ידועה בציבור שאירים מבטחים

  13. זכויות גרושה גמלת שאירים ביטוח לאומי

  14. קצבת שארים - ידועה בציבור - ביטוח לאומי

  15. תביעה לתשלום קצבת שאירים - הגדרת "אלמנה"

  16. זכאות אלמן לתשלום קצבת שאירים - ביטוח לאומי

  17. תביעת אלמנה להמשיך ולקבל גמלת שאירים

  18. קצבת שאירים - "אלמן" / "ידוע בציבור"

  19. שלילת זכאות לקצבת שאירים עקב נישואין

  20. בציבור לצורך זכאות לקצבת שארים ממבטחים

  21. קצבת שארים - גמלאי צה"ל לפי חוק שירות הקבע בצה"ל

  22. האם קצבת שאירים לאלמן מותנה במבחן הכנסות ?

  23. זכאות למענק - פקיעת זכאות לקצבת שאירים עקב נישואין

  24. הכרה כידועה בציבור כדי שתוכל לקבל פנסיית שארים ממבטחים

  25. תביעת התובעת להורות למבטחים לשלם לה קצבת שאירים

  26. נדחתה תביעה להכיר כידועה בציבור ולזכאות בקצבת שאירים

  27. תביעה נגד קג"מ- קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ

  28. בגיל 22 נפסקה קצבת שארים למרות שנותרה עוד שנה עד תום השירות הסדיר בצה"ל

  29. זכאות למענק במקרה של פקיעת זכאות לקצבת שאירים עקב נישואין - סעיף 255(ב) חוק הביטוח הלאומי

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון