פסק דין 1. לפני תביעה לפסק דין הצהרתי בה נדרשתי לקבוע כי אוטם שריר הלב שאירע לתובע ביום 27.10.98 הוא בגדר פגיעה בעבודה על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995 (להלן - החוק). 2. התובע הינו מסגר ורתך במקצועו מזה כ- 28 שנים (נכון למועד האירוע). בתקופה הרלבנטית הועסק על ידי חב' א. סינייבר ושות' מהנדסים בע"מ כמסגר רתך במפעל החברה. עבודתו של התובע בחברה כללה ייצור משאבות מים, רשתות של מסננים ומגובי ביוב לצנרת ביוב עירונית, השחזה והתאמה של חלקי הייצור בעבודת כפיים. 3. התובע עצמו מתאר את עבודתו בעמוד 1 להודעתו: "אני עסקתי ועוסק ביצור חלקי משאבות שקשורים בעבודות ריתוך וייצור בהתאמה לפי שירטוט. זו עבודה פיזית גדולה קשה וכבדה. קשור בעבודה עם חומר מפלדה, צינורות בגדלים ובמשקלים שונים, זו עבודה שקשורה גם בעבודות של הכנסת פלטות ברזל בגדלים שונים לתוך צנורות. זו עבודה שכרוכה בעבודות ידיים, חלק בסיוע מנוף, ריתוך, הלחמה, השחזה והתאמה. זו עבודה פיזית שדורשת מאמץ פיזי כי יש בה גם פעולות של דפיקות עם פטישים בגדלים שונים ובמשקלים שונים עד כדי 5 ק"ג משקל הפטיש אבל זה לעיתים רחוקות". 4. על פי עדותו, עסק התובע ביום הארוע בשעות הבוקר ביצור רשת למגוב ולצורך היצור היה עליו לדפוק בפטיש של 3 ק"ג. התובע טוען כי מדובר במאמץ חריג שכן מדובר היה ברשת גדולה יותר, כמות הרצועות (פסי הפלדה) היתה רבה יותר ורוחבה היה גדול פי שלוש מהרוחב הרגיל. ביום שלפני האירוע, עבד התובע בשעות הבוקר בבניית ראש המנוע, ומהצהריים ועד שעה 16:30 עסק בבניית אותה רשת, כשהוא הולם בפטיש שלושה קילו. התובע סיים עבודתו וחזר לביתו. בהודעתו לחוקר, סיפר כי בלילה הרגיש טוב. 5. למחרת, קם התובע לעבודתו כאשר הוא חש תחושה לא נוחה בחזה. התובע עבד בהכנת הרשת בין השעות 6:45 ועד השעה 8:45, כשהוא משתמש בפטיש של 3 ק"ג, ואז חש כאבים בחזה. מעדות התובע עצמו עולה כי במשך אותם שעתיים עבד במהלומות פטיש באופן לא רצוף, ולמעשה עבד בפטיש במשך חצי שעה רצוף. בשאר הזמן עבד בעבודה פיזית אחרת שהוא עצמו אינו מגדיר אותה כ"אירוע חריג" וכדבריו - "נחתי והמשכתי לעבוד במהלומות פטיש לסירוגין". (עמ' 2 שורות 22-23 לפרוטוקול). 6. כבר נפסק כי במקרה של אוטם שריר הלב, על התובע להביא "ראשית ראיה", שאירע בעבודה אירוע שניתן לראותו כקשור סיבתית לבוא האוטם, הווי אומר: אירוע חריג "המסביר" את בוא האוטם במועד זה ולא באחר. (ראה דיון מו0-139/ דן יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע יח' עמ' 315, בעמ' 331). עוד נפסק באותו דיון כי לצורך הוכחת אירוע חריג, דרוש קיומו של מאמץ או אירוע בלתי רגיל בהשוואה עם מאמץ או אירוע רגיל בעבודתו של התובע. 7. נטל הראיה כי אירע בעבודתו "אירוע חריג" מוטל על התובע, אך הוא לא הרים נטל זה. עבודתו של התובע במשך 28 שנה היתה בייצור עבודות מתכת, וכרוכה כאמור בריתוך, הלחמה, השחזה, התאמה, ופעולות אחרות הדורשות מאמצים פיזיים. התובע השתמש במהלך כל השנים בפטישים בגדלים שונים ומשקלים שונים, והשימוש בפטיש של 3 ק"ג היה שימוש רגיל לבניית כל סוגי הרשתות. אין די בכך כי עבודת התובע באותו יום היתה שונה מעט מהרגיל, כיוון שאין בה כדי "עבודה חריגה". 8. גם עבודת הריתוך שעסק בה התובע ביום האירוע היא עבודה רגילה לגביו. התובע פנה לעסוק בעבודה זו לאחר שחש כאבים בחזה, כיוון שהיתה בעיניו עבודה קלה יותר. התיאור לפיו היתה עבודה זו כרוכה בשאיפת גזים ועשן, אינו שונה מתיאור עבודה רגילה של ריתוך במהלך כל השנים ואף הוא אינו הופך את עבודתו באותו יוםלעבודה חריגה. 9. לפיכך - אני קובעת כי לא הוכח שביום 27.10.98 אירע לתובע אירוע חריג כלשהו בעבודתו, ועל כן יש לדחות את התביעה כבר בשלב זה של הדיון. התביעה - נדחית. אין צו להוצאות. התקף לב / אוטם שריר הלבשאלות משפטיות